גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

והרי התחזית: נשף המסכות הכלכלי ייגמר רע ב-2021

בשנה הקרובה בועת החובות צפויה להתרוקן מאוויר ● דירוג האשראי של מדינות וחברות גדולות ימשיך לרדת וחלק מהעסקים הקטנים צפויים לפורענות ● כלכלנים בכירים מזהירים: שנות ה-20 של המאה הנוכחית צפויות לשחזר את שנות ה-30 של המאה שעברה

מריו דראגי / צילום: Reuters, Ralph Orlowski
מריו דראגי / צילום: Reuters, Ralph Orlowski

לקראת סוף 2019 הערכנו כאן, מעל דפי גלובס, שבשנה הבאה הביטקוין יחזור והנשיא טראמפ ייעלם, כי "ה-20 יהיה ה-30 החדש" (שנות ה-20 ידמו לשנות המשבר של שנות ה-30 של המאה שעברה) וכי במהלך המשבר, הבנקים המרכזיים ידפיסו כסף מעבר לכל דמיון. מה שנשמע קצת הזוי ב-2019, הפך למציאות ב-2020. מה אפוא מצפה לנו בשנה הבאה ובזו שאחריה, השנתיים הראשונות לממשל ביידן?

שני כוחות חזקים מתגוששים עתה בכלכלה האמריקאית. הגל הדפלציוני והגל האינפלציוני. אמריקה, כמו רוב כלכלות המדינות המפותחות, כולל סין, מתחזקת מזה עשורים בועת אשראי שאינה ברת קיימא.

הקורונה הייתה אפוא משבר אמיתי שפגע בכלכלה שבירה מלכתחילה. כלכלה אשר בסוף 2019 ישבה על חוב של 75.5 טריליון דולר, קיימה גירעון ממשלתי של כטריליון דולר לשנה, וגידלה בשנה את התל"ג בקושי בשליש מהשיעור שהיא מגדלת את החובות שלה.

 

הקורונה הפסיקה את המוזיקה באחת. העצירה בפעילות הכלכלית ובועת האשראי הענקית, איימו להביא לקריסת המשק כולו. הפדרל ריזרב והממשלה נאלצו לעשות את הדבר היחידי שהם יודעים, ויותר מארבעה טריליון דולר חדשים הוזרמו למשק.

כאשר חובות במשק אינם משולמים ונמחקים, כמות הכסף הולכת ומצטמצמת - היפוכו של ייצור כסף דרך מנגנון החוב. התוצאה היא שהמשק מתחיל להתכווץ. גל פשיטות הרגל וחדלות פירעון מקטין את הצריכה של אחרים במשק, ומשבר חדלות הפירעון הופך לסחרחרת שמזינה את עצמה וגוררת עוד ועוד עסקים ומשקי בית. כך עד להשגת איזון, לאחר שהמשק התכווץ באופן משמעותי וחובות ענק נמחקו.

אין דרך אלגנטית

אין דרך אחרת, אלגנטית יותר, לבועת אשראי להתרוקן מאוויר החובות המנופחים, והשקעות הסרק שהיא מביאה. עם היעלמות האשראי והכסף, נעלמים גם הנכסים. כל חוב הוא נכס של מישהו אחר ולפיכך כל חדלות פירעון היא נכס שנעלם.

תהליך דומה התרחש בראשית שנות ה-30 של המאה שעברה, כאשר בועת החוב של שנות ה-20 הלכה וקרסה. בכדי למנוע תרחיש שכזה החלו הבנקים המרכזיים כולם להדפיס כספים בהיקף וכמות כמותם לא נראה בהיסטוריה.

יותר מ-8 טריליון דולר, או גידול של כ-42% במאזניהם, מאז פברואר השנה, מביאים את המאזנים לשיא מצרפי של כ-28 טריליון דולר. הפדרל ריזרב מצידו הדפיס בפחות מעשרה חודשים יותר משהדפיס בעשר השנים שקדמו, וסך החוב במשק האמריקאי צפוי לגדול השנה ביותר מ-7.5 טריליון דולר.

האם ההדפסה המסיבית הזו, וזו שתבוא ללא ספק גם בשנה הבאה, יצליחו למנוע את התהליך הדפלציוני וחדלויות הפירעון? האם טריליוני הדולרים החדשים שמוזרמים למשק יוכלו למנוע את קריסת בועת האשראי לפחות עד הרבעון השלישי שנה הבאה, שעה שבה לפי התקוות המשק יחזור לתפקוד פונקציונלי משוחרר ממגבלות הקורונה?

לפי סוכנות דירוג האשראי מודי'ס, מתחילת דצמבר שיעור חדלות הפירעון אצל החברות הציבוריות בארה"ב שילש את עצמו מאז פברואר. על פי סוכנות הדירוג S&P, שיעור זה צפוי להגיע בתחילת 2021 לכ-12.5% מהעסקים. בנוסף הורידה הסוכנות את דירוג האשראי של 37% מחברות ה-S&P ו-30% מהבנקים.

לא רק חברות ספגו השנה הורדה בדירוג האשראי. שיא נרשם גם במספר הממשלות שהדירוג שלהן הורד. סוכנות הדירוג פיץ' ביצעה 32 הורדות דירוג כאלה, כולל ללוות ענק כאיטליה ומקסיקו. לעוד כשליש מהמדינות המדורגות ניתנה אזהרה מפני פגיעה בדירוג.

כל הנזק וסכנות האשראי אצל החברות הגדולות יחסית, מחווירים לעומת ההרס והפורענות שהתרחשו בעסקים הקטנים. על פי דוח מחודש אוקטובר של חברת יילפ, שעוסקת ברישום ודירוג עסקים כאלו, מעל 163 אלף עסקים שהיו פתוחים בחודש אפריל לא היו קיימים בספטמבר. והמספר רק הלך וגדל מאז.

דיווחים אחרים מצביעים על מספרים גבוהים יותר. על פי מחקר מאוניברסיטת סנטה קרוז שבקליפורניה 317 אלף עסקים נסגרו בין פברואר לספטמבר. ארגון מאוניברסיטת הרווארד, שעוסק במעקב אחר ההתפתחויות בעסקים הקטנים, העריך במחצית נובמבר כי 28% מהעסקים הקטנים בניו יורק, ו-31% מאלו בניו ג'רזי נסגרו מאז ינואר 2020.

החורבן שנפל על ראשם של העסקים הקטנים מדגים היטב בעיה נוספת. האם בכלל ישנו מכניזם יעיל לפיזור הטריליונים שהבנק המרכזי מדפיס, כך שהם לא רק ינפחו את מחירי המניות בוול סטריט אלא גם יגיעו לעסקים הנחנקים שבמיין סטריט?

בחודש מרץ, כחלק מחבילת הסיוע, השיק הפדרל ריזרב תוכנית שמיועדת לעסקים קטנים ובינוניים לה הוקדשו 600 מיליארד דולר אשר כונתה "תוכנית ההלוואות למיין סטריט". ההלוואות היו אמורות להיות מוצאות אל הפועל באמצעות הבנקים המסחריים אשר קיבלו ערבות מאת הפד ל-95% מהאשראי.

גם סף המינימום להלוואה נקבע על סכום נמוך של 100 אלף דולר. נכון לסוף אוקטובר ניתנו בתוכנית הלוואות בסך כולל של 3.7 מיליארד דולר, פחות מאחוז אחד מהסכומים שהוקצו. הסיבה העיקרית לכישלון התוכנית היא סירובם של הבנקים המסחריים לשתף פעולה בהפצת ההלוואות.

"מיתון ארוך ומתמשך"

אפילו אם יצליחו הבנק המרכזי והממשל לפזר את הכסף למקומות שבו הוא באמת נדרש, האם כל זה יעזור? מריו דראגי, נשיא הבנק המרכזי האירופאי לשעבר, הרחיב בנקודה: "אתה יכול להעניק כמות מסוימת של החייאה אבל בשלב מסוים החברות יישארו ללא חיות, לא חשוב כמה גדולה תהיה הזרמת הנזילות. אז יחלו הספקות ביחס לחברות הנותנות להן שירות ולבנקים שנתנו להם אשראי".

איגוד של בנקאים מרכזיים לשעבר, כלכלנים ואקדמאים, שמכנה את עצמו "ג'י 30" פרסם לא מכבר דוח שעסק בנושא משבר החוב העולמית ואמר "ישנו משבר חובות ופירעון גדל והולך אצל חברות ברוב רחבי העולם, לא רק מהפסדי הקורונה, אלא שחברות רבות נכנסו למשבר הקורונה עם רמת חובות לא רגילה וגבוהה במיוחד". לכן "אנו דוחים את המחשבה כי הגרוע ביותר מאחורינו. זה יהיה מיתון ארוך ומתמשך".

תומכי הסצנריו הדפלציוני סבורים איפוא כי היקף האשראי כה גדול, והיקף החובות העומדים לפירעון כה נרחב, שאפילו תרצה המדינה והבנק המרכזי להדפיס ולתחזק את בועת החוב, הסכומים שיידרשו הם כה גדולים ומנגנון ההפצה כה מסובך שגם מדיניות "הדפסה ללא מגבלה" לא תוכל לעמוד במשימה.

מאידך, כפי שציינו פעמים רבות בעבר, אנו בעולם חדש בו הבנק המרכזי אינו מהסס להדפיס כל סכום והממשלה אינה מהססת להיכנס לכל גרעון. תהליך זה יימשך גם בשנים הבאות. ב-2021 מגיעים טריליונים של איגרות חוב ממשלתי לפירעון ויצריכו מיחזור ולכך צריך להוסיף לפחות 2.5 טריליון של גרעון חדש. לא יפלא איפוא כי אנליסטים רבים מעריכים כי מאזן הפדרל ריזרב, סך הכסף המודפס, צפוי לחצות ב-2021 את קו ה-10 הטריליון, והמשק כולו יוצף בעוד ועוד כסף מודפס בריבית שלילית, ריאלית ונומינלית, בכדי למנוע את הסצנריו הדפלציוני.

שיאים שלא ייאמנו

להדפסות המסיביות יש תוצאות. כך הדפסות הפד הזרימו השנה מאות מיליארדי דולרים חדשים לשוק המניות ודחפו אותו לשיאים היסטוריים שלא יאמנו. זאת בשעה שמספר המובטלים, התורים לחלוקת מזון לנזקקים, ומספר החולים והמתים מהמחלה, מגיעים גם הם לשיא.

בהתחשב בעובדה כי 87.5% מהמניות שייכים לעשירון העליון ברור כי פצצת הזמן החברתית רק מתודלקת. הגידול ביצור הכסף הוא אקספוננציאלי וככל שהתהליך מתגבר צריך עוד ועוד ממנו כדי להישאר במקום. ההדפסה המסיבית הזו שכמוה לא ראתה עין אדם לא תוכל להמשך לעד. במאוחר או במוקדם היא תיתקל בקיר. חוסר השקט החברתי הוא אפשרות אחת. השתיים האחרות הן אינפלציה לא רק במחירי הנכסים, ו/או הרס הדולר האמריקאי.

בכתבה כאן בסוף 2018 טענו כי לאשליה שבנק ישראל יוכל להתמודד עם מכונת הדפוס של הפדרל ריזרב אין כל בסיס, וכי עליו לנקוט בצעדים מעשיים, למשל שליטה בתנועות ההון, שימנעו זרימה חופשית של דולרים לישראל, או להסכים לשער שקל לדולר חדש ושונה לאין שיעור ממה שהורגלנו. הנה חלפו אך שנתיים, מאזן הבנק המרכזי הישראלי התנפח בעוד 50 מיליארד דולר ולכל ברור כי הבנק איבד את השליטה על שער השקל.

בנק ישראל כמובן אינו לבד. שעה שהפד מנסה להדפיס באגרסיביות את דרכו החוצה מהמשבר הכלכלי ומבועת האשראי המתפרקת המאיימות להחריב את כלכלת אמריקה, השבבים מגיעים ופוגעים בכל מטבע ומשק אחר בעולם. והשאלה נשאלת, עד מתי? בנקודת זמן מסוימת יותר ויותר אנשים, כלכלות, ומדינות יסרבו לקבל את חתיכות הנייר הירוקות היורדות בערכן, בתמורה לעבודתם הקשה והמוצרים שהם מייצרים.

עוד לפני שהדולר יאבד את מעמדו הבינלאומי הוא יאבד את כוח הקנייה בארה"ב. כבר היום עלות המחיה באמריקה מרקיעה שחקים אף שהיא אינה מתבטאת במדד המחירים לצרכן הרשמי, זאת בגין מניפולציה מכוונת בדרך חישובו, פרי מהלך פוליטי גלוי שנעשה בסוף שנות התשעים. למרות זאת, בנקודת זמן מסוימת, ובמיוחד אם תצליח הממשלה והפד בפיזור הכסף המודפס הרב, גם המדד הרשמי יתחיל לבטא את ההדפסות המסיביות.

