באוגוסט 2019, תאריך שנשמע היום כמו פרה-היסטוריה, חלף זעזוע בעולם העסקים האמריקאי, שעורר גלים הרחק מעבר ליבשת. השולחן העגול של העסקים, שכולל מנכ"לים ובעלים של 181 חברות מובילות בארה"ב, יצא בהצהרה שבעלי מניות כבר לא עומדים לבד במוקד תשומת ליבה של חברה.
מה כן מעניין חברות? "יצירת ערך ללקוחות, השקעה בעובדים, קידום רב-גוניות והכללה, טיפול הוגן ואתי בספקים, תמיכה בקהילות שבהן אנחנו עובדים והגנה על הסביבה". בכך השתנתה כמעט בן לילה הפרדיגמה ששלטה בעולם העסקים במשך שנים ארוכות, בניסוחו של גורו הכלכלה החופשית, מילטון פרידמן: "לחברות יש אחריות חברתית אחת ויחידה בעסקים: לעסוק בפעילות שנועדה להגדיל את הרווחים".
עם בוא משבר הקורונה, אותם מנכ"לים שהצהירו על שינוי בסדרי העדיפויות זכו בהזדמנות להוכיח במעשים את דיבוריהם. בכתבה שפורסמה ב"גלובס" כשנה לאחר ההכרזה ("שנה להצהרת המנכ"לים: בשנה של משבר, מה קרה לחזון המלהיב על בעלי העניין?", אורי פסובסקי, 30.8.20), נראה היה שהתוצאות מעורבות. וזה עוד במקרה הטוב.
פרופ' רנדל וורי מבית הספר וורטון למינהל עסקים בחן את התנהגות החברות שחתומות על ההצהרה, ומצא כי בממוצע, הן החזירו בתחילת המשבר כ-20% יותר הון לבעלי המניות לעומת חברות מקבילות, והסיכוי שיוציאו עובדים לחל"ת או יפטרו אותם היה גבוה ב-20% לעומת המקבילות. עם זאת, ממוצעים לא מספרים את הסיפור המלא. מבין החברות שחתמו על ההצהרה, אלה שנטו לתעדף את האינטרסים של בעלי המניות, הגיבו באופן הגרוע ביותר כשהמגפה היכתה.
בנוסף, ישנה ביקורת כללית על ההצהרה. מחקרים העלו שחלק גדול מהחברות כלל אישרו אותה בדירקטוריונים. בנוסף,70% מהחברות שחתמו רשומות במדינת דלאוור, שהחוקים שלה מתעדפים בעלי מניות. מחקר אחר הראה שההצהרה לא פגעה במניות החברות, מה שמראה שהמשקיעים חשבו שלא היה מדובר באירוע מהותי, אלא בעיקר ב"דיבורים".
בישראל מסתכלים על כל העניין באופטימיות, והשבוע יוכרז שולחן עגול מקומי של עסקים בכנס בבית הנשיא (ברוח ימים אלה - בזום). הפורמט דומה: הזדמנות לכ-100 מנהלים ומנהלות של חברות מובילות במשק לשבת ולדון על נושאים שונים שמעניינים אותם, ואת העסקים שלהם. אבל הגרסה הישראלית, שכלל לא הייתה מגיעה לעולם אלמלא אותה הצהרה מקיץ 2019, שונה מהאמריקאית.
"הדרך הטובה ביותר לעשות עסקים היא לפי עקרונות של קפיטליזם קשוב ושל שורת רווח כפולה. לשם העולם חותר, ולשם הוא צריך לחתור" אומר יו"ר השולחן העגול איש העסקים יואל חשין, יו"ר קבוצת 2B. "יש אתגר גדול סביב זה. יש שבר בתודעה הקולקטיבית, שלפיה יש עסקים לחוד ומטרות חברתיות לחוד. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אתגרים עסקיים הוא באמצעות כלים חברתיים וקשובים. במיוחד בתקופת קורונה, אנחנו רואים את זה בצורה דרמטית.
"אני פונה לעסקים ופותר בעיות עסקיות בכלים חברתיים וקשובים, ואתגרים חברתיים אני פותר באמצעות מודלים עסקיים", מסביר חשין, שעולם השקעות האימפקט לא זר לו. "אם יש לי מצד ימין את הביזנס ומצד שמאל את הארגונים החברתיים, צריך לקרב אל האמצע כמה שיותר, לעסק שמכיל גם את האלמנט העסקי וגם את החברתי. זה התיקון החברתי שאנחנו צריכים לעשות".
לשלב הון כלכלי וחברתי
בעוד שהשולחן העגול האמריקאי פועל בעיקר ברמה הדקלרטיבית, המודל הישראלי הרבה יותר מכוון פעילות והשקעות אימפקט. השולחן העגול יהיה חלק מהפורום הכלכלי-חברתי, שהוקם על ידי נשיאות המגזר העסקי, בראשות דובי אמיתי. למעשה, כמעט אפשר לומר שהוא התחיל לפעול עוד לפני שהוא קם.
הפורום הכלכלי-חברתי נולד לפני שנתיים, בניסיון לאחד את היוזמות הכלכליות-חברתיות. עינת זינגר דן, מנכ"לית הפורום הכלכלי חברתי והשולחן העגול, מסבירה שיש "המון תוכניות טובות, אבל כשמסתכלים במדדי ה-OECD, בכל תחום שיש בו תוכניות - אנחנו נמצאים בממוצע הלאומי אי שם בסוף. זה נכון בחינוך, בפערים בין מרכז לפריפריה, בתעסוקה ובפריון.
"שאלנו את עצמנו איך לוקחים את כל היוזמות הברוכות האלה ומביאים את כל החוכמה למגרש כלכלי-חברתי אחד, שיצליח 'להזיז את המחט'. כלומר, איך מנצלים את הכוח המצרפי של ארגונים אזרחיים ועסקיים". לאחר תהליך למידה, שהיו שותפים לו המכון הישראלי לדמוקרטיה והנגידה לשעבר פרופ' קרנית פלוג, הם זיהו שכאשר הון כלכלי והון חברתי הולכים ביחד - הם יכולים לשנות את המדינה. "עשינו תהליך אסטרטגי שהסתיים בפברואר 2020 - היישר למשבר הקורונה", אומרת זינגר דן.
המגפה העולמית שינתה את כללי המשחק. המשבר הכלכלי שמלווה את המשבר הבריאותי החריף והעצים תהליכים בחברה הישראלית, שדרשו טיפול מיידי. "הבנו שיש שלושה משברים לאומיים - בריאותי, כלכלי ודיגיטלי", אומרת זינגר דן.
כך יצאו לדרך שלושה מיזמים. אחד מהם היה "מתחשבים", שבו נקראו אנשים וחברות לתרום מחשבים משומשים. המטרה הייתה לצמצם את הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית, שהשאיר כ-200 אלף משקי בית ללא אמצעי למידה מרחוק. החברות ואנשים פרטים תרמו ציוד מחשוב, ואילו אפל, ווסטרן דיגיטל ודל תרמו את המעבדות לחידוש המחשבים.
הפורום דאג לחידוש המחשבים, למקלדות, לעכברים ולתוכנות אופיס. המחשבים המחודשים עברו באמצעות עמותות למשפחות שאין להן מחשב בבית לטובת למידה מרחוק, כשמשרד החינוך ומשרד הרווחה מתאמים את רשימות המשפחות.
שני פרויקטים נוספים התנהלו תחת הפורום. הראשון, "מחוברים", נועד לשיפור החיבור הדיגיטלי של האוכלוסייה המבוגרת באמצעות טאבלטים ייעודיים וקלים לשימוש. היוזמה הזאת נעשה בסיוע של אינטל שהביאה את הטכנולוגיה, מפעל הפיס שהביאו את הכסף, והרשויות המקומיות שדאגו לחלק את המכשירים. השני, מיזם "העסק שלנו", מסייע לעסקים קטנים ובינוניים לבצע דיגיטציה של עסקים, בעזרת פייסבוק ו-וויקס.
ללמוד מהמגזר העסקי
חשין מסתכל על משבר הקורונה כבעל מספר שכבות. "השכבה הראשונה היא הבעיה הרפואית. מעליה יש שכבה נוספת, הרבה יותר גדולה, דרמטית ומאתגרת - הכלכלית. הגל הזה עוד עומד לפנינו. אנחנו מתחילים להרגיש את משקלו על הכתפיים.
"יש פה סיטואציה של טיטאניק שהתנגשה בקרחון, ועכשיו מפסיקים לשאול שאלות ולהתפלסף, מכיוון שאנשים רעבים ללחם. יש פעולות שחייבים לעשות בגלל שהמדינה לא מצליחה לעשות אותן לבד, ולא הארגונים החברתיים. אנחנו צריכים להכניס למגרש את המגזר החזק ביותר - העסקי, עם הכישרון האינסופי שקיים בו והתשוקה האינסופית לסייע, ולנצל זאת את לטובת אוכלוסיית המדינה.
"אנחנו רוצים שאלה יהיו פעולות שקשורות וכרוכות בפעילות של העסקים עצמם. העיקרון הוא להביא את העסקים לעשות פעולות שהן כמה שיותר בליבת העסקים שלהם, לעשייה היומיומית - וכמה שפחות פילנתרופיה. כך נהיה בסופו של דבר פלטפורמה שיוצרת האצה לפעולות ולתשוקות שנמצאות במרחב וגם לעסקים עצמם".
חשין מציין שפעילות בסגנון דומה התקיימה גם לפניו, למשל במסגרת ידידות טורונטו, מתן משקיעים בקהילה, קפיטליזם קשוב, שיתופים, ציונות 2000, מעלה, קרן רש"י, SFI וכן ארגונים שקמו ממש עכשיו, כמו מדינה למופת וערבות הדדית. "אנחנו רואים חלק מהתפקיד שלנו להאיץ את מה שהם עושים בלאו הכי - גם העסקים, וגם הארגונים החברתיים".
אנשים שואלים למה צריך את המגזר העסקי. אנחנו משלמים הרבה מסים - איפה המדינה?
"אנחנו לא עוסקים באידיאולוגיות ובפילוסופיות, אנחנו רואים אנשים שהמקרר שלהם בבית ריק. יש כאן מצוקה של מאות אלפי אנשים, ויש אתגרים סופר-גדולים. שנית, אם אני מסתכל איפה נמצאים כרגע כלי המדידה והיכולות האפקטיביות של להניע מהלכים - יש המון מה ללמוד מהמגזר העסקי. גם בארגונים החברתיים, וגם במסגרת הממשלה.
"המנגנון הפוליטי נשען על עקרונות שעוצבו במאה ה-17. פעם בארבע שנים המדינה רוצה לדעת מה אתה חושב, כדי שנוכל לקבוע פה שלטון שהוא רצון האזרחים. יש אופרציה מורכבת של בחירות... צריך להבין את ההבדל בין המגזרים. במגזר העסקי יש טכנולוגיות שבאמצעות מהירות התזוזה של גלגל העין יודעות לא רק מה אתה רוצה, אלא מה תרצה - עוד לפני שאתה יודע.
"זה לא שאלה של ימין או שמאל. אנחנו רואים שמול המנגנון הריבוני עומדים אתגרים אדירים, וחייבים פה עוד מבוגר אחראי, שייתן תקווה, שיסייע, כי זה צו השעה. זה נורא פשוט. כששאלו את זאב ז'בוטינסקי 'למה מדינת ישראל?' התשובה שלו הייתה פשוטה - 'ככה'. כי זה מה שצריך לעשות עכשיו".
החשש בהתארגנויות כאלו הוא שחברות יעשו גרין ווש או פינק ווש, או שטיפה כלשהי של החטאים שלהן.
"הטענות נגד גרין ווש ידועות ומוכרות, ולעיתים גם נכונות. אני מסתכל על זה אחרת. גרין ווש זה צעד ראשון שתאגיד עושה לקראת בנייה של תודעה חדשה. אולי זה לא צעד מספיק משמעותי או מספיק גדול, אולי צריך לעשות עוד צעדים. אבל זאת התחלה, ואנחנו פה בשביל לעזור להם לעשות את הצעדים הבאים.
"צריך להדגיש שאין כאן בקשה מחברות להפוך לארגונים חברתיים. יש הבדל בין השיח הקפיטליסטי לפני 40 שנה בעידן מילטון פרידמן והשיח עכשיו. הטענות נגד התאגידים היו כאלה שהקשו עליהם לצמוח. כעת אנחנו מדברים על נושא אחר לגמרי: חברה שעושה שימוש בכלים חברתיים כדי לפתור בעיות עסקיות, וחברה שעושה שימוש בכלים קשובים כדי להתמודד עם בעיות עסקיות. זאת הדרך הטובה ביותר לעשות עסקים.
"זה מלכוד 22, כי אתה צריך להגיע מהמקום הנכון שמסתכל על הדברים באופן הזה. כשאתה מגיע מהמקום התועלתני, הלב שלך לא נמצא במקום הנכון והאפקטיביות לא תהיה טובה".
לשחרר את האנרגיה
שנת 2021 תהיה השנה הראשונה שבו יתנהל המיזם תחת השולחן העגול של המנכ"לים. "ניסינו להקים מתודולוגיה שמחברת את המנכ"לים לעשייה", אומרת זינגר דן. "המנכ"לים אמרו בפירוש, 'לא נבזבז זמן. אנחנו באים לעבוד'. סביב הדבר הזה בדקנו מה האתגרים המרכזיים שאנחנו מזהים ב-2021. נולדו חמישה אתגרים לאומיים, שאיתם אנחנו מתחילים את השנה, מתוך בחירת המנכ"לים.
"האתגר הראשון הוא העניים החדשים - מעמד הביניים שנדחק למטה. השני זה משבר העסקים הקטנים. השלישי נוגע ל-Life Long Learning. בגלל מיליון המובטלים והזינוק באבטלה, צריך לייצר תוכנית ארוכת טווח, שתחזיר אותם לעבודה. צריך גם לטפל בשער הכניסה לעולם העבודה - בצעירים שמשתחררים מהצבא". בהקשר הזה זינגר דן מזכירה שמקצועות עבודה מועדפת שנקבעו על ידי המדינה כוללים מסעדנות ומלונאות, שאין להם ביקוש היום "אבל מצד שני יש הזדמנויות אחרות, וצריך ליצור גשר לשם.
"הדגל הרביעי זה אלימות כלכלית בקרב נשים. זיהינו במחקר שלנו שיש 40 דגלים אדומים לפני שאישה נרצחה, ורבים מהדגלים הם כלכליים. למשל, נשים לא יכולות לצאת ממקלט לנשים מוכות, כי אין להן תעסוקה. האתגר החמישי הוא גיוון בתעסוקה והנגשת עולם העבודה לחברה החרדית, החברה הערבית ואנשים בעלי מוגבלויות".
זינגר דן מדגישה שכל צוות יקיים במשך השנה מפגשים אופרטיביים. "אנחנו מצמידים מחקר מלווה, שמייצר מידע על הפתרונות והשחקנים, כדי ליצור אקוסיסטם משותף. מינואר 2021 יהיה דוח אימפקט, שילווה את המיזמים לאורך השנה, כדי לבדוק את ההשפעה שלהם. אנחנו לא רוצים לשמוע שחסרים מחשבים, ואז להגיד 'בואו נחלק 5,000 מחשבים'. אם חסרים 100 אלף, אז נספק 100 אלף. אנחנו רוצים להגיע למצב שבו אנחנו רואים דשבורד של אתגרים, ומצליחים לצלוח כל אתגר ולהתקדם על הזמן".
חשין: " אם יש משהו שהמנכ"לים אמרו שוב ושוב, זה שהם רוצים לבוא לעבוד, לא לעשות מינגלינג. אני מקווה שהם ירגישו בפגישה הזאת שהם 'Should beware what they wished for'. הם יקרעו את התחת".
הוא מספר שהישיבות החלו מוקדם יותר השנה, כשהפורום הכלכלי לקח את המנכ"לים לבית הנשיא כדי לטפל בפערים הדיגיטליים. "הישיבות בבית הנשיא היו הכי מרגשות בחיי המקצועיים. יושבים מנהלים גברים ונשים, והתשוקה שהייתה באוויר לעזור הרחיבה את הלב.
"אנשים מחפשים לעשות את המילואים שלהם. יש כאן היבט ציוני חזק. אנשים עם תשוקה עזה, אותנטית וכנה להתמודד עם האתגרים שקיימים פה. נורא חשוב שהדבר הזה ייוודע לציבור, שהוא יידע שהמגזר העסקי הוא לא מקשה אחת. הוא לא רק אנשי עסקים שעושים מינופים על חשבון כספי הציבור. אלה היוצאים מהכלל. יש במגזר העסקי אנשים שרוצים לעזור. יש פה אנרגיה מאוד גדולה שצריך לשחרר אותה. אם נצליח לעשות את זה, יהיה קשה להגזים בתרומה של המגזר העסקי".
המנכ"לים משתפים: אלה האתגרים שלנו
"סגירת פערים מגדריים"
יפעת רייטר, מנכ"לית AIG ישראל: "שנת 2020 הציבה לנו אתגרים חברתיים אדירים. ההנהגה העסקית בישראל חייבת לקחת חלק פעיל בחיזוק הסולידריות בציבור ובתמיכה בפעולות חברתיות, כל אחד בתחום הקרוב אליו ובהתאם ליכולותיו. העובדים והצרכנים שלנו מצפים מאיתנו בדיוק לזה. אחרי תרומה שנתנו לאחרונה למרכז לנפגעות תקיפה מינית בתל אביב, הבת שלי אמרה לי כמה בת מזל אני שביכולתי לסייע למטרות חברתיות הקרובות לליבי, והיא צודקת.
"אחריות חברתית היא לא רק של החברה החוצה, אלא גם פנימה בתוך הארגון. את אותם ערכים שאנחנו שואפים ליישם ברמה הקהילתית, אקפיד ליישם גם בארגון עצמו. בתור המנכ"לית השכירה היחידה בענף הביטוח, אני מחויבת לנושא של העצמה נשית וסגירת פערים מגדריים.
"אני מאמינה בשיתופי פעולה, ובאיחוד של משאבים. זה תמיד אפקטיבי יותר. זו ההזדמנות שהפורום בכלל, והשולחן העגול בפרט מעניק לנו - לשדרג משמעותית את העשייה החברתית שלנו, ולייצר השפעה משמעותית יותר על הנושאים שבהם נעסוק. במידה רבה, השולחן העגול הוא מכפיל כוח, מאיץ לפעילות הנוכחית שלנו".
"לקדם את הצעירים"
אביה מגן מזרחי, מנכ"לית פתאל: "יש אתגרים גדולים בחברה הישראלית. לא כל אלה שנבחרים לשולחן העגול הם חלק מהיומיום שלנו, אבל המטרה היא לפעול ביחד וליישם ולפתח פתרונות שיש להם גם ערך חברתי וגם ערך כלכלי למשק הישראלי בעשורים הקרובים.
"מהבחינה האישית, חשיבה מחדש על התעסוקה של צעירים, ולא רק הם, היא חשובה. הייתי שמחה מאוד לקדם אותם. אתגר נוסף של החברה הישראלית הוא טיפול באלימות נגד נשים. איך מייצרים לאותן נשים ביטחון, גם כלכלי".
"לווסת למקומות שבצמיחה"
אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו: "הערכים שעולים בשולחן העגול הם ערכים שהם בהלימה עם המחויבות של סיסקו מול המדינה ומול הקהילה, והאתגרים שיש לנו. תקופת הקורונה העצימה מאוד את המשבר הכלכלי, בעיקר בשיעורי האבטלה. הפורום יכול לחולל שינוי בוויסות וטיוב כוח האדם למקומות שבצמיחה. בסיסקו, למשל, יש לנו את נטאקד, בית ספר שבו אנחנו מלמדים אנשים את מקצועות המחשב.
"שולחן עגול שעושה אגרגציה של מנכ"לים, בין אם מחברות בינלאומיות או מקומיות - נותן לנו אחריות מצרפית גדולה כלכלית, וגם אחריות לנווט ולשנות. למעשה, הווקטור של השינוי הופך יותר גדול. זה כבר לא הסינגולריות של סיסקו, אלא וקטור של כמה חברות שחותרות לאותו שינוי.
"מעבר לחברות, יש גם אחריות של מנכ"ל כמוביל הפעילות בחברה. אחריות להגיד עובדים שהמשימה שלנו יותר רחבה. היא לא רק עסקית של מחזור המכירות, אלא משימה לאומית של לסייע לכלכלה ולחברה. וכשרואים שזה לא רק אני מסיסקו, אלא עוד מנכ"לים, זה מחלחל יותר לחברות ולמעסיקים ולמודעות של הציבור".
"לקדם שינוי מצרפי"
ג'וליה זאהר, מנכ"לית טחינה אל ארז: "הגדרת תפקיד המנכ"ל משתנה מאוד לפי גודל החברה, אך הצורך לנווט, להוביל ולהוות דוגמה הוא מכנה משותף הכרחי לכולם. התפקיד שלי כחברה בשולחן העגול הוא להיות שותפה פעילה למנהיגות עסקית-חברתית, להביא את הידע והניסיון שלי בעשייה כדי לקדם תנועה של שינוי מצרפי.
"אם ניצור איזון כלכלי-חברתי בקבלת ההחלטות, בסוף זה יביא ליצירת ערך אמיתי. גם אם התוצאות יהיו בטווח הרחוק מאוד, מישהו צריך להתחיל. לשמחתי, יש הרבה דברים משותפים, וכל עוד זה תורם ערך חברתי חיובי - הכול מבורך".
"לשלב נשים חרדיות בהייטק"
רותי מרגליות, מנכ"לית ממביט: "אני מרגישה שהתפקיד מוביל אותי לאחריות גדולה, ושמחה מאוד לקחת אותו כאתגר. כשיש סירבול וביורוקרטיה מיותרת, קשה להניע תהליכים ולהגיע להישגים מהותיים. קרוב ל-15 שנים שאני מעורבת בשילוב נשים חרדיות בהייטק. במשימה הזו יש ערך כפול בעיני, גם חרדי וגם נשי.
"אי אפשר לנוח על זרי הדפנה. ישנם חלקים גדולים במגזר שסובלים מאבטלה ומתעסוקה לא איכותית, וצריך לחשוב על כל דרך לשפר את המצב. על פי היהדות, הדרך המובחרת יותר לסייע לזולת מנתינת צדקה, זו מציאת פרנסה עם שכר הולם בצידה.
"ההשתתפות בשולחן העגול תאפשר לי להניע תהליכים דומים לאלו שאני מניעה היום, אבל ב-Scale גדול יותר ובהיבט נרחב יותר - כזה שמשתף חברות וארגונים נוספים, ומשפיע על חלקים נרחבים יותר באוכלוסייה".
***גילוי מלא. אלונה בר און, מו"ל גלובס, חברה בשולחן העגול של הפורום הכלכלי-חברתי.