אולם בית משפט / אילוסטרציה: shutterstock
פסק דין שניתן בבית משפט שלום בירושלים מעורר עניין רב בקרב המעורבים במאבק החרדי בין ועדת הרבנים לבין ימות המשיח, אשר עוסקת בהפצת תוכן במגזר. לפני מספר ימים קבע השופט אופיר יחזקאל כי על ימות המשיח לשלם 35 אלף שקל לתובע יהודה קופרברג, לאחר שהגיע למסקנה כי ימות המשיח הפרה את חוק הספאם במסגרת תופעת הצינתוקים שנפוצה מאד במגזר החרדי. צינתוק הוגדר על-ידי התובע כחיוג למספר הטלפון הנמען, וניתוק השיחה מיד, על-מנת שהנמען יחייג חזרה למספר שממנו בוצעה השיחה, ובכך יאפשר למצנתק לחשפו לפרסומות.
לטענת התובע בוצעו "צינתוקים" לקווי טלפון המוחזקים על-דו, וכי ימות המשיח אישרה בפניו כי חלק מהקווים שמהם בוצעו השיחות מושא התביעה, הם של לקוחותיה, וכי למיטב ידיעתו הנתבעת "מפעילה חלק משמעותי משיחות הצינתוק על-מנת להשיא רווחים". בכך היא עוברת על חוק הספאם וחוק הגנת הפרטיות.
הוא הסביר כי הוא סובל מ"מבול" של צינתוקים, בתדירות של שלושה או ארבעה ליום, ולעיתים אף למעלה מכך, דבר המהווה הטרדה של ממש, והוסיף כי במרבית המקרים, לא קיימת אפשרות הסרה מרשימת התפוצה הרלוונטית למספר שממנו מבוצעים הצינתוקים, וכי במקרים שבהם קיימת אפשרות הסרה, הדבר דורש זמן רב. כמו כן, הואיל והצינתוקים מבוצעים ממספרים רבים, אין טעם של ממש בהסרה מהרשימה הנוגעת למספר ספציפי זה או אחר. בנוסף, טען התובע, לא קיימת לנמען אפשרות לחסום את המספרים.
לדבריו, הוא וילדיו נוהגים לצרוך תכנים כשרים בלבד, במסגרת "הקומה הכשרה", ואילו חלק מתכני הצינתוקים, אינם עונים על מגבלה זו ולא ניתן כאמור לחוסמם באופן אפקטיבי, דבר שאף הוא מעצים את הפגיעה הנגרמת כתוצאה מהצינתוקים.
לטענת ימות המשיח התובע לא הציג דבר מה קונקרטי לעניין תוכן ההודעות, לא הוכיח כי אכן בוצעו אליו צינתוקים, בשונה משיחות או הודעות מותרות, ולא הציג כלל את מועדיהם של מרבית הצינתוקים הנטענים. כמו כן, רשימת הצינתוקים שצירף לכתב התביעה, אינה בגדר ראייה, ותכני ההודעות, כפי שתוארו בכלליות על-ידי התובע עצמו, אינם בגדר "פרסומת". בנוסף, התובע עשה שימוש בקווים מושא התביעה, ויש להניח כי הסכים, בצורה זו או אחרת, להיכלל ברשימות התפוצה הרלוונטיות לקבלת ההודעות.
ימות המשיח הוסיפה כי התובע לא הראה כי קיימת יריבות בינו לבינה. התובע ניסה, בתחילה, לגלות את זהותם של מפעילי הקווים הרלוונטיים, וכשלא הצליח בכך, הגיש תביעה נגדה, בטענה כללית שלפיה למיטב ידיעתו היא מפעילה חלק מהקווים. התובע, לדבריה, אף פנה אליה בדרישה לגלות לו את זהות מפעילי הקווים. מעבר לכך, טענה החברה כי היא פועלת כחברת טכנולוגיה, המספקת ללקוחותיה שירותים טכניים למערכות מידע טלפוניות. מערכות אלה מאפשרות שידור של מידע קולי, או ממוחשב, והאזנה למידע זה. המערכות מסופקות ללקוחות הנתבעת, המקימים באמצעותן קווי מידע קולי, המחוברים לרשת הבזק הציבורית. הנתבעת לדבריה, אומנם מספקת ללקוחותיה שירות המאפשר להם לשלוח הודעות קוליות לנמענים, באמצעות חיוג למספרי טלפון של נמנעים, לרבות צינתוקים, אך אינה מעורבת כלל בעצם משלוח ההודעות, בתכני ההודעות או בתפעול הקווים של לקוחותיה. לדבריה, אינה שולטת ואינה יכולה לשלוט בקווי המידע הקולי המופעלים במערכותיה.
השופט יחזקאל קיבל את מרבית טענותיו של קופרברג כי השיחות אכן התקיימו. הנתבעת טענה כי ה"חזרתיות" (חלק מהשיחות הנטענות הן ממספרים החוזרים על עצמם), יכולה לנבוע גם משיחות שחייג התובע אל לקוחותיה, עלתה רק בסיכומיה, לא נתמכה בראייה כלשהי, והוכחשה על-ידי התובע בסיכומי תשובתו, בטענה כי התיעוד נוגע רק לשיחות הנכנסות בנסיבות אלה, אינני מקבל טענה זו של הנתבעת.
משכך, גם לא יכולה להיות מחלוקת של ממש כי מדובר בצינתוקים. שאישרה הנתבעת כי היא מתקשרת עם לקוחותיה התקשרות שבמסגרתה היא מספקת להם קווים ופלטפורמה לצורך ביצוע צינתוקים, ולא הציגה כל אפשרות אחרת שאינה צינתוק לעניין מהותה של מי מבין השיחות שבוצעו לתובע ממספריה, הרי שיש להניח כי השיחות שבוצעו כלפי התובע, אכן היו מסוג צינתוקים. עוד נקבע כי הצינתוקים מושא התביעה, הם בגדר דברי פרסומות, כהגדרתם בחוק, וזאת ללא קשר לתוכן השיחות.
כאמור בית המשפט גזר על ימות המשיח פיצוי של 35 אלף שקל. יחד עם זאת החשיבות של פסק הדין היא בקביעה של בית המשפט שמדובר בפרסומת ובספאם שהם אסורים על-פי חוק, ולכן המשך הפעולה של ימות המשיח בעייתית מבחינה חוקית.
מימות המשיח נמסר בתגובה: "ימות המשיח, היא חברה המספקת פלטפורמה טכנית בלבד למרכזיות טלפון. ימות המשיח פעלה ותפעל תמיד בהתאם להוראות החוק, וזה תנאי אותו היא מציבה ללקוחותיה העושים שימוש בשירותיה. לצערנו, פסק הדין שגוי, הן מבחינת המעשים שיוחסו לימות המשיח, והן מבחינת ניתוח הוראות החוק, והוא סותר פסקי דין מנחים של בית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי ימות המשיח חייבת בפיצויים מכיוון שלא מסרה פרטי לקוחות שלה, שלגביהם נטען כי שיגרו דברי פרסומת, למרות שבית המשפט הנכבד קבע בעצמו בשלב קדם המשפט כי היא איננה חייבת למסור פרטים אלה כדי לשמור על פרטיותם של לקוחותיה. ימות המשיח תערער לבית המשפט המחוזי כנגד פסק דין שגוי זה".