גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היזמים שמשקיעים במזון העתיד בטוחים: "אם אפילו סבתא שלך משקיעה בפודטק, זה מסוכן"

טבעול? הייתה יכולה להיות ביונד מיט הישראלית ● מזון שמונע אלצהיימר? מלהיב אבל לא רווחי ● פודטק? פצצה מתקתקת ● הכירו את נדב ברגר, דור שלישי לתעשיות מזון בישראל, ואריק סיבר, מנהל החדשנות בנסטלה, שהקימו קרן הון סיכון למזון העתיד, אבל לא פוחדים לשחוט פרות מעבדה

אריק סיבר (מימין) ונדב ברגר. "תעשיית המזון היא לא כמו תרופה לקורונה" / צילום: Gallery of Vallery, באדיבות PeakBridge
אריק סיבר (מימין) ונדב ברגר. "תעשיית המזון היא לא כמו תרופה לקורונה" / צילום: Gallery of Vallery, באדיבות PeakBridge

בחופשות הקיץ, כשכל החברים שלו היו בקייטנה, נדב ברגר היה נוסע עם אביו למפעל הגלידות של שטראוס בעכו, ואוכל טילון ישר מפס הייצור. את הגישה למפעל קיבל בזכות סבו, מאיר, שעלה לארץ ב-1933 עם חלום להקים כאן תעשייה. מאיר ברגר ייסד עם שותפים את אחד השמות הבולטים בתעשייה המסורתית של המזון בישראל, יצהר, בית חרושת לשמן ומוצרי שמן - ובכללם גם השומן לגלידה של שטראוס.

בית החרושת המיתולוגי האריך ימים עד שפורק לפני כעשור, אך השותפות לא. ברגר עזב, וב-1949 הקים עם משפחת טורבוביץ' (שלימים קנה גם את חלקה) את מפעל השמן טית בית. שני בניו של מאיר, יורם ועזרא, השתלבו בעסק וכך הפך המפעל לנוף הילדות של נדב. "זה עסק משפחתי, בכל החופשים אתה בעסק. אתה עובד במסגרייה, מרתך, שופך שמן למכלים, זה לונה פארק מרתק. אין כמו תעשייה, אין כמו לאכול ארוחת צהריים עם אבא שלך ועם העובדים בחדר האוכל", מספר ברגר.

לימים צבר העסק חובות, שקרעו אותו מהמשפחה. אבל חיידק המזון נשאר גם אצל הנכדים: ברגר הקים קרן השקעות בתחום הפודטק, ואחיו יהונתן מכהן כמנכ"ל חממת הפודטק דה קיטשן של שטראוס.

שותפו של ברגר לקרן ההשקעות, אריק סיבר, גם הוא שועל מזון ותיק, אבל הרקע שלו שונה בתכלית. בעוד עברו של ברגר נטוע עמוק בארץ, סיבר הוא יליד שווייץ המתגורר כיום בדובאי, לאחר שנים ארוכות שבהן דילג בין אנגליה, גרמניה, סינגפור ואוסטרליה. את מרבית שנותיו בילה בנסטלה, ולאחר שמילא שם תפקיד בכיר גויס ב-2000 לקרן הפודטק של התאגיד, והיה העובד הראשון בה ומנהל הסניף השוויצרי במשך 16 שנה - בתקופה שבה תעשיית המזון עוד הייתה שקועה בשמרנותה והוציאה 1% בלבד מההכנסות על חדשנות.

"בנסטלה השקענו בחברה שפיתחה מזון שעוצר אלצהיימר אצל חיות, והצלחנו להראות בניסויים קליניים שזה עובד גם באנשים", מספר סיבר בהתלהבות. אבל התרגום של החדשנות לביזנס, הוא מודה, היה קשוח. "הצרכן לא הצליח להבחין בזה בקלות ולדעת בוודאות שמה שאכל עצר לו את האלצהיימר. זה לא רדבול שאתה מרגיש מיד את האפקט שלו. מה גם שהניסויים הם יקרים. אנשים לא ישלמו 90 שקל על משהו שהם לא מרגישים את הערך שלו".

השניים נפגשו לפני שלוש שנים בכנס פודטק בלונדון וכך נולדה פיקברידג' - קרן הון־הסיכון היחידה ב-EIT food, השותפות לחדשנות במזון של האיחוד האירופי, חלק מתוכנית הורייזן 2020, שבה חברות כל ענקיות המזון באירופה, נסטלה פפסיקו ואחרות, האוניברסיטאות, וגם שטראוס והטכניון. בימים אלה מנהלים סיבר וברגר מגעים עם EIT food להקמת קרן משותפת שתיקרא פודספרקס. לרשות הקרן החדשה, שהם עתידים לנהל, יעמדו 30-10 מיליון יורו להשקעות ניצן בפודטק.

מניית MEAT TECH

מעצמת בשר אלטרנטיבי

לפני כשבועיים, בשיאו של המשבר הפוליטי והבריאותי, הפך בנימין נתניהו למנהיג הראשון בעולם שטעם בשר מתורבת - כך נטען בהודעת דוברות משרדו. זה קרה בעת ביקורו באלף פארמס, אחת מארבע החברות הישראליות שמייצרות בשר מתורבת (בשר שמיוצר במעבדה). "הנחיתי עכשיו את מזכיר הממשלה למנות מתכלל לכל התעשיות האלה כדי לחבר ולטפל בכל הגורמים העוסקים בדבר", הצהיר נתניהו. "ישראל תהיה מעצמת בשר אלטרנטיבי!".

על פניו נתניהו התפרץ פה לדלת פתוחה: ישראל, לפחות מספרית, היא כבר מעצמה בתחום. על פי אתר הסטארט־אפים IVC, כ־700 חברות בישראל מזדהות כחברות פודטק, 135 מהן הוקמו רק בשלוש השנים האחרונות. בתחום פועלות כמה חממות טכנולוגיות: דה קיטשן בשיתוף שטראוס; ספארקס של תנובה, אאורקראוד וטמפו שנמצאת בגליל; החממה שהוקמה בתוך הסניף הישראלי של חברת IFF, לאחר שרכשה את פרוטרום; חברת האגרוטק של קבוצת טרנדליינס העוסקת גם בפודטק; וכן פעילות הפודטק של קרן JVP.

"ישראל היא עמק הסיליקון של האגרוטק ויש פה הערכה למזון כי קשה לגדל במקום יבש", אומר סיבר. "בפודטק היא ברמה אחת עם ארצות הברית ואירופה, עם יתרון ליזמות - אבל ללא הגישה לשוק".

ברגר מוסיף: "טבעול היא החברה הראשונה שעשתה תחליפי בשר בישראל והיא התחילה כאן את המהפכה. לו הייתה נוסדת היום, היה לה פוטנציאל להיות חברה במיליארדים, בסגנון ביונד מיט. אבל היא הקדימה את זמנה, נכנסה לאסם שהפכה לנסטלה, ונהייתה לחברה-בת מהשורה".

החשש של ברגר הוא שיוזמות הפודטק הישראליות לא יתרוממו מעל לדרגת "טרנד". "יצרנו סיפור נהדר של ישראל כאומת פודטק, אבל צריך שיהיה לזה תוכן, ואני קצת מודאג. האקדמיה לא תומכת ולא מכשירה אנשים לתחום. יש לנו רק חטיבת הנדסת מזון אחת באקדמיה, בטכניון". כממשיך דרכו של סבו גם הוא רוצה לבנות משהו יציב ובעל ערך לאורך זמן. "אני רוצה שפודטק לא יהיה טרנד, אלא תעשייה, כמו תעשיית התוכנה למכוניות בישראל", הוא מסביר. "אנחנו חושבים שאנחנו יודעים הכול טוב יותר, אבל אנחנו לא מכירים את התחרות ולא את הצרכנים בחוץ. צריך קצת יותר ענווה ולהתכוונן לבניית תעשייה ארוכת טווח.

"אז יש פער בין הסיפור לבין מה שנעשה בפועל, אבל לפחות יש סיפור, ואפשר לבנות סביבו את התוכן. זו נקודת זמן טובה עכשיו".

נתניהו טועם בשר מתורבת, החודש. לא פחות מארבע חברות ישראליות מייצרות בשר במעבדה / צילום מסך מתוך יוטיוב

לא סתם טוען ברגר שזו נקודת זמן טובה. הבורסה רותחת בהשקעות פודטק, גם בארץ. יצרנית הבשר המתורבת מיט טק הגיעה לבורסה בתל אביב בסוף 2019, כמה חודשים אחרי ההנפקה האגדית של ביונד מיט האמריקאית בנאסד"ק, שמאז מנייתה כבר רשמה עליות של מאות אחוזים. באפריל השנה מניית החברה הישראלית זינקה בכ־200% בשבועיים, לאחר שהציבור גילה אותה לפתע. בעקבות העלייה נכנסו לשוק מילניום פודטק וסייבוראיט בתוך חודשים ספורים, וסקטור חדש בבורסה נולד. הטרנד הזה, איך לא, הואץ על ידי הקורונה והתחושה שהעתיד טמון במזון בריא יותר, פחות מזיק לסביבה ולאדם.

"אני מפחד שיהיה מפץ גדול של ציפיות", אומר ברגר, שקרן פיקברידג' שייסד השקיעה עד היום בחמש חברות בענף הפודטק וגייסה 35 מיליון יורו. "אם יש משהו שאני לא אוהב זה שציבור המשקיעים הרחב, כלומר הסבתות או האמהות שלנו, הולך עם הטרנד ומשקיע בחברות צעירות מאוד, שאין להן תזרים או שנושאות סיכון. זה מסוכן ועלול ליצור מוניטין שלילי לכל התעשייה, אם ייכשל".

כל השקעה בחברה חדשנית בתחילת דרכה עלולה להיכשל. למה כאן אתה חושש יותר?
"כי הציפיות לתשואות מוגזמות. אתמול כאב לי הראש וקניתי חבילת אדוויל ב-90 שקל; עלות הייצור היא אולי שלושה שקלים. כזאת היא הפארמה - כואב לך הראש, את תשלמי גם 90 שקל. במזון אין מרווחים כאלה. הציפייה שאנשים ישלמו כל מחיר עבור מזון בריא מוטעית. יש פה פוטנציאל להתנגשות מנטלית בין עולם ההון-סיכון, שמצפה להחזר של פי כמה על ההשקעה, לבין תעשיית המזון, שלא יודעת להניף מכפילים כאלה. למעט ההנפקה של ביונד מיט לא קרו דברים כאלה בצורה משמעותית.

"תעשיית המזון היא שמרנית, זה לא למצוא תרופה לקורונה או לכתוב קוד לעולם הסייבר ולמכור מיד למיליוני משתמשים. הדרך הרבה יותר ארוכה וקשה. אי אפשר להמציא מוצר והוא מיד יימכר ב-100 אלף סופרמרקטים ויהיה שווה מיליארדים. במזון צריך להגיע לאישורים, חיי מדף, בטיחות, קשרים עם רשתות".

הפורטפוליו של קרן פיקברידג' מגוון. בין החברות שהשניים השקיעו בהן: Prenexus האמריקאית, המפיקה מקנה סוכר סיבים שמשפרים את המיקרוביום (מערך החיידקים הטובים והרעים); בטייסטווייז הישראלית, שהקימה פלטפורמה לזיהוי טרנדים בתחום המזון באמצעות ביג דאטה; ב-NICK'S השוודית, המייצרת חומר גלם לגלידה שהוא גם טעים וגם דל־קלוריות; וב־Be Wtr השוויצרית, המייצרת מים עם טעם משופר וספיגה טובה של pH.

איך אתם מסבירים את ההייפ הגדול סביב הפודטק? זה בגלל הקורונה?
"אנשים הבינו שתזונה מסייעת בהתמודדות עם הקורונה. הרי מחלות רקע (כגון עודף סוכר, עודף כולסטרול, משקל יתר ובעיות לב שונות - ש"ל וג"ו) נגרמות מתזונה", אומר ברגר. "זו תקופה שבה המודעות לנושא גבוהה ביותר, והתיאבון להשקעות בפודטק גדל מאוד. כקרן ראינו עניין מוגבר במה שאנחנו עושים. הפנדמיה עשתה לנו טוב. כל זה מתווסף לצרות הקודמות, האקוסיסטם האקלימי הרוס, אנשים גודעים את יערות הגשם כדי לאכלס שם פרות מפליצות (מה שהורס את שכבת האוזון). פודטק הוא הדרך לשנות את זה.

"יש שני צונאמים שמשנים את העולם - פנדמיות ואקלים. כל אחד מהם קורה מהר מאוד ושרשראות האספקה משתנות מהר מאוד. בארה"ב 52% מהאוכל היה מחוץ לבית. בזמן המגפה כמעט בן לילה הם התחילו לבשל, כמו ההורים שלהם. זה לא קרה בעשור אלא בכמה חודשים. זה טרף את הקלפים עבור ספקי המזון, המסעדות, הסופרמרקטים ויצרני המזון. ומה יקרה אם משבר האקלים ישבש לך את שרשראות האספקה? דברים כבר לא מאוד ניתנים לניבוי. כדי לשרוד אנחנו צריכים להשתמש בדאטה וגם לייצר מזון בעמידות גבוהה יותר, עם בציר יותר טוב".

מניית ביומד

פירה בצלחת במלון פאר

כשברגר מדבר על מסעדות ושרשראות אספקה הוא מדבר מניסיון. אחרי התואר הראשון הוא עבד בוויטה כאיש מכירות. "אנחנו משפחה יקית", הוא צוחק, "מתחילים מלמטה".
"הייתי אחראי על מה שקרוי אז שוק מוסדי, ושנאתי את הביטוי הזה: אתה מוכר למלון פאר או למסעדה יקרה, והדימוי הוא פירה בצלחת בבסיס צבאי. המצאתי מונח שאומץ על ידי התעשייה - שוק מקצועי - והקמתי חטיבה שנקראה ויטה שף והתמחתה במה שהשוק המקצועי צריך. לאחר שמכרנו את ויטה, ב־2001, אריק רייכמן, שהיה אז מנכ"ל תנובה, הציע לי לעשות שם אותו הדבר, והפכתי יועץ למה שלימים נהיה תנובה שף".

בכסף שהרוויח בתנובה שילם את לימודי התואר השני בתוכנית הבינלאומית קלוג־רקנאטי, ואז פתח את העסק הראשון שלו, פודלוג, שעבד עם ספקים כגון שטראוס ואסם ועם רשתות כמו ארומה, אספרסו בר, אילן'ס, לחם ארז, ספגטים ואחרים. במשאית אחת הוא סיפק את כל צורכיהם לאותו היום, במקום שיירה של משאיות מספקים שונים. אבל אחרי חמש שנים העסק נסגר, כי לא הצליח להרוויח כסף וצבר הפסדים.

אז התחיל ברגר את דרכו בתחום הפודטק. הוא הקים סטארט-אפ בשם Vego להארכת חיי מדף של פירות וירקות עם גילי דה פיצ'וטו ויואל בניש. בהמשך הם גם ייסדו יחד את פודלאב, מעבדה שחברות ויזמים פיתחו בה אבות-טיפוס למוצרי מזון חדשים והיו משלמים רק על שירותי המעבדה. בסוף 2014 הוא הקים את קרן פודלאב קפיטל, שמאז ההקמה, לפני שנתיים, השקיעה בארבע חברות. הראשונה שבהן, סימפל אורדר - שמנהלת את כל מערך ההזמנות והמלאי של מסעדה דרך הטלפון, וכך מעניקה למסעדה שליטה בעלות המזון - מכרה את היישום שלה ב-30 מדינות בעולם ונמכרה בסכום שלא פורסם. "לא מכרנו בסכום כל כך גבוה, אבל מכרנו. היינו בצומת דרכים שבו היינו צריכים או לגייס המון כסף כדי לצמוח או לנצל הזדמנות שהגיעה".

לקרן שלוש אחזקות שברגר מגדיר כ"ספינות הדגל של הפודטק הישראלי": אינובופרו, שמפתחת חלבון מחומוס; דומתוק הפעילה בתחום הפחתת השימוש בסוכר; ונקסט פירם, שעל פי הגדרתו של ברגר, "משפרת את חיי המין של השמרים", כלומר מאפשרת בשיטה טבעית של ברירת זנים לייצר שמרים מתאימים יותר למטרות שונות.

גדלת בתוך תעשיית המזון המסורתית. איך אתה מסביר את המעבר לפודטק? גם אחיך יהונתן עשה את אותו הדבר.
"זה שגדלנו בתעשיית המזון המסורתית היה השיעור שלנו לחיים, הבנו כמה התעשייה הזאת צריכה להשתנות".

ואיך היא צריכה להשתנות?
"אנשים יותר מוטרדים היום ממה שהם אוכלים. בשנים הראשונות של האגרו-פודטק הדאגה הייתה איך נייצר יותר אוכל, אבל היום הבעיה היא שעומד לרשותנו יותר מדי אוכל. בשנה האחרונה יותר אנשים מתו מהשמנה מאשר מרעב. יש לנו אפשרות להאכיל יותר אנשים, אבל זה לא מיוצר במקום הנכון, בזמן הנכון ולאנשים הנכונים".

עוד כתבות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך