הצפות בגוש דן / צילום: מתוך יוטיוב
תיקון חדש שצפוי לעלות להצבעה במועצה הארצית לתכנון ולבנייה בפברואר מטיל את האחריות לטיפול במי הנגר בשטחו של כל פרויקט בנייה על הקבלנים במקום על הרשות המקומית. התיקון נועד להתמודד עם בעיית ההצפות במרכזי הערים בחודשי החורף, שמחריפה משנה לשנה.
"לנושא הניקוז אין כיום אבא אחד. מי שמטפל במי הנגר בשטחים הפתוחים זה רשויות הניקוז, ובשטחים העירוניים אלה הרשויות המקומיות", מסבירה רחל קולסקי, מנהלת אגף המים במינהל התכנון - הגוף שמקדם את התיקון המוצע. "רוב העיריות עושות את זה באמצעות תיעול (צנרת). יש מעט עיריות שמכניסות אלמנטים של ניהול נגר, כמו האגמים של ראשון לציון ליד הסופרלנד, או שטחי הצפה בפארק הרצליה".
בניסיון להתמודד עם התופעה, יחויבו כעת הקבלנים ליצור פתרונות ניקוז בפרויקטים שהם בונים. האמצעים שעליהם מדברים במינהל התכנון ביחס לניהול מי הנגר מגוונים. בין השאר ניתן לציין בורות חלחול בחצרות הבניינים, שמעבירים את המים לשכבת מי התהום; הקמת מאגרי ויסות במרתפי הבניין; ריצוף חוץ מרחף ומתחתיו חללים לאגירת מי הגשם; גג ירוק סופג, המכוסה בצמחייה שנמצאת מעל מערכת ניקוז; קירות ירוקים שבהם מגדלים צמחים הלוכדים את מי הגשם; ועוד.
הפתרון המועדף במרחב הציבורי הוא שימוש בגנים הציבוריים כאגני השהיה, כך שהמים ברחובות יתנקזו אליהם. בתקופות החורף ייווצרו בהם בריכות נוי, עד להובלת המים להמשך טיפול באזורים מתאימים.
אחד האמצעים של הרשויות לטיפול בניהול מי הנגר הוא היטל הניקוז (תיעול), המושת על רוכש הדירה, ביחס לשטח הקרקע או המבנה.
קולסקי מסבירה את המשמעות האופרטיבית של התיקון: "כיום כל פרויקט צריך להשאיר בתחומו 15% של הקרקע פנוי לחלחול, אבל זה לא עובד. הרעיון החדש הוא לא לדבר על שטח, אלא על נפח המים. כל תוכנית צריכה לנהל את מי הגשם שבתחומה, וזה יהיה תנאי להוצאת היתר בנייה".
אנחנו רואים בנייה בתת הקרקע של מרתפים. איך ניתן יהיה לייצר פתרונות ניקוז במקרים כאלה?
"אנחנו מציעים סל רחב של פתרונות. כל תוכנית, לפי התנאים הגאולוגיים ומשטר הגשמים שלה תחליט אילו אמצעים היא נוקטת".
באשר ליכולת האכיפה אומרת קולסקי כי "נצטרך את ההתגייסות של הרשויות המקומיות כדי שיפקחו".
במינהל התכנון מצאו שהתועלות העברת האחריות ליזם היא כ-0.7% תוספת לעלות הבנייה או 3,000 שקל למחיר דירה חדשה של 100 מ"ר. התחזוקה של פתרונות מי הנגר החדשים תעלה עבור הדיירים את דמי הניהול או ועד הבית בכ-50%.
מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ נמסר: "יש להצטער על כך שלקראת גיבוש מסמך כזה לא קיימה הממשלה כל דיון עם הגופים הייצוגיים המקצועיים, שיכול היה לטייב משמעותית את ההצעה של מינהל התכנון. בעשור האחרון גרמו שינויים רגולטורים בענף הבנייה לעלייה של כ-250 אלף שקל במחיר דירה ממוצעת. כדאי לרגולטורים לשקול את משמעות הצעדים שרק ילבו את עליית מחירי הדיור ועלויות האחזקה שיוטלו על רוכשי הדירות".