יוסי אבו / צילום: דלק קידוחים
סגן נשיא לעניינים אזוריים של חברת שברון ביני זומר אומר כי על אף הכניסה של האנרגיות המתחדשות, הביקוש לגז הטבעי בעולם יעלה בעשור הקרוב בלא פחות מ-50% - מ-60 אלף ל-90 אלף BCM, בכל שנה.
בדיון בוועדת קרן העושר בכנסת אמר ביני כי עיקר השינוי יהיה במעבר מפחם המספק בישראל עדיין יותר מ 30% מייצור החשמל. לדבריו, ניתן לזרז את תהליך המעבר הזה. הפוטנציאל הגדול של כניסת שברון לישראל הוא לטענתו הגדלת הייצוא והחיבור של ישראל לשוק העולמי הרחב.
מנכ"ל חברת דלק קידוחים מר יוסי אבו תמך בהערכת שברון ואמר כי "היום אנחנו צורכים 12 BCM לשנה. הערכה שלנו שהביקוש לגז טבעי בעשור הקרוב, יגיע ל-20 BCM בשנה. וזאת על אף כניסת האנרגיות המתחדשות והטכנולוגיות החדשות. גם בהנחה של עליה של 30% בשימוש באנרגיות מתחדשות, המשק הישראלי צריך לשמר ל-20 שנה הקרובות 400 BCM.
"כניסת חברת שברון שינתה את הכלים שלנו באזור. עד כה לא הצלחנו להיכנס לשוק העולמי והיכולות הדרמטיות של חברת שברון תכניס אותנו לשוק ה-LMG העולמי. ככל שיותר חברות בינ"ל יכנסו לארץ כך ייטב לכולם. השוק העולמי והמשקיעים הזרים צפו בכניסה הצוננת שהעניק השוק הישראלי לחברת שברון ויש לזה השפעה".
אבו קרא למדינת ישראל לעבור "מראש של חסמים לראש של יזמות - רגולציה מאפשרת" הוא הוסיף תקווה כי לאור העומס הגדול בתעלת סואץ, מדינת ישראל יכולה להיות המקום הגדול בעולם למתקני אחסון ושינוע של גז לרחבי העולם.
מנכ"ל איגוד תעשיות חיפושי הגז והנפט בישראל מר אמיר פוסטר אמר כי גם לפי התרחיש הכי משמעותי של עלייה בשימוש באנרגיות מתחדשות, יהיה גידול של ממש בצריכת גז טבעי בעולם. לדבריו " עד כה התגלו 1,000 BCM ויש פוטנציאל של 2,000 BCM שזה חצי טריליון שקל הכנסות למדינה".
השמחה מוקדמת: "חברות הגז עדיין לא העבירו שקל אחד לקרן"
מנגד, סמנכ"לית לובי 99 מירב דוד ביקשה לצנן את השמחה של כניסת חברת שברון. לדבריה, אף שהשיח בדיון הוא כאילו כניסת חברת שברון היא הזדמנות עצומה, חברות הגז עדיין לא שילמו שקל אחד לקרן.
"חברת שברון הביאה איתה את השיטות הבריונות שלה. יומיים אחרי שהחברה נכנסה לארץ, היא סגרה את ברז הגז לחברת חשמל", אמרה דוד. היא טענה כי שברון מתכננת להשקיע מיליארדים במפעל הנזלה, מה שיגרום לכך שעוד שנים רבות לא יכנס כסף לקרן.
דוד האשימה את חברות הגז בשקרים לציבור. לדבריה, "החברות טענו שהם יצאו למצריים 3 BCM. בירור שלנו שעלה שהם יצאו פחות ממחצית. אם אזרחי ישראל לא יקבלו את המגיע להם לשם מה הדיונים פה מתקיימים? "
מרגו אהרונוביץ' ממגמה ירוקה הוסיפה ביקורת בשל היות הגז גם הוא דלק מזהם. לדבריה, "למה רווחים כלכליים תופסים יותר מקום מהעתיד שלנו. גז הוא דלק מזהם. אם גז הוא אנרגיית מעבר, למה אין תאריך סופי לשימוש בגז. זה לא דרך לטפל במשבר האקלים. הפרויקטים לייצוא גז לעולם, קושרים את מדינת ישראל לדלקים פוסיליים לשנים רבות מה שישאיר את הנזקים הבריאותיים וזיהום האוויר לשנים רבות. אנחנו דורשים לבטל את כל הפרויקטים הללו".
בדיון התארח המשנה למנכ"ל קרן העושר הלאומית של הרפובליקה של אזרבייג'ן, מר רובשאן ג'באדוב, והוא סיפר כי הכנסות ארצו ממכירת הגז והנפט הגיעו ליותר מ-43 מיליארד דולר.
בתשובה לשאלת ח"כ אבי דיכטר יו"ר הועדה ציין ג'באדוב כי 100% מהכנסות הגז והנפט של אזרבייג'ן עוברות ישירות לקרן העושר של המדינה ומתוך הכנסות אלו, הקרן מפרישה נתחים לתקציב המדינה. בשנה החולפת היו הכנסות אלה כמעט 50% מסך תקציב המדינה.
ג'באדוב ציין כי הקרן האזורית מממנת פרויקטים שונים ברחבי העולם כגון בניית מסילות רכבת וצינורות נפט, פרויקטים של פיתוח אזורי חקלאות, סיוע לפליטים ואף השקעה בתוכניות מלגות חינוך שונות. הלוואי עלינו.
דיכטר אמר כי "התחזיות לגידול דרמטי בשימוש בגז בשנים הבאות מבשרות על הגדלת ההכנסות לקרן העושר הישראלית". לדבריו, על אף פיזור הכנסת יפעל להתכנסות הוועדה כדי לאשר הקמת ועדת איתור לבחירת נציגי הציבור בקרן העושר.
לדברי דיכטר, "ייצוא גז מחליף פחם - מה שמפחית את זיהום האוויר ומונע את זיהום הסביבה. צוואר הבקבוק הוא יכולת האגירה של אנרגיה סולרית". ביחס לביקורת על כך שחברות הגז יגדילו הוצאות כדי להתחמק מתשלום לקרן העושר אמר כי "אנחנו לא מחליפים ולא מפקחים על רשות המסים. תפקידינו לפקח כדי שהחברות ישלמו היטל גדול וצודק יותר. העובדה של גידול צפוי, צריך לוודא שיגיע בגידול ההכנסות לקרן. אנחנו צריכים לוודא שהנתח שמיועד לקרן יכנס לקופה."