פרופ' שלמה מור יוסף / צילום: שלומי אמסלם
מסכמים שנה ברשות ההגירה והאוכלוסין, פרופ' שלמה מור-יוסף, מנכ"ל הרשות: "שאלו אותי איך זה שלא סגרו את נתב"ג? זה משהו שאי אפשר לעשות. חופש התנועה קיים בחוק ואי אפשר למנוע מישראלים לצאת או להיכנס לישראל. היה ברור לאורך כל הדרך שישראלים תמיד יוכלו לחזור הביתה ושעיקר התנועה לישראל היא של ישראלים".
לתשומת לב המשתוקקים לנסוע לסיני, מעריך מור יוסף כי לאחר הסגר הנוכחי הגבול בטאבה ייפתח. למעשה, הוא אמור היה להיפתח בתקופה הנוכחית, אלמלא היה סגר.
את הדברים אמר במסיבת עיתונאים וירטואלית שכינס.
בקרוב ימלאו שנה ליום שבו הכול התחיל מבחינת רשות האוכלוסין וההגירה. ב-31 בינואר, מטוס שהיה בדרכו מסין לישראל התבקש לעשות סיבוב פרסה ונחיתתו נאסרה. באמצע חודש מרץ צוין סימן דרך נוסף כשהמדינה קבעה שלזרים לא תותר כניסה לישראל למעט באישור מיוחד.
רשות ההגירה והאוכלוסין אמונה על 23 מעברי גבול אוויריים, יבשתיים וימיים. כמות העוברים בשנה שחלפה צנחה יחד עם התפשטות המגפה: ב-2018 חלפו בכל המעברים כ-17 מיליון ישראלים וכ-10 מיליון זרים, ב-2019 המספרים גדלו ל-18.5 מיליון ישראלים ול-11.3 מיליון זרים וב-2020 חלפו בכל מעברי הגבול 3.2 מיליון ישראלים וכ-2.2 מיליון זרים. מטבע הדברים עיקר התנועה היא בנתב"ג.
ויזה אלקטרונית וטכנולוגיית זיהוי פנים
ברשות מבינים שהשינוי שנכפה על עובדי מעברי הגבול שכבר הורגלו למעברים של שניות הודות לדרכונים ביומטריים וחזרו כעת לתשאולים לכל נוסע - הוא רק תחילת הדרך. מגפת הקורונה שינתה את פני התעופה ואת התהליך שאליו הורגלנו לפני טיסות. על הפרק, אומר מור יוסף, נמצאת טכנולוגיית זיהוי הפנים שתשמש את הרשויות בכל תחנות הנוסע בנמלי תעופה, כאשר מאחורי הפנים שיזהו המערכות יהיה כל המידע שהם צריכות לדעת על הנוסע. "המחסום כמו בהרבה מקרים הוא נושא הפרטיות", הסביר מור יוסף, שגם ציין כי בעידן המסכות, בכל תחנה לשם זיהוי הנוסע יידרש להסיר את המסכה.
בחזון שעליו עוד דובר לפני הקורונה הטכנולוגיה אמורה הייתה לאפשר תנועה זורמת של נוסעים מבלי שיידרשו לעצור בתחנות בדרך לטובת הסרת מסכה ובכלל. שינוי אחר שהנוסעים לישראל יפגשו בקרוב הוא של ויזה אלקטרונית, e-visa שהנוסעים יידרשו למלא עצמאית בבית לפני הטיסה. גם בתחום הוויזות לארה"ב יידרש רישום מוקדם לטסים מאירופה, כך שכל מי שיגיע לארה"ב דרך אירופה, כולל ישראלים, יהיה חייב ברישום מוקדם לוויזה.
ויזות לתייר הם גם חלק מהסכמי נרמול היחסים עם מדינות ערב: עם איחוד האמירויות ההסכם כולל פטור הדדי מוויזות לתייר. הפטור עוד לא נכנס לתוקף כאשר ממשלת איחוד האמירויות טרם העבירה איגרת רשמית המאשרת את הפטור האמור. לאחר מועד העברת האגרת מתחילה ספירה של 30 ימים עד לכניסת הפטור לתוקף. מדובר על פטור התקף רק לאזרחים האמירתיים המהווים כ-15% מכלל התושבים במדינה. למרוקו ובחריין הישראלים יצטרכו ויזת תייר, וגם התיירים שיגיעו מהמדינות הללו לכאן.
דרכון ירוק עם אלמנט בינלאומי אחיד
נושא נוסף שאליו נדרש מור יוסף הוא הדרכון הירוק שאותו יהיו זכאים לקבל האזרחים שחוסנו בשתי מנות החיסון נגד קורונה. הראשונים שבהם מתחסנים בחיסון שני בימים אלה. הדרכון הירוק, בדומה לתעודת המחלים, יאפשר לבעליו לקבל פטור מבידוד לאחר הנחיתה בישראל לצד האפשרות להחיות ענפים שלמים שנפגעו מהקורונה לרבות תרבות וספורט. על השימושים הפנימיים, כלומר אלה שיאפשרו כניסה לתיאטרון או לבלומפילד, אמון משרד הבריאות, אבל המטרה השנייה של הדרכון הירוק היא לאפשר תנועה בין מדינות שיהיו חתומות על אמנה והכרה בדרכון הירוק לתיירות.
"מדובר בהסכמה בינלאומית וידוע לי שרת"א (רשות תעופה אזרחית) ורש"ת (רשות שדות התעופה) מתעסקות בזה, המטרה היא שהדרכון יהיה עם אלמנט אחיד ובינלאומי דוגמת קורא ברקוד (בדומה לכרטיסי עלייה למטוס). כולנו מצפים שסביב פסח משהו יחזור להיות יותר נורמלי, לפחות אצלנו, מצפים שתהיה תנועה יותר ערה בין מדינות".
לשאלה האם הסכמים בין המדינות באשר לדרכון הירוק אינם נתונים למשרד הבריאות השיב "משרד הבריאות יבצע את הקשר ואת הקריטריונים אל מול גופי בריאות כולל ארגון הבריאות העולמי, אבל היישום בין גופי התעופה הבינלאומיים זה ברמה של רת"א ורש"ת בזירה של תפעול בינלאומי בפורום ששתי הרשויות חברות בו".
כאמור מאז חודש מרץ נתב"ג סגור לכניסה של אזרחים זרים. בסמכות שר הפנים אריה דרעי להעניק הקלות. הוגדרו ארבע קבוצות עיקריות של נושאים שסביבם ייתנו הקלות: זוגות, חינוך ברבדים מסוימים (פרויקט תגלית למשל לא קיבל אישור), רצף תפקודי של המשק, (תיקונים או הפעלת של ציוד חיוני, פרויקטי תשתיות דוגמת הקמת הרכבת), אירועי משפחתיים דוגמת חתונות, לידות בר מצוות. "בכל אחד מהם צמצמנו את האישורים ואת פרק הזמן שניתן להגיע בסמוך לאירוע", אומר מור יוסף ומדגיש, "אומרים שאנחנו אי ואפשר היה לסגור את הכניסה לישראל ואני אומר שאי אפשר לסגור את התנועה לישראל ראשית לישראלים ולזרים יש מקום לאפשר על פי שיקול של שר הפנים. מה שהיה קשה הוא לא לאפשר ליהודים להגיע לישראל, לאנשים שיש להם למשל דירות בארץ ולא מאפשרים להם להגיע מאז חודש מרץ. נקווה שהנושא הזה ישתנה בפסח הקרוב".
האם מעבר טאבה ייפתח בתום הסגר?
באשר לתלונות על צפיפות של נוסעים בנתב"ג והתנהלות שאינה עומדת בתנאי התו הסגול אמר: "היכולת לשמור על כל כללי התו הסגול במהלך הפעילות בנתב"ג, על ידי כל הגורמים נתקלה לעתים בבעיות. מדי פעם היינו צריכים לעצור ולראות איך מתקנים אותה, ביקשנו למשל מרש"ת שלא תהיה הצפה של נוסעים בבת אחת. אנשים יושבים במטוס אחד ליד השני, אוכלים אחד ליד השני והם לא מרגישים שזה לא בסדר, אבל כשהם יורדים מהמטוס ועומדים אחד ליד השני בתור הם מרגישים שזה לא בסדר. אני לא מבקר את זה כי התחייבנו לעמוד בתו הסגול, ועכשיו הנושא בשליטה יחד עם זה שהפעילות ירדה משמעותית. ניערך סביב פסח להגדלת הפעילות".
מור יוסף גם סיפר על התמודדות בקרי הגבול מול נוסעים שדיווחו דיווחים שקריים על המדינה ממנה נחתו (בטיסות קונקשן) בכדי להימנע מבידוד (בתקופה שבה הייתה הפרדה בין מדינות אדומות וירוקות). לדבריו הנוסעים הללו הועברו לטיפול המשטרה.
חובבי הנופש לסיני מתוסכלים מכך שמאז חודש מרץ נסגר מעבר הגבול היבשתי. מור יוסף נותן תקווה ומסביר, "הייתה החלטה למנוע מישראלים לצאת לטאבה - לאט לאט, כאשר הנושא התברר וראו שאנשים יכולים לטוס עלתה בקשה לפתוח את הגבול. שר הפנים מינה צוות, המל"ל תיכלל את עבודת הצוות ובכל פעם שהגיעו למסקנה שהגבול למצרים ייפתח קרה משהו, פעם זו מוטציה ועכשיו זה סגר. יש מתווה לפתיחה של טאבה ברגע שהסגר יסתיים, המתווה כולל אפשרות לבדיקת קורונה במעבר. דיון הבא בנושא יתקיים לאחרי הסגר מתוך מגמה לבחון את אפשרות פתיחת המעבר. אם לא היה הסגר כעת - אני מעריך שהגבול כבר היה נפתח".