הגירעון הממשלתי העצום אינו בר-קיימא - והתיקון חייב להתרחש בהקדם
שוב התבשרנו כי הגירעון הממשלתי ב-12 החודשים האחרונים עלה באחוז אחד בלבד, לעומת אותו נתון בחודש הקודם והגיע ל-11.1% (מהתוצר).
הנתונים נכונים, אך הם יוצרים בפני השומע התמים תחושה כי אין מדובר בדרמה כלשהי. הימים הם ימי קורונה ומהו בסך-הכול גידול של אחוז אחד? ממש מעות חנוכה. השימוש של משרד האוצר בנתוני גירעון יחסית לתוצר ולא יחסית להוצאות הממשלה, כמו גם ההשוואה לאותו נתון בחודש הקודם - הם אלו שיוצרים את תחושת הרוגע, שאינה מוצדקת כלל וכלל.
האמת שונה בתכלית השינוי ולא ראוי להסתירה מהציבור: אם בשנה רגילה לפני הקורונה הגירעון הממשלתי עמד על 30-35 מיליארד שקל, הרי מאז מרץ השנה הגירעון הממשלתי הוא בקצב שנתי של 190 מיליארדי שקל - פי שישה לערך. כלומר הגירעון הממשלתי גדל ב-500% ולא ב-1%. כמו כן, אם לפני הקורונה הגירעון היווה כ-10% מכלל הוצאות הממשלה - הרי מאז מרץ הגירעון הממשלתי עומד על כ-40% מההוצאות.
המשמעות היא שלכל 100 שקל שהממשלה מוציאה - יש לה מקור מימון ממסים והכנסות אחרות בסכום של 60 שקל בלבד, ואת יתרת 40 השקלים - הנותרים שאינם ברשותה - היא נאלצת לממן כגירעון בהלוואות מהציבור שעליה להחזירן בעתיד.
אם נשווה זאת למשק בית, מצב זה דומה למשפחה שיש לה הכנסה חודשית של 10,000 שקל אך מאז מרץ היא מוציאה מדי חודש כ-16,650 שקל. כדי לממן את 6,650 השקלים שחסרים לה - המשפחה לוקחת אוברדרפט או הלוואה אחרת בבנק.
כל בר דעת מבין כי זהו אינו מצב בר קיימא, והתיקון חייב להתרחש בהקדם. גם החיסון הקרב שהינו בשורה טובה, אינו מבטיח כי חיש קל המשק יחזור לקדמותו והגירעון ייעלם כפי שהתפרץ.
הניתוח שלעיל אינו נועד לכפור בכך שבתקופה חריגה שכזאת, סביר כי הגירעון הממשלתי יגדל, הן בשל הוצאות הכרחיות לתמיכה בפרטים או עסקים שנפגעו מהמשבר, הוצאות בריאות וירידה בהכנסות ממסים, אך עם הפנים קדימה עולות מספר מסקנות:
ראשית , כיום השיח סביב תקציב המדינה לשנת 2021 הינו למעשה בשאלת קיומה או אי קיומה של רוטציה בתפקיד ראש הממשלה וקיומן או אי קיומן של בחירות לכנסת. המשבר התקציבי שתואר, מחייב התייחסות מיוחדת שאיננה נמצאת בכלל במוקד הדיון בנושא.
שנית , ההיקף החריג של הגירעון הממשלתי, גם בהשוואה בינלאומית, אינו מאפשר הוצאות שאינן מן ההכרח בשל המצב. אשר על כן יש להימנע מחלוקת מענקים לכלל האוכלוסייה ללא אבחנה, וכן ממענקים והטבות למגזרים שונים שלוחצים על הממשלה.
שלישית , יש לנצל את התקופה כדי להפיק ולו דבר אחד חיובי מהקורונה - האפשרות לשפר את רמת הפריון במשק, שרבים טענו בצדק כי זהו עקב אכילס של המשק הישראלי. מרבית המשרות שנפלטו במשבר מתאפיינות ברמת שכר נמוכה. זו העת לנצל תקופה זו כדי לשפר את כישורי המובטלים ומקבלי החל"ת ולהכשירם לתפקידים בשכר גבוה יותר תוך שיפור הפריון במשק הישראלי.
רביעית, לאורך השנים המדינה העניקה פטורים והטבות מס למגזרים שונים בהיקף עצום (כ-75 מיליארד שקל). חלק גדול מהטבות אלו מגיע דווקא לאוכלוסיות חזקות יחסית שהצליחו בעבר לזכות בהטבה ומאז היא ממשיכה משנה לשנה וכן לבעלי הון. זה הזמן לבטל חלק גדול מהטבות אלו ולהרחיב בכך את בסיס המס. ניתן להעריך כי הפחתה שכזאת לא תתבטא בירידה בצריכה הפרטית של מקבלי ההטבות הללו. כך יש להכין את התשתית הנדרשת לריסון הגירעון ממש בהקדם.
חמישית , המשבר מחייב לבצע שידוד מערכות בהוצאות הממשלה והמגזר הציבורי. בניגוד למגזר העסקי שחייב להתייעל כדי לשרוד - המגזר הממשלתי הלך ותפח לאורך השנים וניתן לייעלו תוך חיסכון ניכר בהוצאות הממשלה והפחתת הגירעון. לא נכון לדחות "טיפול שורש" נדרש זה לעתיד שאינו נראה לעין, ויש לבצעו דווקא כאשר "כאב השיניים" בעיצומו.
הדיון הנוכחי סביב אישור תקציב המדינה איננו ענייני ואינו עוסק בסוגיות החשובות שתוארו לעיל, אך מעבר למורכבות הפוליטית, ראוי כי אנשי האוצר יציגו את האמת הערומה סביב הגירעון ולא יערפלו הנתונים במסך עשן מטשטש.
הכותב הוא הממונה על התקציבים באוצר לשעבר
