בסוף השבוע נכנסו לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, לאחר עבודה של שנים ולאחר משא ומתן ומאבק שנמשך מספר שנים נוספות. ניסיונות של הרגע האחרון שעשו לשכת עורכי הדין והתנועה למשילות ודמוקרטיה, למנוע את תחולת התקנות באמצעות עתירה לבג"ץ, נדחו על הסף.
גם העוזרים המשפטיים של השופטים ניהלו מאבק, ואף הכריזו על סכסוך עבודה בעניין זה, כפי שנחשף בגלובס. ואולם, מאבקם הסתיים לאחר שהנהלת בתי המשפט הבהירה כי מעמדם של העוזרים המשפטיים לא ייפגע, וכי לא תוטל עליהם עבודה נוספת מעבר להגדרות התפקיד הנוכחיות שלהם.
ציבור עורכי הדין, כך נראה, פחות מתפעל ושמח מהרפורמה ההיסטורית. בשבוע האחרון לפני כניסת התקנות לתוקף הוגשו פי כמה תביעות אזרחיות מאשר הממוצע השנתי. ב-31 בדצמבר הוגשו כ-1,900 תביעות אזרחיות בסדר דין רגיל. בדיקה מדגמית של ממוצע התביעות ליום בשנת 2020 מלמדת כי מדובר היה ב-300 בלבד לכל היותר. אם כן, מדובר על זינוק של יותר מפי 6 מהממוצע היומי.
מעניין לציין כי כל השבוע החולף אופיין במספר רב של תביעות: ב-30 בדצמבר הוגשו כ-1,100 תביעות, ב-29 בדצמבר כ-700, ב-28 בדצמבר 635 תביעות, וב-27 בדצמבר כ-500 תביעות. הנתון מעניין במיוחד לאור העובדה כי מדובר בתקופה שבה מוטלות מגבלות רבות על המשק, מדי יום מתגלים אלפי חולי קורונה מאומתים נוספים, והיא מאופיינת בשיבוש העבודה הסדירה של משרדי עורכי הדין.
לשם השוואה, ביום ראשון (3.1.21), יום העבודה הראשון מאז כניסת התקנות לתוקף, הוגשו כ-70 תביעות אזרחיות בסדר דין רגיל.
הרפורמה בתקנות פותחת עידן חדש בניהול תיקים אזרחיים, ומטרתה לייעל ולקצר את ההליך המשפטי. אחת מהרעות החולות של מערכת המשפט בישראל היא התמשכות ההליכים בבית המשפט על פני שנים רבות, באופן הפוגע בתחושת הצדק ובאמון הציבור כי צדק אכן נעשה. הרפורמה נועדה לייצר משפט יעיל ומהיר יותר ולהפוך את ההליכים לדינמיים.
אחת התלונות הבולטות בקרב עורכי הדין נגד התקנות היא שהן מגבילות את אורך כתבי הטענות בהליך המשפטי. לדוגמה, כתב תביעה לבית משפט השלום, שהיום יכול להגיע לעשרות ומאות עמודים, יוגבל ל-11 עמודים בלבד, וכתב טענות שמוגש לבית משפט מחוזי יוגבל ל-15 עמודים.
המתנגדים טוענים כי ההגבלה המשמעותית באורך כתבי בית המשפט תפגע בעשיית הצדק, וכי לא ניתן יהיה לנמק את מלוא הטענות באופן חופשי. מצד שני, עורכי דין רבים מברכים על ההגבלה, שתאלץ את כל המתדיינים לקצר, לתמצת ולזקק את הטיעונים.
מהן תקנות סדר דין אזרחי?
תקנות סדר דין אזרחי (תקסד"א) הן הכלי הקובע את כללי ניהול הליכים משפטיים אזרחיים החל בבית המשפט השלום, עבור בבית המשפט המחוזי וכלה בבית המשפט העליון.
תקסד"א נמצאות בסמכותו הבלעדית של שר המשפטים. זאת בניגוד לסדרי הדין בהליכים פליליים, שנקבעים בחקיקה ראשית במסגרת חוק סדר הדין הפלילי.
מה היה התהליך של רפורמת תקסד"א?
כאשר ציפי לבני כיהנה כשרת המשפטים, בשנת 2014, היא מינתה את מנהל בתי המשפט והשופט בדימוס משה גל לעמוד בראש ועדה לביצוע רפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי המיושנות. התקנות הללו נכתבו ב-1984, אך למעשה הן שכתוב של תקנות מ-1963.
בשנת 2018 חתמה שרת המשפטים דאז, איילת שקד, במעמד חגיגי על התקנות החדשות. אולם שקד, ולאחריה השר אמיר אוחנה, דחו את מועד תחולת התקנות. עם כניסת ניסנקורן לתפקידו הוא הודיע כי לא תהיה דחייה נוספת, אולם הוא שינה מספר תקנות בעקבות לחץ של לשכת עורכי הדין.
כיצד הרפורמה תשפיע על המתדיינים?
קיצור ההליכים המשפטיים עשוי להשפיע על העלות לציבור. צפויים פחות דיונים, ומשך הזמן עד לסיום ההליך - יתקצר. מצב זה עשוי להשפיע על המשרדים הגובים שכר-טרחה לפי שעות ולפי דיונים. יחד עם זאת, אופי העבודה ישתנה, ויתפרס על פני זמנים קצרים יותר.
השינויים גם יביאו לכך שמשרדים יצטרכו להשקיע משאבים גדולים יותר בתחילת ההליך, ולהכין את התיק בזריזות מרגע שהוא מוגש לבית המשפט. לא כל המשרדים יוכלו לעמוד בעומס ובזמנים. עשויה להיות לכך השפעה על מספר התיקים שניתן יהיה לטפל בהם במקביל, בייחוד במשרדים קטנים.
מה הביקורת של לשכת עורכי הדין על הרפורמה?
בטור לגלובס טען ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי כי "הרפורמה משנה למעשה את שיטת המשפט בישראל ממצב שבו הצדדים הם 'בעלי הדין', למצב שבו השופט הופך לשליט הכול יכול באולמו - חוקר, מתערב, קוצב בזמן. זוהי מהפכה של ממש, אשר ראוי כי תתגבש במסגרת חקיקה ראשית, ולא במסגרת תקנות".
עוד טען חימי כי "הרפורמה תייקר את ההליכים המשפטיים, שכן לפיה, חלק ניכר מהעבודה המשפטית ייעשה עם קבלת התיק לטיפול. זה יגרום לצמצום במספר הפשרות, שכן העלויות העיקריות כבר הוצאו בתחילת ההליך, ואין תמריץ לפשרה. גם חיוב בהוצאות על כל בקשה שתוגש יפגע בראש ובראשונה בבעלי דין מוחלשים".
האם התקנות החדשות מטילות מגבלות על השופטים?
התקנות מטילות חובות והוראות על המתדיינים ועורכי דינם, אך הן לא מטילות חובות מיוחדות על השופטים. כך, לדוגמה, התקנות לא קובעות פרק זמן שבמסגרתו יינתנו החלטות בבקשות שונות או בפסקי דין.
מהו תפקיד המזכיר המשפטי?
אחת התקנות המשמעותיות ברפורמה נוגעת לתפקיד המזכיר המשפטי, אשר יעשה סינון ראשוני למסמכים בהליכים אזרחיים, וימנע קבלת מסמכים שאינם ממלאים אחר התקנות החדשות או אחר הוראות בית המשפט.
גם את מדדי הזמן והאורך ניתן יהיה לאכוף באמצעות המזכיר המשפטי. בשלב ראשון, המזכיר יחזיר את המסמך לתיקון של עורך הדין שהגיש אותו (שייאלץ לתקנו בתוך שלושה ימים), ולאחר תקופת הסתגלות - תהיה לו סמכות לפסול את כתב הטענות.
עיקרי התקנות החדשות
■ 532 תקנות צומצמו ל-180 תקנות
■ הגבלת כתבי הטענות: לבית משפט השלום - 11 עמודים; למחוזי - 15 עמודים, ובתביעות מעל 2.5 מיליון שקל - 30 עמודים
■ חיוב הצדדים להיפגש לפני קדם המשפט, בניסיון להגיע להסכמות
■ מתן כוח לשופטים לדחות תביעות במקרים המוצדקים ללא דיון, או להחליט על קיום קדם משפט בווידאו או בשיחת ועידה
■ מעבר להצגת טיעונים בעל פה
■ המזכיר המשפטי - תפקיד חדש, שיערוך סינון ראשוני למסמכים ויוודא שהם עומדים בתקנות
■ הטלת הוצאות בשל הגשת בקשות, למעט טעמים מיוחדים
