עולם התרבות סגור מאז מרץ. "לפעילות תרבותית יש ממד כלכלי, חברתי ונפשי" / צילום: כדיה לוי
בזמן שקבינט הקורונה נמנע לפי שעה מהטלת סגר נוסף ואף פתח את הקניונים, ישנו ענף שעבורו הסגר הארוך נמשך כמעט ברצף מאז חודש מרץ. ענף התרבות מושבת, ובחג החנוכה הפסדיו מאמירים.
מבדיקה שערכה פירמת הייעוץ BDO עבור גלובס עולה כי הענף צפוי לרשום הפסד של לפחות 600 מיליון שקל רק בדצמבר, עקב מגפת הקורונה. הירידה בהכנסות כוללת את כלל הענפים בעולם התרבות, ובהם גם טלוויזיה ורדיו. אומנם הפגיעה בערוצי השידור ניכרת בשל הקיצוץ בתקציבי הפרסום, אך הפגיעה באומנויות הבמה ובמופעים חמורה בהרבה.
חנוכה הוא באופן מסורתי חודש שיא בהכנסות ענף התרבות. אלא שהשנה, במקום ליהנות מ"הנשמה" כלכלית, הענף סובל מפגיעה נוספת. בשנה שעברה היקף הפדיון בענף בדצמבר היה גבוה בכ-23% ביחס לחודש ממוצע בעונת החורף והסתכם ב-1.6 מיליארד שקל בגין שירותי תרבות. אך בדצמבר השנה, עקב השבתת אירועי התרבות, צפוי הפדיון לרדת בכ-600 מיליון שקל לעומת שנה שעברה ולהסתכם בכמיליארד שקל בלבד. לפי BDO, אם יוטלו מגבלות על פעילות בשעות הערב, תיתכן פגיעה נוספת. שכן גם האירועים המועטים שמתקיימים, בקהל מצומצם ותחת מגבלות הקורונה, לא יוכלו להתקיים.
חן הרצוג, כלכלן שותף ב-BDO, מסביר כי "הפגיעה של משבר הקורונה בענפי התרבות אינה אחידה. מטבע הדברים, התרבות הדיגיטלית ותכני האינטרנט אף רשמו גידול. מנגד, הפגיעה באומנות הבמה, ובהם מופעי התרבות והבידור, הייתה הגבוהה ביותר ולהערכתנו מגיעה ל-80% ויותר".
הירידה בפדיון מתווספת לירידה חדה בתעסוקה בענף, ואובדן של כ-26 אלף משרות. ממעצב התלבושות, התאורנית, עובדי הבמה, והשחקניות, ועד ספקי שירות שונים ואפילו מוכרי המזון באירועי התרבות - היקפי הפגיעה בתעשייה הם גדולי ממדים, ונכון לשעה זו בענף התרבות לא רואים את הסוף.
לדברי הרצוג, "הפגיעה הכלכלית של משבר הקורונה מחייבת גיבוש תוכניות סיוע ייחודיות לענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר, וביניהם ענף התרבות, ש-26 אלף מעובדיו איבדו את תעסוקתם ופרנסתם של רבים אחרים נפגעה. תוכנית הסיוע לענף התרבות צריכה להיות כפולה - מצד אחד, לייצר תמיכה כלכלית בקיום אירועי תרבות בתקופת המשבר תחת מגבלות הקורונה, ומצד שני - לייצר תשתיות לחיזוק ענף התרבות ביום שאחרי המשבר כדי למנוע התנוונות".
עד כה, יחד עם הקניונים, נפתחו המוזיאונים, אך מרבית תחומי התרבות נותרו מחוץ למתווים ולדיונים. השבוע סיכמו שרי התרבות והבריאות כי לאחר תחילת מבצע החיסון יוכלו בעלי "דרכון ירוק" להיכנס לאולמות התרבות ובכך תחזור הפעילות בענף בהדרגה. איך נכון לעכשיו אין תאריך יעד, ולפי המשרדים הענף ישוב לפעול "בהתאם למצב התחלואה ולאור קצב התקדמות החיסונים". ספק אם מדובר בהודעה משמחת עבור עובדי הענף, או בהחלטה הדוחקת עוד יותר את מועד פתיחתו. זאת, כאשר על הפרק עומדים למשל מתווים שונים להפעלה מיידית - מהופעות מצומצמות באוויר הפתוח, לכניסה למחתמי תרבות לאחר ביצוע בדיקת קורונה.
הקהל מעוניין ויש פתרונות אפשריים
לפי הרצוג, יש לגבש בטווח המיידי תוכנית סיוע שתאפשר מימון ציבורי לקיום אירועי תרבות בקהל מצומצם, תחת המגבלות באוויר הפתוח. לדבריו, במקום לשלם דמי חל"ת לאנשי התרבות, עדיף להשקיע את הסכומים בסבסוד אירועי תרבות מרובים וקטנים. זאת במקביל לפיתוח תשתיות ליום שאחרי המשבר - עבודה על תכנים, הפקות וחזרות והשקעה בשיפור התשתיות הפיזיות.
פרופ’ דורון גזית, מצוות חוקרי האוניברסיטה העברית המנטר את תחלואת הקורונה בחודשים האחרונים, גורס כי ניתן לקיים אירועים באוויר הפתוח, תוך עטיית מסכות ובדיקות מדי ארבעה ימים לשחקנים. פתרון נוסף הוא החלפת אוויר או אוורור מספק באולמות עצמם.
