האם מה שמלחמות, בצורות ומכות ארבה לא הצליחו לעולל למשק עשתה בסוף הקורונה? ח"כ איילת שקד, שדיברה בראיון לרשת 13 על התוכניות הכלכליות של מפלגת ימינה, ניסתה להמחיש בנתונים את חומרת הפגיעה. "פעם ראשונה בהיסטוריה שהתוצר של מדינת ישראל יורד", היא טענה, "אנשים לא מבינים את זה! פעם ראשונה בהיסטוריה: לא בזמן האינפלציה, לא במלחמת יום כיפור - היום!".
התופעה ששקד מדברת עליה נקראת בשפת הכלכלנים "צמיחה שלילית". צמיחה היא הגידול בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), שהוא הערך של כל המוצרים והשירותים שהמשק מייצר. אם מודדים אותה לפי השווי הנקוב בשקלים, היא נקראת "נומינלית". אם מנכים ממנה את האינפלציה, היא נקראת "ריאלית" - וזה המדד המעניין יותר. ואכן, גופים בינלאומיים מנבאים שבישראל, כמו במדינות אחרות, הצמיחה הריאלית בשנת הקורונה תהיה שלילית. קרן המטבע הבינלאומית חוזה שהתוצר יתכווץ ב-5.9%; אגף הכלכלנית הראשית באוצר מנבא ירידה של 4.2%-4.8%.
האם זה באמת לא קרה אף פעם? לפי נתוני הבנק העולמי, התוצר הריאלי בישראל ירד בעבר שלוש פעמים: ב-1970 (0.8%-), ובשנים 1966 ו-2002 (0.1%-). אבל אלה נסיגות זניחות, כי לרוב התוצר עולה באחוזים שלמים. במשרד האוצר זוכרים ירידה של כ-1.5% ב-1952 (!), וגם קיטון זניח ב-2001. שום דבר מזה לא דומה לתחזיות ל-2020.
ובאמת, גם במלחמת יום הכיפורים (1973) וגם בשנות ההיפר-אינפלציה (1985-1979), התוצר המשיך לגדול. שקד, אגב, טענה בפנינו שהיא דיברה נומינלית. אבל צמיחה נומינלית, שבאמת תמיד הייתה בישראל, היא הישג פחות מרשים: המחיר השקלי של מה שהמשק מייצר מתנפח באופן מלאכותי דווקא כשיש אינפלציה.
שני סייגים חשובים. ראשית, לא רק התוצר בישראל גדל, אלא גם האוכלוסייה. במונחי תוצר לנפש, ידענו לא פעם צמיחה שלילית בת כמה אחוזים: 1967-1966, 1970, 1977-1976, 1980, 2003-2001, 2009. שנית, כלכלות מודרניות כמעט תמיד צומחות מדי שנה. באוסטרליה, למשל, התוצר הריאלי ירד רק פעמיים מאז 1961. באוסטריה שלוש פעמים.
■ בשורה התחתונה: דברי שקד נכונים ברובם. עד 2020, התוצר הישראלי עלה מדי שנה במונחים נומינליים, ורשם רק כמה נסיגות זעירות במונחים ריאליים. עם זאת, היו שנים שהצמיחה הריאלית לנפש הייתה שלילית.
תחקיר: אוריה בר-מאיר
