דונלד טראמפ / צילום: Associated Press, Andrew Harnik
חברי הקונגרס האמריקאים מעוניינים להעניש את הנשיא דונלד טראמפ על חלקו בהסתת המפגינים, שהסתערו על גבעת הקפיטול בשבוע שעבר. ישנן כמה אפשריות לכך על השולחן בשבוע שנותר עד להשבעת הנשיא הנבחר ג'ו ביידן. גלובס עושה סדר.
התיקון ה־25 לחוקה
התיקון ה־25 לחוקה האמריקאית מאפשר לממשלה להוציא נשיא לנבצרות. כדי לעשות כך, נדרשים סגן הנשיא ורוב בקרב חברי הקבינט להכריז פומבית ובכתב כי הנשיא "אינו מסוגל לממש את סמכותו או לבצע את תפקידו".
זה תהליך שעשוי לקחת זמן ולא להסתיים לפני השבעת ביידן ב־20 בינואר. עד כה, סגן הנשיא מייק פנס והקבינט לא הביעו תמיכה בצעד כזה. אמש (ב') חברי המפלגה הרפובליקאית חסמו בבית הנבחרים הצבעה על החלטה שקראה לפנס להפעיל את התיקון ה־25. נראה כי קיימים סיכויים קלושים למהלך הזה.
פרשנים רבים ביקרו את "חולשתו" של סגן הנשיא פנס, שטראמפ עצמו תקף פומבית ואישית כדי להפעיל עליו לחץ לפעול בניגוד לחוק ולא לקבל את תוצאות חבר האלקטורים ביום רביעי. בהמשך לכך, ההמון הזועם בקפיטול קרא "לתלות את מייק פנס" בעודו שועט פנימה לתוך הבניין.
הדחה (אימפיצ'מנט)
ממשיכים עם האופציה השנייה על השולחן: הדחה. אם טראמפ לא מתפטר ופנס לא מפעיל את התיקון ה־25, הדמוקרטים בבית הנבחרים מתכוונים להצביע ביום ד' על סעיף אחד של הדחה, שפורסם אתמול (ב'), המאשים את טראמפ ב"הסתה למרד".
מכיוון שהדמוקרטים הם הרוב בבית הנבחרים, ההצבעה צפויה לעבור ללא קושי וטראמפ יקבע שפל היסטורי כנשיא הראשון בהיסטוריה האמריקאית, שבית הנבחרים מדיח אותו פעמיים במהלך הכהונה.
על פי החוקה האמריקאית, לאחר ההצבעה בבית הנבחרים, ההחלטה עוברת לסנאט שמקבל ממנו את סעיפי ההדחה. חברי הסנאט, שם שולטים כעת הרפובליקאים, יצטרכו להצביע על כך. לאחר מכן, לפי הפרוטוקול הם יצטרכו לערוך לטראמפ שימוע.
מטבע הדברים, הזמן הקצר שנותר עד ההשבעה ביום רביעי בשבוע הבא (ה־20 בינואר) לא יאפשר לכל התהליכים האלה לקרות בלו"ז כה צפוף. נוסף לכך, הסנאט נמצא כעת בפגרה עד ה־19 בינואר - ערב ההשבעה - ומנהיג הרוב בסנאט מיטץ' מקונל, ממפלגתו של טראמפ, כבר הודיע שלא יזמן את הסנאטורים לוושינגטון לפני כן. מעבר לכך יש לציין כי עד כה, מעולם לא נמצא רוב של שני שליש מהסנאטורים להדחת נשיא אמריקאי מכהן.
אלא שחשוב לומר שלהדחה (אימפיצ'מנט) יש חשיבות מעבר ל"כאן ועכשיו". משפט הדחה יכול להיערך גם הרבה אחרי שטראמפ יילך הביתה לניו יורק או לפלורידה עם כניסתו של ביידן לבית הלבן. להדחה עצמה לא תהיה משמעות יותר אך ניתן יהיה להרשיע אותו ולאסור עליו לחזור לבית הלבן בעתיד.
בוושינגטון יש כבר דמוקרטים שמציעים לדחות את העברת סעיפי ההדחה לסנאט עד לאחר שיחלפו 100 הימים הראשונים לכהונת ביידן. זאת, כדי להימנע מצביעת השבועות הראשונים של הקדנציה בוויכוח פוליטי מר. כך יוכל הקונגרס להתפנות לאישור השרים המיועדים של הנשיא הנכנס ולעדיפויות הדחופות ביותר שלו.
ביידן עצמו הציע ביום שני שאחרי כניסתו לתפקיד, הקונגרס יחלק את סדר היום שלו לשניים: מחצית מהזמן הוא יעבוד על ענייני הממשל החדש ובמחצית השנייה על הדחת טראמפ.
גינוי לנשיא
בית הנבחרים והסנאט עשויים לאשר החלטה שיש בה עונש מופחת - גינוי רשמי נגד טראמפ על הסתה למרד. מבין כל האפשרויות זו האחת שיש לה את הסיכוי הרב ביותר לעבור.
שימוע על הדחה לא רק שיגזול זמן רב, הוא כאמור דורש רוב מיוחס של שני שלישים מהסנאט. כלומר 17 רפובליקאים לפחות בנוסף לדמוקרטים. על פי התבטאויות פומביות ופנימיות של סנאטורים רפובליקאים, הסבירות לכך שואפת לאפס כעת. לעומת זאת, החלטת גינוי יכולה להיות מוגשת ללא דיחוי ולעבור בהצבעה ברוב פשוט של 60 קולות. מציאת עשרה רפובליקאים, שיהיו מוכנים להעניש את טראמפ נראית אפשרית.
התיקון ה־14 לחוקה
הקונגרס יכול להעביר החלטה לא מחייבת הקובעת שטראמפ יהיה נתון לתיקון ה־14 - תוספת לחוקה שהוספה לאחר מלחמת האזרחים, שקבעה שכל אדם אשר היה מעורב ב"התקוממות או התמרדות" נגד ארה"ב פסול לשמש במשרה ציבורית או פדרלית מכל סוג.
ואולם, בעוד שבתקשורת האמריקאית נזרקת האופציה של התיקון ה־14 באופן תדיר למדי בימים האחרונים, בשונה מהליך ההדחה, החלטה כזו דווקא לא תוכל למנוע מטראמפ לרוץ שוב או לנסות לשרת במשרה ציבורית. מדוע? מפני שלמרבה האבסורד במקרה הזה, נדרשת חתימה של הנשיא כדי לתת לה תוקף חוקי. המחוקקים לא דמיינו כנראה שנשיא ארה"ב המכהן יהיה זה שיקרא להתקוממות או המרדה.
יחד עם זאת, התומכים באפשרות הזו סבורים, שהיא עשויה לסייע משפטית לעתירות שיוגשו בעתיד נגד מועמדות של טראמפ אם יחליט לרוץ שוב ב־2024.
להימנע מפעילות פוליטית ולתת למערכת המשפטית לעבוד
למרות ההצהרות של הדמוקרטים בקונגרס, הם יכולים לבחור לא לעשות כלום ולהימנע מהענשת טראמפ ולהשאיר למערכת המשפט לסגור איתו את החשבון בעתיד על חלקו בהסתה להתקוממות.
אולם תסריט זה נראה לא סביר. הדמוקרטים רואים בהענשת הנשיא "חובה", אפילו בימיו האחרונים בתפקיד ולו רק בגלל שנהרגו במתקפה חמישה בני אדם, ונראה כי לחלקו בשלהוב ההמון זמן קצר לפני כן בעצרת, לא הרחק מהקפיטול, היה חלק משמעותי בזעם ההמון.
התפטרות
לבסוף, ישנה גם אופציית ההתפטרות. רוב הדמוקרטים וגם מספר לא קטן של רפובליקאים היו רוצים שטראמפ יתפטר לאלתר על מנת לצמצם את מידת הנזק שהוא עשוי עוד לגרום, אפילו כשמניין הימים לסיום הקדנציה שלו קצר מאוד.
בעוד שהתפטרות של טראמפ נראית לא סבירה בעליל ואין לכך אפילו קצה קצהו של רמז שכך יבחר הנשיא לעשות, זו לא תהיה הפעם הראשונה שנשיא מכהן מתפטר בהיסטוריה של ארצות הברית.
בשנת 1974 הנשיא הרפובליקאי לשעבר ריצ'רד ניקסון התפטר בעצמו לאחר שמנהיגים רפובליקאים בקונגרס איימו עליו שהם הולכים להדיח אותו; בית הנבחרים כבר החל בדיוני הדחה בעקבות חשיפת פרשת ווטרגייט. במקרה של טראמפ, חברי מפלגתו לא דורשים ממנו בפומבי להתפטר ולחסוך מהמפלגה וממנו באופן אישי את המבוכה שבהליך.