גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היום שאחרי ארטימדיה: שוק הפרסום בווידאו מחשב מסלול מחדש

סגירת רשת הפרסום בווידאו ארטימדיה מציבה את הענף בפני אתגרים שאותם היא ביקשה לחסוך, כשברקע המערכת של IDX מנסה למלא את החלל שנוצר • עבור מי המצב החדש הוא הזדמנות, ועבור מי הוא מהווה סכנה

עמית אוחיון. הקים מערכת פרסום ממוחשבת / צילום: איל יצהר
עמית אוחיון. הקים מערכת פרסום ממוחשבת / צילום: איל יצהר

סיומה של שנת 2020, היה גם סיומו של עידן בתעשיית הפרסום המקומית, כאשר ארטימידיה - רשת הפרסום הפרוגרמטית, שהתיימרה לייצר קואליציה של אתרי תוכן ישראלים כדי להילחם בפלטפורמות הדיגיטליות הבינלאומיות - הפסיקה את פעילותה בתחום שיווק הפרסום בווידאו.

הרשת שהוקמה לפני כשלוש שנים על-ידי חברת ארטיויז'ן הסינגפורית, החלה כהבטחה ענקית, מיזם שבו לקחו חלק כל אתרי התוכן הישראליים הגדולים שהביעו נכונות לעבוד יחד נגד ענקיות הטכנולוגיה מחו"ל. אבל בהדרגה ההבטחה הגדולה הלכה ונמוגה, כשחלק מהשחקנים המרכזיים ברשת החליטו לעזוב.

הראשון היה אתר ynet שפרש לפני שנה, אולם למרות שמדובר באתר הגדול בישראל המכה לארטימדיה הייתה לא מאוד כואבת כי כמות הווידאו שהאתר מייצר לא הייתה דרמטית. אבל כשקבוצת קשת החליטה לפני שבועות ספורים על הפסקת ההתקשרות עם ארטימדיה, כבר היה ברור שהחברה תיחלש משמעותית.

ובכל זאת כשארטימדיה הודיעה לפני חודש כי בסוף השנה תפסיק את פעילותה, נפלה ההודעה על האתרים שנותרו כרעם ביום בהיר, בעיקר מפני שהותירה אותם ללא פתרון טכנולוגי מיידי ליום שאחרי.

מנכ"ל ארטימדיה עופר מילר. קו תקיף עם תג מחיר / צילום: תמר מצפי

ארטימדיה העניקה ראש שקט

אל תוך הוואקום הזה נכנסה חברת IDX הוותיקה שפועלת בישראל עוד מתקופה שקדמה להקמת ארטימדיה. IDX היא זירת מסחר דיגיטלי המחברת את המפרסמים לאתרי התוכן, אבל בשונה מארטימדיה היא איננה סוחרת בפרסום אלא מהווה צינור בלבד, ומדובר בהבדל גדול.

ארטימדיה קנתה את כל מלאי פרסום הווידאו של האתרים ומכרה אותו עבורם, ובכך הפכה לבעלת פוזיציה בכול שרשרת האספקה. לאתרים לא הייתה שליטה על המכירה ומעט בקרה על מה נמכר, אולם היה להם ביטחון להכנסה חודשית מינימלית. ברצונה לקנות נתח שוק, הגיעה ארטימדיה לישראל עם כיסים עמוקים והתחייבה לעסקת מינימום של מיליוני שקלים ובכך נתנה לאתרים ראש שקט.

ארטימדיה הייתה הגורם שעמד מול משרדי הפרסום וחברות המדיה; הפרסום הוגש על מערכת פרסום שלה ונמכר מבלי שהאתרים נדרשו להשקיע בשיווק ובמכירות.

ל- IDX יש גישה שונה לחלוטין: כדי להמחיש את פעילותה נסביר כי הפלטפורמה הטכנולוגית שלה היא כמו פרוזדור ענק המחבר בין חדרים - מערכות הגשת הפרסום של הפבלישרים - והמפרסם שצועד במסדרון יכול לבחור לאיזה חדר ברצונו להיכנס במקום להיות מובל על-ידי מי שבחר עבורו את המסלול.

IDX מנהלת את הפרסום טכנולוגית, אחראית על הזרקת השכל לתוך התהליך (דאטה מפולחת, קהלים, וכדומה) אבל ללא פוזיציה על המכירה. למפרסמים תהיה אפשרות לקנות פרסום חכם מטורגט ומפולח דרך המערכת של IDX אבל רכישת הפרסום תיעשה ישירות מול האתר. מאחר שלאתרים לא תהיה יותר מערכת הגשת פרסום, רובם יגישו אותו על מערכת הגשת פרסום של גוגל, אבל ינהלו אותו באמצעות מערכת של IDX ש"מתלבשת" על המערכת של גוגל (או כל מערכת אחרת).

לגוגל יש בנוסף גם מערכת דומה לזאת של IDX הנקראת DV360, אולם בשלב הזה נראה כי רוב אתרי התוכן שעבדו עם ארטימדיה בהם וואלה ורשת, בחרו ב-IDX כתשתית הטכנולוגית שלהם, וסירבו להשתמש במערכת הקנייה של גוגל.

"האתרים הגדולים למדו את לקחי העבר", אומר בכיר באחד מהאתרים. "וככל הנראה לטווח הארוך אף אחד מהם לא מעוניין להגדיל את דריסת הרגל של גוגל בשוק הפרסום הישראלי ולאפשר להם להיכנס גם לתחום הווידאו באתרים". לטענתו: "מאז נודע על הפסקת הפעילות של אריטמדיה בישראל, גוגל הפעילה מאמצים גדולים לשכנע את האתרים למכור את מלאי פרסום הווידאו שלהם באמצעות המערכות שלה - מי שהייתה עשויה להיות המרוויחה הגדולה מנפילתה של ארטימדיה".

לדברי בכיר אחר: "בכל תחילת דרך יש קשיים טכנולוגיים. מי שחוגג מזה שנוצר וואקום זה גוגל ופייסבוק - ובעיקר גוגל. הם מנסים להיכנס לוואקום ולהגיד למפרסמים: 'אתם לא יודעים איך המערכת החדשה תתנהל. אצלנו עובדים כרגיל, שימו את הכסף אצלנו'. האתרים לא מכרו וידאו בעצמם כבר שלוש שנים כעת צריך להגיע לשוק, לדבר עם מפרסמים. יש זמן התנעה".

ב- IDX עומלים קשה בימים אלה כדי לתת מענה טכנולוגי שיחבר את כל המעוניינים, אולם ברור מאליו כי עד שהמערכת תפעל באופן חלק ייקח עוד זמן התארגנות, כך שלרגע האמת הגיעו מוכנים שני אתרים: ynet שממילא עובד ללא ארטימדיה כבר מעל לשנה, וקשת שהחליטה כבר לפני מספר חודשים על הפסקת ההתקשרות עם ארטימדיה ונערכה למכירה עצמאית ופרוגרמטית של מלאי הווידאו שלה.

מערכת הפרסום של קשת שתחובר ל-IDX נקראת Planet. המערכת שהושקה בימים האחרונים למשרדי הפרסום וללקוחות, כוללת מוצרי פרסום חדשים שמשלבים בין דיגיטל לטלוויזיה ובין דיגיטל לדיספליי, במטרה להבליט את נקודות החזקה של קשת, מאקו ו-N12. בקבוצת וואלה מתהדרים בנוצות אחרות והקימו את WMG (וואלה מדיה גרופ) שבה יוצע הפרסום על הנכסים הדיגיטליים של קבוצת אלי עזור (וואלה, חמל, מעריב, ספורט 1, ג'רוזלם פוסט ונוספים) תחת קורת גג אחת.

עכשיו כולם תחת אותו סד

הפסקת פעילותה של ארטימדיה מכתיבה שינוי מהותי בשוק, שיהיו לו השלכות לטוב ולרע גם על המפרסמים וחברות המדיה וגם על יצרני התוכן. "היו הרבה דברים טובים שארטימדיה עשתה", מודה שלא לייחוס בכיר בתעשייה", אבל אי אפשר לקרוא לזה קואליציה.

באה חברה, קנתה מלאי וספסרה אותו לכל המרבה במחיר. ההתנהלות לא הייתה שקופה. כעת באמת נוצרת קואליציה, גוף שעובד בשקיפות לטובת הפבלישרים, אין לו התחייבות למינימום אבל הוא מראה בשקיפות מה הלקוח משלם ולמי ומשאיר לפבלישרים את השליטה. המערכת יותר רחבה - למשל ynet שלא היה בארטימדיה בפנים, כך שכולם תחת אותו סד" .

לטענתו, למפרסמים לא יהיה הבדל משמעותי בפעילות: "המערכת של IDX אמורה להיות טובה יותר בפילוח קהלים מה שמשחק לטובתם - למשרדי פרסום יהיו שתי מערכות במקום אחת". אלא שבתעשייה יש רבים שחושבים אחרת, וסבורים שבסיטואציה הנוכחית יש הרבה הזדמנויות אבל גם סכנה רבה.

"עם כל המחלות של ארטימדיה זה היה פתרון טוב כי היה שחקן שלישי שאפשר לעשות איתו וידאו ישראלי", אומר גורם בתחום המדיה. "עכשיו נטרפו הקלפים והשוק הולך אחורה. עבור המפרסמים העולם מסתבך - היה פתרון plag and play. עכשיו צריך לבנות הכול מהתחלה. חברה חזקה ומתקדמת עם שותף מדיה חכם תקבל פתרון מצוין.

אבל מי שעובד עם שחקנים בינוניים קטנים, חלשים ולא מספיק טכנולוגיים, יתקשה מאוד. שחקן קטן-בינוני עצמאי שאין לו טכנולוגיה ברמה גבוהה (ויש לא מעט כאלה בשוק), יצטרך להתחיל להסתובב כמו פעם, 'לתפור עסקאות' מול אתר אחרי אתר. למשל, קשת הוציאו השבוע מודל תמחור בו המחיר נשאר אותו דבר, אבל פתאום יש מודל יותר מסובך: זה כבר לא 'המחיר הוא איקס CPM.

יש מחיר בסיס, ואז יש כל מיני תוספת כמו מובייל שצריך להוסיף בהן כסף. זה כבר לא תוכנית מדיה פשוטה. וזה רק קשת - עכשיו צריך לסגור עסקה גם עם רשת וקבוצת המדיה של וואלה - ולא בטוח שהם יעבדו באותו מודל כמו קשת. הם הרי כבר לא תלויים אחד בשני.

כל אתר יעשה לעצמו את המתמטיקה כדי להבין מה טוב לו. אז יהיה תמחור אחר בכל אחד מהגופים, ומזה יצטרכו לבנות תוכנית ללקוח - וזה רק ברמה של תכנון, עוד לפני שמדברים על טכנולוגיה. התחשבנות, בניית תמהיל, ריץ' אופטימלי - כל זה מסתבך.

כשהגעת לארטימדיה ורצית להגיע למיליון אנשים היה להם הרבה מלאי לשחק איתו. עכשיו זו האחריות של המפרסמים וחברות המדיה לבנות את זה. המערכת יכולה לתת הרבה דברים, אבל כדי שתתן זאת למפרסם או לחברת המדיה, צריכה להיות מערכת משל עצמם שיודעת להשתמש בזה".

שינוי נוסף הוא ביכולת לעבוד עם כל האתרים בתור רשת אחת: בארטימדיה המערכת חילקה אוטומטית את הקמפיין לפי קהלי יעד בכול האתרים בו זמנית. במתכונת החדשה האפשרות לפרסם ברשת קיימת מבחינה טכנולוגית, אלא שבשלב הזה לא ניתן יהיה לעשות זאת כי קבוצת קשת למשל, החליטה שהאתרים שלה (מאקו ו-N12 המהווים חלק משמעותי ממלאי הווידאו האיכותי) לא יכללו ברשת הפרסום. לכן, מי שיחליט לבחור באופציה כזאת יוכל לעשות זאת ללא אתרי קשת.

לדברי בכיר בתעשייה ההחלטה של קשת היא דוגמה למקום בעייתי אליו יכולה התעשייה להגיע. "האיום הגדול לתעשייה המקומית זה שבמקום לעבוד כגוף אחד שנלחם נגד הפלטפורמות הבינלאומיות, גופי התוכן המקומיים יתחילו להילחם אחד בשני על השקל.

הפבלישרים המקומיים צריכים מעכשיו לנהל עוד זירה שיווקית. במובן הזה, ארטימדיה פתרה את הבעיה הזאת לפבלישרים. הם באו כגוף אחד ואמרו 'אנחנו מייצגים את הפלישרים הישראלים ורוצים X נתח מתקציב הדיגיטל ואנחנו נחלק את זה מאחורי הקלעים עבור המפרסם לפי איך שנכון'.

והם באמת לקחו נתח משמעותי מהשוק בזכות ההצהרה הזאת. לכן, הסיכון לשוק זה שמי שיש לו שותף פחות טכנולוגי יגיד 'עזבו אותי מסיבוכים, בוא נלך על בטוח - גוגל ופייסבוק'. הפלטפורמות הבינלאומיות מאוד נוחות למפרסם. הן יגבירו את הלחץ על המפרסמים שישימו באתרים הישראלים רק היכן שממש חייבים - נגיד בקשת - ושאת כל השאר שישקיעו אצלן".

לדבריו, "ארטימדיה עשו טעויות קטלניות מהרגע הראשון עד האחרון - כרו לעצמם בור וקפצו פנימה קפיצת ראש כמו לבריכה בלי מים, כולל ההחלטה האומללה לתבוע את קשת על הפסקת ההתקשרות איתם.

אבל הם פתרו לכולם בעיה כי הם באו לפבלישרים ושפכו עליהם שלוש שנים כסף. עכשיו לא יהיה להם את המינימום הזה והם יקבלו את החלק האמיתי שלהם בשוק ותלויים במאמצי המכירה שלהם ושל IDX. כעת גם אין מי שיכניס את היד לכיס וישלם.

האתרים מאמינים שהם יכולים למכור את מלאי הפרסום שלהם טוב יותר מאיך שארטימדיה מכרה ולהרוויח יותר גם בלי ההתחייבות שלהם למינימום, אבל אם לא ייכנס מספיק כסף כפי שתכננו האתרים, הם יכנסו ללחץ ויעשו כל מה שאפשר להשיג עוד".

לדברי בכיר באחד האתרים: "יש סיכון גדול שנמצא בתחילת הדרך - האתרים רגילים לקבל צ'ק מארטימדיה ועכשיו צריך להתחיל למכור את הסחורה לבד. המקור לאופטימיות זה שבתוך המודל העסקי יש כל שנה בחירות, והפעם הבחירות במרץ, כשמתחילים את הרבעון הראשון של המערכת. ואז הדבר היחיד שחשוב למי שדורש את הפרסום זה שהתוכן בעברית. לא מעניין אותם קנייה חכמה. קונים בלוקים של פרסום וזהו".

קפיצת דרך טכנולוגית

עם זאת, בתעשייה מאמינים כי החיבור של הפבלישרים ל-IDX מהווה גם הזדמנות גדולה: החיסרון המשמעותי של ארטימדיה, פרט להתנהגות לא חכמה מול הפבלישרים, היה שהטכנולוגיה שלהם לא הייתה מספיק טובה בשום פרמטר. הם עיגלו פינות, אבל זה לא היה מוצר ברמה גבוהה מספיק.

זה השאיר את השוק עם קואליציה, אבל נכה עם הרבה חסרונות מקצועיים. לעומת זאת, עמית אוחיון שעומד מאחורי IDX הוא איש מקצוע ברמה גבוהה מאוד. יודע לבנות מוצרים, והטכנולוגיה הזו היא התשוקה שלו. לכן המוצר יהיה מצוין.

תהיה הזדמנות לייצר קפיצת דרך טכנולוגית שתשרת את מי שידע לקחת את זה. מי שישכיל להשתמש בטכנולוגיה בצורה טובה ולבנות הצעת ערך מוצלחת יוכל למנף את הטכנולוגיה הזאת".

הבכיר מעריך שבסופו של דבר לא רק המערכת של IDX תסייע לשיווק תוכן הווידאו המקומי: "אחת הבעיות של ארטימדיה היא שהם הפכו בגלל המבנה שלהם למונופול, וכמו כל מונופול זה גרם להם לפעמים להרגיש שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים.

IDX לא יהיו מונופול על תוכן ישראלי. כי גם אם קשת ורשת יהיו רק אצלם, עדין עוד הרבה טראפיק של תוכן ישראלי כמו ynet, וואלה ואתרים פחות גדולים מדרגה שנייה, שעם הזמן יהיה להם יותר תוכן וידאו, ולהערכתי חלקם ישתמשו בסופו של דבר גם במערכת של גוגל.

אז חלק מהשחקנים יהיו 'גם וגם'. לא תהיה בלעדיות. ככה עובד העולם. מי שנותן את ההכנסה הכי טובה על כל חשיפה, מקבל את החשיפה. תהיה תחרות על ערך המוצר ועל מחיר ושירות, ותחרות זה דבר טוב לשוק. בסוף היום גוגל תתחזק כתוצאה מהמהלך הזה, הפוזיציה שלה בשוק המדיה הישראלי תגדל, אבל זה היה קורה כך או כך".

עוד כתבות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-40%

נאסד"ק עולה ב-0.5% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט מזנקים, הדולר מתחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שהן ימשיכו בהמשך השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק