גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשמפעל ישראלי מבקש היתר לזהם יותר (וכמעט נותנים לו)

במשרד להגנת הסביבה רצו להקל את היתר הפליטה של מפעל נשר ברמלה ● אלא שבדיקת ניטור אוויר של המשרד העלתה זיהום אוויר חריג באזור התעשייה בעיר ● שני מפעלים במתחם קיבלו התראות על חריגות

מפעל המלט נשר. "אין קשר בין רמות האבק לפעילות המפעל" / צילום: תמר מצפי
מפעל המלט נשר. "אין קשר בין רמות האבק לפעילות המפעל" / צילום: תמר מצפי

בעוד פחות מחודש עתידה להגיש ועדת המנכ"לים לבחינת עתיד התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה את מסקנותיה, לאחר שנים רבות של מאבק מצד התושבים ופעילי הסביבה. המאבק של תושבי חיפה הציב זרקור על השפעת זיהום אוויר על בריאות התושבים, אך בחלקים אחרים בישראל, מאבקים מקומיים בנושא זיהום אוויר וסביבה זוכים בדרך כלל לפחות תשומת לב.

באוקטובר, בזמן שהציבור היה עסוק בענייני הקורונה, הציב המשרד להגנת הסביבה ניידת ניטור אוויר באזור התעשייה ברמלה, כדי למדוד את ריכוזי החלקיקים הנשימים במקום. הניידת הוצבה ברחוב עצמון, סמוך לארבעה מפעלי בטון. בחלק הזה של אזור התעשייה נמצאים מפעלים לשירותי גילוון, מפעלים לייצור ושיווק של חומרי גלם לתעשיית האפייה והמזון, מפעל מתכת המייצרת מוצרים לענף הבנייה וכן מוצרים בעיבוד פח לתעשייה ועוד. בחלק הדרומי של אזור התעשייה ממוקם מפעל נשר רמלה, מפעל לייצור מלט.

דוח מסכם של המשרד להגנת הסביבה המתפרסם השבוע, מעלה תמונה מדאיגה. במשך כחודשיים בלבד נרשמו 45 חריגות יממתיות מעל ערך הסביבה ו-39 מעל ערכי ההתרעה. "ערך הסביבה" הוא התקן המותר לפי חוק אוויר נקי, המשקלל היבטים טכנולוגיים, כלכליים ובריאותיים. חריגה מ"ערך התרעה" משמעותה, כי בחשיפה לזמן קצר היא גורמת או עלולה לגרום לסיכון או לפגיעה בבריאותם של בני אדם, ושיש לנקוט אמצעים מידיים למניעת החריגה מהם או למניעת הנזק הנובע מהחריגה.

לפי המשרד, "בסוף השבוע, כאשר מופסקת העבודה במפעלי הבטון ומצומצמת הפעילות בנשר, אין חריגות אך הערכים עדיין גבוהים". עם זאת, הערכים שנמדדו בשבת היו גבוהים יותר באופן ניכר מערכים שנמדדו באזור השפלה המרכזית, למרות שלא חרגו מהתקנים.

תחנה זמנית גילתה נתון מדאיג

מדוע החליט המשרד להגנת הסביבה לשנע ניידת ניטור אוויר לרמלה? תחילתו של סיפור לפני כשנתיים וחצי, כאשר מפעל נשר-רמלה ביקש מהמשרד להגנת הסביבה להרחיב את האישור הניתן לו להעברה של פסולת חומרים מסוכנים לשריפה בכבשנים שבמפעל.

מדובר בפסולת שכוללת חומרים רעילים, מתכות כבדות ופלסטיק. בהתאם, המפעל ביקש לתקן את היתר הפליטה שניתן לחברה ב-2014 ותוקפו יפוג בסוף 2021, כך שיאפשר הקלות בנוגע לשריפת הפסולת המסוכנת. בפברואר 2019 אושרה בקשתה של נשר.

כחלק מהדיון הציבורי בנושא שינוי היתר הפליטה של נשר, העלו תושבי האזור את החשש להגברת הזיהום בכלל והוספה של זיהום של מתכות כבדות רעילות בפרט. התושבים גם הלינו על היעדר הניטור של מזהמים רבים בתחום ובגדר המפעל וסביב לו, ודרשו להקים מערך ניטור באזור על מנת ללמוד את מצב איכות האוויר לפני ההחלטה על שינוי.

על כן הגדיר המשרד להגנת הסביבה גם ניטור מזהמים רציף ותקופתי בכבשנים של המפעל, לרבות PM10 וכספית (תוצאות ניטור המזהמים הללו אינן חשופות לציבור הרחב במערך הניטור הארצי). כמו כן, המשרד התחייב להציב תחנות ניטור אוויר קבועות באזור התעשייה, בעיר רמלה ובעיר לוד.

וכך, הוצבה התחנה הארעית, שגילה את זיהום האוויר המדאיג שנמדד באזור התעשייה רמלה, בו פועלים מספר מפעלים גדולים, חודש אחר חודש. במשך חודש בלבד, בהחסרת שבתות וימי גשם, שיעור החריגות היממתיות עמד על 96% מהימים ושיעור העליות מעל ערך ההתרעה עמד על 83% מהימים הנ"ל. הריכוז היממתי המרבי במהלך התקופה הגיע ל-600% מעל ערך הסביבה היממתי ו-260% ביחס לערך ההתרעה היממתי. נמצאה התאמה ברורה בין גובה ריכוזי החלקיקים לבין שעות הפעילות של מפעלי הבטון. עם זאת, גם בשעות בהן לא היתה פעילות במפעלים אלה ערכי החלקיקים היו גבוהים יחסית. לאור הבדיקה שבוצעה, שלח המשרד התראות לשני מפעלי בטון באזור.

חלקיקים מרחפים הנמדדים בניטור אוויר מורכבים מחומרים רבים, כגון מתכות, פחמן שחור ופחמן אורגני, כימיקלים אורגניים, אמוניה, סולפטים, ניטרטים ועוד. ההשפעה הבריאותית של החשיפה לחלקיקים נרחבת, ממחלות נשימה ועד מחלות דם, לב ואפילו סרטן, והיא קשורה ישירות לגודלם ולהרכבם הכימי. ככל שהחלקיק קטן יותר, הוא יחדור עמוק יותר למערכת הנשימה, יעבור לדם ואף יכול להגיע למוח.

למרות שהיא יכולה לשאת גלאי שכזה, הקיים בתחנות אחרות (במפרץ חיפה, למשל), בניידת שהוצבה ברמלה לא מתבצעת מדידת PM2.5, חלקיקים נשימים עדינים ומסוכנים יותר, שכן ביכולתם לחדור גם לריאות. על פי המשרד להגנת הסביבה, חלקיקים נשימים אלה עלולים, לאחר חשיפה קצרה יחסית, להביא לעלייה בתחלואה ובתמותה על רקע נשימתי בקרב אוכלוסיות רגישות.

מי המזהם העיקרי באזור?

מיהו המזהם העיקרי, מפעל נשר, או מפעלי הבטון הסמוכים? מנתוני המשרד להגנת הסביבה לא עולה תמונה ברורה. מחד, בדוח המשרד נכתב כי שני מקבצי מוקדי הפליטה הגדולים הם מפעלי הבטון, ומפעל המלט נשר. מאידך, ריכוז החלקיקים אותם מודדת תחנת הניטור, משתנה עם כיוון הרוח, המשפיעה על פיזור המזהמים בסביבה. לפי ניתוח הרוחות, 47% מהזמן בו נמדדו חריגות, באה הרוח מכיוון מפעלי הבטון, ואילו ב-30% מנשר. בחלק מהזמן הרוח משנה את כיוונה ולכן ייתכן כי הניטור הוא מכמה מקורות, שאינם קשורים למפעלים.

בנוסף, בדוח מופיעים נתוני דיגום שמפעל נשר מחויב לבצע במספר נקודות על גדר המפעל. לפי הנתונים הללו, כמעט ולא נרשמו חריגות בדיגומים (רק 2%). אך מניתוח המשרד להגנת הסביבה עולה שהדיגומים נעשו דווקא כאשר הרוח לא הייתה בכיוון המסיע את המזהמים מהמפעל אל נקודת הדיגום.

