מה קרה בעולם ההשקעות האחראיות (ESG) בשנה האחרונה, שגרם לקפיצת מדרגה בשיח הציבורי ובהיקפים הכספיים המופנים אליהן? מעבר לשאלה אם בחירת מניות תוך התמקדות בשיקולי סביבה (E), חברה (S) וממשל תאגידי (G) עשויה להניב תשואות עודפות למשקיע לאורך זמן, לא מעט משקיעים תוהים מה קרה דווקא עכשיו.
עד השנים האחרונות, המיקוד העסקי של רוב החברות בעולם היה אחד: לעשות כסף. שיקולים כמו האם פעילות החברה משפיעה לטובה או לרעה על האנושות או הסביבה היו משניים, עבור מי שרצו לראות תשואות גבוהות ככל האפשר. ואולם, נראה כי טעמי המשקיעים משתנים - ועימם גם העסקים. יותר ויותר משקיעים בוחרים כיום מניות על בסיס תמהיל מאוזן בין שורת הרווח של החברות לבין האחריות שהן מגלות כלפי העובדים וגם הנכונות שלהן לעשות טוב יותר לסביבה. כלומר, החברות לא רק צריכות לעשות טוב למשקיעים, אלא גם לעשות טוב לכלל בעלי העניין.
בשנה וחצי האחרונה נרשמה עלייה משמעותית בהיקפי ההשקעות בקרנות ESG מנוהלות ופאסיביות. היקף ההשקעות בחברות ESG בעולם מוערך כיום ב-30 טריליון דולר - 68% יותר מהיקפן ב-2014 ופי 10 מאשר ב-2004. לפי מחקר של בנק אוף אמריקה, ב-20 השנה הקרובות ההשקעות האלה יגדלו ב-15-20 טריליון דולר. הסכום הזה קרוב להיקף ההשקעות שמופנה כיום למניות S&P 500.
הקשחת הרגולציה תומכת במגמה
חלק ניכר מהגידול בהיקף השקעות ה-ESG בשנים האחרונות נבע מהקשחת הרגולציה - מה שמסביר, למשל, מדוע דווקא שווקים מוכי פגעי אקלים כמו אוסטרליה מובילים בתחום זה, וכן אירופה, הידועה בחקיקה סביבתית מחמירה.
כדי לעמוד ברגולציה מחמירה יותר ולהצטייר כמי שדואגות לסביבה, יותר ויותר חברות השקעה ומשקיעים הביעו בשנים האחרונות נכונות להתחשב בקריטריונים מתחום ה-ESG. ברוב המקרים, חיפשו החברות את הדרך הפשוטה לעשות זאת, וכך נוצרו מדדי ESG, שבמהותם מבוססים על המדדים המוכרים והפופולריים שבהם השקיעו קודם לכן, אבל ללא תעשיות או חברות מסוימות שלא עומדות בקריטריונים של ESG, כמו חברות האנרגיה המסורתיות.
מגמה זו יצרה מדדי מניות עם שינויים מינוריים יחסית בהשוואה למדדים הפופולריים, ולכן גם הביצועים שלהם היו דומים (עד כדי זהים). מדדי ה-ESG שירתו בעיקר מטרה אחת: לאפשר לגופים המוסדיים לא להסתכן ב"פיגור" אחרי מדדי הייחוס הרגילים, במקרה שהאסטרטגיה הזו לא תעבוד - "ללכת עם, ולהרגיש בלי". כך למשל, ב-10 השנים האחרונות הניב מדד S&P 500 כ-11.4% בממוצע, בעוד שמדד S&P 500 ESG הניב 11.5% בממוצע, ובפועל, כמעט אין הבדל בין שני המדדים גם בטווחים קצרים יותר.
אז למה בכל זאת נראה בעתיד שינוי והשקעה ב-ESG כבר לא תהיה רק קוסמטיקה? כי בשנה האחרונה אנו רואים יותר משקיעים הפונים להשקעה אקטיבית תוך בחירת מניות ספציפיות מעולמות ה-ESG, ונראה כי המגמה הזאת תתגבר ותלך. יש לפחות חמישה גורמים שמובילים לשינוי תפיסת ההשקעות, שעשויים להפוך את 2021 לשנת ה-ESG.
גורם 1: הקורונה כשינוי תפיסתי
משבר הקורונה חידד את חשיבות ההשקעות האחראיות, מכיוון שהוביל יותר ויותר משקיעים, פוליטיקאים וצרכנים להבנה בנוגע לחשיבות של פעולה משולבת לטובת הכלל. כולנו אחראים למה שקורה בעולם, ואם אין משמעת במדינה מסוימת - כולם נפגעים. כך נהפך שיתוף פעולה בין אזרחי העולם מהצעה נחמדה לכורח המציאות.
מעבר להשלכות הפסיכולוגיות האלה, מבחינת זיהום האוויר ההשלכות היו משמעותיות. כבר שנים מדברים עליהן, אך כעת הן קיבלו פן נוסף - העובדה שמקומות שבהם רמות זיהום האוויר גבוהות מאוד, כמו הודו למשל, סבלו מהתפרצות חמורה יותר של מגפת הקורונה, העלתה מחדש את הצורך בפעולה עולמית משולבת בתחום זה.
בה בעת, משקיעים וצרכנים זכו לראות לראשונה איך הסגרים במדינות שונות הובילו לפחות נסיעות ברכב, טיסות ומפעלים מזהמים, כך שירידה חדה בזיהום האוויר הובילה לא רק לאוויר נקי יותר, אלא גם לגל פריחה עוצמתי שהורגש בכל העולם. מחקר של האיחוד האירופי מגלה כי בזכות האוויר הנקי יותר בשל מגבלות הקורונה, תפוקת החיטה העולמית צפויה לגדול השנה בין 2% ל-8%. העלייה המשמעותית ביותר תהיה במדינה שרמת הזיהום בה ירדה בצורה החדה ביותר, סין.
גורם 2: מדיניות ירוקה של ביידן
אם העולם היה זקוק לפנים מייצגות של המגמה הירוקה, הוא קיבל אותן בבחירות לנשיאות ארה"ב. הנשיא הנבחר ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס הובילו קו מאוד ברור ומנוגד לזה של הנשיא דונלד טראמפ בכל הנוגע לשמירה על איכות הסביבה, דאגה לדורות הבאים ופעילות משולבת עולמית לדאגה לעתיד הכדור.
זה בא לידי ביטוי, בין השאר, בתוכנית של ביידן להפניית משאבים בהיקף של 2 טריליון דולר במטרה להגיע לשימוש מלא באנרגיה ירוקה עד לשנת 2050, וחזרה של ארה"ב לאמנות בינלאומיות השומרות על הסביבה. לא סתם ראינו את כל המניות "הירוקות" מזנקות לקראת הבחירות וגם אחריהן.
גורם 3: תשואות עודפות לאורך זמן
בהשוואה עולמית, היקפי ההשקעות האחראיות בארה"ב נמוכים מאשר בשווקים מפותחים אחרים. כניסתו הצפויה של ביידן לבית הלבן עשויה לשנות את המגמה.
תומכים בכך גם מחקרים של השנים האחרונות, שמצביעים על ביצועים טובים יותר של מניות ESG ה"אמיתיות" - כלומר, לא רק מדדי המניות הוותיקים, שרק הסירו מעליהם את חברות האנרגיה המזהמות. מחקרים אלה גילו כי יש יתרון למניות ESG ולבחירה הסלקטיבית. ב-5 השנים האחרונות, 25% מהחברות בעלות "ציוני" ESG הגבוהים ביותר הניבו מדי שנה תשואה של לפחות 3% יותר מאשר 25% מהחברות בעלות הדירוגים הנמוכים ביותר.
בשנה האחרונה נוספו על המחקרים האלה גם הממצאים ממשבר הקורונה בשווקים. בעוד שהמדדים המובילים רשמו במהלך המשבר בפברואר ובתחילת מרץ ירידות של 30% ואף יותר, מניות ה-ESG הרשימו בירידות מתונות הרבה יותר - ובמקרים מסוימים אף עליות.
גורם 4: זה כלכלי יותר מבעבר
שיפורים טכנולוגיים והתקדמות במחקר מאפשרים כיום התייעלות אנרגטית ושיפורים ברמה שלא היתה אפשרית בעבר. כך למשל, נהפכה האנרגיה המתחדשת למציאות בזכות ירידה של 89% בעלויות הייצור של אנרגיה סולארית - מה שאפשר את ההפצה הנרחבת של פאנלים סולאריים, ובא לידי ביטוי בזינוק בהיקפי הפעילות ובמניות של החברות בתחום זה.
באופן דומה, נרשמה התקדמות מרשימה והוזלה של תהליכי מחזור וכן תהליכים של טיהור מים ושפכים.
גורם 5: כבר לא רק "למחבקי עצים"
כל הגורמים האלה העלו לא רק את המודעות של המשקיעים לתחום ה-ESG, אלא גם את החשיבות שהם מייחסים לנושא בהשקעות.
השקעה בתחום ה-ESG כבר לא נחשבת לנחלתם של "מחבקי עצים" בלבד: על פי סקרים בתחום, אם בקרב כלל האוכלוסייה 19% מהמשקיעים אמרו לפני חמש שנים כי שיקולי אחריות בהשקעות חשובים להם, הרי שכיום הנתון קרוב ל-25%.
השינוי המשמעותי ביותר נרשם בקרב המשקיעים הצעירים (מיליניאלס). ממחקר של בנק אוף אמריקה עולה כי 40% מתיק ההשקעות של אותם צעירים מתמקד כבר כיום בהשקעות ESG, לעומת פחות מ-20% בקרב משקיעים פרטיים גדולים (10 מיליון דולר ומעלה). כולם מביעים עניין בהגדלת החשיפה לתחום הזה.
הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בהראל פיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המוזכרים בטור זה, ו/או לנהל מכשירי השקעה בתחום הנזכר בו. אין לראות בכתוב משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל משקיע
