גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם אחרי ההנפקה בת"א, יומן אקסטנשנז שומרת על כל האופציות: "לא יודעת מה יבוא קודם – נאסד"ק או מכירה"

תמי פרנקל, מנכ"לית וממייסדי החברה המפתחת מערכות רובוטיות לניתוחים זעיר-פולשניים, מספרת על ההנפקה המפתיעה בהיקפה, ואיך השוק שאליו פונה החברה קיבל דחיפה "הודות" לקורונה

בסוף נובמבר גייסה חברת יומן אקסטנשנז (Human Extensions) סכום של כ-158 מיליון שקל בבורסה בתל אביב. זו הייתה ההנפקה הגדולה ביותר בתל אביב עד היום של חברת מכשור רפואי צעירה, גדולה יותר מהנפקתה של אפוסנס, שגייסה 94 מיליון שקל ב-2010, בתמיכתו של מי שהיה אז יו"ר טבע, אלי הורביץ ז"ל.

"הבורסה ממש פתוחה", אומרת מנכ"לית החברה, ד"ר תמי פרנקל, ביחס להנפקה שהובילה, ומפרטת כי "יש חלון הזדמנויות, וכשיש חלון אני פותחת. זה אופי של יזמים". לצד זאת היא מבהירה, כי "זה לא מובן מאליו. זו חברת צמיחה אבל כזו שחושבת מאוד רחוק, ומונעת מאוריינטציה עסקית". לכן בהסתכלות קדימה היא אומרת: "כל האופציות פתוחות. אני לא יודעת מה יבוא קודם - הנפקה בנאסד"ק או מכירה".

כך או כך, לא רק שיומן אקסטנשנז הפתיעה עם גיוס גדול, היא גם שברה בצורת של הנפקות. גל ההנפקות המשמעותי האחרון של חברות ביומד בתל אביב נבלם בעצם עם אותה הנפקה של אפוסנס ב-2010, שהפכה תוך זמן קצר לאכזבה ותרמה לסגירת חלון הנפקות הביומד שדרכו חמקו חברות ספורות בתחילת העשור. במהלך העשור האחרון, חברות ביומד נכנסו לבורסה באמצעות שלדים בורסאיים, או רישום למסחר תחילה בוול סטריט ורק אחר כך בת"א, אך לא בהנפקות.

יומן החלה להיסחר בבורסה המקומית בתחילת דצמבר, לפי שווי של 625 מיליון שקל. המניה עלתה 13% לאחר ההנפקה עד לשיא, אך לאחר מכן ירדה, ככל הנראה בין היתר בעקבות מכירת מניות מחוץ לבורסה על-ידי בעל עניין, חברת אלפא LTI. כעת נסחרת המניה במחיר הנמוך ב-6% ממחיר ההנפקה, ולפי שווי חברה של 591 מיליון שקל.

יומן אקסטנשנז פיתחה מערכות רובוטיות המאפשרות ניתוחים זעיר-פולשניים (כלומר ניתוחים המבוצעים מבלי לפתוח חתך גדול בגוף המטופל) באופן מדויק יותר. בעתיד, התקווה היא שהמערכות שלה יאפשרו ניתוחים מרחוק, כאשר הרופא והחולה אינם חייבים אפילו לגור באותה מדינה.

האטרקטיביות של החברה נבעה ככל הנראה מכמה סיבות: האחת, העלייה בצורך בניתוחים שחוסכים אשפוזים בבתי חולים, וכן בניתוחים שאפשר לבצע מרחוק, בוודאי לאחר התפרצות הקורונה. בנוסף, קסם למשקיעים שלמוצר יש כבר אישור שיווק בארה"ב ובאירופה, וכן הסכם הפצה עם חברת המכשור הרפואי הענקית ב.בראון.

הכנסות החברה במחצית הראשונה של 2020 עמדו על 19 מיליון שקל, הוכחת רצינות לא רעה מצד חברה שנמצאת רק כשנה בשוק, וצמיחה של כ-58% לעומת המחצית השנייה של 2019.

"צורך שעלה מצד הכירורגים"

לפרנקל רזומה הכולל דוקטורט בהנדסה ביו-רפואית לצד תואר ראשון באומנות ובאנימציה מבצלאל. בעבר היא הייתה מנכ"לית של חברות מכשור רפואי צעירות, חברת הנהלה בחממת מיט"ב בקריית שמונה ומנטורית של סטארט-אפים מטעם קרנות הון סיכון. "אני בעיקר יודעת לשאול שאלות בהרבה מאוד שפות מקצועיות שונות, ומביאה אנשים חכמים ממני לענות עליהן", היא מסכמת.

"הקמנו את יומן אקסטנשנז בעקבות צורך שעלה מצד הכירורגים", אומרת פרנקל. "הם עמדו בפני דילמה. מצד אחד, הם יכולים לבצע ניתוח פתוח שבו יש גישה לכל האיברים והם יכולים להחזיק אותם ממש בידיים, אבל הסיכון למטופל גבוה והשיקום מניתוח כזה הוא מאוד ארוך.

"חלופות לניתוח כזה הם או הלפרוסקופיה, שבה פוערים חורים קטנים בגוף המטופל ומכניסים לתוכם מעין 'צ'ופסטיקס', כמו מסרגות שיש בקצותיהן כלים שונים, אבל הגישה באמצעות הכלים הללו היא לא כל כך נוחה.

"האפשרות האחרונה היא מערכת רובוטית, כמו מערכת דה וינצ'י המפורסמת שעולה כ-2 מיליון דולר ליחידה. הרובוט מאפשר לתכנן מראש ולבצע בתוך הגוף פעולות שיד אנושית לא יכולה לבצע עם צ'ופסטיק-מסרגה, או את אותן פעולות שהיד האנושית מבצעת אבל ברמת דיוק גבוהה יותר.

"הם מוכרים רק כמה אלפי יחידות בשנה, כשבעולם יש מאות אלפי חדרי ניתוח", אומרת פרנקל.

בין היד האנושית והיד הרובוטית

הפתרון של יומן אקסטנשנז מתמקם באזור הביניים שבין היד האנושית לזרוע הרובוטית, ובמחיר נמוך משמעותית מזה של מערכות רובוטיות. "המנתח בעצם מכניס 'מסרגה' לתוך הגוף כמו בניתוח לפרוסקופי, ובסופה יש כלי קצה. המנתח מזיז מעין ג'ויסטיק בקצה המסרגה, והתנועות שלו מתורגמות לתנועות יותר קטנות ועדינות של כלי הקצה בתוך הגוף", מסבירה פרנקל. "התנועות של הרופא מתורגמות להנעה רובוטית של קצה הכלי, אשר בתורו כולל חיישנים ושולח סיגנלים בחזרה לקצה המכשיר. כך אפשר לעשות תנועות תפירה, ולהגיע גם מאחורי איבר".

כרגע הרופא מרגיש שהוא שולט בתנועה באמצעות היד שלו ממש, אבל בפועל התקשורת בין שני קצוות הכלי היא אלקטרונית ולא באופן מכני, ולכן תיאורטית ניתן היה לעשות את המניפולציה על כלי הקצה, באמצעות ג'ויסטיק שנמצא בכל מקום שהוא, ללא צורך בחיבור המכני ביניהם. זו גם התוכנית לעתיד.

עוד מסבירה פרנקל כי "המוצר מאפשר להתגבר על השוני במיומנות ובכישרון בין אנשים שונים. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לכירורג להתחיל במשהו מאוד פשוט. מרגע שראה את המכשיר בפעם הראשונה ועד שהוא מרגיש שהוא יכול להשתמש בו עוברות כמה שעות בלבד, כי אין שום שינוי באופי העבודה שלו, אלא כאילו יש לו יד יותר מוכשרת. אחר כך הוא יכול להתקדם עם הטכנולוגיה, ולהגיע לרמות יותר וירטואוזיות". עוד לדבריה, החברה מתמקדת במזעור הטכנולוגיה.

פרנקל מדגישה כי "כרגע אנחנו מתאימים לסוגים רבים של ניתוחים לפרוסקופיים ובעתיד לאורתופדיה ונוירוכירורגיה. היום עושים עם המכשיר שלנו ניתוחי בקע, מעי, קיבה, כריתת רחם, כריתת בלוטת הערמונית וניתוחי חזה".

היא מספרת בנוסף כי בצל הקורונה, "בשנה הזו קשה יותר לבצע מכירה, אבל יש גם צורך רב יותר, ובין היתר הדרישה לפתרון כלכלי הפכה השנה למאוד משמעותית. תחילת השימוש במכשיר היא בעלות נמוכה, וכלי הקצה הוא חד-פעמי, כך שמדובר בהוצאה ראשונה פשוטה יחסית לבתי החולים, אבל בהזדמנות להכנסה גבוהה עבורנו מכל התקנה בטווח הרחוק".

יומן אקסטנשנז
שנת הקמה: 2012 • תחום פעילות: רובוטיקה רפואית לניתוחים זעיר-פולשניים • מייסדים: ד"ר תמי פרנקל, מוטי שולב, ד"ר עמיר סולד • מנכ"לית: ד"ר תמי פרנקל • שווי שוק: 591 מיליון שקל • שלב בפעילות: הכנסות

עוד כתבות

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר