לא כל גוזמה אפשר למכור לנו. בא מועמד ומספר שתוך עשור הוא הכפיל לנו את המשכורת, או קיצר פי שלושה את זמני הנסיעה מתל אביב לירושלים - מי ייקח אותו ברצינות? אבל בנתונים מאקרו-כלכליים, המספרים הכי מטורפים עלולים לעבור בשקט.
השבוע הקשבנו לשר החינוך יואב גלנט בגלי צה"ל. גלנט נשאל אם בבחירות הקרובות נתניהו יצטרך להיאבק במנהיגים פוטנציאליים אחרים. "אני מניח שרוב הישראלים מוצאים רק מנהיג אחד", אמר גלנט, "קוראים לו נתניהו. צריך לזכור מה קרה פה בשנים האחרונות: התוצר לנפש עלה במדינת ישראל פי שניים בעשור האחרון. ארבעה הסכמי שלום נחתמו עכשיו. אנחנו הראשונים לצאת מתופעה ומגפה כלל עולמית שקוראים לה קורונה".
נניח להסכמי השלום, ועל השאלה אם יצאנו מהקורונה יענה כל קורא בקפסולה שלו. אבל האם התוצר לנפש באמת הוכפל מאז שנתניהו הפך לראש הממשלה ב-2009?
גלנט טוען שכל ישראלי, בממוצע, מייצר היום פי שניים מוצרים ושירותים מאשר ב-2009. זה קצב צמיחה אגדי לכלכלה מפותחת. המדינה היחידה שרשמה צמיחה ריאלית כזאת בעשור החולף, לפחות לפי נתוני הבנק העולמי, היא סין: 4,133 דולר לנפש ב-2009, 8,255 דולר בשנת 2019. הסכומים מחושבים בדולרים של 2010 כדי להימנע מעיוותי אינפלציה.
מה קרה בישראל? אם נדבר בשקלים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) אמדה את התוצר של ישראל ב-816 מיליארד שקל בשנת 2009, וב-1,407 מיליארד שקל כעבור עשור. זה גידול של 72.4%. נשמע הרבה? זה כי דיברנו נומינלית. מאחר ששקל של 2019 שווה פחות משקל של 2009, הגידול הריאלי עמד על 44.6%.
רגע, גלנט דיבר על הכפלת התוצר לנפש - ובישראל של 2019 יש הרבה יותר נפשות. ובכן, אלה המספרים: ב-2009 נאמד התמ"ג הריאלי לנפש בישראל ב-124,117 שקל; ב-2019 הוא נאמד ב-148,390 שקל. הסכומים הם בערכי 2015. זו לא הכפלה, אלא עלייה של 19.6%.
וזה בכלל לא מעט: הגידול הממוצע במדינות OECD היה 15% בלבד. העניין הוא שהכפלה של התוצר לנפש תוך עשר שנים היא לא דבר שקורה במשקים מתקדמים כמו ישראל. חבל שלא מלמדים יותר כלכלה בבתי הספר.
■ בשורה התחתונה: דברי גלנט לא נכונים. התמ"ג לנפש בישראל רשם בעשור האחרון עלייה נאה של כ-20% במונחים ריאליים - יותר מהממוצע במדינות OECD, אבל רחוק מאוד מהכפלה.
תחקיר: ארן רונדל