שופט העליון יצחק עמית / צילום: כדיה לוי
בית המשפט העליון הישראלי הוא העסוק ביותר בעולם, בהשוואה לערכאות העליונות במדינות אחרות. בבית המשפט העליון נפתחים אלפי תיקים חדשים מדי שנה, ו-15 שופטיו חובשים שני כובעים. הם דנים הן בעתירות לעליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) והן בערעורים על פסקי דין אזרחיים ופליליים של בתי המשפט המחוזיים.
על-פי המקובל, בפסקי דין שנכתבים על-ידי הרכב שופטים בעליון, חוות-הדעת העיקרית נכתבת על-ידי אחד מחברי ההרכב, ויתר חברי ההרכב מאשרים את פסק הדין בהערה "אני מסכים/מסכימה". לעיתים, חברי ההרכב מוסיפים את הערותיהם לחוות-הדעת העיקרית או את הסתייגויותיהם ממנה. לעתים נכתבת חוות-דעת מיעוט שחולקת על התוצאה שאליה הגיעו רוב חברי ההרכב.
לפי בדיקת גלובס, בשנת 2020 ניתנו בעליון 290 פסקי דין בהרכב של שלושה שופטים או יותר (לא נספרו החלטות של דן יחיד, מאחר שאין מדובר בפסקי דין). המשמעות היא שבממוצע כל אחד מ-15 שופטי העליון כתב בשנה החולפת כ-19 פסקי דין. אולם בדיקת גלובס מעלה כי יש שונות משמעותית בין השופטים. חלקם כתבו פסקי דין רבים, וחלקם מעטים.
נציין כי פסקי הדין שנבדקו, הם פסקי דין שניתנו לגוף התיק לאחר שמיעת טיעוני הצדדים. מדובר בפסקי דין שלא הסתיימו בפשרה או במחיקה וכיוצב’, אלא בכאלו שההרכב כתב פסק דין מקיף שדן בערעור או בעתירה לבג"ץ.
בנוסף, הבדיקה נערכה בנוגע לפסקי דין שאורכם שמונה עמודים ומעלה. זאת, מתוך הנחה שפסקי דין קצרים יותר מכילים בדרך כלל עמוד או שניים של נימוקים מהותיים, ולכן הכללתם מטה את התוצאות.
מלאכת הכתיבה של פסק דין מנומק בעליון היא מורכבת, אבל לשופטים יש סיוע בעבודתם. לכל שופט בעליון יש שני עוזרים משפטיים ושני מתמחים שמסייעים להם במחקר המשפטי ובכתיבת ההחלטות ופסקי הדין.
מעט וקצר
בדיקת גלובס מעלה כי השופט "המצטיין" לשנה החולפת מבחינת כמות הכתיבה, שגם נודע בחריצותו ובכישרונו לכתוב בזריזות ובעומק, הוא יצחק עמית. עמית כתב 37 פסקי דין מנומקים ב-2020. במקום האחרון ברשימה נמצאת השופטת ענת ברון שכתבה תשעה פסקי דין בלבד בשנה החולפת, פחות מחצי מהממוצע. יש לציין כי בניגוד למספר שופטים בעליון שמשמשים גם בתפקידי ניהול או אחרים, לברון אין מחויבויות נוספות ותפקידים נוספים מעבר לשמיעת תיקים בהרכבים רגילים וכדן יחיד.
בדיקה של פסקי הדין שכתבה השופטת ברון מגלה כי אין ב-2020 אף לא פסק דין משמעותי אחד המצדיק את דלות ההספק. ראשית, שלושה מתוך תשעת פסקי הדין הם בגדר "חובות ישנים" שלה, שנגררו משנים קודמות.
כך, לדוגמה, ביום האחרון של שנת 2020 פורסם פסק דין של ברון בעניין בקשת רשות ערעור אזרחי, שהוגשה במרץ 2018. הדיון התקיים בתחילת ינואר 2019, אולם פסק הדין ניתן שנתיים לאחר מכן. השאלה שעמדה על הפרק היא אם גורם מסחרי חב באחריות נזיקית. זאת, במקרה שהוא רכש שירותי שיווק ופרסום, ובמסגרת מהלכי השיווק שוגרו הודעות ספאם אסורות לפי דין. פסק הדין מקיף 18 עמודים, כאשר החלק של "הדיון והכרעה" כולל תשעה עמודים בלבד.
מעבר לכך כתבה ברון עוד שני פסקי דין שניתנו לאחר שנה ממועד הדיון. גם פסקי דין אלה היו קצרים למדי. למעשה, כל תשעת פסקי הדין שכתבה ברון אשתקד, לא כללו למעלה מתשעה עמודי "דיון והכרעה". זאת, כאשר הממוצע עומד על כשישה עמודי "דיון והכרעה". בדיקת גלובס גם מעלה שבשנת 2020 כולה ניתנו בעליון 77 פסקי דין, מכל סוג, שאורכם מעל 25 עמודים. אף אחד מהם לא נכתב על-ידי השופטת ברון.
שאלות חוקתיות
בין השופט עמית שבפסגה לבין השופטת ברון שבתחתית הרשימה, יש מנעד רחב. אחרי עמית, בפער משמעותי, נמצא השופט יוסף אלרון שכתב 30 פסקי דין ב-2020; השופט דוד מינץ כתב 27 פסקי דין.
המשנה לנשיאת העליון, חנן מלצר, כתב 26 פסקי דין, חלקם "חובות ישנים" - תיקים שעליו למהר ולהכריע לקראת פרישתו מכס השיפוט בעוד כשלושה חודשים. בדיקת גלובס מעלה כי השופט נעם סולברג כתב 24 פסקי דין אשתקד; השופטים ג’ורג’ קרא ויעל וילנר כתבו 22 ו-20 פסקי דין, בהתאמה; השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין כתבו 18 פסקי דין, כל אחד, בשנה החולפת. השניים מונו לעליון אחרונים, במהלך 2018, ולכך יש השפעה ישירה על תפוקתם ב-2020.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, כתבה 16 פסקי דין ב-2020. אולם לחיות יש עוד משימות רבות מאוד מתוקף תפקידה כנשיאת העליון. בנוסף, אמנם הנשיאה חיות כתבה פחות פסקי דין מהממוצע. אולם היא הכריעה בשאלות חוקתיות ומשפטיות סבוכות, וחלק מפסקי הדין שלה מחזיקים עשרות רבות של עמודים.
כך, לדוגמה, חיות פסקה בעתירה בעניין מצפה כרמים, בעתירה לבג"ץ נגד איכוני השב"כ וכן בבג"ץ שדן בזכות לפונדקאות ללהט"בים. כמו כן, חיות כתבה מספר חוות-דעת עיקריות בעתירות משמעותיות, כדוגמת חוק ההסדרה שנדון בהרכב של תשעה שופטים; וכן את חוות-הדעת העיקרית בבג"ץ חוק הפיקדון למסתננים, שנדון בהרכב של שבעה שופטים.
עוד כתבה חיות חוות-דעת בערעורים נגד ועדת הבחירות שנדונו בפני הרכב של תשעה שופטים; וכן עתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן ונגד כהונת ראש הממשלה עם כתב אישום פלילי, שנדונו בפני הרכב של 11 שופטים.
חברות בוועדות
לפי בדיקת גלובס, השופט ניל הנדל כתב 15 פסקי דין אשתקד. יש לציין כי בנוסף על עבודתו בעליון שימש הנדל בשנה החולפת כיו"ר ועדת הבחירות, תפקיד אינטנסיבי ששיתק את פעולתו בעליון בחודשים הראשונים לשנת 2020. כן ישב הנדל בהרכבים מיוחדים ושימש כחבר בוועדה לבחירת שופטים וכן בוועדת המשנה של ועדה זו.
השופטים דפנה ברק-ארז ומני מזוז כתבו 14 פסקי דין כל אחד ב-2020. השופט עוזי פוגלמן כתב 13 פסקי דין, ואת הרשימה סוגרת, כאמור, השופטת ברון עם תשעה פסקי דין בלבד.
באפריל הקרוב יפרשו מהעליון השופטים מלצר ומזוז. הוועדה לבחירת שופטים שתוקם לאחר הקמת הממשלה הבאה, תצטרך למנות להם מחליפים. הנתונים שהובאו כאן, ממחישים כי בנוסף לצורך שהשופטים יהיו בעלי שיעור קומה משפטית, נדרש כי הם יהיו בעלי יכולת לתת פסקי דין מקיפים ביעילות ובמהירות.
תגובת הרשות השופטת:
"עשייתו של שופט אינה נמדדת רק במספר פסקי הדין שכתב"
"הנתונים שהוצגו אינם נכונים, וההשוואה המספרית שנעשתה על-פיהם אינה משקפת דבר והיא שגויה ושטחית. היא אינה מתייחסת למכלול פסקי הדין וההחלטות שניתנו על-ידי כל אחד מהשופטים לאורך השנה. היא אינה מביאה בחשבון את העובדה שהתיקים שונים במהותם ובמורכבותם, וכן אין היא מביאה בחשבון חוות-דעת חולקות ועשרות רבות של החלטות חשובות שניתנו במתכונת של דן יחיד. כל השופטים יושבים בעשרות הרכבים מדי שנה, ותיקים רבים אף מסתיימים לאחר דיון, בלא צורך בכתיבת פסק דין. עשייתו של שופט אינה נמדדת רק במספר ההחלטות ופסקי הדין הניתנים על-ידו".