מנהיגת הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים, ננסי פלוסי, מתחסנת נגד קורונה, שישי / צילום: Associated Press, Ken Cedeno
מי צריך להיות הראשון לקוביד? האם המחט צריכה להינעץ תחילה בזרועה של המלכה? או של הנשיא? סגן הנשיא? ראש הממשלה?
התשובה המסתמנת בארצות הדמוקרטיות היא: הראשונות יהיו האחות באגף הקוביד בבית החולים העירוני; או הישישה במוסד הסיעודי; או נהג האמבולנס; או הטבחית במקלט לחסרי בית.
זה עניין של סמלים ושל סדרי חשיבויות. אין שום דבר פגום בהבלטת זרועו הנדקרת של זה שחסידיו מכנים 'המלך'. אבל הוא או היא יכלו להשיג את האפקט הרצוי אילו פשוט נכחו במעמד ההזרקה אל זרוע מועדת לפורענות יותר מזרועם. זו שאלה של טעם ושל ריח, ואולי גם של מה שקוראים לפעמים "תבונה אמוציונלית". אבל חשוב מן הסמלים ומן הגימיקים הוא עצם העניין: מי צריכים לעמוד בראש התור.
מלכודת ההכנסה הבינונית
קשה להפיג את הרושם שהעשירים דואגים לעצמם קצת יותר מדיי: "העשירים" בתוך כל אחת מן הארצות העשירות - ו"העשירים" במשוואה הגלובלית, זאת אומרת הארצות העשירות לעומת העניות.
מידע, המיוסד בין השאר על נתונים של אוניברסיטת דיוק (צפון קרוליינה) ושל UNICEF (קרן הילד של האו"ם), מראה כי בשנה הבאה שום ארץ המסווגת כ"בעלת הכנסה בינונית" לא תצליח לחסן את כל תושביה. רוב הבינוניות לא יתקרבו כלל, והיקף המחוסנים בהן יגיע לסביבות 20%. ברשימה הזו כלולות, בין השאר, מצרים, ירדן ולבנון.
לעומת זאת הארצות העשירות אוגרות די חיסונים כדי לחסן את כל אוכלוסייתן פעם אחר פעם. לקנדה יש כבר די חיסונים מאושרים כדי לחסן את אוכלוסייתה לפחות ארבע פעמים, החמישית בדרך; בריטניה פעמיים, השלישית בדרך; אוסטרליה וצ'ילה - פעמיים ויותר; ארה"ב - כמעט פעמיים.
ארה"ב רכשה מאה מיליון מנות מפייזר, עם אופציה ל-500 מיליון נוספות; 200 מיליון מנות ממודרנה, עם אופציה ל-300 מיליון נוספות; יש לה 810 מיליון הזמנות תלויות ועומדות לאסטרהזנקה ואוניברסיטת אוקספורד, לג'ונסון אנד ג'ונסון, לנובאוואקס ולסאנופי. המספר הזה עשוי להגיע עד מיליארד וחצי על פי ה'ניו יורק טיימס'.
כמעט שני מיליארד מנות נמצאות בהישג ידו של האיחוד האירופי. הודו יוצאת נשכרת מן העובדה שיצרנית החיסונים הגדולה ביותר עלי אדמות, 'סיראם אינסטיטיוט', נמצאת על אדמתה. הבעלים מבטיחים את חצי תפוקתם לארץ האם.
הגנרל עמד נכלם
המספרים כשלעצמם אינם מבטיחים אספקה. יצרניות החיסונים עומדות לא לעמוד בכמה מהתחייבויותיהן. פייזר דיברה על מאה מיליון מנות עד סוף השנה. היא הפחיתה את המספר בחצי. לפחות שתיים נוספות הפריזו ב-20 עד 35 מיליון מנות ביכולת הייצור שלהן. ארה"ב הופתעה בשבוע שעבר לשמוע, שיהיה עליה לחכות עד חודש יוני כדי לממש אופציות לחיסוני פייזר, הכלולות בחוזה שחתמה.
איש הצבא הבכיר שהנשיא טראמפ העמיד בראש מאמץ הרכש וההפצה של החיסונים עמד בסוף השבוע נכלם בפני המצלמות. הוא הודה שמסר תחזיות מספריות שגויות לשורה של מדינות בארה"ב. הוא לא נקב במספרים, אבל התנצל בפני "מושלי המדינות ועוזריהם" על "שיבוש אפשרי" של תהליך החיסון. הוא אמר שבשבוע הראשון לאחר אישור החיסון של פייזר בידי מנהלת המזון והתרופות, 2.9 מיליון חיסונים נשלחו לכל אחת מ-50 המדינות. מספר לא גדול בהתחשב בצרכים ובחומרת המצב.
החרדה מפני הימים הבאים בארה"ב קשה לכימות. חג המולד וחופשת סוף השנה מתחילים בעוד ארבעה ימים. אמריקאים נקראים להישאר בבית, אבל רבים אינם נשארים. הם לא נשארו בבית בחג ההודיה, בסוף נובמבר, והתוצאות ניכרות עכשיו בהיעדר מיטות בחדרי טיפול נמרץ.
האלגוריתם - והגיל
ניכרת מאוד לעומת זאת החרדה בבתי החולים. במרכז הרפואי של אוניברסיטת סטנפורד, בלב עמק הסיליקון של קליפורניה, עשרות אנשי סגל עטויי מסכות הפגינו ביום שישי במסדרונות לאחר שהתברר להם כי ההנהלה שכחה לכלול אותם בסיבוב החיסונים הראשון. היא הועידה 5,000 איש להתחסן מייד, אבל רק שבעה מהם היו אנשי סגל העובדים בבית החולים.
