אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר / צילום: שלומי יוסף
ברקע לערעור שהגיש מוטי בן משה על מכירת ישראייר, אמר מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס לגלובס: "קיבלנו בסוף השבוע הצעות לרכישת חלקם של מחזיקי האג"ח לפי שווי חברה הנושק ל-200 מיליון שקל". מניות ישראייר מוחזקות במלואן על-ידי הנאמן שמינה בית המשפט, עו"ד אופיר נאמן בתוך כך למחזיקי האג"ח יש את השליטה במלוא המניות.
לפי המתווה שהציע רמי לוי, בידי מחזיקי האג"ח יישארו 25% ממניות החברה. בסוף השבוע האחרון קיבלה ישראייר הצעה ממשקיע נוסף שביקש לרכוש את החלק של מחזיקי האג"ח אחרי העסקה, קרי ה-25%. לפי ההצעה הזו, משתקף לחברה שווי של 200 מיליון שקל.
ההצעה של רמי לוי ובי.ג'י.איי משקפת לחברה שווי של כ-180 מיליון שקל לפי תשלום של 162 מיליון שקל יחד עם ויתור על החוב של אי די בי בהיקף של 5 מיליון דולר. מתוך זה המחיר שישולם במזומן הוא 121.5 מיליון שקל וחלוקת המניות תיראה כך: 51% לבי.ג'י.איי שתשלם 82.62 מיליון שקל, 24% לרמי לוי שישלם 38.8 מיליון שקל ו-25% מחזיקי אג"ח.
החופשה הכפויה ל-230 העובדים שבחל"ת תוארך עד מאי 2021
בינתיים, השבוע עדכנה ישראייר כי עוד 20% מעובדיה יוצאו לחל"ת כאשר החופשה הכפויה ל-230 העובדים שבחל"ת (בעיקר מתחום התיירות של החברה) תוארך עד מאי 2021.
סירקיס הפיץ מכתב לעובדים בו פירט כי "במהלך השנה נפרדנו מ-15% מהעובדים והתייצבנו על 400 עובדים. חשוב לי להבהיר כי להערכתי, מצבת העובדים תופחת בכ-15% נוספים בשנת 2021. מסיבה זאת, השבנו השבוע כ-1200 מ"ר של שטחי משרד. ב-2020 הקטנו את פעילות התיירות שלנו ב-75%, שעות הפעילות במטוסי האיירבס פחתו ב-30% ושעות הפעילות במטוסי ה-ATR פחתו בכ-35%. לצד ההאטה הקשה בפעילות, לצד הפרידה הכואבת מחברותינו וחברינו, לצד המגבלות החריפות בנתב"ג, קיימת אווירה אופטימית באוויר". את האופטימיות מנמק סירקיס בשיעור המתחסנים בפיתוח מוצרי דיגיטל ובהתייעלות ובמכירה של ישראייר: "כל אלה מאפשרים לנו לחלום על פעילות רחבת היקף בפסח הקרוב".
על מכירת ישראייר לרמי לוי ביחד עם חברת בי.ג'י.איי של רמי לוי ושל שלום חיים ציין כי היא כוללת יתרונות רבים: "יתרונות מוכחים בתחומי הרכש, שיביאו לקיטון בהוצאות, גב בנקאי ופיננסי יציב, שיביאו להפחתת הוצאות המימון, מבנה עסקה, שיביא להפחתת הוצאות הפחת, מימוש הפסדים צבורים, שיביא לגידול בנכסים ובהון העצמי, רישום ישראייר למסחר בבורסה, מהלך שיאפשר גיוס הון בתנאים עדיפים, תרומה שיווקית וסינרגיה רבה בתחום מועדוני הלקוחות וכרטיסי האשראי שיגדילו את נאמנות הלקוחות, הגברת מבצעי קנה-קבל, שיאפשרו הגדלה ניכרת של בסיס הלקוחות הישירים, פיתוח מלונאות כחלק מפעילות הנדל"ן הענפה של השותפים, שימצבו את מופע העונתיות ולפוטנציאל אפשרי לפעילות נוספת בשדה התעופה בתחומי ההסעדה, הקמעונאות והדיוטי פרי, שיגוונו את בסיס ההכנסות שלנו ולנוכחות בתחומים נוספים, שיאפשרו לנו להגדיל את מכירות המוצרים הנלווים כגון תקשורת, ביטוח, מזון בטיסה ועוד, שיגדילו את הרווחיות לנוסע. העברת בעלות, מטבע הדברים, יוצרת חשש מפני השינוי.
"ישראייר, כחברה וכקבוצה הוכיחה בעשור האחרון כי היא מיטיבה להתמודד עם שינויים. בעת העברת הבעלות, נוכיח את תמצית כוחנו, באמצעות ה- DNA הייחודי שלנו, הערבות ההדדית והיצירתיות, שהביאו למכירת החברה במחיר שיא בעידן הקורונה. אני שומע קולות המדברים בגנותו של המהלך, על נזקים אפשריים בשל הפסקת טיסות בשבת. אני מציע לכולנו לשים את החששות מפני השינוי בצד ולהתמקד בשורת היתרונות האינסופית שאנו יכולים להפיק מהחיבור ומהלך הרכישה". בהמשך, סירקיס הבהיר לגלובס כי נושא הפסקת הטיסות בשבת עדיין לא הוכרע.
"לא אתייחס למאבק המשפטי"
בתוך כך, עניין המכירה של החברה לרמי לוי הגיע לבית המשפט העליון. מוטי בן משה בעלי חברת דור אלון הגיש בקשה לעיכוב ביצוע בעקבות אישור המכירה לרמי לוי על-ידי בית המשפט המחוזי בטענה כי הוא אישר סבבה נוסף של "בסט אנד פיינל" בקרב המציעים למרות שב-14.12 התקיים סבב נוסף "בכך אפשר בית המשפט למציעים ולנאמן ליהנות מהפרת ככלי המכר על-ידם ומהתנהלותם חסרת תום-הלב". בנוסף הגיש ערעור לעליון בו אף טען כי לו היו המחזיקים והנאמן שוקלים שיקולים כלכליים וענייניים בלבד, כפי שמצופה מהם לעשות, היה עליהם לקבל במסגרת הליך ההצעות הסופיות את הצעת המערערת שהייתה במובהק טובה יותר מההצעות האחרות".
אלא שבית המשפט, כאמור אפשר סבב בסט אנד פיינל נוסף, שדור אלון מגדירה כהפרת כללי המכר. לאור בקשת הערעור ביקש בית המשפט העליון מהנתבעות להגיש תגובתן עד 14.1, כשלא קבע צו עיכוב במקביל. על המאבק המשפטי שמתנהל בעקבות הערעור שהגישה דור אלון לבית המשפט העליון נגד אישור מכירת החברה לרמי לוי אמר סירקיס: "לא אתייחס למאבק המשפטי".
עו"ד אופיר נאור, שמונה כנאמן לנכסי אי.די.בי, מסר לנוכח הערעור כי "כנראה שיותר קל לצאת להרפתקאות משפטיות כשמי שמשלם את החשבון זו חברה ציבורית. מדבר בבקשת סרק והליך סרק מיותר".