הפתעת השנה: אהרון פרנקל משתלט על גב ים
הפתעת השנה בשוק ההון המקומי שייכת כנראה לאיש העסקים אהרון פרנקל, שהצליח לשים את ידו על כ-33% ממניות חברת גב ים - אחת מחברות הנדל"ן המניב המובילות והאיכותיות בישראל, שעוסקת בפיתוח פארקי הייטק ובנייני משרדים להשכרה. בכך הפתיע פרנקל את חברת דיסקונט השקעות (דסק"ש), שבעבר שלטה בגב ים, ונותרה עם נתח משמעותי של 29.9% מהמניות ועם השפעה מהותית בדירקטוריון.
את מהלך ההשתלטות החל פרנקל עוד במחצית הראשונה של השנה, כאשר ניצל את המפולת בשווקים לרכישת נתח של כ-10% מגב ים בהשקעה של כ-350 מיליון שקל. אלא שבהמשך הוא לא נרתע מסימני ההתאוששות, וחתם על עסקאות לרכישת עוד כ-23% ממניות גב ים ממשקיעים מוסדיים ומגופים עסקיים אחרים בתמורה ל-1.4 מיליארד שקל. ב-2021 הוא צפוי להשלים את העסקאות, ואולי אף לרכוש מניות נוספות מבעלת השליטה הקודמת.
כישלון השנה: אלשטיין מאבד את אי.די.בי
איש העסקים הארגנטינאי אדוארדו אלשטיין איבד השנה באופן סופי 3 מיליארד שקל שהשקיע בקבוצת אי.די.בי פתוח, מאז רכש אותה ב-2014 במסגרת הסדר חוב. אי.די.בי נחשבה חולה אנושה כבר ב-2019, אולם אלשטיין בחר אז להמשיך ולהנשימה, מתוך כוונה להמשיך ולשלוט באמצעותה בחברת דיסקונט השקעות.
השנה החליט אלשטיין לנסות ולכפות על מחזיקי האג"ח של אי.די.בי הסדר חוב שיגזור על חלקם תספורת של 70%-80%. הם התנגדו בתקיפות וחיכו לשעת כושר. אלשטיין, שלא השכיל להבין את עולם העסקים והמשפט הישראלי גם אחרי שנים של פעילות כאן, בחר בצעד מפתיע לעצור הזרמה של 70 מיליון שקל לאי.די.בי, שעליה התחייב ב-2019, מתוך כוונה לכופף את הנושים. אלא שעבורם הייתה זו הזדמנות נפלאה להשתלט על החברה ולסלקו מניהולה הכושל. כעת נמכרים נכסי אי.די.בי במחיר גבוה מהצפוי ומעידים כי החלטת הנושים הייתה מוצדקת.
עסקת השנה (1): צחי נחמיאס רוכש שליטה בדסק"ש
העסקה המעניינת של השנה היא כנראה החלטתה של חברת הנדל"ן המניב מגה אור לרכוש עם משקיעים נוספים את מניות השליטה (82%) בחברת ההחזקות דיסקונט השקעות (דסק"ש), תמורת סכום של 1.1145 מיליארד שקל. דסק"ש, שנשלטה עד ספטמבר האחרון בידי אדוארדו אלשטיין, הפכה מאז לסחורה משוחררת, בעקבות קריסתה של אי.די.בי פתוח שאותה רכש אלשטיין ב-2014.
דסק"ש אינה עוד חברת ההחזקות הענקית שהייתה בעבר, אולם ברשותה עדיין כמה החזקות מעניינות. היא שולטת בחברת התקשורת סלקום, בחברת ההשקעות בטכנולוגיה אלרון ובבית ההשקעות אפסילון. אבל מעבר לכך היא חשופה לתחום הנדל"ן באמצעות שליטתה בחברת נכסים ובניין.
חשיפה זו לנדל"ן משכה את תשומת ליבו של צחי נחמיאס, בעל השליטה ומנכ"ל מגה אור ואחד הכוחות העולים בשוק ההון בשנים האחרונות. הוא גיבש סביבו רשימת משקיעים שירכשו את המניות וגבר בדרך על הצעה מתחרה שהגיש אלשטיין עצמו, שנדחתה בידי נושי אי.די.בי.
עסקת השנה (2): לוקסי מפיק רווח מהיר מאפריקה ישראל
בינואר השנה השלימה חברת ההשקעות לפידות קפיטל של יעקב לוקסנבורג (לוקסי) את רכישת השליטה באפריקה ישראל, במסגרת הסדר חוב שבו קיבלה לידיה את מה שנותר מהאימפריה הקורסת של לב לבייב - עסקי הנדל"ן והתשתיות של אפריקה מגורים ודניה סיבוס.
בסך הכול שילמו לפידות (80%) ושותפתה לרכישה, אלטשולר שחם גמל ופנסיה, תמורה (נטו) של 676 מיליון שקל עבור אפריקה ישראל. זמן לא רב לאחר השלמת הרכישה סיכמה לפידות את הרבעון הראשון של 2020 עם רווח יוצא דופן שנבע מ"רווח הזדמנותי" של 121 מיליון שקל, בגין רכישת השליטה בחברת אפריקה ישראל. הרווח הזה נוצר כתוצאה מפערי שווי בין נכסים שנרכשו ובין התמורה ששולמה בגינם. המשקיעים בשוק ההון אהבו אף הם את העסקה, ולפידות יותר מהכפילה את ערכה השנה לשווי של 1.9 מיליארד שקל.
מניות השנה: האנרגיה של אפולו ואוגווינד
עם רוח גבית חזקה מהזרימה של כספי המשקיעים למניות החברות הפועלות בתחומי האנרגיה המתחדשת ונגזרותיה (כמו אגירת אנרגיה), רשמו השנה שתי מניות מהסקטור בת"א תשואה של יותר מ-1,000% (כלומר הכפילו את ערכן פי 11): אפולו פאואר ואוגווינד. השתיים, אגב, רשמו השנה הכנסות מזעריות לצד הפסדים כבדים, כך שהמשקיעים נותנים להן קרדיט רב ומצפים לצמיחה חזקה בפעילותן בשנים הקרובות.
הראשונה, אפולו פאואר, עוסקת בפיתוח יריעה סולארית גמישה שניתן להרכיבה על קירות בתים או רכבים. שווייה הגיע בעקבות הנסיקה במניה לכ-430 מיליון שקל. את החצי הראשון של השנה היא סיימה עם הכנסות של 158 אלף שקל והפסד נקי של 4.9 מיליון שקל.
השנייה, אוגווינד, מתמחה בפיתוח והטמעה של טכנולוגיית אגירה של אוויר דחוס, המאפשרת חיסכון של עד 40% בצריכת האנרגיה הדרושה לדחיסת האוויר בלחץ גבוה. הנסיקה במניה הרימה את החברה לשווי של כ-2 מיליארד שקל. את המחצית הראשונה של 2020 היא סיימה עם הכנסות של כ-1.6 מיליון שקל והפסד נקי של כ-7 מיליון שקל.
נפילת השנה (1): יצחק תשובה צונח עם הנפט
יצחק תשובה וקבוצת דלק שבשליטתו היו בין הנפגעים הבולטים בשוק ההון המקומי מהטלטלה העצומה שחווה ענף האנרגיה המסורתית בעולם, עם צלילה חדה בביקושים לנפט וגז, וירידת מחירי הנפט לרמות שפל שבהן לא שהו מעולם.
קבוצת דלק נכנסה לשנת 2020 כשהיא ממונפת בצורה גבוהה למדי, ועם פרוץ המשבר בשווקים תגובת מנייתה הייתה בהתאם - כשהיא הייתה אחת מהסמנים הימנים הבולטים לצלילות החדות בענף האנרגיה המקומי ובתל אביב בכלל, עם קריסה של כ-90% שהציגה מנייתה תוך כחודשיים, וכל זאת כשמאיימת עליה אפשרות הגעה להסדר חוב, בעקבות שינוי המצב בשווקים.
מאז הצליחה הקבוצה להגיע להבנות מול הבנקים ומול מחזיקי האג"ח, שלהם היא חייבת קרוב ל-6 מיליארד שקל, תוך התחייבות מצידה לעמוד באבני דרך, ובמבט קדימה, תשובה מחזיק אצבעות להמשך היציבות בשווקים, שיאפשר לדלק לעמוד בתוכנית ולהימנע מלייצר עילה להעמדת חובה לפירעון מיידי. מנייתה, בשלב הנוכחי, רחוקה מלהתאושש, והיא מסכמת את השנה בצלילה של כ-80% ומשקפת לקבוצת דלק שווי נוכחי של כ-1.7 מיליארד שקל.
נפילת השנה (2): הקניונים של כצמן נוצצים פחות
גם חיים כצמן יהיה אחד מאנשי העסקים שישמחו לשינוי כיוון חד ומהיר בשנה הבאה, אחרי ש-2020 לא האירה פנים, בלשון המעטה, לחברת הנדל"ן המניב גזית גלוב שבשליטתו.
הנדל"ן המניב היה אחד מהסקטורים שבלטו בירידות השערים שנרשמו בהן בבורסת תל אביב בהשפעת משבר הקורונה במהלך מרץ. גזית גלוב בלטה בתשואת החסר שהציגה, בין השאר, בשל הפיזור בנכסיה ברחבי העולם - מאפיין שרבים רואים בו יתרון בימי שגרה, אבל פגע בחברה באירוע הקורונה הגלובלי.
כצמן עצמו טען במהלך השנה כי "יש הבדל גדול בין איך ששוק ההון תופס את כל נושא הנדל"ן המסחרי לבין מה שאנחנו רואים בשטח". למרות זאת, גזית גלוב רשמה אבן דרך שלילית במהלך השנה עם פליטתה ממדד ת"א-35, ונותרה מאחור ביחס למהלך ההתאוששות שנרשם במניות הענף לקראת סיומה של 2020. מניית החברה מסכמת את השנה עם ירידה של יותר מ-40%, כשהחברה האם נורסטאר איבדה השנה קרוב ל-70% משווייה.
הסדר החוב של השנה: אול-יר קורסת וחוב עתק הופך לאבק
לפחות כמה מנהלי קרנות גידור מקומיים חיככו בחודש שעבר את ידיהם בהנאה, כאשר חברת הנדל"ן הזרה אול-יר עצרה את תשלומי החוב למחזיקי האג"ח, וחשפה שהפסיקה לשלם לנושים אחרים כבר במהלך הקיץ האחרון. עבור אותם משקיעים מתוחכמים, אול-יר אולי נקלעה רק לאחרונה למצב של חדלות פירעון מעשי, אולם כבר יותר משנה היא נמצאת בסכנה מוחשית להידרדרות למצב זה.
אול-יר, שפועלת בתחום הדיור להשכרה בברוקלין, היא לפי שעה חברת הנדל"ן הזרה עם החוב הגדול ביותר למחזיקי האג"ח בישראל שהגיעה לקריסה. נכון להיום היא חייבת למחזיקים כ-2.35 מיליארד שקל, מתוכו כ-1.42 מיליארד שקל לסדרות המובטחות בשעבוד על נכסים והיתרה לסדרות שאינן מובטחות.
החברה, שבבעלות חסיד סאטמר יואל גולדמן, כבר מזמן מזוהה בשוק עם חוסר שקיפות למשקיעים ועם ניהול ריכוזי מדי וחסר שיתוף מצדו של גולדמן. הסתערות הנושים האמריקאים, שכבר החלה, מעלה את הסבירות למחיקת חוב בהיקף של 1 מיליארד שקל לפחות.
מאבק השנה: אליהו ונוה משלמים את מחיר שינוי כללי המשחק בענף הביטוח
עד לפני כעשור נחשבו מגדל וכלל ביטוח לחברות הביטוח המובילות בישראל. אלא שבשנים האחרונות השתנתה התמונה מקצה לקצה, כשהשחיקה במעמדן של שתי החברות יצרה מתיחות גדולה בהנהלה הבכירה של שתיהן, והובילה לשורה של מאבקי איתנים וזעזועים בצמרת, שהגיעו השנה לשיא.
זה התחיל עם ניסיון של בעל השליטה במגדל, שלמה אליהו, להדיח מתפקידו את יו"ר חברת הביטוח, ניר גלעד, ונמשך עם הניסיון של יו"ר כלל ביטוח, דני נוה, להחליף את מנכ"ל החברה, יורם נוה, חודשים ספורים לאחר שכלל נהפכה לחברה ללא גרעין שליטה.
מאבקי הכוחות שהתפתחו בשתי החברות על רקע ניסיונות ההדחה, עוררו זעם אצל הממונה על רשות שוק ההון, משה ברקת, שלא היה בסוד העניינים - מה שהוביל אותו להתערבות חריגה ויוצאת דופן בדרך הניהול של החברות. התוצאה: יו"ר כלל ביטוח, דני נוה, עזב את החברה - ואילו במגדל אולץ בעל השליטה אליהו לעזוב את תפקידיו בחברת הביטוח שבשליטתו, כשגם היו"ר שאותו ניסה להדיח - מוצא את עצמו מחוץ לקבוצה.
הנפקת השנה: האקזיט של זהבית כהן
מהלך הנפקת מניותיה הראשונית של רשת המוצרים המוזלים מקס סטוק בחודש ספטמבר האחרון נחשב להצלחה משמעותית וראשונה עבור קרן הפרייבט אקוויטי AMI שמובילה זהבית כהן - ועוד איזו הצלחה.
זו באה לידי ביטוי במימוש מניות בתמורה כוללת של כחצי מיליארד שקל שקיבלו לידיהם במסגרת ההנפקה AMI יחד עם שותפיה במקס סטוק, המייסד אורי מקס ואבן צ'ארלס ניומן.
הנפקתה של מקס סטוק נהנתה מביקושים גבוהים, מה שהוביל להשלמתה לפי שווי חברה של כ-1.7 מיליארד שקל, שווי הגבוה ביותר מפי חמישה מהשווי שלפיו רכשה קרן AMI את השליטה ברשת בשנת 2017, אז השקיעה כ-170 מיליון שקל תמורת כ-55% מהמניות לפי שווי של כ-300 מיליון שקל בלבד לרשת.
מאז ההנפקה טיפסה מנייתה של מקס סטוק בכ-10%, כך שהיא משקפת לחברה שווי נוכחי הנע סביב כ-2 מיליארד שקל. תוצאותיה הכספיות הראשונות שפרסמה לאחר ההנפקה, לשלושת החודשים הראשונים של שנת 2020, הראו כי מקס סטוק נמנית עם חלק מהעסקים שהצליחו ליהנות מהשפעות משבר הקורונה.
נחיתת השנה: תמי מוזס מאבדת את אל על
הסערה המושלמת שפקדה את חברת התעופה אל על בשנה החולפת, בעקבות משבר הקורונה, ייצרה דרמה מתגלגלת עם סימני שאלה רבים לגבי עתיד פעילות החברה, לאחר הפסדי עתק של מאות מיליוני דולרים וחובות של מיליארדים שספק אם תוכל להחזיר, לנוכח השיתוק הכמעט מוחלט של פעילותה.
בסופו של דבר גיוס ההון שביצעה אל על באמצעות הנפקת מניות בחודש ספטמבר, הוביל לשינוי בעמדת בעלי הבית - עם נישולם של תמי מוזס ודדי בורוביץ' (באמצעות חברת כנפיים) מהשליטה בה. השניים יוצאים בשן ועין מהשקעה זו לאחר שנכנסו אליה בשנת 2003, עם הפרטת החברה על ידי המדינה.
גם אחרי עזיבת הבורוביצ'ים והנפקת המניות (שהעבירה את השליטה באל על לידי אלי רוזנברג הצעיר), עתידה של חברת התעופה לוט בערפל. זאת בשל סימני השאלה הרבים בנוגע לחזרת פעילות התעופה העולמית לשגרה, בעוד שאת דוחות החברה מלווה הערת "עסק חי", לנוכח שלל אתגרים פיננסיים איתם היא צריכה להתמודד.
הדחת השנה: הכהונה הקצרה של לפידות בשיכון ובינוי
שנה אחת בלבד ארכה כהונתו של אייל לפידות בענקית הנדל"ן והתשתיות שיכון ובינוי (שו"ב), אבל איזו שנה זו הייתה. לפידות, לשעבר המנכ"ל הדומיננטי והמוערך של קבוצת הביטוח הפניקס, מונה למנכ"ל שו"ב בחודש יוני 2019, לאחר שחתם על אחד מחוזי ההעסקה המתגמלים אי פעם בשוק ההון המקומי.
מניית שו"ב נסקה בעקבות מינויו של לפידות, לנוכח הערכות כי יידע "לנער" את החברה ולהציף ערך לבעלי מניותיה. נראה היה כי בעלי החברה, נתי סיידוף, קלע בול במינוי, אלא שבחודשי הקיץ האחרונים אולץ לפידות לעזוב את תפקידו על רק חילוקי דעות עם הדירקטוריון בראשות היו"ר תמיר כהן, איש אמונו של בעל השליטה (שמונה לאחרונה לתפקיד המנכ"ל במקום לפידות).
עם עזיבתו המהירה איבד לפידות הון עתק באופציות שלא ימומשו למניות שיכון ובינוי, אבל גם בלעדיהן - עם החוזה עליו חתם הוא הבטיח לעצמו תגמולים בהיקף עצום, במיוחד ביחס לתקופת הכהונה הקצרה, שלפי הערכות יכולים היו להגיע עד לסך כולל של כ-50 מיליון שקל, לפני מס.
מכרז השנה: שניים רבים ורמי לוי לוקח
רמי לוי, מוטי בן משה ויגאל דמרי, שלושה מאנשי העסקים הבכירים והחזקים במשק, מצאו עצמם בחודשיים האחרונים במאבק עיקש ומפתיע על רכישתה של חברת התעופה והתיירות ישראייר. עם כיסים עמוקים ורעב להשקעות, הובילו השלושה את ישראייר לרמות שווי של 177-185 מיליון שקל (55-58 מיליון דולר) - סכום שנושי החברה האם, אי.די.בי, אפילו לא חלמו עליו בעת השתלטותם עליה.
אז מה הוביל את השלושה להמר על ישראייר דווקא עכשיו, במהלכו של המשבר התעופתי הקשה שיצרה מגפת הקורונה? כנראה הביצועים הטובים יחסית שהציגה החברה במהלך השנה האחרונה, הגמישות המיוחדת בהתנהלותה, יכולתה לחזור במהירות לרווחיות כאשר משבר הקורונה יסתיים ומעל לכל האפשרות הממשית להשתלט גם על עסקי המתחרה ארקיע.
לוי, בעלי רשת המזון הנושאת את שמו, אמר שהוא רואה את ישראייר מטפסת תחת ידיו לשווי של 300-400 מיליון שקל, וזכה לאמונם הגדול של מחזיקי האג"ח.
