גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקורונה שינתה את הרגלי הצריכה? כך תוכלו לתכנן מחדש את האסטרטגיה השיווקית

הקורונה עצרה תקציבים ותוכניות אסטרטגיות של חברות רבות ● כעת, כשאנו רואים את האור בקצה המנהרה, זהו הזמן לבחון את השינוי הצרכני שעבר על המשק ● אלי משולם, סמנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה: "ביצוע מחקר שוק בתקופה הנוכחית הוא הכרחי; חברות צריכות להבין כיצד השתנו הצרכים ו/או הדרישות של הלקוחות, ובהתאם לכך לאפיין מחדש את תהליכי השיווק והמכירה"

מחקר שוק הוא המצפן של התקופה עבור אנשי השיווק / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
מחקר שוק הוא המצפן של התקופה עבור אנשי השיווק / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף גיאוקרטוגרפיה

משבר הקורונה שינה את עולם הצרכנות וכעת, כך נראה, זה הזמן של חברות קמעונאיות להכיר מחדש את הקהלים שלהן. על פי דוח האיקומרס השנתי של שופרסל אונליין, בשיתוף עם מכון גיאוקרטוגרפיה: 70% מהישראלים מדווחים כי קנו השנה יותר באונליין מאשר בשנה שעברה. מרביתם מדווחים כי עשו זאת בגלל התפרצות הקורונה וההגבלות על פתיחת חנויות ויציאה למרחב הציבורי, כאשר מגמה זו חוצה קבוצות גיל ובולטת בעיקר בקרב בעלי הכנסה גבוהה. עוד עולה מהדוח כי ניכרת עלייה גם בשיעור הישראלים הכולל הרוכשים אונליין, כמו גם צמיחה בהוצאה החודשית הממוצעת. ניתן לראות את התחזקות האונליין גם בתוצאות יום הרווקים הסיני, ששבר שיא עם מכירות של למעלה מ-75 מיליארד דולר. כל אלו מעצימים את הצורך של חברות להשקיע במשאבים שהם מעבר להישרדות, לרבות ובדגש על מחקרי שוק, על מנת להכיר טוב יותר את הצרכים הנוכחיים של הלקוחות ולבצע את ההתאמות הנדרשות, על מנת לצלוח את התקופה והמעבר לעידן החדש.

"ביצוע מחקר שוק בתקופה הנוכחית הוא הכרחי, מאחר והוא מהווה את המצפן של התקופה עבור כל אנשי השיווק, הוא מצביע עבורם על הכיוון שאליו הם צריכים לצעוד", אומר אלי משולם, סמנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה, המתמחה במחקרי שיווק ופרסום. "מחקר שוק יכול לסייע בהתאמת הפעילות השיווקית בעת הקורונה ל'רוח התקופה', לפגוש את הצרכנים בצורה נכונה יותר ולמצוא את ההזדמנויות שצומחות דווקא עכשיו", הוא מוסיף.

אז מהן השאלות המרכזיות שמשבר הקורונה מעלה מבחינה צרכנית? יש כמה וכמה - החל משינוי בצרכים הבסיסיים של הצרכנים, המגמות בהרגלי הצריכה ועד הדרכים שבהן חברות יכולות להכין את עצמן למציאות החדשה. לצד אלו, גם שאלת הטרנספורמציה הדיגיטלית היא חשובה - איך מתאימים את השירותים הדיגיטליים לקהל המטרה? מחקר שוק יכול לסייע במענה אמפירי ומבוסס ידע על השאלות הללו.

אלי משולם, סמנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה / צילום: יוהנס פלטן

"פירמידת הצרכים משתנה"

הפסיכולוג היהודי-אמריקני אברהם מאסלו פיתח בשנות ה-40 את פירמידת הצרכים האוניברסליים. הוא טען כי הנטייה האנושית של בני האדם היא קודם כל לדאוג לצרכים שנמצאים ברמת הבסיס (חמצן, מזון, מים ועוד). רק לאחר מכן, הם יתפנו למלא אחר הצרכים ברמות הגבוהות יותר בהיררכיה. על משקל פירמידת הצרכים של מאסלו, הביטחון הכלכלי של משקי בית רבים בתקופת הקורונה התערער. רבים יצאו לחל"ת, אחרים פוטרו וגם אלו ששמרו על עבודתם, המשיכו לחיות בחוסר ודאות יחסי לגבי העתיד.

 לקבלת הצעת מחקר שתתמוך בתוכנית העבודה שלך הקליקו כאן>>

"הצרכים הבסיסיים של הצרכנים השתנו. פירמידת הצרכים משתנה. הביטחון הכלכלי של רבים הוא לא מה שהיה קודם. לכן, דברים שבעבר צרכנו ונחשבו לטריוויאליים פחות חשובים לנו כיום. לחברות חשוב לגלות מה השתנה בסדר העדיפויות של הצרכנים", מסביר משולם את אחת השאלות המחקריות שכדאי להעמיק בה. לדבריו, השינויים ברמת הבסיס מורגשים בכל הענפים ועל חברות חלה החובה לזהות אותם כדי להמשיך קדימה. "אנחנו רואים במחקרים שאנחנו מבצעים עבור לקוחותינו שינויים באופן שבו אנשים צורכים למשל תחבורה ציבורית, שהיא הבסיס של התנועה ממקום למקום", הוא אומר ומתייחס גם לענפים נוספים: "על השקעות וביטוח אנשים חושבים בצורה שונה כעת. על אילו סוגי ביטוחים לוותר? מה להשאיר? אילו השקעות להמשיך לבצע? מהצד השני, ענפים כמו אינטרנט ותשתיות, שבעבר נחשבו למותרות, מתחזקים ברמת הבסיס. אנשים עובדים יותר מהבית, לומדים בזום, כל הבית יושב על רוחב הפס. אז ההשקעה בתשתית האינטרנט הביתי הופכת להיות הרבה יותר נדרשת ומהותית מבעבר".

להכיר את עולם החדש

אם טרום עידן הקורונה, צרכנים נהגו לצרוך שירותים ולקנות מוצרים תוך שיטוט בחנויות ומרכזי מסחר, הקורונה כפתה שינוי בהרגלי הצריכה. הרכישות בדיגיטל צמחו, גם כשמדובר במוצרים שעד כה נרכשו מסורתית בחנויות פיזיות, כמו ביגוד והנעלה.

"במחקרים שלנו אנחנו מזהים תנועה גדולה של אנשים מהרחובות והקניונים, לעולם הדיגיטלי", מסביר משולם. "כשצרכנים משנים את ההתנהגות שלהם בצורה דרמטית, אז חברות נדרשות להבין מה הצרכנים רוצים ולהתאים את אופן השיווק והמכירה, כמו גם את מערכי שירות הלקוחות, לשינויים בהרגלי הצריכה".

היום שאחרי הקורונה

יבוא יום ומשבר הקורונה יסתיים. לא נצטרך להסתובב בחוץ עם מסיכות, הכלכלה תתאושש והתקופה הנוכחית תהפוך לסיפור עבור הנכדים. תהליכים מחקריים שייעשו כבר היום יכולים לסייע לחברות להבין את עולם הצריכה של אחרי הקורונה ולהתכונן בהתאם. "אם נמשיך לשווק מוצרים ושירותים באותו אופן שעשינו קודם לכן, גם ביום שהקורונה תסתיים, אנחנו עלולים לאחר את הרכבת. העולם השתנה והדברים לא בהכרח יחזרו להיות מה שהיו קודם מבחינה צרכנית, בוודאי שלא בכל התחומים", אומר משולם.

הוא משתמש בדוגמה של חברות מעולם התיירות, שכיום נמצאות בשפל העסקי הגדול ביותר שלהן: "דווקא מכיוון שאין כמעט עבודה בתחום, חלק מהחברות בענף מקדישות את הזמן כדי לגלות מה צפוי להן ביום שאחרי. האם לקוחות ייצאו לחופשות מסוג אחר? במקומות אחרים? למה הם יצפו בחופשות האלו?".

מחקרי "היום שאחרי הקורונה" רלוונטיים לכלל הענפים, ממשיך ומסביר משולם: "לפני הקורונה הקניונים היו מפוצצים. אבל עכשיו אנשים התרגלו לחוויית הקנייה באינטרנט, אז איך נייצר להם את חוויית המסחר בקניון של היום שאחרי?". צריך לחשוב מה לעשות עם השטחים הגדולים, איך למלא אותם בתוכן ואיך למשוך את הצרכנים לקניון שוב", הוא מדגים כמה משאלות המחקר שדורשות מענה.

טרנספורמציה דיגיטלית

בעולם הטרנספורמציה הדיגיטלית, ארגונים מנסים להאיץ תהליכים דיגיטליים ולהשתמש בהם כדי לפתור בעיות וליצור הזדמנויות עסקיות. זהו אחד הדגשים של ארגונים מאז משבר הקורונה. "ברור עכשיו יותר מתמיד שעולם הצרכנות לא רק צועד בצעדי ענק לעבר הדיגיטל, אלא נמצא עמוק בפנים וחברות מנסות לשפר את השירותים שלהן בתחום, והדבר נכון לא רק לחברות הגדולות במשק אלא הולך וצובר תאוצה גם אצל חברות בינוניות ואפילו קטנות", אומר משולם.

אם כן, אחת השאלות הגדולות שעולות בנושא הטרנספורמציה הדיגיטלית היא האופטימיזציה שלה: האם אתרי חברות פועלים כמו שצריך? האם הם מספקים חוויית משתמש איכותית לגולשים? ועוד. על כל השאלות האלה ודומותיהן - מחקר שוק צריך ויכול לענות. "במסגרת המחקרים שאנחנו מבצעים בגיאוקרטוגרפיה אנחנו מקדישים תשומת לב רבה לבחינה של אתרים ואפליקציות. נחקרים מטעמנו גולשים באתרים, משתמשים באפליקציות ומבצעים משימות שונות. אנו מבקשים מהם לחוות את האתרים והאפליקציות ואז משוחחים איתם על החוויה שלהם", מספר משולם. "מדובר בסוג של מחקרי חוויית משתמש המשלבים גם מחקר קלאסי של דיון ושיחה על האתר - החוזקות שלו והחסרונות", הוא מוסיף.

"שימוש במחקר, דווקא בתקופה הזאת, מהותי ונדרש כדי לעדכן את האסטרטגיה השיווקית של חברות", מסכם משולם. "הוא מסייע להתאים את המהלכים השיווקיים למצב החדש. המסר שלי לחברות הוא כזה: הייתה קורונה? נכון. נזהרנו? נכון. חששנו? נכון. אבל עכשיו זה הזמן להשקיע במחקרי שוק בצורה מושכלת כדי לבנות את עצמנו להמשך הדרך באופן שיסייע לשמר את הלקוחות, למנוע נטישה ולכבוש יעדים חדשים".

לקבלת הצעת למחקר שיווקי לתמיכה בתוכנית העבודה הקליקו כאן>>

עוד כתבות

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם