עו"ד שיראל גוטמן-עמירה / צילום: יורם רשף
"הידיים מלאות בתחום של תאגידים ושוק ההון. לא רק בפירמה שלנו, אלא גם בפירמות עורכי דין נוספות, מחפשים עורכי דין כי אין מספיק ידיים לטפל, ויש גידול מאוד משמעותי במספר התיקים" - כך אומרת בראיון לגלובס עו"ד שיראל גוטמן-עמירה, שותפה במשרד עורכי הדין אגמון ומנהלת מחלקת תאגידים, ניירות ערך ושוק ההון. עו"ד גוטמן-עמירה ניהלה בעבר את מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך.
בתחילת משבר הקורונה דווקא שמענו על קיצוצים בשכר ובתקנים במספר משרדי עורכי הדין. למה בתחום הזה המגמה הפוכה?
"יש שלושה טרנדים משמעותיים בשוק ההון. יש גל עסקאות של מיזוגים ורכישות, ולצד זאת יש 'הייפ' של הנפקות ראשוניות לציבור. אני לא זוכרת 'הייפ' כזה מאז שאני עוסקת בתחום, וזה מזכיר רק את מה שהיה בשנות ה-2000.
"אנו היום מטפלים במספר הנפקות של חברות תשתיות, חברות בתחום ה ESG (השקעות סביבתיות וירוקות), ושותפויות מחקר ופיתוח ויש הנפקות לא מעטות בתחומים אלה. לצד הירידה בהנפקות בתחום הנדל"ן האמריקאיות, יש עלייה מאוד משמעותית בתחומים אלה. מעבר לכך, בניגוד ללוקליזיציה הפיזית שהביאה איתה תקופת הקורונה, היא דווקא הביאה להעמקה של הגלובליזיה בכל הנוגע לשחקנים המשתתפים בשוק ההון ולפתיחה גדולה מאוד של השתתפות שחקנים מוסדיים זרים בשוק ההון הישראלי".
שוק ההון המקומי דווקא מדשדש מאוד, אם את מסתכלת על מצב הבורסה בישראל ביחס לבורסות זרות, ובפרט בארה"ב.
"אתה מדבר על השוק הסחיר. אני מדברת על ענפים אחרים בשוק ההון. קח, לדוגמה, את חברת דלק קידוחים שגייסה 2.25 מיליארד דולר בפרק זמן מאוד מאוד קצר. מרבית המשקיעים הם משקיעים זרים מלונדון ומארה"ב. כך היה גם אחר כך בהנפקה של קבוצת דלק. הטרנד הזה התחיל עוד ב-2017, עם ההנפקה של תמר פטרוליום. היום כל חברה משמעותית מבינה שבסיס המשקיעים שלה הוא לא רק אלה שבישראל אלא גם משקיעים זרים".
איך זה בא לידי ביטוי?
"זה בא לידי ביטוי באופן שהיא מבצעת את ההנפקה, ביועצים שהיא שוכרת לצורך העניין, הליכים שהיא צריכה לעבור כדי שיהיה ניתן להשקיע בה בחו"ל. אלה תהליכים שהשנה קורים יותר ויותר, ואני מניחה שזה רק ילך ויתפתח".
עו"ד גוטמן-עמירה מתייחסת גם לשינוי בהתנהלות של דירקטורים בכל הנוגע לנאותות תהליך ביצוע עסקאות. לדבריה, אין שום קשר בין ההתנהלות של דירקטורים היום לבין ההתנהלות של דירקטורים לפני עשור בכל הנוגע לנאותות תהליך ביצוע עסקאות. "אני לא מדברת רק על עסקאות בעלי שליטה אלא גם על ביצוע השקעות משמעותיות מול צדדי ג'", היא מבהירה.
מה גרם לשינוי לטובה בהתנהלות הדירקטורים?
"הקמת בית המשפט הכלכלי לפני עשור פיתחה מיומנות ומקצועיות גדולה אצל השופטים במרוצת השנים. הפסיקות העמיקו את הצורך בנאותות התהליך ופיזרו את הערפל בנוגע לא מעט סוגיות בממשל התאגידי.
"מעבר לכך, סעיף 288 לחוק חדלות פירעון שנכנס לפני כשנה לתוקף, הטיל חבות אישית על הדירקטורים, ואף לכך הייתה השפעה משמעותית על התנהלות הדירקטורים. אני יכולה להעיד שהיום ההתייחסות, לדוגמה, לחלוקת דיבידנד היא הרבה יותר זהירה ושמרנית, בשל החשש מסעיף 288. בחברות שנמצאות בקשיים תזרימיים, הדירקטוריונים בוחנים את עצמם בצורה הרבה זהירה ורצינית בשל החשש מסעיף 288, ומשום כך הם מתייעצים עם מומחים כדי להיות מכוסים מצד חוק חדלות פירעון".
בית משפט ייחודי למס
שר המשפטים אבי ניסנקורן הודיע כי הוא מתכוון להרחיב בצו את סמכויות בתי המשפט הכלכליים בתל אביב ובחיפה, כך שידונו בנוסף לתיקי ניירות ערך, פליליים ואזרחיים, גם בתיקי הלבנת הון ועבירות מס. עו"ד גוטמן-עמירה, שכיהנה כמנהלת מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך כאשר הוקם בית המשפט הכלכלי בתל אביב, טוענת כי מדובר בצעד לא נכון שיפגע במומחיות של שופטי בתי המשפט הכלכליים בתחום ניירות ערך.
"לפני עשור הוקם בית המשפט הכלכלי לאחר מחלוקת נוקבת אם יש בכלל מקום להקמת בית משפט מקצועי-ייעודי שיעסוק בתחום אחד", היא מסבירה. "בסופו של דבר, הוחלט להקים אותו, ומאז שופטי בית המשפט הכלכלי פיתחו מקצועיות ומיומנות מאוד גבוהה בתחום. יש גישה פשטנית, כאילו תיקי ניירות ערך זה נושא כלכלי, ותיקי מסים זה נושא כלכלי - אז בואו נחבר ביניהם. אבל תיקי ניירות ערך הם עולם שלם שמתפתח במהירות, ואין באמת קשר בינו לבין תיקי מסים".
אז מה את מציעה?
"ייתכן שיש מקום להקים בית משפט מקצועי נוסף לתחום של עבירות מסים, אבל אם שופטי בית המשפט הכלכלי יצטרכו לעסוק בשני התחומים (תיקי ניירות ערך ותיקי הלבנת הון ועבירות מס - א.ג) המומחיות שלהם בהכרח תיפגע. אם אנחנו שמנו לנו למודל לחיקוי את בית המשפט של דלוור בארה"ב, אז כדאי לשמור על המודל.
"בית המשפט הכלכלי היום נותן החלטות מהירות ומעמיקות, והוא מועיל ליציבות והוודאות הכלכלית של שוק ההון. מדוע לפגוע במומחיות של בית המשפט הזה? אם רוצים שיותר חברות יהיו מושקעות בשוק ההון המקומי, צריך לאפשר לשוק ודאות משפטית גבוהה".
כניעה לתביעות סרק
עו"ד גוטמן-עמירה מתייחסת גם לעובדה שריבוי התובענות הייצוגיות והתובענות הנגזרות המוגשות נגד חברות מלמד כי עדיין יש לא מעט ערפל בתחום הממשל התאגידי. במקרים רבים מדובר בתביעות סרק, אך החברות בכל זאת מגיעות לפשרה עם התובעים.
לדברי עו"ד גוטמן-עמירה, "אין ספק שיש עוד מקום להעמיק בפסיקות, אך אנחנו נמצאים במקום הרבה יותר מוצלח ממה שהיינו לפני עשור. לגבי התביעות הייצוגיות והנגזרות, אני חושבת שהחברות פעמים רבות נכנעות לתביעות סרק ומגיעות לפשרה, ובכך מעודדות הגשה של המשך הגשות התביעות הללו, שבסופו של דבר בכלל לא מגיעות להכרעה שיפוטית".
אז מה צריך לעשות כדי שתופעת ייצוגיות ונגזרות הסרק תיפסק?
"למרות שאני מבינה מאוד את הרצון של החברות לקנות סיכון גם בהליכי סרק, ולקנות זמן ניהולי יקר, ולכן להתפשר גם כשאין עילה לתביעה, נדמה לי שהגיעה העת כי חברה שקיבלה ייעוץ משפטי שמדובר בתביעת סרק, תשקול ברצינות לנהל את ההליך עד הסוף ולקבל הכרעה שיפוטית.
"מדובר אמנם בתהליך שייתכן שיעלה יותר כסף בשלב הראשון, אך לאורך טווח הוא משתלם. אי אפשר להעביר את מלוא האחריות לריסון של הליכי סרק לפתחו של בית המשפט. לצד זאת, במקרים קיצוניים בית המשפט צריך לומר את דברו במסגרת ההחלטה בפשרה שהוגשה לו".
עו"ד שיראל גוטמן-עמירה
בת 46 ● ראשת (משותפת) מחלקת תאגידים, ניירות ערך ושוקי הון במשרד עורכי הדין אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' ● כיהנה בעבר כמנהלת מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך ● בעלת תואר ראשון במשפטים ומינהל עסקים (הצטיינות) ותואר שני במינהל עסקים (מימון) - שניהם מהאוניברסיטה העברית