גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' ברנע מתגייס לטובת קרן הנדל"ן: הצעת הרכש העוינת של מבנה אינה הוגנת לבעלי מניות סלע קפיטל

לפי חוות דעת שהגיש אמיר ברנע לדירקטוריון סלע, שווי ההמרה הראוי לכל מניה הוא 1.2-1.25 מניות של מבנה, ולא 0.92 כפי שהציעה מבנה ● מדובר בתוספת של 33% לתמורה שראויים לקבל בעלי סלע

פרופסור אמיר ברנע / צילום: שלומי יוסף
פרופסור אמיר ברנע / צילום: שלומי יוסף

חברת סלע קפיטל נדל"ן, הפועלת כקרן השקעות במקרקעין (Reit), מעריכה כי תסיים את הרבעון הרביעי של 2020 עם רווח נקי של 100-105 מיליון שקל. לדברי החברה, הערכה זו מבוססת על נתוני הפעילות עד כה, ובהם תזרים המזומנים נטו מפעילות שוטפת (FFO) לרבעון, שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שהתפרסם השבוע, וכן טיוטות הערכות שווי חיצוניות של נדל"ן מניב שבבעלות החברה.

לפי הערכות שווי אלה, שהתקבלו החודש, גדל שווי הנדל"ן להשקעה של סלע ברבעון הרביעי בסכום של 60-65 מיליון שקל, בזכות תוספת ההכנסה הצפויה לחברה מנכסיה. עיקר התוספת נובעת מבניין בית הצבי בירושלים, שמושכר למדינת ישראל (משרדי ממשלה) ולחברת בזק, וכן ממרכז מסחרי "חונים קונים" בראשון לציון, לאור חידוש הסכמי שכירות בעליית מחיר ממוצעת של 78% בשנה האחרונה במרכז זה.

בתשעת החודשים הראשונים של 2020 רשמה סלע נדל"ן הפחתות של 53.9 מיליון שקל בשווי הנדל"ן שבבעלותה, בשל ההשפעות השליליות של משבר הקורונה על תחום הנדל"ן המניב. אלה הובילו את החברה להציג ירידה של 68% ברווח הנקי ל-65 מיליון שקל באותה תקופה.

כעת צפויה סלע לרשום בשנת 2020 כולה רווח נקי של 165-170 מיליון שקל, בזכות עליית השווי ברבעון הרביעי והרווח הנקי שיירשם, בין השאר, בזכותה. לשם השוואה, ב-2019 כולה רשמה סלע רווח נקי של 293 מיליון שקל, בזכות עלייה של 105.9 מיליון שקל בשווי הנדל"ן שבבעלותה.

"הצעה מעליבה שמנסה לעשוק את המשקיעים"

סלע, שמנוהלת על ידי שמואל סלבין וגדי אליקם, נמצאת כיום במאבק מול הצעת רכש עוינת במניות, שהגישה לה חברת מבנה נדל"ן, בראשות המנכ"ל דודו זבידה והיו"ר טל פורר. לדברי סלבין, יו"ר סלע וחלק מחברת הניהול שיזמה את הקמת החברה ושולטת בפעילותה, "מדובר בהצעה נמוכה ומעליבה, שמנסה לעשוק את המשקיעים הפרטיים שמחזיקים במניות סלע ונהנים מתשלומי דיבידנד קבועים".

את הדברים מבסס סלבין על היכרותו עם החברה שהקים, וכן על חוות דעת מקצועית שהכין פרופ' אמיר ברנע עבור דירקטוריון סלע. על פי חוות הדעת, "הצעת הרכש המוצעת איננה הוגנת לבעלי מניות סלע", ועליהם להתנגד לה.

הצעת הרכש כוללת תמורה של 0.92 מניות מבנה עבור כל מניית סלע אחת, ומשקפת נכון להיום מחיר של 7.43 שקלים למניית סלע ושווי של 1.45 מיליארד שקל לחברה כולה. לדעת פרופ' ברנע, שווי ההמרה ההוגן אמור לעמוד על 1.2-1.25 מניות של מבנה עבור כל מנייה אחת של סלע - כלומר, גבוה בכ-33% מהצעת הרכש של מבנה.

לפי חוות הדעת, ביטול ססטוס ה-Reit מחייב פרמיית פיצוי למשקיעים שמייחסים למניית ה-Reit ערך שאינו מתבטא בהכרח במחירה בשוק, ולכן נדרש פיצוי, אם מוצעת המרה של מניות סלע למניות חברה רגילה כמו מבנה. פרמיה נוספת של 2%-2.5% נדרשת, לפי חוות הדעת, לשלם לבעלי המניות בגין הסינרגיה שתיווצר לחברה הרוכשת.

שווי ההמרה של פרופ' ברנע משקף מחיר של 9.7-10.1 שקלים עבור כל מניית סלע, על פי מחיר השוק הנוכחי של מניית מבנה. באחרונה פירסם האנליסט שי ליפמן מבית ההשקעות ווליו בייס המלצת קנייה למניית סלע, עם מחיר יעד גבוה עוד יותר, של 10.39 שקל.

כתנאי להצעת הרכש, דורשת מבנה להכניס שינויים בתקנון של חברת סלע, שיובילו לביטול סטטוס ה-Reit שלה. להסכמה זו נדרש רוב של 75% מקרב המשתתפים באסיפת בעלי מניות סלע שתכונס לשם כך, וזאת בהשוואה למצב הקיים בארה"ב, שם נדרשת הסכמה של 75% מכלל בעלי המניות של סלע.

לדברי ברנע, הבעלות על סלע מתחלקת בין השקעה של גופים מוסדיים (51%) ומשקי בית (49%). "אפשר שלמשקיעים המוסדיים שיקולים שונים ממשקי הבית, הן בהקשר לסטטוס המס והן עקב בעלות צולבת על מניות סלע ומבנה, ככל שהיא קיימת", כותב ברנע.

בעלי מניות מקרב הציבור אינם נוהגים להצביע בהמוניהם באסיפות כלליות של החברות הציבוריות, ובכך מותירים את קבלת ההחלטות לגופים המוסדיים שמחויבים להצביע. לדעת סלבין, מצב זה צפוי לקרות גם באסיפת סלע, ולהביא לכך שהגופים המוסדיים יקבעו את גורלם של המשקיעים הפרטיים בסלע, שאינם יודעים להעריך את שווייה הכלכלי של הצעת הרכש העוינת של מבנה.

"קיים פוטנציאל לעימותים משפטיים"

פרופ' ברנע מציג בחוות דעתו תרחיש אפשרי, שלפיו השינוי התקנוני המוצע יאושר באסיפה, אבל הצעת הרכש תתקבל רק באופן חלקי, כך שסלע תמשיך להיות חברה בת ציבורית בעלת דירקטוריון נפרד ובשליטתה של מבנה. "במצב זה, חלק ניכר מהסינרגיה המוצגת כעילה כלכלית להצעת הרכש, לא יתבצע. בנוסף, קיים פוטנציאל לעימותים משפטיים לשימור זכויות המיעוט בכל עסקה בין חברת האם והחברה הבת, כולל בנושא קבלת פרויקטים חדשים, מחירי העברה וכו'. על בעלי מניות סלע להתייחס לתרחיש זה במסגרת סיכוני העסקה", כותב ברנע בחוות הדעת.

סלע מחזיקה ומנהלת 36 נכסים מניבים, המשמשים בנייני משרדים, מסחר, תעשייה ולוגיסטיקה, בשווי של כ-3.38 מיליארד שקל. ההון העצמי שלה עמד בסוף ספטמבר על 1.55 מיליארד שקל.

מבנה היא חברה ללא גרעין שליטה, הנסחרת בבורסה לפי שווי של 6.6 מיליארד שקל, מחזיקה ומנהלת 544 נכסים מניבים בתחומי התעשייה והלוגיסטיקה, המשרדים והמסחר, בשווי כולל של 8.73 מיליארד שקל. לחברה הון עצמי של 5.97 מיליארד שקל.

גילוי מלא: למשפחת בר און, מבעלות השליטה בגלובס, מניות מיעוט בחברה הציבורית "מבנה"

עוד כתבות

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים