גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות הביטוח התייאשו מהאקטיביזם השיפוטי

היד הקלה של בתי המשפט במדינת ישראל באישור תביעות נגזרות וייצוגיות חוזרת כבומרנג כלכלי

ביטוח דירה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
ביטוח דירה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב

נושאי המשרה בחברות הציבוריות, ובראשם חברי הדירקטוריון, נתקלים בשנה האחרונה במציאות קשה - סירוב של חברות הביטוח לבטח דירקטורים ונושאי משרה, עלייה של מאות אחוזים בגובה פרמיית הביטוח (בתרחיש האופטימי שבו ההתקשרות בחוזה ביטוח בכלל אושרה) וקשיחות גדולה בניהול המו"מ מצד חברות הביטוח. האחרונות מפוחדות, בצדק, מגל התביעות הייצוגיות והנגזרות נגד נושאי משרה וחברות, השוטף, בשנים האחרונות, את המשק הישראלי.

התופעה גורמת נזק כלכלי של מאות מיליוני שקלים בשנה, המתגלגל באופן טבעי לעלייה במחירי המוצרים שהחברות המבוטחות מוכרות, או לפגיעה בנו כציבור, שכספי הפנסיה שלו מושקעים במניות החברות הללו. לצערנו, ישראל נחשבת "מצטיינת" ברמה עולמית בהיקף התביעות הייצוגיות והנגזרות המוגשות בגבולותיה נגד נושאי משרה וחברות, בעיקר לנוכח לשונו של החוק בישראל, המאפשר הגשה של תביעות כאלו כמעט ללא מגבלות.

ברוב המוחלט של מקרי התביעה הנגזרת בשוק הישראלי מדובר במתלונן חיצוני לחברה (בעל מניות או נושה) הדורש מהחברה לתבוע את נושאי המשרה שלה. עם הגשת התביעה, מפעילה החברה את חברת הביטוח שבה היא מבוטחת בפוליסת דירקטורים ונושאי משרה, עד להגעה השכיחה לפשרה.

כתוצאה מהתשלום של חברת הביטוח את סכום הפשרה/הפיצוי נעלמת הנחת העדר התביעות שעמדה לחברה עד אותה עת, והפרמיה שמשלמת החברה מאותו רגע עולה משמעותית. כך ש"על הנייר" החברה אומנם "הרוויחה" (היא המוטבת של כספי הביטוח, כי היא בעלת זכות התביעה ה'מקורית'), אבל בשל העלאת מחיר הפרמיה, הכסף חוזר לחברת הביטוח בערוץ מקביל ומיידי; מעגל שוטה, שמיטיב בעיקר עם עורכי הדין יוזמי התביעות הנגזרות, אך פוגע בציבור הרחב. אומנם שרת המשפטים לשעבר איילת שקד העלתה את האגרות להגשת תביעות, אך הצעד לא עצר את שטף התביעות.

מעגל הקסמים הזה ייחודי רק לשוק הישראלי. לשם השוואה - לאחרונה הגיע הממשל האמריקאי להסדר עם עשרות בנקים ברחבי העולם בנוגע לפרשות הלבנות הון שהתבצעו בארה"ב. מכל עשרות הבנקים שהיו צדדים להסדר, רק נגד שלושה הוגשו ואף אושרו תביעות נגזרות. מיהם אותם שלושה בנקים ומאיזו מדינה הם מגיעים? אתם וודאי יכולים לנחש.

בנוסף לכך, בישראל היד קלה על הדק התובענות הייצוגיות, המוגשות בישראל חדשות לבקרים, בגין עילות קלות כחמורות, מוצדקות או מופרכות, באקלים נוח של אגרות נמוכות ותמריצים כלכליים לתובעים הייצוגיים ולעורכי דינם, המובילים להצפה של המערכת בתביעות סרק.

הדרך לעצור את מפולת השלגים הזו נעוצה במדיניות משפטית שקולה וזהירה של בתי המשפט- על השופטים לנהוג בזהירות יתרה לפני שהם מאשרים תביעה נגזרת/תובענה ייצוגית, ולאשרן רק במקרים הנדירים בהם התשתית העובדתית מוצקה והנסיבות מובהקות וחד-משמעיות. בנוסף יש להשתמש ב'מקל' כלכלי, ולחייב תובעים לשאת בנזק שייגרם לחברה, אם תביעתם תידחה ותסווג כטורדנית, כולל חיוב בהפקדת ערבות מתאימה. חשוב שבתי המשפט יבינו כי רבים עושים שימוש בכלים הללו במטרה לאיים על נושאי משרה בחברות ולחלץ תגמול כספי מהיר, ולא מתוך רדיפת צדק או דאגה לממשל תאגידי תקין.

לצד מערכת המשפט, אני קורא גם למשרד המשפטים ולמחוקק לצמצם את העילות בגינן ניתן להגיש תביעות נגזרות ותובענות ייצוגיות ולהעלות את גובה האגרות. כך נוכל לעצור את האקטיביזם השיפוטי בתחום הכלכלי, להחזיר לממדים שפויים את המחירים המאמירים של פרמיות הביטוח, להשיב את האיזון לפוליסות שהתכרסמו ולהיקף הכיסוי הביטוחי הניתן לחברות, והציבור יפסיק לממן תביעות שאינן מיטיבות עם איש, למעט עם עורכי דין. 

הכותב הוא מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

עוד כתבות

ח''כ גלית דיסטל אטבריאן יו''ר ועדת התקשורת, נועה בירן דדון מנהלת הוועדה, ואלעד מקדסי מנכ''ל משרד התקשורת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

כאוס, פגמים ודהירה קדימה: תמונת מצב מוועדת התקשורת החדשה

שבע פעמים התכנסה ועדת חוק השידורים שיצאה החודש לדרך, והבעיות נערמות: פגמים מהותיים בתהליך, מתקפה על פקידים, מטרות לא ברורות לחוק, והיעדר החלטות מהותיות

מחשוב קוואנטי כבר לא רק קוריוז מדעי;  אלי לילי צפויה להכריז על ניסוי בגלולה נגד השמנה; טראמפ הגיע להסכמים עם חברות התרופות / צילום: AP

הכסף שהתחיל לזרום והניסויים שכולם מחכים להם: לאן ילך שוק הביומד ב־2026?

תעשיית הביומד העולמית התחילה השנה להתאושש ממשבר מתמשך, וגם בישראל משקיעים שחיכו להפסקת האש התחילו להזרים כסף ● מוקדם לפתוח שמפניות, אומרים בכירי התחום, אבל מציירים תמונה אופטימית אפשרית ל־2026 ● אילו חברות ייהנו מההתעניינות המחודשת והאם מחשוב קוואנטי יהיה הגיים צ'יינג'ר הבא?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו במאר-א-לאגו בפלורידה, אמש / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

טראמפ ונתניהו סיכמו: מעבר רפיח ייפתח עם שובו של רה"מ מארה"ב

הרמטכ"ל אייל זמיר בפיקוד הדרום: "הנחישות שלנו לפרז את חמאס מנשקו היא מלאה" ● נתניהו דן עם טראמפ באפשרות ל״סיבוב שני״ של תקיפות באיראן, כך לפי מקורות אמריקאים ● דיווח: חמאס לקראת הכרעה לבחירת הנהגתו החדשה ● בצל המחאה: איראן תסגור כ-25 מחוזות במדינה, אוניברסיטאות ובתי ספר ● במערכת הביטחון מוכנים גם לאפשרות שהמשטר יפעל נגד ישראל ● עדכונים שוטפים

צילום: המשרוקית מסבירה. פרס ישראל

פרס ישראל: למי נותנים, ומה החידושים?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התבשר שהוא יקבל את הפרס היוקרתי, למרות שאינו אזרח מדינת ישראל. כיצד זה אפשרי? ● המשרוקית של גלובס

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

בשל הגירה וירידה בילודה: שיעור גידול האוכלוסייה בישראל שובר שיא שלילי

מחקר חדש של מרכז טאוב מגלה: שיעור גידול האוכלוסייה ב-2025 צפוי לעמוד על 0.9% בלבד - הנתון הנמוך ביותר מאז קום המדינה ● הזינוק בהגירה החוצה בשנתיים האחרונות והירידה חוצת המגזרים בפריון בגילאים הצעירים מאותתים על תפניות דמוגרפיות משמעותיות

עו''ד שלומי הייזלר וינקי קוינט / איור: גיל ג'יבלי

מסתמן: ינקי קוינט ומנכ"ל האוצר לשעבר הייזלר יקימו קרן השקעות חדשה

מנכ"ל רמ"י היוצא, ינקי קוינט, בוחן הקמת קרן בתחום הנדל"ן שתשקיע בנכסים במטרה להשביחם - כך סיפר בראיון לפודקאסט "הצוללת" של גלובס ● לדבריו, שותף אפשרי לדרך זו הוא מנכ"ל משרד האוצר לשעבר עו"ד שלומי הייזלר, בכפוף לתקופת הצינון

וול סטריט / צילום: Shutterstock

היום השלישי ברציפות: וול סטריט ננעלה בירידות קלות

פרוטוקול הפד מראה כי הבכירים היו חלוקים בדעתם באופן צמוד סביב הורדת הריבית בדצמבר ● מספר המסירות של טסלה ברבעון הרביעי צפוי לרדת בחדות ● אנבידיה השלימה את ההשקעה באינטל ● למרות ערבות אישית של לארי אליסון - וורנר ברדרס צפויה להעדיף את הצעת נטפליקס ● מחיר אונקיית כסף זינק ב-8% לאחר הנפילה החדה אתמול

"ארטילריה לטווח ארוך ומטוסי קרב": סין ערכה תרגיל צבאי מול טייוואן

סין מחריפה את רמת המוכנות הצבאית שלה לעימות אפשרי עם טייוואן ● בים, באוויר וביבשה תרגלו כוחות סינים ספינות קרב, מטוסים ויחידות ארטילריה ● התרגילים לוו ברטוריקה לוחמנית ובפרסום סרטונים צבאיים ברשתות החברתיות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

לאור השינויים הצפויים במדרגות מס הכנסה: רשות המסים מאריכה את תוקף תיאומי המס

במסגרת תקציב 2026 מבקש שר האוצר סמוטריץ' להרחיב את מדרגות המס, כך שהמדרגות הגבוהות יותר יחולו על בעלי הכנסות גבוהות יותר ● אם הצעת החוק תאושר, הציבור יידרש להגיש מחדש את תיאומי המס בגין הכנסות נוספות ● על-מנת לחסוך את הנטל הבירוקרטי לציבור הוחלט להאריך את תוקף התיאומים, משנת 2025 עד אפריל 2026

חלקות ניסוי לדו שימוש בקרקע חקלאית - אבוקדו / צילום: הדמיות דוראל

ב-4.5 מיליארד שקל: שלוש עסקאות הענק של חברות האנרגיה המתחדשת

שלוש חברות אנרגיה מתחדשת הודיעו היום על עסקאות גדולות ● נופר קונה פרויקטים סולאריים בארה"ב מחברה פושטת רגל ● דוראל תזרים כסף לחברה האמריקאית שלה לפרויקטים נוספים, ואנלייט תספק חשמל לנכסי מבנה נדל"ן בישראל

מייסדי AI21, אורי גושן, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם / צילום: איל יצהר

היו לה 200 טאלנטים ומודל שפה חדשני. אז למה AI21 מחפשת אקזיט?

סטארט־אפ הבינה המלאכותית מכוון למחיר של לפחות 2 מיליארד דולר, למרות הכנסות צנועות וקושי בחדירה לשוק הארגוני ● ברקע: המייסד פרופ' אמנון שעשוע מקים בנפרד את חברת AAI

באר שבע / צילום: Shutterstock

אלף דירות יחכו: מכרזי הנדל"ן בבאר שבע נכשלים אחד אחרי השני

בזמן שהשכנות נתיבות ואופקים נהנות מהטבות מס ומבנייה מסיבית, בירת הנגב מציגה את הרבעון החלש ביותר במכירות מאז 2018 ● מכרזי הענק לצמודי קרקע נסגרים ללא מציעים, התחלות הבנייה בצניחה, והתושבים נוטשים לטובת החיסכון הכלכלי מעבר לכביש ● בשכונה אחת המשבר החריף בולט במיוחד

SpaceX ו-OpenAI בדרך לבורסה / עיצוב: אלישע נדב

האם 2026 תהיה שנת ההנפקות הגדולה בהיסטוריה?

SpaceX בדרך לבורסה עם שווי שעשוי להגיע ל-1.5 טריליון דולר, ו-OpenAI צפויה להיות חברת ה-AI הראשונה שתונפק לפי טריליון דולר ● אילוצי תשתית וטכנולוגיה ולחץ משקיעים מובילים ענקיות פרטיות לבדוק מחדש את היחסים עם השוק הציבורי - והקיבולת של וול סטריט נבחנת ● מי תהיה הבאה בתור? ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

עוגיות של המותג הפרטי של רמי לוי לצד עוגיות של ספקיות מזון חיצוניות / צילום: טלי בוגדנובסקי

המותג הפרטי אולי מוזיל את הסל – אבל מייקר את המותגים

מחקר חדש של רשות התחרות מגלה: בעוד שהמחיר הממוצע לצרכן של סל המוצרים אכן נוטה לרדת עם כניסת מותג פרטי - מחירי המוצרים הממותגים עצמם דווקא עולים ● למה זה קורה?

צורי דבוש, יו''ר קליל, ושחף שרגר, מנכ''ל הייפר גלובל / צילום: ענת קזולה, כדיה לוי

ביום האחרון של השנה: שתי החברות בבורסה שהודיעו על רכישות

קליל והייפר גלובל יוצאות לשתי עסקאות רכישה במקביל: קליל משלמת עד 44.6 מיליון שקל עבור רכישת השליטה בחברת גולן צח ומרחיבה את פעילותה בענף האלומיניום, בעוד הייפר גלובל מרחיבה את פעילותה ורוכשת חברה אירופית בעסקה של 20 מיליון דולר

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

סיכום שנה בוולט: כמה ישראלים מזמינים אוכל על בסיס קבוע?

לפי סקר שערכה וולט על הרגלי צריכת האונליין של הישראלים, 30% מזמינים אוכל על בסיס קבוע ● 72% בודקים חוות-דעת לפני כל רכישה, 56% משווים מחירים באתרים נוספים ● ומה אנחנו מזמינים הכי הרבה?

אילוסטרציה: Shutterstock

מועצת מקרקעי ישראל אישרה קיצור זמנים משמעותי בהליכי ההשגה על שומות מקרקעין

השינוי, שבוצע ביוזמה משותפת של השמאי הממשלתי ורמ"י, אושר היום ע"י מועצת מקרקעי ישראל, ויישומו יחל בתוך שישה חודשים ● המהלך נועד לייעל ולקצר את ההליך המייגע של השגה על שומות מקרקעין, שיכול להגיע לשלוש שנים

כלי רכב בנמל אילת / צילום: Shutterstock

במדינה טוענים כי נמל אילת לא עמד בתנאי הסף להארכת הזיכיון, בהנהלת הנמל משיבים אש

לטענת הנהלת נמל אילת, המדינה מתעלמת ממשבר השיט העולמי בים האדום ומגורמים שאינם תלויים בחברה ● "המדינה השקיעה מיליארדים בנמלי הים התיכון והזניחה את נמל אילת"

"ישראל תצטרך להיות יצירתית": מה מתכנן טראמפ לשנת 2026?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה טראמפ מתכנן למזרח התיכון ב-2026, האם המפלגה הרפובליקאית תשנה את היחס שלה לישראל, ומה קורה לפלסטינים שמשתפים פעולה עם גופי המודיעין הישראליים ונתפסים • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: איל יצהר

במסגרת המאבק בחשבוניות הפיקטיביות: הרף לאישור עסקאות בזמן אמת יורד ל-10,000 שקל

החל מ-1 בינואר 2026 עסקאות שסכומן עולה על 10,000 שקל יחייבו דיווח בזמן אמת לרשות המסים וקבלת אישור לעסקה ● עסקה שלא תאושר, לא תאפשר לעסק לקזז את המע"מ ששילם עבור הרכישות לצורכי העסק