חלון ראווה ובו שלט להשכרה. אחד מבין אלפי עסקים שנאלצו לסגור בגלל המשבר הכלכלי / צילום: כדיה לוי, גלובס
פגיעת משבר הקורונה במשק עד חודש ספטמבר הייתה קטנה מכפי שהעריכו קודם: הכלכלה הישראלית רשמה צמיחה שלילית של 2.8% בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה (חודשים ינואר עד ספטמבר) - כך עולה מעדכון שני לנתוני המשק שמפרסמת היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מדובר בתיקון קל למעלה של נתוני הצמיחה, לאחר שבעדכון הראשון שפורסם בחודש שעבר העריכה הלמ"ס כי המשק התכווץ ב-3% בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הפגיעה בכלכלה הישראלית נמוכה יחסית לפגיעה במדינות המפותחות האחרות ומוסברת בעיקר בעוצמה שהפגין היצוא הישראלי במהלך המשבר.
נתוני הרבעון השלישי, המתייחסים לחודשים יוני עד ספטמבר, מבטאים את ההתאוששות החזקה בפעילות הכלכלית במשק ביציאה מהסגר הראשון, כשהסגר השני החל כזכור בשבועיים האחרונים של חודש ספטמבר.
על-פי העדכון הנוכחי, התוצר המקומי זינק במהלך הרבעון בשיעור של 38.9% בחישוב שנתי (כלומר בהנחה שהרבעון מייצג את שנת 2020 כולה). מדובר בעדכון למעלה מתון של אומדן הצמיחה שהתפרסם לפני חודש ושעמד על 37.9%.
במונחים רבעוניים צמח המשק במהלך הרבעון השלישי ב-8.6%, נתון מעט נמוך יותר מהצמיחה הממוצעת במדינות המפותחות (OECD) שעמד על 9.1%. מצד שני בהשוואה לרבעון השלישי 2019 נפגעה הכלכלה הישראלית פחות מכל כלכלה מערבית אחרת (למעט אירלנד) עם צמיחה שלילית של 1.1%.
על-פי התחזיות המעודכנות של אגף הכלכלנית הראשית באוצר הפעילות הכלכלית במשק בשנת 2020 כולה צפויה להתכווץ בשיעור שבין 4.2% ל-4.8% בהשוואה לשנת 2019.
מפירוט רכיבי הפעילות הכלכלית עולה כי ההוצאה לצריכה פרטית זינקה ב-42.3% והיצוא זינק בלא פחות מ-41.6% - בשעה שהיבוא דווקא ירד ב-1.8%. ועדיין פגיעת הקורונה ניכרת גם בנתוני הרבעון השלישי כשמשווים אותם לנתוני הרבעון השלישי של 2019: ההוצאה לצריכה פרטית ברבעון השלישי של 2020 הייתה נמוכה ב-9.7% לעומת ההוצאה בתקופה המקבילה אשתקד ההשקעה בנסכים קבועים הייתה נמוכה בכ-8.9% והתוצר כולו היה נמוך בכ-1.1%. הסקטור היחיד שהמשיך לגדול גם ב-2020 היה יצוא הסחורות והשירותים - שהיה גבוה ב-4.9% ברבעון השלישי של 2020 לעומת הרבעון השלישי של 2019.
הפער שנפתח בין היצוא ליבוא מוסבר במידה רבה בעמידות של יצוא ההייטק למשבר והוא אחת הסיבות להתחזקות שנרשמה בשער החליפין של השקל שהגיע לרמות שיא מול הדולר.