גלי הלם בשוק האג"ח

עלייה רשמית במדד המחירים תשלח גלי הלם בשוק איגרות החוב העולמי, אשר גם כך מתומחר היום דפלציה חריפה, ולפחות 18 טריליון ממנו נסחר בריבית שלילית. יותר מ-50% מ-128 טריליון הדולר של שוק האג"ח העולמי נקוב בדולרים אמריקאים. כאשר גם האינפלציה הרשמית בארה"ב תחל לעלות, תנועות ההון בשוק זה יהפכו כל בנק מרכזי בעולם לבנק ישראל חסר האונים.

האינפלציה הרשמית גם תגביר את הלחצים החברתיים והכלכליים בתוך אמריקה. אך הואיל והעלאת הריבית אינה אופציה מעשית, אלא אם הפד מבקש לחרב במו ידיו, ובאחת, את מגדל הקלפים שבנה, תיגרר המערכת המוניטרית והפיננסית העולמית למבוי סתום. או אז, בסצנריו האינפלציוני או הדפלציוני, תאלץ אמריקה, ועימה העולם כולו, להתחיל, מבחירה או מכוחה של המציאות, את השלב הבא והמתחייב בהיסטוריה של הכסף, הריסט, האיתחול הגדול.

התהליך יכלול מחיקה מסיבית של חובות ובעקבותיהם גם של נכסים פיננסיים, וארגון מחדש של העושר בחברה. כך שבמדינה העשירה בעולם לא יקרה שוב האבסורד, כמו זה הנפרס עתה בפנינו, שעה ש-25 מיליון בני אדם מדווחים כי למשקי הבית שלהם אין מספיק אוכל לאכול, ויותר מ-14 מיליון משקי בית עומדים בפני פינוי מבתיהם אלא אם יתערב הקונגרס בחקיקה לפני סוף השנה, ובה בעת הונם של 651 המיליארדרים באמריקה גדל בטריליון דולר, תוצאה ישירה של ניפוח שוק המניות. שנת 2021 תהיה השנה בה מציאות זו תיהפך ברורה ומובנת למספר גדל והולך של אנשים, והתחלת הסוף של עידן כסף הפיאט יבצבץ מכל עבר. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקאסט KanAmerica.Com. בטוויטר: chanansteinhart

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה ירוקה בת"א; מדד הבנקים זינק בכ-3%, הדולר צולל מתחת ל-3.7 שקלים

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.4% ● ירידה ביתרות מטבע החוץ של ישראל ● אילו הן המניות שמעניינות את המשקיעים? ● אודיוקודס לא עמדה בציפיות האנליסטים ● דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים פורש מתפקידו ● IBI: "חלון ההזדמנות להורדת ריבית בישראל הולך ונסגר" ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר"

חסימת איילון דרום הערב / צילום: רוני שפירא

משפחות החטופים הפגינו הערב ברחבי הארץ: קוראות לעסקה מול החמאס

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

מגמה מעורבת בוול סטריט; דיסני צוללת בכ-10% לאחר הדוחות

הנאסד"ק יורד ב-0.1% ● מדד פוטסי הבריטי עולה ב-1% ● לאחר 10 ימים של עליות, ההנג סנג ירד ב-0.5% ● אפל תחל לייצר שבבי AI ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר" • עונת הדוחות בארה"ב: הרווח הממוצע למניה זינק ל-5% ● הבנק המרכזי של אוסטרליה הותיר את הריבית ללא שינוי, 4.35%

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

ותיקי אגף תקציבים קיימו כנס נגד הממשלה. מי בלטו בהיעדרם?

כ-300 בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר התאספו היום (ג') למחות נגד המדיניות הנוכחית באגף ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

גלעד אלטשולר ומנכלי בתי ההשקעות מנורה מבטחים, כלל, מיטב, מור והראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, נטי לוי, כדיה לוי, רמי זרנגר, טל שחר

יפספסו את הריבאונד? מה חושבים בשוק על הצעד המפתיע של אלטשולר שחם

בעקבות חשיפת גלובס על המהלך שמוביל בית ההשקעות הגדול בישראל, בדקנו מה עושים בגופים המתחרים ● אלה, מתברר, עדיין מזהים הזדמנויות ותמחור נוח בשוק המקומי, למרות הקונצנזוס בקרב בתי ההשקעות שרוב התיק מופנה לחו"ל ● איפה שיעור החשיפה הגבוה למניות ישראליות ואילו גופים עשויים לשנות אסטרטגיה?

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

אחרי הודעת חמאס: החלה "פעולה ממוקדת" במזרח רפיח

על רקע הודעת חמאס שהוא מקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, הקבינט הצביע הערב להמשיך בפעולה ברפיח ● עוד נמסר כי "ישראל תשלח משלחת למתווכות כדי למצות את ההיתכנות להגעה להסכם"

מוטי שרף / צילום: יהב שרף

היועץ האסטרטגי מוטי שרף הופך לשותף במשרד הפרסום סיטימדיה

שרף ייכנס למשרד שבבעלות דניאל וינר במקום המייסד-שותף שעוזב, ליאור ששון, בהשקעה של כמה מיליוני שקלים ● במהלך נוסף בענף, עידו מינקובסקי מרחיב את פעילות קבוצת התקשורת בבעלותו ומקים את ג'נסיס - מתחם תוכן ומוזיקה חדש

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

"לפעמים אני תוהה אם היה נכון להנפיק": מדוע וול סטריט מענישה את כוכבת האסתטיקה מישראל

אינמוד מיקנעם ידעה לספק במשך שנים צמיחה מהירה בהכנסות ורווחיות פנומנלית, אך לאחרונה חתכה את התחזיות נוכח הריבית הגבוהה בארה"ב ועיכובים בייצור, ומחיר המניה נחתך בחצי ● המייסד משה מזרחי, שלאחרונה הוזז מתפקיד היו"ר, אומר כי "מי שאומר שהמלחמה לא משפיעה על עסקיו בחו"ל, משקר בעיקר לעצמו. הרופאים מקבלים מיילים 'החרימו את החברות הישראליות'"

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

באופנהיימר מעריכים שהמניה הזו מישראל תזנק שוב

בבנק ההשקעות החלו לסקר את אודיטי טק, לשעבר איל מקיאג', המייצרת מוצרי טיפוח וקוסמטיקה שנמכרים באינטרנט ישירות לצרכן ● לאחרונה ירדה מנייתה ממחיר ההנפקה

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

דב קוטלר, מנכ''ל בנק הפועלים / צילום: תמר מצפי

אחרי חמש שנים: מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר פורש

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, הודיע על החלטתו לסיים את תפקידו ● דירקטוריון הבנק החליט למנות ועדת דירקטוריון לאיתור מנכ"ל, בראשה יעמוד יו"ר הדירקטוריון ראובן קרופיק

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

שיפוצים בבניין / צילום: כדיה לוי

בניין הוכרז כמסוכן, אך דייר סירב לשלם על שיפוץ. מה קבע ביהמ"ש?

המפקח על רישום המקרקעין דחה תביעה של בעל דירה שסירב לשלם את חלקו בשיפוץ של בית משותף בבת ים

חדרה. אין מספיק אוטובוסים / צילום: Shutterstock, Mapic Aerials

בגלל מאבק על כביש בחדרה: במשרד התחבורה מאיימים לבטל נת"צים בכל הארץ

בעקבות סכסוך בין משרד התחבורה למשרד האוצר, מנכ"ל משרד התחבורה מאיים לבטל נת"צים ברחבי הארץ ● הסיבה: משרד האוצר לא אישר חתימה על הסכם עם עיריית חדרה לחידוש רחובות והקמת נתיבי העדפה

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

המשקיע סטנלי דרוקנמילר / צילום: Reuters, Brendan McDermid

המיליארדר שנפטר מהמניה הלוהטת של השווקים מסביר למה

המשקיע המיליארדר סטנלט דרוקנמילר לא ידע עד לפני שנתיים איך מאייתים את השם אנבידיה ● "רכשתי אותה, וחודש אחר כך, הושק ה-ChatGPT, ואפילו זקן כמוני הצליח להבין מה זה, אז הגדלתי את הפוזיציה שלי בהרבה" ● דרוקנמילר סבור שמפץ הבינה המלאכותית עלול להסתיים בקרוב

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח