גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כהונה ארוכה של ראש ממשלה - סכנה לדמוקרטיה

בעוד שהגבלת כהונת מנהיגים במשטרים נשיאותיים מקובלת, דווקא במשטרים פרלמנטריים היא בעייתית ● אלא שבמדינת ישראל המהלך נחוץ כעת כדי לשמור ולהגן על מערכת נאותה של בחירות תחרותיות, חילופי שלטון בטווחי זמן סבירים, איזונים וביזור מוקדי הכוח

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

תורת המשטרים מבחינה בין משטרים נשיאותיים לפרלמנטריים. אחת מההבחנות נוגעת להגבלת הכהונה. במשטרים נשיאותיים מקובל להגביל את כהונת הנשיא, לעתים לכהונה אחת, לשתיים או לאיסור על כהונות עוקבות. הסיבה המרכזית להגבלת הכהונה היא כי משך כהונה ארוך מביא לריכוז כוח רב בידי הנשיא, במיוחד בהינתן סמכויות מינוי של בעלי תפקידים בגופים שונים האמונים על שמירת האיזונים והבלמים, מה שעשוי להביא להפרת מערכת נאותה של הפרדת רשויות ולשימוש לרעה של הכח השלטוני.

במשטרים פרלמנטריים לעומת זאת, הגבלות על משך כהונתו של רה"מ נדירות. זאת בגלל התפיסה שבתיאוריה במשטרים פרלמנטריים כהונת רה"מ תלויה באמון המחוקקים היכולים להדיח בכל עת ראש ממשלה מכהן. במאמר משנת 2016, ד"ר עופר קניג ופרופ' גדעון רהט מהמכון הישראלי לדמוקרטיה נימקו את התנגדותם להגבלת כהונה של ראש ממשלה כך: "הגבלת כהונה משמעה מחיקת האופק הפוליטי של ראש הממשלה...". במשטרים פרלמנטריים "ראשי ממשלה אינם נבחרים לתקופת כהונה קבועה וקשיחה: הרשות המחוקקת יכולה להדיח אותם בכל עת... ועל כן הסכנה שהם יצברו כוח ריכוזי מופרז ומסוכן פחותה".

הניסיון ההשוואתי שהצטבר בשנים האחרונות יחד עם הספרות המחקרית בנושא, מצביעים דווקא על הצורך להגביל גם כהונת ראשי ממשלה, בהינתן התחזקות ראשי ממשלה, הליכי "נשיאותיזציה" של שיטות פרלמנטריות ושחיקת הדמוקרטיה על ידי מנהיגים פופוליסטים.

מחדל בעייתי

פרופ' סטיבן גרדבאום, למשל, כתב לאחרונה כי בהתחשב בשליטתם במפלגות שהם מנהיגים ובמחוקקים הנשלטים על ידי המפלגה השלטת, אריכות הכהונה של ראשי ממשלה במשטרים בעלי מאפיינים סמכותניים, מעלה את הצורך בהגבלות כהונה חוקתיות גם במערכות פרלמנטריות. פרופ' דיוויד לנדאו טען לאחרונה כי מאפיין מרכזי במשטרים פופוליסטיים הוא מידת הפרסונליזציה הגבוהה שלהם - המשטר סובב סביב המנהיג ויש חשיבות עליונה לקשר הכריזמטי בין המנהיג ותומכיו.

גם המשטרים הפופוליסטיים במערכות פרלמנטריות, הוא מציין, הם פרסונליסטיים באופיים. בהינתן האיום שחלק מראשי הממשלה הפופוליסטיים מהווים לדמוקרטיה, היעדר הגבלות כהונה של רה"מ מהווה מחדל בעייתי. לעתים, קשה יותר להעביר מתפקידם ראשי ממשלה פרלמנטריים מסוימים מאשר נשיאים באמריקה הלטינית. לאור מעמדם המיוחד של ראשי ממשלה במפלגתם, הדגש של המערכת הפרלמנטרית על מפלגות, שנחשב בעבר כסגולה המייצבת את המערכת, עשוי במקרה זה לפעול כמכשיר המעמיק נטיות סמכותניות. לאור זאת, לנדאו סבור, יש צורך בחידושים מוסדיים בתחום זה.

לכך יש להוסיף את היתרון האלקטוראלי המובנה ממנו נהנה מתמודד בבחירות רק הודות למעמדו כמנהיג מכהן המתמודד לבחירה נוספת. מחקרים מצביעים על כך שלראשי ממשלה מכהנים יש יתרון מובנה בבחירות, מה שמחזק את הצורך בהגבלת כהונה. וכמו נשיאים, גם ראשי ממשלה עשויים לנצל את משרתם כדי להאריך את כהונתם. כמו נשיאים, הם עשויים להציע למחוקקים הטבות שרק אלו השולטים במנופי הכוח יכולים להעניק או לבחור במדיניות כדי להשפיע על הבחירות. ראשי ממשלה עשויים אף לנצל את כוחם בכדי לקיים בחירות מוקדמות המחזקות את הסיכוי שלהם בבחירות.
כל אלו המעלים את הצורך לשקול הגבלות כהונה על ראשי ממשלה במשטרים פרלמנטריים, ולו במודל של צינון המתיר שיבה לחיים הפוליטיים.

הצעה זו אינה חפה מבעיות; בניגוד למשטרים נשיאותיים, כהונת רה"מ תלויה בכהונת הפרלמנט שאינה קבועה בשל האפשרות של בחירות מוקדמות. המשמעות היא שאין בהכרח הלימה בין מספר כהונות ובין משך הכהונה. פתרון אפשרי יכול להיות מנגנון משולב של מספר כהונות ומשך כהונה מקסימאלי. הגבלת כהונה גם מחריפה את הלחץ הפוליטי לעקוף את המגבלה ע"י שינויים חוקתיים. לא ברור אפוא מה תועלתה של הגבלה כזו בארץ, בה חוקי היסוד ניתנים לתיקון בקלות אלא אם תשוריין ברוב מיוחד.

אחד מהמאפיינים ההכרחיים של דמוקרטיה היא תחרותיות פוליטית: חילופי שלטון במרווחים סבירים. בנימין נתניהו, בשנתו הראשונה כרה"מ, התארח בתוכנית של דן שילון והבטיח: "לא אכהן יותר מ-2 קדנציות. מה שלא הצלחת בקדנציה השנייה כבר לא תצליח בהמשך". הוא צדק במסקנה אך לא בסיבה. לכהונה ארוכה מלווים חששות לשחיקת הדמוקרטיה. לכן יש מקום לחשוב על עיצוב מוסדי הולם. 

הכותב הוא פרופסור חבר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה

עוד כתבות

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?