"עשרה חודשים למגפה בישראל, וכשהמשבר יימשך למרות החיסונים עמוק לתוך 2021, יש הבנה על מנגנוני ההדבקה המאפשרת הסתגלות טובה ופתיחת ענפים שהיו סגורים עד כה", אומר גזית. "ענף התרבות הוא חיוני לבריאות הנפש לטווח הארוך, ולכן יש לחפש דרכים לפתוח אותו".
לדבריו, "השלב הראשון הוא אירועים באוויר הפתוח, גם בשל הסיכון בבידודים בגלל נשא בודד של הנגיף באולם גדול, במיוחד בעת תחלואה גבוהה. בנוסף, כדי לוודא מגעים ולבודד במקרה של חולה מאומת, צריך וניתן לייצר רישום של האנשים. אנשים מעוניינים להגיע להופעות תרבות, ולכן זה יכול להיות פשוט יותר לשכנע אנשים ברישום אלקטרוני (אפליקציה) מאשר למשל במקרה של קונים בקניון גדול".
בעולם הבינו: התרבות איננה בגדר מותרות
ישראל לא מתמודדת לבדה עם שאלות הנוגעות לקריסת עולם התרבות בצל המגפה. בדוח האיחוד האירופי בנוגע לפנדמיה נכתב כי "לפעילות תרבותית יש ממד כלכלי וגם חברתי ונפשי, אשר חשוב במיוחד בתקופת הצעדים נגד המגפה. לתרבות מקום חשוב בחברה, והיא יכולה להוות גורם ללכידות חברתית. עם זאת, תרבות היא גם פעילות כלכלית שאמנים ועובדי תרבות תלויים בה לצורך קיומם". ואכן, מדינות רבות הבינו שצריך להקל באופן פרטני על עולם התרבות ולהפוך אותו "חסין קורונה", או לפחות לצמצם את ההשפעות על התחום.
באיטליה, לאחר הסגר הראשון, נעשה מאמץ כביר לפתוח את אולמות התרבות - עוד לפני פתיחת הכנסיות. במקומות בהם לא ניתן לקיים פעילות תרבות - דאגו המדינות לשיפוי הענף. ממשלת בריטניה הקימה קרן סיוע בהיקף של מיליארד ליש"ט, ובגרמניה הכירו בכך שעיקר התעסוקה בענף נסמכת על עובדים עצמאים (פרילנסרים), והקימו בין היתר קרן ייעודית בגובה 50 מיליארד אירו לתמיכה באמנים עצמאיים. לפי הרצוג, על ישראל להסתכל על הנעשה בעולם וליישם באופן דחוף מתווה שיצליח להנשים את הענף, ולהשאיר את היוצרים פעילים גם ביום שאחרי המגפה.
בישראל נבנתה תוכנית ייעודית לעולם התרבות בהיקף של כ-200 מיליון שקל, אלא שזו מופנית ברובה למעסיקים - גופי התרבות הנתמכים. מי שמועסקים באופן ישיר על-ידי מוסדות התרבות זכאים לדמי אבטלה. אלא שכאמור, אמנים רבים הם פרילנסרים שנסמכים כעת על מענקי המדינה המועטים. בשני המקרים, מדובר באוכלוסיות אשר לרוב שכרן אינו גבוה.
חולדאי הציע מתווה, אף אחד לא התייחס
בעולם התרבות מרגישים היטב את נזקי שיטת האקורדיון שהנהיגה הממשלה, שבה פותחים וסוגרים את המשק לפי רמות התחלואה. לאחר המתנה ארוכה לחזרת הענף לחיים, פעמיים כבר נהגה מתווה, נעשו הכנות, והענף נסגר שוב בשל עלייה בתחלואה. מאז, הבמות דוממות, והאמנים יושבים בבית וממתינים לתורם. על הדרך, הם מתבוננים בענפים בסיכון גבוה יותר נפתחים, בזמן שמתווים על מתווים ותחינות על תחינות, לא הועילו להם.
כך למשל, הניסיון האקטיבי של עיריית תל אביב לדחוף שוב ושוב לפתיחת הענף תחת הגבלות משמעותיות ופיקוח צמוד. ראש העירייה, רון חולדאי, הציע מתווה זהיר במיוחד לקיום מופעים. לפי המתווה שהגישה העירייה למדינה, מופעים יתקיימו באצטדיונים פתוחים, והמבקשים לצפות בהם יידרשו לערוך בדיקת קורונה. הצופים יחולקו לקפסולות, כאשר בכל קפסולה ישבו 20 איש ובין הקפסולות יישמר מרחק של שני מטרים. הכניסה לאצטדיון תעשה באופן מדורג ובזמנים שונים, והצופים יעטו מסכות לאורך כל המופע.
אלא שעד כה, לא הצליחה העירייה לקדם את המתווה מול המדינה, ואין אופק לפתיחת האולמות. חולדאי פנה לקבינט ולמשרד הבריאות עם הצעותיו אך בעיריית תל אביב אומרים כי עד היום, למרות התהודה שקיבלו דבריו, לא קיבלו על המכתבים מענה כלשהו.