לפני כשלושה חודשים הודיע המשרד לעניינים אסטרטגיים על כוונתו להעמיד מימון של 3 מיליון שקל, בכדי לעודד חברות להפיק דוחות פיננסיים אתיים, לפי מדדי ESG העוסקים בסביבה, חברה וממשל תאגידי. מטרת הדוחות היא לשקף באופן נאות את ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של הפעילות העסקית, ובכך לאפשר למשקיעים לבחור 'היכן לשים את הכסף', מתוך שיקולים הכוללים הוגנות, אתיקה ומחויבות ערכית לדורות הבאים.
כעת מודיע המשרד כי יעמיד סיוע כספי ומהותי ל-17 חברות ציבוריות שנבחרו לשלב הפיילוט הראשוני, כך שיוכלו להפיק מדי שנה דוחות בתחום. החברות הנבחרות הן מנורה מבטחים, אבן קיסר, אלקטרה מוצרי צריכה, בזק, קבוצת עזריאלי, מלונות דן, פייבר, איילון, ברם תעשיות, אי.בי.אי בית השקעות, נייס, אנרג'יקס, עופרטקס תעשיות, פרידנזון שירותים, רדוור, כפרית תעשיות וקורנית דיגיטל.
הביקוש והמנגנון המעודכן
התוכנית המדוברת היא חלק ממהלך שהובילה אורית פרקש-הכהן, כאשר שימשה כשרה לנושאים אסטרטגיים. זאת לצורך קידום הסברה כלכלית חיובית לישראל, כתגובת נגד לרשימה השחורה שפרסמה בפברואר מועצת זכויות האדם של האו"ם, במטרה למשוך השקעות מישראל.
החברות שנבחרו להשתתף בפרויקט 'אימפקט ניישן' יפרסמו את הדוח הראשון שלהן בתוך כשנה, ויקבלו מצד המדינה החזר על ההוצאות הכרוכות בהפקת הדוח. מדובר במימון לשנה אחת בלבד, אך במשרד לעניינים אסטרטגיים מקווים שהחברות ימשיכו להפיק את הדוחות, שכן מדובר בחברות גדולות במשק הבוחרות כעת לקחת חלק במגמה הולכת ומתרחבת.
כל החברות ידווחו לפי סטנדרט GRI, וייעזרו ביועץ מומחה שכתב דוחות דומים בשנים האחרונות. לאור הביקוש שהתגלה בשלב המקדמי, השר לנושאים אסטרטגיים, מיכאל ביטון, החליט על המשך הפיילוט לשלב ב' - במסגרתו מתפרסם מנגנון מעודכן אשר יציע לחברות נוספות לקחת חלק בתוכנית. בסך הכול יעמיד הפרויקט מימון ל-30 חברות שיעמדו בקריטריונים. חברות המעוניינות לקחת חלק יכולות להגיש למשרד בקשה עד ה-14 בפברואר.
לפי ביטון, "השקעות על בסיס שיקולים אתיים וחברתיים הן תופעה הולכת ומתרחבת, שהגיע הזמן שתגיע גם לישראל. אני מאמין שמדובר בתשתית הסברתית חשובה, שתחשוף את הערך המוסף של עסקים ישראלים לסביבה ולחברה, ולצד זאת תסייע לחיזוק עקרונות של אחריותיות בקרב המגזר העסקי בישראל".
ד"ר שירי צמח שמיר, מומחית לניהול סיכונים סביבתיים בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה, אומרת כי "המהלך עצמו חשוב מאוד, אבל המהות נעלמת כאשר המטרה היא 'להיראות טוב' מול העולם. זו לא הסיבה שלשמה חלק מהחברות ברשימה עושות זאת. המטרה של הפיכת ישראל ללגיטימית מול העולם פוגעת במהות המהלך.
"מדינות שונות וחברות בינלאומיות הופכות לחברות עם אימפקט חברתי, כי משקיעים מעדיפים להשקיע בחברות שחורטות על דגלן את המהפכה הסביבתית-חברתית-כלכלית, דהיינו - קיימותית. זה הלך הרוח שצריך להוביל את המהלך הזה. אל לנו לשכוח שגם תהליכים אלה מלווים במשמעויות כלכליות, ולכן על המדינה לתמרץ זאת".
ישראל עדיין מדשדשת
בעולם, תחום ההשקעות האחראיות הולך וצומח. בין אם מדובר בהפחתת מזהמים והשפעה אקלימית שלילית של עסקים על הסביבה, כלכלה מעגלית, מניעת בירוא יערות או מעקב אחרי שרשראות האספקה של חברות הפוגעות במערכות האקולוגיות; ובין אם אלה נושאים חברתיים, דוגמת הגדלת הגיוון התעסוקתי, תנעי עובדים ושמירה על קהילות מקומיות וזכויות אדם, תגמול לנושאי משרה וענייני ממשל תאגידיים אחרים.
בשנת 2019 חתמו יותר מ-2,000 מנהלי השקעות, המנהלים מעל 85 טריליון דולר, על מסמך עקרונות ההשקעה האחראית של האו"ם. הם הצטרפו לתהליך המתרחש בשטח - בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בהיקפי תעודות הסל וקרנות ההשקעה המשקיעות בהשקעות אחראיות.
במחצית הראשונה של 2019 נאמד הסכום המנוהל בקרנות הון סיכון המנוהלות בהיבטי ESG ואימפקט בכ-28 מיליארד דולר - פי 3.5 מהיקף הסכום ב-2010. מספר קרנות ה-ESG עומד היום על יותר מ-300, משמעותית גבוה מלפני שלוש שנים. מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות הצביעו על כך שככל שדירוג ה-ESG של חברה גבוה יותר, כך ביצועי המניות טובים יותר.
למרות שבעולם תחום השקעות ה- ESG הולך ותופס תאוצה, ישראל מדשדשת הרחק מאחור. לפי דלויט, עד כה, רק כ-40 חברות ישראליות ועוד מספר בודד של חברות גלובליות שפעילות בארץ, מדווחות לפי סטנדרטים בינלאומיים מקובלים בתחום.
חובת הדיווח בישראל קיימת רק בסקטור הבנקאות, אך גם במקרה הזה, היא איננה כוללת פרמטרים קשיחים וברורים באשר לדיווח, אלא קווים כלליים בלבד. באופן כללי ישנם מספר מדדים מקובלים לדירוג חברות לפי מדדי ESG , אך לא קיימת מדיניות אחידה בנושא, עניין המוביל ללא מעט ביקורת.