לסיכום, אומר מחבר הדוח: "יש לדרוש מנשר לבצע את הדיגומים כאשר הרוח נושבת ממקורות הפליטה של החלקיקים במפעל לנקודות הדיגום".

מפעל נשר מייצר חומרי בנייה, וביניהם צמנט, קלינקר - חומר הנוצר מתהליך כימי של שריפת תערובת של אבן גיר ואדמת חרסית בכבשן בטמפרטורות גבוהות, ומלט, המיוצר מקלינקר טחון בתוספת גבס ומינרלים. תוצריו של המפעל בעלי חשיבות רבה לתעשייה הישראלית ולענף הבנייה המקומי. עם זאת, בצד האתגרים, ניתן לראות כי בדוח מרשם הפליטות לסביבה לשנת 2019 שהוציא המשרד להגנת הסביבה, נשר-רמלה ממוקם במקום השני מבין עשרת המפעלים שהעלות החיצונית של פליטת חומרים מזהמים לאוויר מהם היא הגדולה ביותר, וזאת בשל היקף המזהמים הרב שנפלט מהמפעל. העלויות נאמדות ב-818 מיליון שקל בזיהום אויר וב-396 מיליון שקלים בגזי חממה בשנה. המונח עלויות חיצונית, מבטא פגיעה קשה ויומיומית בבריאות הציבור המתבטאת בתחלואה ותמותה ממחלות.

ניטור האוויר באזור ובעיקר בעיר רמלה, דל מאוד. תחנות ניטור אוויר של מפעל נשר קיימות בישובים רמבם ובית חשמונאי, אך בעיר רמלה אין בעיר תחנת ניטור אחת, הדוגמת את האוויר באופן רציף.יתר על כן, לפי בדיקה שביצע פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה להנדסה סמי שמעון, בעשור האחרון נערכו דיגומים נקודתיים ברמלה בממוצע פעם את בשנה בלבד או למשך פרק זמן מסוים, בכל פעם במקום אחר בעיר, ונמדדו בהם רק חלק מהמזהמים הרלוונטיים.

לדברי וולפסון, "דיגומים אלה לא משקפים את המצב בעיר, ולא יכולים להחליף ניטור רציף. יתרה מכך, צריך לזכור שערך הסביבה של חלקיקים נשימים בישראל גדול פי 2.6 מהערך המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי, וזאת בשל רקע גבוה בשל סופות חול וכד'. לכן הממצאים הגבוהים והחריגים באזור התעשייה צריכים להדאיג את כולנו שבעתיים".

המשרד להגנת הסביבה הבטיח להקים תחנת ניטור קבועה ברמלה ואחת נוספת בלוד, אך וולפסון מדגיש כי ישנה חשיבות מכרעת גם למיקום התחנה. ניידת הניטור הזמנית של המשרד להגנת הסביבה מוקמה בסמוך למפעלי הבטון ולכביש. לפי וולפסון, "הבחירה במיקום זה תמוהה מאוד, משום שהיא לא משקפת את איכות האוויר במרחב, ובטח ובטח שלא משקפת את הזיהום שנפלט מהמזהם עם פוטנציאל הזיהום הגדול באזור התעשייה, נשר-רמלה. כדי שהמדידות בתחנה הקבועה שתוקם לא יהיו מוטות, יש למקם את התחנה במרחק מכבישים ראשיים כדי לא למדוד זיהום תחבורתי, ולא צמוד לנקודה בה משאיות המלט יוצאות מהמפעל".

לפי המשרד להגנת הסביבה, מיקום הניידת נקבע עקב בקשה של עיריית רמלה. בארובות הכבשנים של מפעל נשר ברמלה מותקנות מערכות ניטור רציף, ולפני מספר חודשים המפעל החל להעביר את הנתונים למשרד. לעת עתה, נתוני מערכת הניטור לא מפורסמים לציבור. לשאלתנו בנושא, ענו במשרד להגנת הסביבה כי "המשרד עדיין בוחן את אמינות מערכות הניטור, ומערכת העברת הנתונים לציבור נמצאת עדיין בפיתוח. לכן, עד לסיום הליך אבטחת האיכות של המערכות, וככל שאין בידי המשרד ודאות מלאה שהנתונים מייצגים את הפליטות מהמפעל בצורה האמינה ביותר, המשרד לא מפרסם את נתוני מערכות הניטור".

מדידת חלקיקי 2.5 מיקרון הנפלטות מארובות המפעל, ימדדו בתחנות הסביבתיות בקרבת האוכלוסייה, בתחנות הממוקמות בשכונת האמנים ובבית חשמונאי. לפי הוראת המשרד להגנת הסביבה, המדידות הללו יחלו ב- 1.3.2021, אז גם תופעל תחנת הניטור החדשה של נשר בשכונת האמנים ברמלה, אותה דרש המשרד להציב בד בבד עם שינוי היתר הפליטה של המפעל.

עוד לפי המשרד להגנת הסביבה, מתבצעת פעילות בשיתוף עיריית רמלה לשיפור המצב. בנוסף, "נשלחו התראות לשני מפעלי בטון באזור התעשייה. בכוונת המשרד לוודא גם כי פעילות מפעל נשר לא תגרום לחריגות באיכות האוויר. בהקשר לכך, הוציא המשרד הוראת ממונה המחייבת את מפעל נשר להציב תחנות ניטור אוויר ברמלה ובאזור התעשייה".

לפי המשרד להגנת הסביבה, הוא פועל בשיתוף פעולה עם עיריית רמלה לשיפור המצב. בנוסף, "נשלחו התראות לשני מפעלי בטון באזור התעשייה. בכוונת המשרד לוודא גם כי פעילות מפעל נשר לא תגרום לחריגות באיכות האוויר. בהקשר לכך, הוציא המשרד הוראת ממונה המחייבת את מפעל נשר להציב תחנות ניטור אוויר ברמלה ובאזור התעשייה".

מנשר נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה מיקם את תחנת הניטור הניידת על כביש מאובק בכניסה לארבעה מפעלי בטון הממוקמים משני צדי הכביש הראשי של אזור התעשייה ברמלה. כביש זה מאובק באופן תמידי מפעילות מפעלי הבטון ומתנועת הרכבים הסואנת בדרך זו, כפי שניכר היטב ובאופן לא מפתיע בתוצאות הניטור. אין כל קשר בין רמות אבק אלה לבין פעילותה של נשר, שכלל איננה עושה שימוש בכביש זה.

"סמוך לנשר פועלת תחנת ניטור אוויר קבועה במושב יד רמב״ם ובה נמדדים ריכוזי אבק תקינים ונמוכים משמעותית מאלה שנמדדים בצמידות למפעלי הבטון. כך גם במדידות רבות על גדרות נשר, המבוצעות בשגרה. כל ניסיון לשייך לנשר את רמות האבק הנמדדות בצמידות למפעלי הבטון מקורו - במקרה הטוב - בהתעלמות מן העובדות הרלוונטיות.

"מפעל נשר עומד בסטנדרטים סביבתיים מחמירים לפי כל בנצ'מארק בינלאומי, הן מבחינת תקני פליטה והן מבחינת היחס שבין פליטות להיקפי ייצור. נשר מפעילה שתי תחנות ניטור המבצעות בדיקות שוטפות באזור, ובימים אלה אף מקימה תחנה נוספת בשכונת קרית האמנים ברמלה (לבקשת המשרד להגנת הסביבה, ש.א). באשר להיתר הפליטה של המפעל, שעודכן באמצע השנה, כמקובל בתעשיית המלט העולמית, מפעל נשר עושה שימוש בחומרי גלם חליפיים ובדלקים חליפיים, ובכך משיג מספר מטרות סביבתיות, ביניהן צמצום ההטמנה, מזעור השימוש במשאבי טבע והפחתה בפליטת גזי חממה. נשר תורמת בכך תרומה עצומה לשמירה על איכות הסביבה במדינת ישראל ובכלל. השינויים שנתקבלו בהיתר הפליטה, מאפשרים לנשר המשיך ולקדם פתרונות סביבתיים, ללא כל גידול בפליטות לאוויר".

עוד כתבות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה