בסקטור המתרחב של חברות האנרגיה הירוקה בבורסה בת"א, אשר נהנות מסנטימנט חיובי במיוחד גם נוכח משבר הקורונה שפקד את השווקים, בולט המהפך שהציגה בשנה החולפת מנייתה של חברת ברנמילר אנרג'י.
לקראת סיומה של 2020, מניית ברנמילר מציגה תשואה שנתית פנומנלית של כ-650%. לאחר פתיחה צולעת של השנה, עת הגיעה לנקודת שפל ששיקפה לחברה שווי של כ-40 מיליון שקל בלבד, היא כבר נסחרת היום בשווי של כ-450 מיליון שקל.
ברקע לזינוק בשוויה של מניית ברנמילר עומד שינוי סנטימנט חד בסביבה העסקית של החברה, זמן קצר לאחר שעתידה היה לוט בערפל, עם הערת "עסק חי" שליוותה את הדוחות, חוסר יכולת לעמוד בתנאי מימון שהעמיד לה בנק לאומי והפסדים מצטברים.
לאחר שעברה את "עמק המוות", כפי שמגדיר זאת אבי ברנמילר, מייסד החברה ובעל השליטה בה, הוא מתפנה לספר כי "היה שלב שבו חששתי שאני מאבד את החברה. מה שעבר לי בראש באותה תקופה היו שיחות שקיימתי עם יועצים אסטרטגיים, שאמרו לי שהסיכוי לעבור משלב של רעיון ועד למצב של חברה תעשייתית שמוכרת בהיקפים גדולים, הוא אפסי.
"חשבתי שאולי הם צדקו לגבי הסיכויים שדבר כזה יצליח בפעם השנייה, אחרי שאותם הדברים נאמרו לי כשעמדתי בראש חברת האנרגיה הסולארית סולל (לפני הקמת ברנמילר, א' ל') . אבל העקשנות, הנחישות והעוצמות שלנו, וכל מה שקרה מסביב, הוכיחו שגם הפעם אנחנו על דרך המלך".
ברנמילר מדגיש כי "עוד כלום לא מובטח, אבל חצינו את 'עמק המוות' של החברה - את אותו משבר, ואנחנו היום בדרך למעלה, וגם מה שיש לנו היום עוד לא משקף את העוצמות שנראה בפעילות בעתיד הלא רחוק. אם היו שואלים אותי לפני שנה מה החלומות שלי, לא הייתי מצייר חלום כזה ורוד כמו השנה שעברה עלינו".
ניר ברנמילר, בנו של אבי, המכהן כמשנה למנכ"ל החברה, מוסיף כי "לרגע אחד לא היה לנו ספק טכנולוגי, והכוח שעמד מאחורינו לצאת מהמשבר היה שבכל רגע האמנו שיש לנו ביד 'גיים צ'יינג'ר' בעולם האנרגיה, אחרת היינו כבר מזמן חותכים הפסדים. כאנשים עם רקע בעולם האנרגיה, אנחנו מבינים איזו טכנולוגיה נפלה בחיקנו, ואיזה פוטנציאל יש בה, וזה מה שנתן לנו את הכוחות במשבר".
לפי ברנמילר, אחד המפתחות לשינוי הכיוון היה הכנסת שותפים אסטרטגיים פיננסיים לחברה - איש העסקים רני צים ומור בית השקעות, "שסייעו לנו לפתור את הבעיה המימונית של החברה, כי עניין המימון מקשה מאוד על התקדמותה של חברה צעירה".
מהלך נוסף אותו מציין ברנמילר כמפתח לשינוי, היה "מיקודה של ברנמילר כחברה טכנולוגית למערכות אנרגיה המבוססות על הפיתוח שלנו. בפוקוס נמצא המגזר התעשייתי-מסחרי, שהביא אותנו למכירות בהיקפים קטנים , אבל מכירות מהירות יותר. יצאנו מהתחום של פרויקטי ענק, המגלמים בתוכם סכומי כסף אדירים, אבל נמשכים שנים עד שהם מתרחשים ומגלמים בתוכם המון סיכונים בדרך. המיקוד הזה עשה לנו טוב".
ניר ברנמילר מוסיף כי "מעבר לכך שהחברה השתקמה פיננסית ואסטרטגית מבחינת המודל העסקי, שנת 2020 זו שנה שבה 'זרענו' - עם הענקת זכויות הפצה ופריסה באירופה, דרום אמריקה וישראל למוצר שלנו, ונטיעת פיילוטים בחברות מובילות בעולם כ'שואו רום' שיאפשר להראות את הטכנולוגיה שלנו עובדת. על הבסיס הזה, את הפירות נראה בהכנסות החל משנת 2022".
"פרויקט רותם 1 כבר לא כזה קריטי להצלחת החברה"
ברנמילר אנרג'י (Brenmiller Energy), שהוקמה בשנת 2012, מוגדרת כ"חברת טכנולוגיה לאגירת אנרגיה תרמית", המבוססת על רעיון שפותח "על רקע הניסיון העשיר של מובילי החברה בראשות אבי ברנמילר", המייסד, המנכ"ל ויו"ר החברה.
המערכות שברנמילר מייצרת מתחילות מגודל של קונטיינר ועד למגדל של 15 על 15 מטר, לגובה של כ-10 מטרים, אבל מבחינת קונספט, כפי שמסביר ברנמילר, "הטכנולוגיה והעקרונות יתאימו גם לגדלים מאוד קטנים, כך שדוד מים חמים יוכל להצטמצם לקופסה של כ-40 סנטימטר רבוע".
עוד הוא מסביר כי "בישראל עוד מוקמות תחנות כוח גדולות, אבל אנחנו מספקים פתרונות של תחנות כוח מבוזרות וקטנות, שממוקמות קרוב ללקוח ועונות בצורה טובה על צרכיו, עם אספקת חשמל, קיטור, אוויר חם, או שילוב של הדברים, ושם העתיד".
בתחילת דרכה הבורסאית ברנמילר התרכזה דווקא בפרויקט רחב היקף יחסית - פיתוח פרויקט רותם 1, שנחשב פרויקט הדגל שלה, להקמה והפעלה של תחנת כוח לייצור חשמל באמצעות שילוב אנרגיה מקרינת השמש ומגז טבעי, שיימכר לחברת החשמל. מיזם זה ממוקם בפארק התעשיות רותם, הסמוך לדימונה.
פרויקט זה, שדרש את עיקר משאביה של ברנמילר, העיב על פעילותה עד שהיא נתקלה בקשיים לממנו, והגיעה למצב שהיא מפרה את תנאי הסכם המימון עליו חתמה מול בנק לאומי. עד היום הושקעו בפרויקט כ-40 מיליון שקל, ולפי הערכת החברה נדרשים כ-35 מיליון שקל נוספים להשלמתו.
ברנמילר מסביר כעת כי "תחום האנרגיה הוא מאוד שמרני, עם חברות ענק הפועלות בו, וללא פתיחות לטכנולוגיות חדשניות, למרות שהאנרגיה המתחדשת משנה את התמונה בימים אלה. מה שעשינו עם רותם 1 וחשבנו כצעד חכם - שהתברר שלא היה כזה, זה ללכת לבנק מסחרי ולממן פרויקט שניזום, כדי להוכיח לשוק שהטכנולוגיה שלנו היא טובה".
"אבל", לדבריו, "בפרויקט ראשון דברים קורים, יש סטיות ותקלות, והבנק לא סובלני, וזה תקע אותנו. כיום הפרויקט מוכן בכ-70%, אחרי שפרענו את החוב לבנק והגענו להסדר מולו, ואנחנו מתארגנים לממן את הפרויקט מחדש. אבל כיום רותם 1 כבר לא כזה קריטי לחברה, כי קיבלנו הרבה הזדמנויות אחרות להוכיח את הטכנולוגיה שלנו. רותם 1 הוא פרויקט מאוד כדאי, אבל אנחנו לא שמים עליו את כל מה שאפשר רק כדי לסיים אותו, כי הוא לא בנתיב הקריטי להצלחת החברה".
כפי שברנמילר מציין, החברה רשמה בתקופה האחרונה התקדמות בפרויקטים בהיקפים מצומצמים יותר. במסגרת זו, בשבועות האחרונים עדכנה ברנמילר על השלמת פיתוח וייצור מערכת ייצור קיטור מבוססת אגירה המיועדת לברזיל, על מו"מ למכירת מערכות אגירה לחברה ברזילאית נוספת ועל הסכם מחייב לשיווק מוצריה בגרמניה ובספרד. בארץ נחתמו מזכרי הבנות להתקנות מערכות אגירה תרמית במרכז הרפואי גליל שבנהריה ובמחלבות יטבתה.
לגבי השוק הברזילאי, ברנמילר מציין כי "זיהינו את השוק הזה כשוק מטרה מיידי וחברנו לשותף אסטרטגי מקומי. יש שם שינוי כיוון טוב בשנתיים האחרונות ופוטנציאל שוק אדיר. פתחנו שם פעילות עסקית וזה מנוף עסקי מאוד חשוב, של אספקת מערכות וקבלת הזמנות. ראינו שזה כיוון טוב והתמניתי לנשיא לשכת הסחר ישראל-ברזיל, ואנסה לדחוף את הטכנולוגיה שלנו וטכנולוגיות אחרות".
מ"ההנפקה הגרועה בשנתון שלה", למהפך
ברנמילר השלימה את הנפקת מניותיה הראשונית בת"א באוגוסט 2017, אלא שלאחר ההנפקה מנייתה הלכה בכיוון אחד ברור - למטה, עד שהוכתרה אשתקד כהנפקה הגרועה ביותר של השנתון שבו יצאה לבורסה, לאחר ששוויה נחתך כמעט ב-80% מאז החלה להיסחר.
אולם, כאמור, הסנטימנט במסחר בה שינה כיוון בחודשים האחרונים, מה שמוביל אותה לתשואה שנתית תלת-ספרתית, ובסך הכול להציג טיפוס של כ-25% מאז החלה להיסחר בבורסה.
מלבד ברנמילר עצמו, שבזכות עליית המניה החזקותיו בחברה, בשיעור של כ-44%, הגיעו לשווי נוכחי של כ-200 מיליון שקל, המשקיעים הבולטים בה השנה - רני צים,שהשקיע בחברה קרוב ל-20 מיליון שקל, ומור בית השקעות, עם כ-6 מיליון שקל -רושמים תשואה של מאות אחוזים על השקעתם.
לגבי צים, שביצע את ההשקעה באמצעות חברה פרטית ולא דרך חברת רני צים מרכזי קניות שבשליטתו הנסחרת בבורסה, ניר ברנמילר אומר כי "החברה הציבורית של צים היא חברה יזמית שרצתה לפתח פעילות אנרגיה, כמו חברות נדל"ן מניב אחרות שעשו צעדים דומים, והיא ראתה בברנמילר קרש קפיצה למגרש של הגדולים. כבר היינו מרחק של ימים ספורים מלסגור את העסקה מולה, אבל משבר הקורונה שפרץ טרף את הקלפים. פתאום המצב הוביל לכך שההשקעה לא התאימה לפרופיל הסיכון של רני צים מרכזי קניות, להיפתח בלב המשבר למגזרי פעילות חדשים".
"עברנו משלב החלומות לשלב הברזלים והאספקות"
למרות האופטימיות הבאה לידי ביטוי בביצועי המניה, ואשר משתקפת מדבריו של ברנמילר, מצבה הפיננסי של החברה עדיין מאתגר. בדוחותיה האחרונים, לסיכום המחצית הראשונה של 2020, החברה טרם הציגה הכנסות, אחרי הכנסות זעומות (כ-330 אלף שקל) שהציגה בסיכום שנת 2019. ההפסד החצי שנתי הסתכם בכ-4 מיליון שקל, אחרי שבשנתיים הקודמות (2018-2019) הפסדיה הצטברו ל-63 מיליון שקל, בהשפעת ירידת ערכו של פרויקט רותם 1.
אמנם הערת "עסק חי" כבר לא מופיעה בדוחות, אולם רואי החשבון של החברה מפנים את תשומת לב המשקיעים לתזרים שלילי מפעילות שוטפת בסך כ-3 מיליון שקל במחצית השנה, ולהערכות הנהלת החברה לפיהן יש לברנמילר "משאבים מספקים למימון המשך פעילותה לתקופה של לפחות 12 חודשים".
עד כמה אתם חייבים את ההתאוששות בבורסה למומנטום החיובי ממנו נהנות חברות האנרגיה הירוקה?
ברנמילר: "המומנטום הוא חלק גדול מכך. התרחש פה מהפך. הרבה מהמשקיעים הבינו מה קורה עם חברות הנפט והאנרגיה, וראו שבמשבר הקורונה כשירדה צריכת החשמל באירופה, חברות הנפט והגז נאלצו לספוג את הירידה בביקוש, בעוד שהכנסות חברות האנרגיה הירוקה לא נפגעו. המשקיעים ראו שהאנרגיה המתחדשת מקבלת קדימות, ואנחנו נהנים מהמגמה הזו גם בפעילות שלנו בשוק, וגם בשוק ההון".
כפי שברנמילר מציינת בדוחותיה, מאז המשבר ועל רקע ירידת מחירי הנפט והפגיעה בחברות האנרגיה המסורתית, "ישנה מגמה של מעבר משקיעים לתחום האנרגיה המתחדשת בכלל, ואל תחום האגירה בו החברה מתעסקת בפרט".
ברנמילר מוסיף לגבי התקדמות פעילות החברה כי "עברנו משלב החלומות לשלב הברזלים והאספקות. בשבועות הקרובים נמסור שני פרויקטים מסחריים שלנו, אחד לברזיל ואחד בניו יורק. אנחנו עובדים כרגע קשה ליצור פרויקט דגל עם חברת האנרגיה הגדולה בעולם, אנל האיטלקית, והשוק עוקב ורואה מה קורה ומתמחר אותנו בהתאם. עדיין יש בחברה רכיבים גדולים של חלום, אבל יש כבר הרבה רכיבים של מציאות ודברים קורים".
מה היקפי הפעילות של החברה היום ומה הצפי להמשך?
"כמו כל חברה צעירה, אנחנו נגדל מהכנסות של מאות אלפי שקלים למיליונים, ובתקווה להרבה יותר מזה בהמשך. שנת 2021 היא שנה של כניסת פרויקטים בהיקפים גדולים, ושנת 2022 תמשיך את זה. יש לנו הרבה דברים בצנרת, בהיקפים נכבדים, יש פרויקטים שבתקווה ייחתמו בחודשים הקרובים בברזיל, אירופה וישראל, מה שיסייע לנו להרחיב את אפשרויות הייצור ולהתקדם".
ברנמילר מדגיש כי "כל פרויקט שקם הוא חשוב כי הוא הוכחה שהטכנולוגיה שפיתחנו עובדת ושהיא כלכלית. לכן, כל אחד מהפרויקטים הוא אבן דרך בשוק אחר". וברנמילר ג'וניור מוסיף, כי "אנחנו אנשי תעשייה ובונים היום חברה שבסיסה בישראל. מבחינתנו אורמת היא המודל לתעשייה ישראלית, עם מכירות בעולם, וידע וייצור בישראל".
איך השפיע עליכם משבר הקורונה?
"בתחילת המשבר די קפאנו, ומצבנו לא היה מי-יודע-מה עוד לפני כן. התלבטנו אם להקפיא את הפעילות ולשחרר עובדים, ובסוף החלטנו להשאיר את העובדים ולהסתער על הפעילות. הקמנו מערך ייצור ובאמצע המשבר גייסנו כ-60 עובדים".
"לא הייתי רוצה לסיים כמו עם 'סולל'"
ברנמילר הוא איש תעשייה ותיק, ואחד מחלוצי הפעילות הסולארית בישראל. כבר בתחילת שנות ה-90 הוא היה ממקימי חברת סולל, ובהמשך הוביל אותה לאקזיט הסולארי שהיה אז הגדול בתולדות המדינה, עם מכירתה לידי תאגיד סימנס העולמי, תמורת כ-420 מיליון דולר, בשנת 2009.
לדבריו, "סולל הייתה חברה קטנה, עם מכירות בסדר גודל של כ-2 מיליון דולר בשנת 2006, אבל היא חוותה גידול אדיר וזכתה בפרויקטים בספרד, עד שהגיעה למכירות של כ-200 מיליון דולר ורווח של כ-50 מיליון דולר בשנת 2009, אז היא נמכרה לסימנס. לאחר שבסימנס החליטו להתרכז בפעילות גז ולא בתחום הסולארי, החלטתי לפרוש וללכת לדרכי".
איך נולד הרעיון להקמת ברנמילר אנרג'י?
"שורשי הרעיון החלו אצלי בשנת 2007, כשהיה לי ברור שאנרגיות השמש והרוח כבר במשחק, אבל יש קושי למצוא פתרון לאנרגיה בזמן שאין שמש ורוח. התחלתי לחפש רעיונות לאגירת אנרגיה במקומות שונים בעולם, מה שהוביל אותי לפתח את הרעיון שהתגלגל והפך למציאות".
במבט לאחור היית עושה אותה דרך שוב, או שהיית מוותר על הנפקה?
"הבורסה היא כלי מאוד חשוב, ומי שרוצה להקים פעילות תעשייתית בישראל, אין סיבה שלא יגייס את הכסף בבורסה וכך יבנה אותה. אמנם כשהגענו לבורסה הייתה פחות פתיחות לטכנולוגיות חדשות ולקלינטק, ובכך היינו חלוצים. אבל אחרי שהשקעתי בחברה יותר מ-100 מיליון שקל מכספי המשפחה, והגעתי לשלב בו הטכנולוגיה כבר מוכחת ועובדת, אני לא רואה סיבה שלא לגדל את החברה עם כספי משקיעים ישראלים.
"מועד ההנפקה היה מושלם וסיפק לנו מה שהיינו צריכים. כניסה לבורסה מכניסה סדר בחברה וגורמת לה להתארגן בצורה איכותית יותר. למרות שאפשר לראות בזה נטל, אני חושב שזו הדרך הנכונה. לא הייתי רוצה לסיים עם החברה כמו סולל, שם הגיעה ענקית ובלעה אותה".
אבי ברנמילר
בן 68 ● אלמן + 3 ● גר ברמת השרון ● שימש בעבר כמנכ"ל סימנס CSP וכמנכ"ל סולל ● לאחרונה התמנה לתפקיד נשיא לשכת הסחר ישראל-ברזיל ● חובב טיולי שטח
ברנמילר אנרג'י
שנת הקמה: 2012 ● פעילות: הקמה ופיתוח של שדות תרמו-סולאריים, ייצור ומכירת מוצרים בתחום אגירת אנרגיה תרמית ● בעלי השליטה: אבי ברנמילר (44%), רני צים (17%), מגדל (13%), מיטב דש ומור (כ-4%) ● מספר עובדים: 80 (מהם כ-60 במפעל הייצור בדימונה) ● מיקום: משרדים - פארק אפק, ראש העין, מפעל בדימונה ● שווי חברה נוכחי: כ-450 מיליון שקל