בשנה החולפת עברה על המשק הישראלי, שעומד לקראת בחירות מספר ארבע בפרק זמן של פחות משנתיים, טלטלה גדולה. מגפת הקורונה וההשלכות הדרמטיות שיש לה על ענפים רבים במשק העבירה את כלכלת ישראל לצמיחה שלילית ב-2020, וחידדה מאוד את השונות בין הענפים השונים. הבדלים אלה באו לידי ביטוי, כמובן, גם בשוקי ההון, ומניות של חברות הייטק רבות הניבו למשקיעים תשואות דו-ספרתיות ותלת-ספרתיות גבוהות, ואילו מניות רבות אחרות קרסו.
אז מה צפוי ב-2021 בכלכלת ישראל? בראיון לגלובס מעריך מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, כי "הכלכלה המקומית תושפע בשנה הקרובה בעיקר מקצב התפשטות נגיף הקורונה מצד אחד, עם השפעה שלילית על הפעילות ברבעון הראשון בעקבות הסגר השלישי, ומאפקטיביות ומהירות החיסון לנגיף הקורונה, מהצד השני".
בסופו של דבר אתה אופטימי?
"הציפייה לחזרה לשגרה במהלך 2021 לאור אפקטיביות החיסונים מגבירה את האופטימיות לצמיחה כלכלית נאה בשנה הקרובה, החל מהרבעון השני. זאת, במידה כמובן שהחיסונים יהיה אפקטיביים גם כנגד המוטציה החדשה של נגיף הקורונה. יצוא ענף ההייטק צפוי לתמוך, גם הוא, בצמיחה נאה של הכלכלה המקומית בשנה הקרובה. כל עוד המגמה במדד נאסד"ק חיובית - יצוא שירותי ההייטק שלנו צפוי להמשיך להתרחב".
עם זאת, אומר שפריר, "חרף הציפייה לחזרה לשגרה במהלך 2021, שיעור האבטלה צפוי להיוותר ברמה גבוהה. נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר לאחרונה בכנס אלי הורביץ, כי מתרבים הסימנים לעלייה ב'אבטלה המבנית', וסיבות לכך יכולות להיות שעסקים שנסגרו או הושבתו במהלך המשבר לא ייפתחו שוב, או לחילופין שמעסיקים מצאו דרכים להתייעל בכוח-אדם".
מחירי הדירות ימשיכו לעלות, במיוחד באזורי הביקוש
מה לדעתך צפוי בשוק הנדל"ן?
"בדומה להערכתנו בשנים האחרונות, אנו צופים המשך עליות מחירים בשנה הקרובה ובטווח הבינוני-ארוך, במיוחד באזורי הביקוש".
מדוע?
"בצד הגורמים התומכים בהמשך עליות המחירים: העלייה החדה ברמות הביקוש בשנה האחרונה, שככל הנראה רק תתגבר לאור ההקלות הצפויות על לקיחת משכנתאות בריבית משתנה; הורדת מס הרכישה למשקיעים; בחירות נוספות; הריבית הריאלית השלילית; וביטול תוכנית 'מחיר למשתכן', אשר יגדיל את רמות הביקוש גם בקרב הזוגות הצעירים.
"בנוסף, זוגות רבים אשר 'ישבו על הגדר' בשנים האחרונות, בציפייה כי משבר (כלשהו) יוביל לירידת מחירים, ראו כי גם בשנה של משבר חסר תקדים שהוביל לזינוק באבטלה - מחירי הדירות עלו ב-2.5% ב-12 החודשים האחרונים. אותם זוגות צפויים לחזור לשוק ולהגדיל עוד יותר את רמות הביקוש".
לדברי שפריר, "במקביל לעליית הביקוש, היצע הדירות ממשיך לרדת - כפי שבא לידי ביטוי בירידה החדה בהיקף התחלות הבנייה ובירידת מלאי הדירות החדשות למכירה בשנה האחרונה. ולכן, בשורה התחתונה, הגידול הטבעי במספר משקי הבית בישראל גבוה מהיצע התחלות הבנייה מדי שנה (בשני העשורים האחרונים) - עובדה התומכת בהמשך עליית מחירי הדיור בשנה הקרובה ובטווח הבינוני-ארוך".
מה אתם מעריכים לגבי האינפלציה?
"בשנים האחרונות הערכנו כי האינפלציה בישראל תהיה נמוכה מאוד, ולכן המלצנו לרוב למכור את ציפיות האינפלציה בשוק האג"ח. בנוסף, עם פרוץ משבר הקורונה בפברואר 2020 הערכנו כי הפגיעה הניכרת ברמות הביקוש, והעלייה החדה באבטלה, יובילו ללחצים דפלציוניים בכלכלה המקומית ובשווקים המפותחים.
"לשנה הקרובה אנו צופים אומנם עלייה באינפלציה (לאחר דפלציה של 0.6% ב-12 החודשים האחרונים), אך סביבת האינפלציה בישראל תמשיך לשהות הרחק מתחת ל'אמצע היעד של יציבות המחירים של בנק ישראל'".
מדוע אתם מעריכים כי האינפלציה תעלה בשנה הקרובה לטריטוריה חיובית?
"בעיקר על רקע עליית מחירי הסחורות בעולם, אשר צפויה להוביל לעלייה (זמנית) במחירי המוצרים המיובאים לישראל. אגב, גורם ממתן משמעותי למגמה הזאת היא ההתחזקות הניכרת בשער השקל.
"יחד עם זאת, צריך לזכור כי ישראל מדורגת במקום התשיעי בעולם במדד יוקר המחייה, וכי ערנות הצרכנים והתקשורת המקומית ליוקר המחיה מאז המחאה החברתית - בשילוב עם השיפורים הטכנולוגיים בעולם והלחצים הבסיסיים לייסוף השקל - כולם תומכים בהמשך סביבת אינפלציה נמוכה בישראל בשנים הקרובות".
השקל צפוי להמשיך ולשמור על חוזקו כנגד סל המטבעות
הזכרת את השקל החזק. לדעתך הוא ימשיך להתחזק?
"בתחזית לשנת 2020, עוד לפני הידיעות על התפשטות נגיף הקורונה בסין, הערכנו כי הכוחות הבסיסיים ימשיכו לתמוך בהתחזקות השקל. העובדה כי השקל התחזק בשנה האחרונה לרמת שיא כנגד סל המטבעות ולרמתו הגבוהה ביותר כנגד הדולר מאז 2008, חרף משבר הקורונה וחרף הגידול הניכר ברכישות המט"ח מצד בנק ישראל, מצביעה על עוצמת 'כוחות בסיסיים' - עודף ניכר בחשבון השוטף ועלייה חדה בהיקף ההשקעות הישירות בישראל".
לדברי שפריר, "בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2020 העודף ב'חשבון השוטף' עמד על 15 מיליארד דולר, וההשקעות הישירות של הגופים הזרים (FDI) עמדו על רמה גבוהה מאוד של 19.4 מיליארד דולר. ההשקעות הישירות צפויות להמשיך ולתמוך בטווח הארוך בחוזקת השקל, כל עוד סביבת הריביות הנמוכה מאד בעולם תימשך ומדד הנאסד"ק ימשיך לשהות ברמות גבוהות.
"פרט לאותם כוחות בסיסיים - גופי השקעה גדולים בעולם הגדילו ב-2020 את היקף החזקותיהם באג"ח של ממשלת ישראל לאחר הצטרפות ישראל למדד העולמי WGBI. גם מגמת ה-"risk on" בשוקי המניות בעולם החל מהמחצית השנייה של חודש מרץ תמכה בהתחזקות השקל.
"העליות בשוקי המניות בחו"ל מובילות למכירות מט"ח מצד הגופים המוסדיים בישראל, לאור החשיפה הגבוהה מאוד של המוסדיים למט"ח. מגמת ה-risk on מובילה גם להיחלשות הדולר בעולם - משקיעים יוצאים מהשקעה בדולר, המהווה סוג של מטבע מקלט, לעבר השקעות בשווקים המתעוררים והשקעות מסוכנות יותר".
בשורה התחתונה, הוא אומר, "מגמת הדולר/שקל תושפע בשנה הקרובה בעיקר מהתנהגות הדולר בעולם, אך שער השקל צפוי להמשיך ולשמור על חוזקו כנגד סל המטבעות".
בתחזית לקראת שנת 2020 העריך שפריר כי הריבית תעמוד בסוף השנה על 0.1%-0.25%, וכי העלאת ריבית אינה באופק. כעת, הוא מעריך, השנה האחרונה הייתה מלאה בתהפוכות, אך הגורמים התומכים בהמשך מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד רק התעצמו.
לדבריו, "למרות הציפייה להתאוששות הכלכלה החל מהרבעון השני של השנה הקרובה (לאחר מתן החיסונים), אנו מעריכים כי המדיניות המוניטרית בישראל ובשווקים המפותחים תיוותר מרחיבה מאוד למשך תקופה ארוכה מאוד. אנו מעריכים כי הריבית תעמוד בשנה הקרובה על 0%-0.1%".
יש סיכוי שנראה ריבית שלילית בישראל?
"ככל הנראה לא. בנק ישראל ימשיך בתוכנית ה-QE, ובהחלט ייתכן כי בנק ישראל ירחיב שוב את תוכנית רכישות האג"ח במחצית השנייה של 2021".
להאריך מח"מ בחלק האג"חי של תיקי ההשקעות
לדברי שפריר מספר גורמים מרכזיים תומכים בהמשך מדיניות מוניטרית מרחיבה: "סביבת האינפלציה הנמוכה מאוד; שיעור האבטלה הגבוה מאוד; התחזקות השקל לרמות שיא; הציפייה להמשך מדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה בעולם בשנה הקרובה (לפחות); שוק הריביות האירופי מעריך כי ריבית הפיקדונות תחזור לרמה אפסית (כיום במינוס 0.5%) רק בדצמבר 2029; וחברי הפד שמעריכים כי הריבית תיוותר על כנה עד סוף 2023 לפחות".
לדבריו, "גם טיוטת חוזר המשכנתאות מרמזת על הערכת קברניטי בנק ישראל כי הריבית תיוותר ברמה נמוכה מאוד למשך תקופה ממושכת. צריך לזכור כי בנק ישראל השית את מגבלת הריבית המשתנה ב-2011, משום שחשש בזמנו מיציבות הלווים כאשר הריבית תתחיל לעלות".
שוק האג"ח הממשלתי עבר טלטלה גדולה השנה, וכעת שבו התשואות לרמות מאוד מאוד נמוכות. איך כדאי לפעול כעת בשוק האג"ח?
"אנו מעריכים כי המדיניות המוניטרית בישראל תיוותר מרחיבה מאוד, כי בנק ישראל ימשיך לרכוש בשנת 2021 אג"ח ממשלתיות בהיקף של כ-4-5 מיליארד שקל מדי חודש, וכי הריבית תיוותר ברמה נמוכה מאוד למשך שנים רבות.
"כל אלה תומכים בהמלצתנו מתחילת נובמבר 2020 להאריך את מח"מ התיק לבינוני-ארוך. אנו נותרים גם בהמלצתנו להחזקת החלק הארוך בעיקר באמצעות איגרות חוב צמודות, היות שהחזקה באיגרות החוב הצמודות הארוכות תספק לתיק הגנה מתרחיש של עליית תשואות בשווקים המפותחים, עקב ציפייה כי חזרה מהירה לשגרה תוביל להאצה בצמיחה ולעליית הלחצים האינפלציוניים".