רשימת המחוסנים נועדה לכלול את כל בעלי הסיכונים הגבוהים ביותר. היא הסתמכה על אלגוריתם, שהעניק בהילות לעובדים על סמך גילם, לא על סמך מיקומם. העובדים החשופים לנגיף הקוביד בתוך בית החולים נוטים להיות צעירים יותר. הם נדחקו אל סוף התור, והם לא ידעו את נפשם מתדהמה ומכעס.
את שאלת הגיל הציגו עוד בחודש אוקטובר יוזמיה של 'הצהרת גרייט ברינגטון'. היא נקראת על שם עיירה במדינת מסצ'וסטס שבה התפרסמה בחודש אוקטובר. היא מוסיפה להכות גלים. יוזמיה קראו בשבוע שעבר לשלטונות לשנות את גישתם לשאלת ההגבלות על פעילות כלכלית וחברתית. מאחר שכ-99.75% מן הנדבקים בנגיף מבני 70 ומטה מחלימים ממנו, לעומת 95% מבני 70 ומעלה, מוטב להסיר את ההגבלות על הקבוצה הראשונה, ולוותר על היעד של חיסון כל תושב בארה"ב.
הם אומרים, שבארה"ב יש בערך 50 מיליון בני 65 ומעלה. בחודשיים הבאים יהיו די חיסונים בארה"ב כדי לחסן כל אחד מהם. על זה צריך להוסיף קבוצות סיכון מיוחדות בין בני 65 ומטה וסגל רפואי החשוף לנגיף מטבע עבודתו. זה יספיק, אומרים יוזמי גרייט ברינגטון. התעקשות על חיסון מלא של האוכלוסייה לפי שיוסרו ההגבלות על פעילות חברתית וכלכלית תאריך בחודשים רבים את השיתוק הכלכלי, ותשלול חיסונים מארצות עניות. רבים ימותו שלא לצורך. היוזמים טוענים, ש"עשרות אלפי אפידמיולוגים, חוקרי בריאות ורופאים" חתמו על הקול הקורא שלהם.
אינטרס עצמי - או צדקה וחסד
פוטנציאל מעניין כרוך בטענה שחיסון מלא בארצות העשירות יקפח את עניי העולם. ארגון הבריאות העולמי, שהנשיא טראמפ יצא ממנו בקיץ שעבר בטריקת דלת, מדבר על לבם של העשירים לבוא בהקדם לעזרת העניים, עוד לפני השלמת החיסון מבית. זו בקשה שיש בה היגיון מעשי, מפני שהנגיף לא יודבר בארצות העשירות עד שלא יודבר חלקים ניכרים של שאר העולם. אבל יש בבקשה הזו גם צד של צדקה וחסד, שדעת קהל ופוליטיקאים אינם נענים לה אוטומטית.
הפצת החיסון בארה"ב נתקלת בשתי בעיות עיקריות: משבר האמון הכללי במוסדות הממשלה ובהנחיותיה, המביא אנשים לפקפק בצורך בחיסון או בבטיחותו; והקושי להפיץ את החיסון באזורים לא-עירוניים מרוחקים. לרוע המזל, פגיעת הנגיף קשה במיוחד בקהילות האלה. מספר ההידבקויות לגולגולת הוא הגבוה ביותר במחוזות של ארה"ב, שאוכלוסייתם מונה בין 10,000 ל-20,000.
פער החיסונים בין עשירים לעניים קיים אפוא לא רק בין אירופה לאפריקה ובין צפון אמריקה לדרום אמריקה, אלא גם בתוך הארץ העשירה ביותר עלי אדמות.
עשרה טריליון דולר
חיסונים לעניי העולם אינם רק עניין של בריאות הציבור. יש בהם צורך כלכלי דחוף. לפי דוח חדש של Oxfam, הארגון הבינלאומי הוותיק הלוחם בעוני, מאות מיליונים בארצות העניות איבדו את מקומות העבודה שלהם, שקעו בחובות או הפחיתו בחודשים האחרונים את צריכת המזון שלהם. שני מיליארד בני אדם אינם מקבלים כל סיוע מממשלותיהם. סיוע שניתן היה מוגבל בהיקף ובזמן. ב-41% מן המקרים הסיוע הכספי ניתן רק פעם אחת, וכמעט כולו פסק.
הדוח של אוקספאם מטיל את האחריות על שנים של הזנחה ושל התעלמות שהשאירו את רוב הארצות "בלתי מוכנות כמעט לחלוטין".
הדוח מצטט נתון של הבנק העולמי: 28 הארצות העשירות ביותר הוציאו בממוצע 695 דולר על כל אחד מאזרחיהן מאז פרוץ המשבר, כמעט עשרה טריליון (10,000 מיליארד) דולר. הממוצע בארצות "עם הכנסה בינונית" עמד על 28 דולר לכל היותר. בחלק מן המקרים הוא היה נמוך כדי ארבעה דולר בלבד.
בהתחשב בזה שחצי מתושבי העולם משתכרים 5.50 דולר ביום ועוד רבע משתכרים 3.20 דולר, כמעט קשה לבטא את הרעיון של שיעורי עוני גדולים יותר בעקבות קוביד. אבל לפי אוקספאם, הכנסתם של חצי מיליארד בני אדם ויותר עומדת לרדת אפילו מתחת לרמה הנמוכה הזו.
קשה להניב הרהורים קודרים יותר בימים האחרונים של חודש דצמבר, שבדרך כלל שורה עליהם חגיגיות אופטימית. אחת השנים האיומות ביותר בזיכרון האנושי מסתיימת בעצב כבד.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny