גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תרגיל המס של שרגא בירן שכמעט חמק מרשות המסים

המחוזי קבע כי עורך הדין הבכיר ושותפיו למשרד עשו תכנון מס שלילי ועסקה מלאכותית על-מנת להתחמק מתשלום מס על דיבידנדים שקיבלו בהיקף מעל 20 מיליון ש' ● מעבר למס שיידרשו לשלם כעת, הם חויבו בסכום כולל של 15 אלף ש' כל אחד ● משרד ש. בירן: "פסק הדין נושא 26 עמודים רצופי שגיאות עובדתיות ומשפטיות"

עו"ד שרגא בירן / צילום: איל יצהר
עו"ד שרגא בירן / צילום: איל יצהר

עורך הדין הבכיר שרגא בירן, מעורכי הדין הוותיקים והעשירים בארץ, ושותפיו למשרד עשו תכנון מס שלילי (לא לגיטימי) ועסקה מלאכותית. זאת, על-מנת להתחמק מתשלום מס על דיבדינדים ממניות. את המניות קיבלו השותפים כתשלום משכר-טרחה בהיקף העולה על 20 מיליון שקל שקיבלו מחברה שייצגו בענייני נדל"ן - כך קבע בית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה ארבעה ערעורי מס (הדיון בהם אוחד) שהגישו בירן ושותפיו, עורכי הדין דיויד אמיד, מאיר פורגס ובעז בירן (בנו של של שרגא בירן), נגד שומות מס שהוציא להם פקיד שומה ירושלים. ארבעת עורכי הדין המערערים הם שותפים במשרד עורכי הדין המוביל בתחום הנדל"ן ובדיני תכנון ובנייה "שרגא פ. בירן", בראשות עו"ד שרגא בירן.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת למיסוי שכר-טרחה שהתקבל בשווה-כסף (מניות בחברה - הלקוחה) שלו היו זכאים עורכי הדין המערערים, ושהוסב על-ידם לחברות בבעלותם. זאת, באופן שפטר אותם מתשלום מס בגינו בגין דיבידנדים שקיבלו בהמשך בעבור המניות. שנות המס שנדונו בערעורים הן 2008, 2010 ו-2012 . על שווי המניות שילמו השותפים מס בשיעור 50% כהכנסה, ואולם בהמשך, בעקבות תכנון מס שביצעו השותפים, הם היו זכאים להטבת מס (שיעור מס נמוך שאינו מגיע להם לטענת פקיד השומה) על דיבידנדים בשווי מיליוני שקלים שקיבלו בעבור אותן מניות. המחלוקת בין השותפים לפקיד השומה היתה על שיעור המס שחל על המניות - האם שיעור של 30% כטענת פקיד השומה או שיעורי מס נמוכים יותר המוחלים על חברות.

בדרך לקבל את שכר-הטרחה בשווה-כסף - מניות - בעבור ייצוג בעסקת מקרקעין עבור חברה שייצגו (החברה-הלקוחה), ביצעו עו"ד בירן ושותפיו, שלל פעולות יצירתיות, שבסופן קיבלו פטור ממס עבור חלק משכר-הטרחה, או הפירות שנולדו בעקבותיו - דיבידנדים בשווי מיליוני שקלים.

בין הפעולות שבוצעו היו: המחאת הזכות לקבלת המניות בחברה-הלקוחה מהשותפים לחברות החזקות בבעלות השותפים; הסכם נאמנות שבו נקבע כי חברה בבעלות שרגא בירן, "בירן נאמנויות", תחזיק עבור חברות ההחזקות בבעלות השותפים את המניות; רישום יתרת זכות לשותפים בספרי חברות ההחזקות; נטילת הלוואה על-ידי "בירן נאמנויות" עבור חברות ההחזקות; תשלום המס שבו חייבים השותפים באמצעות ההלוואות הללו; והקטנת יתרת הזכות של השותפים בגובה ההלוואה; קבלת דיבידנד בשווי העולם על שכר-הטרחה המקורי, אך פטור ממס.

מסובך? ללא ספק. זו גם הסיבה כנראה שלקח לרשות המסים זמן כדי לעלות על התרגיל המיסויי הזה, ופקיד השומה הוציא שומות מס לשותפים על שכר-הטרחה ברגע האחרון, ממש לפני שכל האירוע מתיישן.

"תכנון המס העומד בבסיס העסקאות שביצעו המערערים הוא תכנון מס שלילי, שנועד לצורך השגת הטבת מס בלתי לגיטימית", קבע השופט אביגדור דורות בפסק הדין שדוחה את כל טענותיו של בירן ושותפיו. "כמו כן, נחה דעתי כי העסקאות האמורות מהוות עסקאות מלאכותיות, על-פי סעיף 86 לפקודת מס הכנסה... משכך, הערעורים נדחים".

מעבר למס שיידרשו לשלם כעת חויבו עורכי הדין בירן ושותפיו גם בשכר-טרחת עו"ד בסכום של 15 אלף שקל כל אחד (בסך-הכול - 60 אלף שקל) לטובת רשות המסים.

המחאת זכויות בעסקה מלאכותית

פסק הדין שניתן לפני כשבועיים, הותר השבוע לפרסום לאחר שהוסרו ממנו פרטי החברה ועסקת הנדל"ן שבה ייצג משרדו של שרגא בירן. ראשיתו של הסיפור בהסכם שכר-טרחה שנחתם בין בירן לחברה בפברואר 2001, בשם שותפות עורכי הדין. הטיפול המשפטי שניתן על-ידי המשרד ארך מספר שנים והסתיים ב-2006. אולם בשל מחלוקת שנתגלעה בין הצדדים לגבי גובה שכר-הטרחה שלו זכאי המשרד, לא שולם שכר-טרחה.

באפריל 2008, לאחר מו"מ ממושך, נחתם הסכם בין החברה-הלקוחה לבין המשרד וארבעת השותפים, שהסדיר את המחלוקת. במסגרת ההסכם העביר (המחה) המשרד את זכותו לקבלת תשלום שכר-הטרחה לשותפים, ונקבע כי התשלום יבוצע בדרך של הקצאת מניות לשותפים, כך שהם יחזיקו לאחר ההקצאה ב-6% ממניות החברה שאותה ייצגו. עוד הוסכם כי המשרד ימציא לחברה חשבונית מס בגין התשלום.

באותו מועד, באפריל 2008, נחתם גם הסכם נאמנות בין חברת "בירן נאמנויות", חברה בשליטתו של עו"ד שרגא בירן, לבין ארבע חברות פרטיות בבעלות השותפים. באותו יום שילמה החברה-הלקוחה את שכר-הטרחה בדרך של הקצאת 9 מניות (אשר היוו 6% מהון מניותיה) ל"בירן נאמנויות".

כחודש מאוחר יותר הנפיק משרד בירן חשבונית בגין שכר-הטרחה לחברה-הלקוחה, בגובה של 18.772 מיליון שקל, בהתאם לשווי המניות, כפי שהוערכו על-ידה. שכר-הטרחה דווח לצורכי מס בתיקי השותפים: אמיד, פורגס, בעז בירן ושרגא בירן, כל אחד לפי חלקו, בהתאם ליחס שנקבע בהסכם הנאמנות. המניות שלהן היו זכאים השותפים - לפי היחס שנקבע בהסכם הנאמנות - נרשמו בחברות ההחזקות ("אמיד החזקות"; "פורגס החזקות"; "קיי החזקות"; ו"שיבג החזקות") כהשקעה במניות החברה-הלקוחה, כנגד זיכוי לשותפים ביחס הבא: אמיד זוכה ב-3.754 מיליון שקל; פורגס זוכה ב-939 אלף שקל; בעז בירן זוכה ב-4.524 מיליון שקל; ושרגא בירן זוכה ב-9.715 מיליון שקל.

בשנים 2010 ו-2012 דיווחו חברות ההחזקה על הכנסות מדיבידנד שמקורו בחברה, שאינן חייבות במס בהתאם להוראות סעיף 126(ב) לפקודה.

במאי 2015 דיווחה "בירן נאמנויות" למנהל מיסוי מקרקעין כי העבירה את המניות שהוחזקו אצלה בנאמנות עבור חברות ההחזקה, לחברות עצמן, וזאת בפטוֹר ממס שבח וממס רכישה לפי סעיף 69 לחוק מיסוי מקרקעין. בנובמבר 2015, הוצאו שומות לבירן נאמנויות ולכל אחת מחברות ההחזקה, בגדרן ניתן פטוֹר ממס שבח וממס רכישה בגין העברת המניות.

בעקבות הליכי ביקורת ושומה של רשויות מע"מ ביחס לגובה שכר-הטרחה לפי ההסכם הראשון (שלבסוף הסתיימו ללא חיוב "אפקטיבי" במס), החלו הליכי ביקורת גם על-ידי פקיד שומה ירושלים בדצמבר 2013.

לאחר דיונים ממושכים בנוגע לשווי המניות העלה פקיד השומה לראשונה טענה, כי המחאת המניות לחברות ההחזקה כנגד יתרת הזכות מהווה עסקה מלאכותית שנועדה להתחמק ממס על הדיבידנד. לפיכך, הוצאו לשותפים שומות מס חדשות בגין שכר-הטרחה, והם אף חויבו בקנס גירעון.

על כך הגישו השותפים את הערעור, בטענה כי מדובר בתכנון מס חיובי ולגיטימי (ניצול הטבות והקלות הקיימות בחוק בהתאם לכוונת המחוקק) - ולא בתכנון מס שלילי בלתי לגיטימי (ניצול פרצות בחוק באופן המנוגד לתכלית החקיקה).

לטענת פקיד השומה, כל אחד מהמערערים, במטרה להפחית את חבות המס, המחה את מניות החברה הלקוחה, לה הוא היה זכאי כשכר-טרחה לחברה בבעלותו, כנגד יתרת חוב של החברה כלפי בעל המניות. נטען כי יצירת יתרת החוב מהווה הפחתת מס לא ראויה, שכן היא אפשרה למערערים למשוך הכנסות מהחברות בגובה יתרת החוב ללא תשלום מס.

בנוסף, נטען כי המחאה זו, הקנתה למערערים יכולת לשלוט ולווסת את תשלומי המס בגין דיבידנדים שתחלק החברה הלקוחה לבעלי מניותיה, שכן הדיבידנד מחברה לחברות ההחזקות של המערערים פטור ממס. לצורך כך, נטען, ביצעו המערערים שורה של פעולות חשבונאיות ומשפטיות הנעדרות כל ממשות בעולם המעשה. שרשרת הפעולות שביצעו המערערים יצרה להם, יש מאין, יתרת זכות כלפי חברות החזקות בבעלות מלאה שלהם, ומשכך יכולת למשוך בפטור ממס רווחים שיצטברו בחברות ההחזקות בגובה שווי המניות המועברות. נטען כי "פטור" זה מהווה פטור ממס בגין ההכנסה מדיבידנד בו חייב כל נישום אחר.

תכנון מס שלילי או חיובי?

השופט אבידגור דורות קבע, כי בשלב הראשון יש לבחון אם מקורה של העסקה בתכנון מס חיובי (או ניטרלי) או שמא מדובר בתכנון מס שלילי.

השופט דורות ציין כי אילו עו"ד שרגא בירן ושותפיו היו פועלים בשנים שבהן ניתנו השירותים לחברה-לקוחה באמצעות חברה שהייתה נותנת את השירותים ושכר-הטרחה היה מתקבל אצל החברה, פקיד השומה לא היה מוציא שומה כלל. "מי שנתן את שירותי עריכת הדין לחברה-הלקוחה היו עורכי הדין כיחידים והם היו זכאים לשכר-טרחה עבור פעולותיהם. הם גם שילמו את המס הנובע מקבלת המניות. כל מה שעשו המערערים הוא להמחות את זכותם לקבלת המניות ל'בירן נאמנויות' עבור חברות ההחזקות, וכך נוצרה יתרת חוב של החברות ליחידים, שאפשרה להם למשוך כספים מהחברות שבבעלותם ללא תשלום מס, שכן הדברים הוצגו כהחזר הלוואה", ציין השופט ותהה "מהו הטעם, אפוא, להמחאת המניות לחברות ההחזקות?", תוך שהוא קובע כי עורכי הדין השותפים תכננו את פעולתם באופן המנוגד לתכלית החקיקה. "מכאן המסקנה היא כי מדובר בתכנון מס שלילי ולא בתכנון מס ניטרלי (חיובי, א' ל"ו) כפי שנטען על-ידי המערערים", קבע בית המשפט.

עוד ציין השופט כי עו"ד בירן ושותפיו לא הצביעו על טעם מסחרי כלשהו למבנה שבו הועברו אליהם כספי שכר-הטרחה. נקבע, כי בשום מקום לא ניתן טעם מסחרי להמחאת הזכות לקבלת המניות לחברות ההחזקות כנגד יצירת יתרת חוב כלפי בעל המניות, ולא ניתן כל הסבר מסחרי או טעם כלכלי לאופן לקיחת ההלוואה על-ידי "בירן נאמנויות" עבור חברת ההחזקות, לצורך תשלום המס של היחיד בגין שכר-הטרחה.

סכום הדיבידנד עלה על שכר-הטרחה

בשורה התחתונה נקבע, כי "צדק פקיד השומה בקביעתו בדבר יסוד הפחתת המס, בכך שבעקבות מכלול הפעולות בהן נקטו המערערים, נוצרה להם יתרת זכות בחברות ההחזקות ובעקבותיה נמנע תשלום מס בגין הכספים שחולקו למערערים בגובה יתרת הזכות ובגין הדיבידנדים שהתקבלו מחברת [...]".

השופט ציין כי מהעדויות שהובאו בפניו עלה כי לטענת המערערים הגיע להם שכר-טרחה בסכום גבוה ממה שהחברה הלקוחה הייתה מוכנה לשלם\ כך שקבלת מניות במקום תשלום מזומן הייתה כרוכה בציפייה לקבלת דיבידנד בתור בעלי מניות. "יש לזכור כי סכום הדיבידנד עלה על שווי המניות שהוקצו ולכן נושא הדיבידנד היה בעל חשיבות מהותית. המחאת המניות להן היו המערערים זכאים כשכר-טרחה לחברות ההחזקות, בתמורה ליתרת חוב כלפי היחידים, אפשרה למערערים למשוך מחברות ההחזקות הכנסות מבלי לשלם מס, כפירעון של יתרת החובה. מהלך משולב זה הקנה למערערים שני יתרונות מס: האחד, פטור ממס על יתרת הזכות והשני, אפשרות שליטה וויסות של חבות המס בגין הדיבידנדים שהתקבלו מחברת [...]".

שרגא בירן: שילמתי מעל 10 מיליון שקל מס

עו"ד שרגא בירן: "מדובר באירוע משנת 2008, בגין שכר-הטרחה שקיבלתי, שילמתי מס בשיעור של 10 מיליון שקל. לאחר מכן העברתי את המניות לחברה משפחתית אשר חוייבה בגין הדיבידנד בשיעור של 30%. שילמתי את כל המס המגיע לקופת המדינה ואף ביתר, ואינני חייב מאומה לרשות המסים".

מטעם משרד עו"ד ש. בירן נמסר: "פסק הדין של השופט דורות נושא 26 עמודים רצופי שגיאות עובדתיות ומשפטיות. על כן אנו פועלים להגשת ערעור לבית המשפט העליון, ואין לנו ספק כי הערעור יתקבל והכרעת השופט דורות לא תיוותר על כנה.

"מדובר בשכר-טרחה מותנה בהצלחה, ששולם בשנת 2008, לאחר כעשר שנות עבודת ענק יוצאת דופן של משרדנו, אשר הסתיימה בהישגים חסרי תקדים ובתוצאות מעוררות גאווה בכל קנה מידה. אגב, פירות עבודתנו הניבו לקופת המדינה הכנסות מס ניכרות ביותר שלא היו באות כלל לעולם לולא תוצאות עמלנו המקצועי.

"בהסכם עם הלקוח נקבע כי שכר-הטרחה ישולם על דרך של הקצאת מניות לחברות בבעלות עורכי הדין. זו נעשתה בשקיפות מלאה ועל-פי הנחיותיהם המקצועיות של יועצי הצדדים, בדיווח מלא ובתשלום מס מלא בשיעור 50% מהשווי המלא של המניות, בהתאם לסיכום השווי עם רשויות המס, בזמן אמת עוד בשנת 2008.

"שמונה שנים לאחר ביצוע ההקצאה וימים ספורים בטרם התיישנות שנת המס 2008, העלתה רשות המסים עמדה לפיה הקצאת המניות בוצעה ליחידים ולא לחברות בבעלותם, בניסיון לגבות מיסי דיבידנדים ביתר. לצורך כך צוירה על-ידי רשות המסים תמונה אשר בשום פנים ואופן איננה משקפת את מציאות הדברים.

"תכנון מס הינו בגדר פעולה חוקית ודרך התנהלות פיסקאלית לגיטימית על-מנת לתכנן עסקה משפטית באופן שלא תהיה עתירת מס ובלבד שהמיסוי נעשה על בסיס מהותה הכלכלית האמיתית של העסקה. תכנוני מס נערכים בשגרה על-ידי עורכי דין ורואי חשבון בהתאם לחוק, ביושרה ולגיטימיות וכך נעשה גם הפעם. לא לשם כך חוקק סעיף 86 לפקודת מס הכנסה שמעניק סמכות לפקיד השומה להתעלם מעסקה או פעולה אשר הפחיתה מס. במקרה האמור, תכנון המס שבוצע עוד בשנת 2008 לא כלל כל אלמנט מלאכותי, העסקה דווחה והמס בגינה שולם במלואו והמחלוקת בין הצדדים הינה אך ורק מקצועית ביחס לסיווג העסקה.

"עם כל הכבוד הראוי, בית המשפט המחוזי נפל לכלל טעות כשבחר לאמץ את עמדת רשות המסים וסיווג את הקצאת המניות משנת 2008 כעסקה מלאכותית, ולכן נבקש את בית המשפט העליון להתערב במסקנות בית המשפט המחוזי ולבטל את פסק דינו של השופט דורות".

כך כיכב בירן במרכזה של מחלוקת מס עקרונית

בעבר הלא רחוק כיכב בירן במרכזה של מחלוקת מס עקרונית בנוגע לשאלה האם השכרת ריבוי דירות מהווה עסק או השכרה פרטית. בעקבות הפסדו במאבק נגד רשות המסים בנוגע להכנסותיו מהשכרת כ-24 דירות נולדו כללים ברורים בנוגע לסיווג הכנסות מהשכרת דירות מגורים.

ב-2018 פרסמה הרשות כללים חדשים הקובעים כי השכרת 10 דירות מגורים ומעלה מהווה "עסק" המחייב במס מלא, שעשוי להגיע לשיעורים של 45%-50%, אזרחים המשכירים עד 5 דירות פרטיות בבעלותם זכאים ליהנות ממס בשיעור מופחת של 10%; ואלה המחזיקים בין 5 ל-10 דירות יצטרכו לשכנע את רשות המסים מדוע הם זכאים למס המופחת.

הכללים התפרסמו על רקע פסק דינו של בית המשפט העליון באותה שנה בעניינו של עו"ד שרגא בירן, במסגרתו נקבע כי בירן ישלם מס בשיעור המוטל על "עסק" בגין הכנסותיו מהשכרת 24 דירות שהיו בבעלותו בתל-אביב, בירושלים וברחובות, ולא מס מופחת בגין השכרת דירות באופן פרטי.

ההחלטה ניתנה במסגרת ערעור שהגישה רשות המסים על הכרעת המחוזי בעניינו של בירן, וערעור נוסף שהוגש בעניינם של האחים דפנה ודן לשם שירשו 24 דירות ו-4 נכסים עסקיים מאביהם המנוח, והשכירו את כל הנכסים הללו - ובית המשפט המחוזי קבע כי גם הם ישלמו מס מופחת בשיעור של 10%, המוטל על אזרחים המשכירים דירות ונכסים באופן פרטי.

העליון קיבל את שני הערעורים שהגישה המדינה, וקבע כי גם בירן וגם האחים לשם ישלמו מס על השכרת הדירות כמי שמפעילים "עסק" ולא כבעלי דירות פרטיים, הזכאים למס המופחת.

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים