המדיה עוסקת כיום ללא הרף בקשיים שהנחית משבר הקורונה על המובטלים, על הדור הצעיר ועל המעמד הבינוני, אבל נוטה לדחוק לקרן זווית את הבעיות והמצוקות של המאיון העליון. מדובר בקהל גדול ומכובד: על פי דוח העושר השנתי העדכני של מחלקת המחקר של בנק "קרדיט סוויס", בישראל חיים נכון להיום כ-157 אלף מיליונרים רשמיים, ששווי נכסיהם הידועים נטו (נכסים כולל נדל"ן פחות חובות) גבוה ממיליון דולר. וזו כמובן רק טיפה בים אם לוקחים בחשבון את ההערכות האחרונות של רשות המיסים על כך, שהיקף ההון הלא מדווח בישראל, או "ההון השחור" בשמו הבלתי רשמי, מסתכם בכ-70 מיליארד שקל בשנה.
משבר הקורונה הפך על הציבור הזה את עולמו. אנשים שהיו רגילים לנוע בין בתי קייט ברחבי העולם, לנדוד על יאכטה בין יעדים אקזוטיים, לצאת לשופינג במילאנו ובניו יורק בתדירות בה המעמד הבינוני יוצא ל"ביג" ולצרוך את מיטב מסעדות היוקרה ותרבות הפנאי שיש למדינה ולעולם להציע, מצאו את עצמם לפתע מקורקעים ולכודים. כל טיסה לחו"ל בחברת תעופה מסחרית, אפילו במחלקה ראשונה, הפכה לעסק מסורבל ומסוכן. כמעט כל נחיתה בארץ וביעדים רבים בעולם כרוכה בבידוד ממושך, והאמת שגם קפיצה לחו"ל בעידן הסגרים והמסכות היא כבר לא מה שהייתה פעם. אפילו אם יש לך כרטיס אשראי "סנטוריון".
אבל אל דאגה. אנחנו כאן כדי לספק העדפה מתקנת למקופחים מכל שכבות האוכלוסייה והמלצה הטובה ביותר היא לנסות להרגיש בחו"ל גם כשאתם בארץ בסיוע קצת דמיון ו"אקססוריז" מתאימים. ומה יותר מתאים מאשר מכונית ספורט-יוקרה עם גג פתוח
קשה למצוא מכוניות שעונה בצורה מדויקת יותר על ההגדרה "חו"ל בישראל" מאשר ב.מ.וו Z4 החדשה. ה-Z הראשונה של ב.מ.וו, שהושקה ב-1989, הייתה רודסטר דו מושבית קומפקטית וצנועה יחסית, שנועדה להביא את המותג היוקרה לקהל צעיר עם תקציב סביר. עשרים שנה, וחמישה דורות, מאוחר יותר ה-Z4 החדשה מנסה לשמור על אותה רוח מרות שהיא רחוקה מאוד משורשיה. היא קצרה יחסית אבל עם פרופורציות רחבות ונמוכות של מכונית סופר-ספורט. החרטום שלה נמצא מתחת לקו הפגושים של רוב כלי הרכב בסביבה ומחצין גריל מאסיבי ופנסי הייטק מלוכסנים, ואפילו פרופיל הצד עתיר משטחים וזוויות עם כונסי אוויר גדולים נוסח זימים של כריש וחישוקי 18 אינץ' מאסיביים. החלק המרשים ביותר לטעמנו הוא דווקא הזנב הרחב, שנראה כאילו נלקח מסדרת ה-8 הספורטיבית של ב.מ.וו.
כך או כך, זו לא מכונית שניתן להתעלם ממנה על הכביש, גם כשגג הבד סגור ובוודאי כאשר הגג פתוח. ההתעניינות הציבורית המסיבית היא בעיה לא קטנה עבור מי שמנסה לשמור על כללי הריחוק חברתי בימים קשים, או למי שרוצה לנהוג בלי מסכה ועדיין להרגיש מבודד מפני שיעולים אקראיים של נהגים בפקקים. אבל כאשר הכביש מתפנה והגג מתקפל חשמלית לתוך התא הייעודי שלו בתוך שניות ספורות, המסכה יורדת והמבט הרדוף של הנהג מתחלף בחיוך רחב.
תא הנוסעים, אם ניתן לקרוא כך לצמד מושבי ספורט צרים ומערך תפעול קומפקטי, מזכיר מאוד את זה של משפחת הדגמים הנוכחית של ב.מ.וו. המושבים חובקים את הגב באינטימיות, תנוחת הישיבה קרובה מאוד לכביש, הגה הספורט נעים ומזמין ליטוף, ידית ההילוכים ממוקמת במרחק של הסטת בוהן מההגה ולוח המחוונים הדיגיטלי זהה לזה שבכל המשפחה. התא נראה יוקרתי ואיכות הייצור והחומרים גבוהה ורק מרחב האחסון לחפצים בתוך הרכב מוגבל מאוד. כפיצוי, מקבלים תא מטען מרווח יחסית למקובל ברודסטרים גם כאשר הגג מקופל. רואים שטויוטה לקחה חלק בתכנון ובהנדסה של הרכב.
גרסת הבסיס מספקת את הסחורה
כאשר הגג סגור עדיין נותר לנוסעים ממוצעי קומה מרחב ראש סביר ובידוד הרעשים טוב כמו במכוניות בעלות הגג הקשיח של החברה. כאשר השמש זורחת, הגג יורד והשמיים הופכים להיות הגבול נחשפות קשתות ההגנה המפוסלות שמאחורי המושבים, הראות לכל הכיוונים משתפרת פלאים והמכסה של הגג המקופל זורם בקו דרמטי לעבר הזנב.
אנחנו מכירים נהגים רבים שיסתפקו ב"נראות" ובאוויר הפתוח וכמובן שאפשר לצאת איתה ל"קרוז" נינוח עם יד על המעקה בדרך למפגש חברתי. כחלק מהשימושיות שלה היא סופגת בלי יותר מדי תלונות את בורות החורף של האספלט הישראלי, משייטת ביציבות על הכביש המהיר במזג אוויר סגרירי ומרגישה מאוד בטוחה גם לנהגים מתחילים.
אבל זה לא הקהל ולא הייעוד שלשמו היא נוצרה. זו מכונית ספורט-ביצועים הארד קור ואפילו גרסת הבסיס בה נסענו, עם מנוע 2 ליטר טורבו צנוע בהספק 197 כ"ס וזינוק "צמחוני" יחסית ב-6.6 שניות מאפס ל-100 קמ"ש, לא נותנת לך לשכוח את זה. במצב התכנות הספורטיבי של המחשב ההילוכים מתחלפים במהירות של מכונית ספורט רצינית, המהירות נצברת בקצב מרשים על כל סוגי השיפועים והמנוע אפילו מלווה את בעיטת הכוח בצליל בריטון (מלאכותי כמובן) של מכונית שרירים מרובת צילינדרים. אפשר כמובן להזמין גרסת M עם אותו מנוע בהספק 258 כ"ס ואפילו עם מנוע 3 צילינדרים שמייצר 340 כ"ס. אבל באמת שבאמת אין בכך צורך וגם הביצועים של גרסת הבסיס שיספקו את כל העינוגים הגיוניים, שהלכודים בישראל יכולים לצפות להם על כבישים ציבוריים.
מכונית "שמדברת" עם הנהג
את התכלית הספורטיבית ממחישה היטב ההתנהגות הדינמית. זו לא מכונית קלילה במיוחד (1.4 טון) אבל לה יש מרכז כובד סופר-נמוך, הנעה אחורית, חלוקת משקל מושלמת והגה חד מדויק וישיר, שהעלה בנו זיכרונות נוסטלגיים מהעידן הטרום אלקטרוני, שכבר חשבנו שנעלם ונשכח. זו מכונית שמדברת עם הנהג, מספרת לו על כל ניואנס של מצב הכביש ומיקום הגלגלים ומגיבה בצורה מדויקת ומהירה לכל פקודה וגחמה. מי שינתק את כל הבקרות האלקטרוניות יגלה גם שהיא יודעת לנשוך, אבל זה כמובן חלק מהריגוש. ומי שלא מסתפק בכך יצטרך להזמין את הגרסאות הבכירות עם חבילת "המסלול" שמגיעה עם דיפרנציאל אחורי מיוחד, מתלים מתכווננים אלקטרונית ועוד.
מחיר גרסת הבסיס של ה-Z4 מתחיל בכ-359 אלף שקל ונוסק במהירות עד למעלה מחצי מיליון שקל כאשר מטפסים בסולם הגרסאות. אלה לא מחירים שירתיעו מי שרגיל להוציא 40 אלף שקל על קפיצה של סוף שבוע בלונדון. זו מכונית ספורט מענגת חושים, ובתקופה כזו קשה להמעיט בחשיבותו של מוצר שגורם לבעליו להרגיש כמו על ה"גראנד קורניש" בריביירה הצרפתית גם אם הוא נוהג לאורך הטיילת של בת ים.
חלק מהמתחרות
טיוטה סופרה
אי אפשר לדבר על מתחרות בלי להזכיר את האחות "סופרה", שפותחה באותו פרויקט בשיתוף עם טויוטה. הסופרה אמנם מוצעת בינתיים בגרסת קופה בלבד (רודסטר בדרך) אבל מציעה את אותה שלדה ואותם מנועים. העיצוב הפנימי שלה פחות פונה לפאר ויותר לספורטיביות והיא מוצעת עם מספר חבילות לחובבי מסלול. המחיר באירופה מעט יותר זול מה.מ.וו
יגואר F-TYPE
הרודסטר-קופה המרהיבה של יגואר נחתה לאחרונה בארץ לאחר מתיחת פנים ושדרוג הנדסי. העיצוב החיצוני נראה עוד יותר אטרקטיבי ותא הנוסעים קיבל טיפול דיגיטלי מקיף עם לוח מחוונים מבוסס LCD , מערכת מולטימדיה מתקדמת וחבילת בטיחות אקטיבית. מנוע 2 ליטר טורבו עם 300 כ"ס מאיץ אותה ל-100 ב-5.7 שניות. מחיר הקופה מתחיל ב-528 אלף שקל
אאודי TT רודסטר
329 אלף שקל בלבד עולה גרסת הרודסטר של אאודי TT הוותיקה, שנמצאת קרוב לסוף דרכה. הגרסה הזו מיובאת עם מנוע 2 ליטר טורבו בהספק 197 כ"ס והנעה קדמית, גג בד מתקפל ותא נוסעים שעבר כמה וכמה עדכונים ומיישר קו עם אחיותיה. היא קצרה יותר מהב.מ.וו ומאיצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-6.9 שניות
