גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חגיגה עם יין לכבוד השנה החדשה / צילום: Shutterstock

קאווה רוזה פאוסטינו

קאווה ספרדית, אם אתם עוד זוכרים, הפכה כאן לזמן מסוים לסוג של משקה לאומי, וגם כיום היא כנראה מצליחה מאוד. זה עשה לה גם קצת שם רע, ולא ממש בצדק. אם משקיעים עוד כמה שקלים כמו במקרה שלפנינו (וגם אם לא), אפשר להתענג על מבעבע מוצלח מאוד. הרוזה של יקב פאוסטינו המהולל הוא דוגמה מצוינת לכך. עשוי מענבי גראנש, פירותי, יבש ונהדר. 65 שקל

קרמו ד'אלזס בסטהיים

מבעבע צרפתי קצת פחות מוכר מהשמפניה עצמה, אבל לא פחות מוצלח, הוא הקרמו ד'אלזס (Cremant d'Alsace) המגיע כמובן מאלזס, מחלקו הצפוני של החבל, ומיוצר במקרה שלפנינו מבלנד של ענבי פינו בלאן והזן הנידח אוקסרואז. הוא מיוצר בשיטת שמפיין המסורתית, ויקב בסטהיים שנוסד ב-1765 הוא אחד מטובי יצרניו. מזכיר מאוד את הדבר האמיתי. 75 שקל

פרוסקו טומאסי

כל מי שיצא לו לבקר פעם במחוז ונטו בצפון-מזרח איטליה התאהב בוודאי במבעבע המקומי המקסים, הלא הוא הפרוסקו. יין חמוד, קליל, שמח ומקסים במיוחד. הוא מיוצר מענבים שכונו פעם אף הם פרוסקו, אבל שמם שונה לפני כעשור לגלרה כדי לשמור את השם פרוסקו לאזור הייצור עצמו, שזה גם שמו. תענוג אמיתי. 70 שקל

ירדן ברוט רוזה 2014

הנציג המקומי ברשימה הוא כמובן, באופן לא מפתיע, אחד המבעבעים המוצלחים של יקב רמת הגולן, זה שהמבעבעים שלו עומדים בכבוד אפילו מול שמפניות אמיתיות משמפיין.

בחרתי השנה (ולא בפעם הראשונה) במבעבע הוורוד, הלא הוא הברוט רוזה של היקב, המיוצר מענבי שרדונה ופינו נואר (הפינו נותן את הצבע). אלגנטי, קלאסי, מפתה וכל מילה משמחת אחרת שתבחרו למבעבע היבש אבל לא מדי הזה, שישמח כל מנת סלמון או סתם מול הטלוויזיה בסגר. 132 שקל, כשר