גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפליקציית ביט / צילום: Shutterstock

ניתן לעקוב אחר פודקאסט 'הצוללת' גם בספוטיפיי, אפל פודקאסטס , גוגל פודקאסטס או באפליקציה האהובה עליכם בהעתקת כתובת ה- RSS

מאז פרץ משבר הקורונה בישראל לפני כמעט שנה, מדריכת הפילאטיס שירלי מכטיי, בת 32, העבירה את עיקר הפעילות שלה לשיעורים שנעשים בזום. את התשלום התלמידים מעבירים לה בסיומו של כל שיעור דרך אפליקציית ביט, של בנק הפועלים. "יש לי עשרות תלמידים, ובשנה האחרונה הייתה אולי תלמידה אחת שלא היה לה את האפליקציה. כולם משלמים בביט, גם תלמידים צעירים וגם מבוגרים. יש לי מתאמנת בת 70 שמשלמת בביט".

מכטיי עצמה מעדיפה לפעמים לקבל תשלום דווקא באפליקציות של הבנקים האחרים, למשל פיי של לאומי, כי כלקוחת לאומי היא יכולה לקבל תשלום באפליקציה מבלי לשלם עמלות. "אנשים לא מכירים את פיי, זו בעיה", היא אומרת. "היום להיות בלי ביט זה כמו להיות בלי ווייז. זה קנה המידה שאנחנו מדברות עליו".

ואכן, למרות שיש לה מתחרות, השליטה של ביט בשוק היום היא ללא עוררין. נראה שהיא בדרך להפוך למילה גנרית באותו אופן שבו פלאפון ניכסה לעצמה את המושג טלפון סלולרי. "ביט היא החיים", אמרה לי באחרונה א', בייביסטרית בת 24, שמקבלת כסף גם מלקוחות וגם מהחברים רק בביט.

ולא מדובר רק בתחושות. הנה כמה נתונים: לביט יש כיום יותר מחצי מיליון משתמשים בחודש - כמעט פי 2.5 יותר מהבאה בתור בקטגוריה, פייבוקס, עם כ-217 אלף משתמשים חודשיים. פיי של בנק לאומי מדשדשת עם כ־60 אלף משתמשים בלבד בחודש. הנתונים הללו (ממוצע חודשי בין ינואר לאוקטובר 2020) נמסרו ל־G על ידי חברת סימילאר ווב, ומתייחסים למשתמשי אנדרואיד בלבד.

ויש עוד: בין ינואר לאוקטובר 2020 רשמה ביט כ־1.8 מיליון הורדות. פי שניים יותר מפייבקוס. ומה לגבי נתח שוק? לפי הערכות של פורום מחוללי התחרות (שכולל גם את חברות כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיות ישראכרט ומקס) ומהווה קונטרה לאיגוד הבנקים, ביט חולשת על 90% מהתשלומים מאדם לאדם בסלולרי. סך השוק של התשלומים האלה מוערך בכ-12-14 מיליארד שקל בשנה (בבנק הפועלים אומרים מנגד: "מי שטוען שיש לביט 90% נתח שוק טועה מאוד. שוק התשלומים בו אנחנו פועלים הוא שוק ענק והוא כולל מלבד כרטיסי האשראי, גם את ההעברות מחשבון לחשבון, צ'קים ומזומן").

ההתפתחות הזאת מטרידה מאוד לא מעט גורמים במערכת הפיננסית ורגולטורים לשעבר, מכיוון שהיא מאיימת לחתור תחת אחד ההישגים שנרשמו כאן בשנים האחרונות בשדה המאבק בריכוזיות הבנקים: "רפורמת שטרום". הרפורמה הצליחה להוציא מידי שני הבנקים הגדולים את חברות כרטיסי האשראי שהיו בבעלותן (ישראכרט של הפועלים, ולאומי קארד של לאומי שהפכה למקס), אלא שכעת הפועלים עלול להחזיר את הגלגל לאחור באמצעות ביט.

ובסוף, כל ההתפתחויות הללו עלולות כמובן להתגלגל לכיס של כל אחד ואחת מאיתנו. "אם עכשיו ישראכרט ומקס מפרסמות שייתנו לנו הלוואות ב-1% פחות מהבנק - אנחנו לא נראה את זה יותר", מזהיר עו"ד דרור שטרום, האיש מאחורי הרפורמה והממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, בלהט מהול בזעם, מן הסוג ששמור כנראה רק למי שהעביר יותר משנה בדיונים ומאבקים מול לוביסטים של הבנקים כדי להעביר את הרפורמה להפחתת יוקר המחיה הפיננסי. רפורמה שכעת עלולה להתרסק אל מול עיניו.

לעקוף את מהות הרפורמה

כדי להבין את החשש של שטרום ושל אחרים צריך לקחת כמה צעדים אחורה. ראשית, מדוע שתי חברות כרטיסי האשראי הגדולות (כאל, שבשליטת בנק דיסקונט, נותרה לבסוף בידיו) הופרדו מהבנקים? מתוך המחשבה שככל שיהיו כאן יותר גופים שיוכלו להציע לנו אשראי - כלומר, הלוואות - כך נתחיל לראות את המחירים יורדים וגם נקבל שירותים טובים יותר ומתקדמים יותר. אבל לא מדובר רק בהלוואות, פתיחת המערכת הפיננסית פירושה גם הכנסת תחרות ושירותים מתקדמים שיקלו ויוזילו את החיים של כולנו כמו בנקים דיגיטליים. בנק כזה מתוכנן לקום בסוף השנה בהובלת פרופ' אמנון שעשוע, אחד משני מייסדי מובילאיי. הפועלים, כך מעריכים בשוק, עשוי להתמודד בזירה הזאת, דרך ביט.

שנית, צריך להבין שביט, אותה הצלחה אדירה שתיארנו, היא כיום אפליקציה הפסדית עבור הפועלים. הבנק שפך עליה בארבע השנים האחרונות מאות מיליוני שקלים (בעיקר על ידי מימון עמלות הסליקה) רק כדי להכניס רגל בדלת של עולם התשלומים בבתי עסק - הביזנס של חברות כרטיסי האשראי, שכאמור נלקחו מהבנק.

במילים אחרות, וכפי שמתארים זאת מומחים שעמם שוחחנו, הפועלים רוצה להחזיר לעצמו את חברת כרטיסי האשראי שאיבד החל מ-2017 אז עבר החוק (ישראכרט נפרדה סופית מהפועלים רק במארס 2020). זאת על ידי הפיכת ביט למעין "מועדון אשראי" בשם ביט קארד, באופן שיאפשר לו לעקוף את המהות של הרפורמה - עניין שנרחיב עליו בהמשך.

עד לפרידה, ישראכרט התנהלה כאחת החטיבות של הפועלים והיא הייתה נכס משמעותי מאוד עבור הבנק מכמה סיבות, אבל בעיקר הניבה לו בכל שנה רווחים של מאות מיליוני שקלים. כך, למשל, ב-2019 עמד הרווח הנקי של ישראכרט על כמעט 300 מיליון שקלים.
פועלים לא לבד בצרה הזאת. כאמור, גם ללאומי אפליקציה דומה, פיי, שנועדה לסייע לו להתמודד עם ההיפרדות מלאומי-קארד, אלא שבעוד ביט היא הצלחה מסחררת, פיי מדשדשת.

"הפועלים ולאומי ראו שחלום הבלהות שלהם - ההפרדה של חברות כרטיסי האשראי - עומד להתממש", אומר שטרום בשיחה עם G, "ולכן כבר לפני תום החקיקה, הם החלו להיערך לכך שישיקו את אפליקציות התשלום, כדי שיהיו תחליף לחברות כרטיסי האשראי שנלקחו מהם. זה לדעתי מלכתחילה היה התכנון, בטח של בנק הפועלים".

מה בעצם כל כך מסוכן באפליקציה חביבה כמו ביט?
"זה התחיל כמשהו מגניב ונחמד, שוק משלים של חיובים קטנים בין חברים כדי לשלם לאינסטלטור ולוועד ההורים בגן. משהו שמחליף את הפשפוש בארנק אחר מזומן, וזה בסדר, אף אחד לא התקומם נגד זה. אבל הגיע הזמן שנפקח עיניים: ביט זה לא סטארט-אפ אלא בנק הפועלים - ענק הבנקאות הדומיננטי".

אז מדוע לא התרעת בזמן אמת?
"כשעבדנו על החוק, ב-2017, והאפליקציות בדיוק יצאו לדרך, מיד אמרתי שהחוק צריך לחול גם עליהן, כי יש פה ניסיון למעקף. אבל בכנסת אמרו: 'לא, אל תדאג, במקביל לחוק שלך יהיה חוק אחר (חוק שירותי תשלום, ה' ו') שיעסוק בזה'. יהיה בסדר". חוק שירותי תשלום אכן חוקק ונכנס לתוקף באוקטובר האחרון, אבל הוא לא עוסק ב"מעקף" שביצעו האפליקציות לחוק שטרום.

שטרום, כיום נשיא "המכון הישראלי לתכנון כלכלי", ארגונים חברתיים כ"לובי 99" ו"צדק פיננסי", ועוד אנשי כלכלה ומשפט, חוששים מאוד מהמהלכים שביט מקדמת בחודשים האחרונים, שכאמור עומדים לטענתם בניגוד גמור לרוח הרפורמה, ושטרום מכנה אותם "אצבע בעין". אבל האמת היא שחוק שטרום עצמו הוא שהותיר את הסדק צר, זה שדרכו מנסה כעת הפועלים להשתחל למגרש שממנו נזרק.

"כוונתנו הייתה שהבנקים יצמצמו מאוד את הפעילות שלהם בכרטיסי אשראי בחמש השנים שאחרי ההפרדה. זה נכתב במפורש בדברי ההסבר לחוק", אומר שטרום. "אבל אז הבנקים אמרו שחייבים להתיר להם לפחות לחדש כרטיסי אשראי ללקוחותיהם, אם אלה רוצים אשראי בנקאי, והסכמנו לכך".

לכן, גם כיום יש לשני הבנקים הגדולים כרטיסים בנקאיים שלהם, שאותם הם יכולים להציע רק ללקוחותיהם. וכך, ברגע שהפועלים מנסה לחדור גם ליעדים נוספים בתחום כרטיסי האשראי דרך ביט הוא מפר לכאורה את "רוח החוק", אבל לא את החוק היבש. "היה טוב לו הניסוח בחוק של הכוונות שלנו לגבי כרטיסי אשראי היה ברור יותר", אומר פרופ' אבי בן בסט, שהיה גם הוא חבר בוועדה. בן בסט גם כיהן בעבר כמנכ"ל משרד האוצר וכמנהל בכיר בבנק ישראל. "לכן לדעתי צריך לבקש תיקון חקיקה בכנסת".

שטרום מפנה כיום את האצבע המאשימה כלפי הרגולטורים - בנק ישראל, רשות התחרות ומשרד האוצר - שהיו אמורים להגן על הרפורמה שהוביל ופשוט נרדמו בשמירה וכשלו בתפקידם.

בפועלים לא חושבים שהמהלך שלהם מנוגד לרוח החוק: "היה לנו ברור שמהלך זה יותר מתומך ברוח ועדת שטרום, כי הוא מפנה לקוחות חדשים לחברת כרטיסי אשראי אשר נהנית גם מהכנסה וגם מגיוס לקוחות חדשים, ממידע על הלקוחות ומהאפשרות להציע להם אשראי", אומר גולן שרמן, משנה למנכ״ל בנק הפועלים ומנהל חטיבת החדשנות והאסטרטגיה. "זו הייתה בדיוק מהות החוק. כאל היא המנפיקה, היא נותנת את מסגרת האשראי, מבצעת את החיתום ונושאת בסיכון. אין לנו שאיפות להשתלט על השוק, אלא רק לתת מענה ללקוחות שהמנפיק לא יאפשר להם להשתמש בכרטיס וירצו לשלם בנגיעה. אם כל המנפיקים היו נותנים את הסכמתם, לא היה צורך בביט קארד".

שטרום: "מה שקורה עכשיו הוא שביט נהיה גורילה שאף אחד לא רוצה להסתבך איתה. מה בנק הפועלים עושה באמצעות ביט? הוא ממכר אותנו לנוחות, מסבסד את ביט בכספים רבים מכיסו, ויש לו הרי את ההון לכך. בסוף מה שהוא חינמי מפסיק להיות חינמי. החגיגה הזו תיפסק".

כדוגמה הוא מביא את שתי ענקיות האינטרנט העולמיות. "פייסבוק וגוגל הן מונופולים בתחומן ואנחנו משלמים להן על השירות, רק שזה תשלום שלא רואים אותו. הן סוחרות במידע עלינו. אני חושש שפה יהיה אותו דבר. המשחק גם בשוק הפיננסי הוא על המידע. וכך יום אחד נמצא את עצמנו משוטטים באיקאה והופס, תצוץ בביט פרסומת להלוואה בדיוק במחיר של הספה שחשבתי לקנות".

"בשפה של הרחוב", ממשיך שטרום, "קוראים לזה: 'איך להוריד מתחרה בשתי מכות'. במכה הראשונה אתה מחלק משהו בחינם, ואנשים נדבקים לזה. במכה השנייה אתה מעלה מחירים, אבל הלקוח כבר נלכד ברשת. אחד הדברים המחשידים ביותר הוא העובדה שביט חינמי והפסדי, וההנחה היא שזה נעשה מתוך ציפייה עסקית לרווח עתידי גדול מאוד".

ברק גונן, יו"ר משותף של "צדק פיננסי", עמותה הפועלת למען הגברת התחרות והשקיפות במערכת הפיננסית, מזכיר בהקשר הזה את הצעד שביצעה השבוע אפליקציית ווטסאפ, ששייכת לפייסבוק, ומבקשת מאיתנו לחתום כעת על תנאי שימוש חדשים שמאפשרים שיתוף מידע עלינו עם פייסבוק אם אנחנו רוצים להמשיך להשתמש באפליקציה. "תנאי השימוש השתנו לרעתנו אבל אין לנו ברירה אלא להסכים כי אנחנו מכורים", הוא אומר. "אין לי כדור בדולח שצופה את העתיד, אבל הניסיון מלמד שמוצרים חינמיים תמיד מגיעים בסוף עם איזשהו תג מחיר".

אז מה תאמר לחבר שישאל אותך אם כן או לא להשתמש בביט?
"אסביר לו שברמת הצרכן הבודד, זה לא משנה אם יהיה שם או לא, אבל בראייה משקית זו טעות. אם לחברות כרטיסי אשראי לא תהיה בסוף יכולת אמיתית להתחרות בבנקים, אז המחירים יעלו".

"הרגולטורים נרדמו בשמירה"

מה הסוד של ביט? נכון, זו אפליקציה טובה, אבל גם המתחרות שלה - פיי ופייבוקס טובות - ולא נבדלות ממנה משמעותית. פייבוקס אפילו מוזילה עלויות לעסקים קטנים (פסיכולוג, מאמן כושר, יועצים למיניהם), כי היא מאפשרת לצבור את הכסף באפליקציה ולמשוך אותו בבת אחת, במקום לשלם עמלת שורה על כל משיכה לחשבון הבנק. אז איך בכל זאת הצליחה ביט להשיג דומיננטיות כל כך גדולה בשוק אפליקציות התשלום?

קודם כל, היא הייתה הראשונה בשוק, כי הושקה ב־2016. פייבוקס אמנם הייתה קיימת עוד קודם, אך נרכשה בידי דיסקונט וקודמה על ידו כמתחרה רק החל מ־2017. יתרון הראשוניות של ביט הועצם בזכות "אפקט הרשת", שמכונה גם "אפקט ההדדיות". הרי כדי להעביר כסף למישהו בביט אתה חייב להתקין ביט בעצמך, וכך, גם בלי לרצות בכך באופן מיוחד, כל משתמש בעצם מקדם את האפליקציה בקרב מכריו. "תורידי ביט, וככה תשלמי לי", אמרה לי בזמנו אמא של אחד הילדים בגן. זה היה ב־2019, והשאר היסטוריה.

"זו הסיבה שאני כל כך נזעק", אומר שטרום. "כשנוצר מנופול שמונע בידי אפקט הרשת, כל כך קשה להילחם בו. הוא הופך להיות מונופול מושרש. כמו עדר, כולם הולכים לאפליקציה אחת, לערוץ אחד, למנוע חיפוש אחד".

בבנק הפועלים לא מבינים מדוע דווקא ההצלחה שלהם הופכת מוקד לביקורת: "אותנו לא הפתיעה ההצלחה של ביט מכיוון שהיא הייתה תוצר מדויק של מחקר לקוחות משמעותי כפי שהלקוחות רצו", אומר שרמן. "הנהלת הבנק קיבלה אז החלטה להתקדם עם ביט אחרי שהובהר לה כי האפליקציה תפגע משמעותית בהכנסות של הבנק מהעברות בין חשבונות ותעלה הרבה מאוד כסף, ובמקביל הכנסותיהן של חברות כרטיסי האשראי גדלו משמעותית כתוצאה מהפעילות החדשה הזו".

חבר הכנסת לשעבר מטעם "כולנו", רועי פולקמן, שהיה מעורב מאוד ברפורמת שטרום, לצד מי שיזם אותה, שר האוצר ממפלגתו, משה כחלון, טוען בהקשר זה שהמפתח לעצירת כוחה המופרז של ביט חייב לעבור דרך עצירת אפקט ההדדיות. "למשל, אם אדם יוכל להעביר כסף מביט לפיי, כל הסיפור של המונופול יעצר. הרגולטורים נרדמו בשמירה".

פולקמן הוא כיום יו"ר "פורום מחוללי התחרות" (תפקיד בתשלום), שמאגד תחתיו מלבד חברות כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיות גם את שלוש החברות שמספקות "הלוואות עמית לעמית": טריא, בלנדר ו-BTB. אפקט ההדדיות, הוא אומר, מקביל לדמי הקישוריות שהיו בזמנו בשוק הסלולר בימים שלפני הרפורמה מ-2011, כאשר שיחות מסלקום לפרטנר לדוגמה היו כרוכות בתוספת תשלום. "דמי הקישוריות שבוטלו היו אחד הדברים הדרמטיים שעשתה הרפורמה. עד אז היו משפחות שלמות שהלכו למשל עם סלקום, כדי לחסוך את התשלום הזה".

"ביט עלולה לדרוס מתחרים"

ההזדעקות של שטרום ושותפיו למאבק, יחד עם הצעדים שאותם מתכננים כעת בבנק הפועלים, מגיעים על רקע התפתחות קריטית שעוברת בימים אלה על תחום כרטיסי האשראי. בסוף דצמבר חויבו כל העסקים הגדולים בישראל, בעלי מחזור של יותר מ־100 מיליון שקל בשנה, להתחבר לטכנולוגיית EMV, שמאפשרת לבצע "עסקאות חכמות" בכרטיס אשראי. החל מהקיץ כבר כמעט כל בית עסק בישראל יחויב להתחבר לטכנולוגיה הזאת, שתאפשר למשל תשלום עם הטלפון הנייד בקופה בחנות, כחלק ממה שאמור להפוך ל"ארנק דיגיטלי".

כל אחת מחברות כרטיסי האשראי מאפשרת כיום תשלום עם הנייד דרך האפליקציה שלה. אבל מי נותר בחוץ? מי שעדיין מחזיק בכרטיס אשראי בנקאי של הפועלים או לאומי. במילים אחרות, אם יש לכם כרטיס ישראכרט שהונפק על ידי בנק הפועלים לא תוכלו להשתמש באפליקציית "any pay" של ישראכרט.

ולפועלים וללאומי יש כאמור את הארנקים הדיגיטליים שלהם, והם מאפשרים תשלום דרכם, אך כאן היוצרות מתהפכות, ואם הם רוצים להרחיב את השימוש בהן מעבר לקהל לקוחות הבנק, הם אלה שזקוקים לחברות כרטיסי האשראי. ביט רוצה שכל המשתמשים שלה יוכלו להשתמש באפליקציה כארנק דיגיטלי בחנות. לכן היא פנתה לחברות כרטיסי האשראי ולבנקים והציעה להם לאפשר ללקוחות שלהם להכניס את כרטיסי האשראי שיש ברשותם, ושהם הנפיקו להם, לתוך הארנק של ביט. בינתיים מתנהל מו"מ לשיתוף הפעולה עם בנק מזרחי-טפחות. לפי הערכות, הוא יאפשר ללקוחות שלהם להנפיק כרטיס אשראי בנקאי להטעין אותו בארנק של ביט, וישלם לביט תמורת "הזכות" הזו.

ומה אם לא יהיו עוד גופים כמו מזרחי טפחות שיסכימו לכך? כאן, טוענים גורמים בשוק, ביט מנסה לייצר בעצם עליונות בשוק באמצעות אותו ביט קארד שהזכרנו. נכון שלפי "רוח הרפורמה" יש בעייתיות בכך שבנק הפועלים ינפיק, באמצעות ביט, כרטיסי אשראי ללקוחות שאינם שלו, אבל בבנק מצאו לכך פתרון: "מועדון לקוחות", כמו "לייף סטייל" של סופר פארם, או כרטיסי האשראי של שופרסל, שעובדים במודל של חלוקה בעמלות בין מנפיקת הכרטיס לבעלת המועדון. ביט, ככל הנראה, גם מצאה חברת אשראי שתלך איתה למהלך הזה: כאל, אותה חברה שהושארה ברפורמה בידי בנק דיסקונט.

לפי הגורמים, אחרי שלביט יהיה כרטיס אשראי "משלה", היא תוכל להגיד למי שינסה לשלם דרך הארנק הדיגיטלי שלה: חברת האשראי שלך לא מאפשרת לך להטעין את הכרטיס בארנק שלנו? קח את כרטיס האשראי שלנו, שכן עובד בה. במילים אחרות, ייווצר מצב שמי שלא ירצה לתת אישור לכרטיס שלו לפעול בתוך הארנק של ביט, עלול פשוט לגלות יום בהיר אחד שהלקוח אבד לו, אחרי שקיבל מביט כרטיס אשראי חדש. במקרה כזה, גם שאר השחקנים במערכת - חברות כרטיסי האשראי ואולי גם בנקים נוספים - עלולים למצוא את עצמם נכנעים לכוח העצום של ביט.

"השלב הראשון הוא לשלם לביט על היכולת לאפשר ללקוח לשלם עם הארנק שלה, כי זה מה שהוא ידרוש, ולא תהיה ברירה אלא להסכים. זה עשוי להיות עוד מודל עסקי מבחינתה. אחר כך ביט עלולה פשוט לדרוס את המתחרות", טוענים הגורמים.

בבנק הפועלים דוחים את הביקורת: "תשלום בנגיעה מחייב לראשונה לקבל אישור של מנפיק הכרטיס והתחלנו לנהל מו"מ עם כל המנפיקים בשוק. כך עושים את זה בעולם וכך עשתה גם אפל כשהחלה להיערך להשקת אפל פיי בישראל. פנינו לכל המנפיקים, חלקם הבינו מיד לאיפה הולך השוק ומה נכון עבור הלקוחות ונתנו את הסכמתם וחלקם עדיין לא.

"הסירוב הבלתי סביר של חלק מהבנקים וחברות כרטיסי האשראי לאפשר ללקוחות ביט המשך שימוש בביט לטובת תשלום בנקודות המכירה יצר לנו מציאות חדשה, בה חלק נכבד מהלקוחות לא יוכלו להשתמש בביט לתשלום בחנויות בנגיעה. זו פגיעה קשה בלקוחות ובחוויה שלהם והיינו חייבים לתת לזה פתרון. מכיוון שכרטיס אשראי בנקאי לא היה רלוונטי בשל מגבלת החשבון, פנינו לשלוש חברות כרטיסי האשראי על מנת לגבש פתרון ובחרנו בכאל".

"פועלים עושה עם ביט סוג של 'אצבע משולשת'", זועק מנגד שטרום. "אתם ביקשתם ממני לצמצם נוכחות בכרטיסי אשראי ואני מרחיב אותה. אך למיטב הבנתי הוא גם עושה יותר מזה. הוא בא לבנקים אחרים וחברות כרטיסי אשראי ואומר להם: אני רוצה את הלקוחות שלכם, ואני גם רוצה שתשלמו לי על זה. זה פחות או יותר כמו להיכנס לבית של מישהו ולהגיד לו: 'אם לא אקבל פה עכשיו חדר עם מקלחת ומטבח ניקח לך את הדירה'".

יותר מכך, אם הסדר כזה מתממש, כפי שכנראה יקרה עם מזרחי-טפחות שכאמור עשוי לשתף פעולה עם הארנק הדיגיטלי של ביט, הרי שזה עלול להיחשב כהסדר כובל. "ביט פונה לבנק אחר ואומרת לו: בוא נתחלק בלקוחות שלך, מה אתה אומר? אני אציע להם את שירות ביט, אתה תיתן לי כסף ותיתן לי גם את המידע על הלקוחות שלך כי גם זה קיים פה, ומחר אוכל גם לפנות אליהם בעוד הצעות ועכשיו אנחנו שותף", מסביר שטרום. "כשמתחרים עושים שותפויות, זה תמיד נגמר בזה שהצרכנים סובלים. כי הדבר הראשון שעולה על דעתם זה איך להעלות מחירים ואיך לצמצם את השירות וזה מה שאנחנו נראה פה".

אגב, כל זה נכון למשתמשי אנדרואיד. מי שיש לו אייפון יוכל לשלם עם הנייד רק דרך אפל-פיי שצפויה להיכנס לארץ בקרוב. אבל אפל-פיי - אף שהיא תגבה מחברות כרטיסי האשראי עמלה גבוהה - מעוניינת שהן יצליחו, כדי ששיתוף הפעולה ביניהן יימשך. ביט, לעומת זאת, מייצרת שיתופי פעולה מסחריים עם מתחרות.

"עשר שנים בשירות המדינה", אומר שטרום, "לימדו אותי שאו שאתה שורד ומתחרה, או שהורגים אותך. זה ג'ונגל. אנחנו עוד נסתכל ממרחק של כמה שנים על 'שנות ביט' ונצחק על עצמנו איך לא הבנו את התוכנית. אם לבנק הפועלים יש מיליון וחצי לקוחות, הרי שלביט יש הרבה יותר לקוחות (לפי הערכות, 70% ממשתמשי ביט אינם לקוחות הפועלים, ובשילוב עם הביט-קארד מדובר במאגר פוטנציאלי של לקוחות גם עבור הבנק. בביט דיווחו על 4.7 מיליון הורדות שצברו עד כה ועל יותר משני מיליון משתמשים, ה' ו').

"הביט-קארד הוא אולי אמצעי הסחת הדעת היפה ביותר שנראתה כאן בשנים האחרונות, למשהו שנראה כמו מתחרה חדש אבל בעצם התפקיד העיקרי שלו הוא לשלוח חייל כדי לשתק את המתקיפים. הפועלים רוצה לשתק את ישראכרט ומקס לפני שהן מגיעות לשוק שממנו חיים הבנקים בישראל, וזה שוק האשראי למשק הבית".

מה הכוונה בלשלוח חייל כדי לשתק את המתקיפים?
"צריך להבין כיצד מתנהג מונופול שעומד להיות מותקף על ידי שחקן חדש. הוא רואה את המתחרה החדש מתארגן להתקפה ואומר: 'במקום שאני אחכה לו בשוק שלי ואז אתגונן שם - אני אתקוף אותו בשוק שלו'. הזירה שהוא חי ממנה באופן רגיל. שוק התשלומים בכרטיסי אשראי בישראל מגלגל 350 מיליארד שקל בשנה".

לו היית הממונה על התחרות היום, מה היית עושה אחרת?
"הייתי בא לבנק הפועלים ואומר לו: נייס טריי חבר'ה. הנה כרטיס 'עצור', ואם לא - נלך לבית משפט. לא לזה התכוון המחוקק וברור שלא בשביל זה עשינו רפורמה שעברה בכנסת ברוב של 64:0. ואז בנק הפועלים היה מפסיק את המהלכים של ה'ביט-קארד' וממשיך להפעיל את הביט הרגיל. האם המהלך הנוכחי של ביט הוא מהלך עסקי מבריק? רק אם את חושבת שלנסוע באין כניסה כשאין שוטר זה מהלך מבריק. בעיניי לסכל חוק ורפורמה שבאו לחולל תחרות זה לא 'מבריק' אלא תחבולני והכשלת רצון הציבור".

החברים שלי ביקשו שלא אכתוב משהו ביקורתי על ביט, כי "ביט זה החיים".
"אם ביט זה החיים, בואי נשאיר את החיים כמו שהם, ולא ניתן לה להשתלט על שוק כרטיסי אשראי כי זה השלב הבא".

"יהיה כאן אפילו יותר ריכוזי"
בשבוע האחרון החליטו המבקרים להעלות הילוך. בלובי 99 שלחו מכתב למפקח על הבנקים בבנק ישראל, יאיר אבידן, ולפיו הביט-קארד "מהווה סתירה מוחלטת למטרתה המרכזית של הרפורמה בבנקאות, כאשר הבנק הגדול במדינה, המהווה לטעמנו מונופול במערכת הבנקאית, מרחיב את פעילות כרטיסי האשראי שלו במקום לצמצמה".

"זה כשנתיים וחצי אנו דוחקים ברשות התחרות להכריז על פועלים ולאומי כמונופולים או לפחות כקבוצת ריכוז. אבל הרשות סבורה בטעות שמדובר בכניסה לטריטוריה של בנק ישראל וזו אחת התוצאות", אומרת עו"ד לינור דויטש, מנכ"לית הארגון. "בנק הפועלים מנצל את המצב הנוכחי, שבו הקורונה והבחירות המתמשכות מסיטות את תשומת הלב של הציבור והרגולטורים, כדי להעביר את המהלך מתחת לרדאר".

פרופ' אבי בן בסט חרד ממצב שבו - אם ביט תצליח לקדם את תוכניותה - השוק הפיננסי בישראל יהיה אפילו יותר ריכוזי מזה שהיה כאן טרום הרפורמה. אך הוא מזהה בעיה נוספת, וזו נעוצה דווקא בגזרת כאל-דיסקונט-הפועלים. בכרטיס הביט-קארד, הרי, מתהווה שילוב ידיים בין כאל, ששייכת לדיסקונט והבינלאומי, לבין ביט של בנק הפועלים. זו ההוכחה לדבריו שהיה צריך להפריד גם את כאל מהבנקים בזמנו, כפי שהציע לעשות בוועדת שטרום, אך היה בעמדת מיעוט.

"המהלך הזה מוכיח שהפרדת כאל מדיסקונט היא עניין דחוף. כל מה שקורה פה הוא בניגוד מוחלט למה שרצינו להשיג, זו נסיגה לאחור", אומר בן בסט, "במקום שתיווצר תחרות, נוצר שיתוף פעולה בין הפועלים לכאל, כלומר לדיסקונט. ואז אנחנו מקבלים חברת כרטיסי אשראי שמחוברת לשני בנקים, לא אחד. במקום להגדיל את התחרות, רק הגדלנו את הריכוזיות. ואז מה עשינו כאן?".

אז לאן נעלמו הרגולטורים בסיפור הזה? בבנק ישראל אומרים שהם מכירים את הנושא, בוחנים אותו ולא מקלים בו ראש (ראו הרחבה בתגובות). מיכל הלפרין, הממונה על התחרות, מציגה תמונת מצב מורכבת יותר. לדבריה, "בחלוף עשרות שנים של סטגנציה בענף הבנקאות ושל דואופול פועלים-לאומי, סוף-סוף רואים את ניצני התחרות. רואים שדברים מתחילים לזוז. שנים ראינו שהבנקים לא מתאמצים להתחרות ולקחת זה לזה לקוחות. כעת מגיע בנק הפועלים ועושה שימוש באפליקציה שלו כדי לתת שירותים למי שאינם לקוחות קבועים שלו. זה מה שרצינו שבנקים יעשו. זה נקרא תחרות, ולא היינו רוצים לדכא מהלך כזה רק כדי לשמור על חברות כרטיסי האשראי".

הלפרין גם מזכירה את מה שמרחף כעת ברקע, כניסתן לישראל של שתי הענקיות אפל וגוגל. "לא היינו רוצים לראות את אפל-פיי, גוגל-פיי ודומיהם משתלטים על שוק אמצעי התשלום ועל הארנקים הדיגיטליים, ובנק הפועלים נערך להתחרות בגופים האלה. מטרת ועדת שטרום והחוקים שנחקקו בעקבותיה הייתה להפריד את חברות כרטיסי האשראי כדי שהן יתחרו בבנקים על מתן אשראי לצרכנים. (לצורך כך) לחברות כרטיסי האשראי ניתנה הגנת ינוקא, אך מצד שני אף אחד לא רצה למנוע מבנק הפועלים להתחרות. מה עוד שעד כה, גם הצרכנים נהנים מהשירותים של ביט בחינם וגם חברות כרטיסי האשראי נהנות מעמלת הסליקה שאפליקציות התשלום כולל ביט משלמת להן".

ומה בנוגע להסדרים הכובלים לכאורה? "אנחנו בוחנים את ההסכמים בימים אלה ממש בעקבות התלונות שהגיעו אלינו", היא אומרת. "בנוגע לכאל-פועלים, ייתכן שיש כאן שיתוף פעולה של גורמים מתחרים בשוק של מתן אשראי ונבחן זאת בזהירות. ובכל מקרה, אנו בוחנים את כל הטענות שהועלו מול דרישות החוק כדי לוודא שאין פגיעה בתחרות, ואם נזהה פגיעה, לא נהסס לפעול.

"בכל הנוגע לתחום אפליקציות התשלום רשות התחרות לקחה על עצמה לבחון אם יש בכוחן של אפליקציות התשלום ליצור לעצמן כח שוק מונופוליסטי. בין היתר נבחן האם בשוק הזה אנחנו מדברים אירוע של The winner takes it all, כפי שלמשל קורה עם הרשת החברתית פייסבוק, או שיש מצב של multi-homing שבו אדם אחד משתמש בכמה אפליקציות וקל לו לבחור ביניהן".

הפועלים: "לא ניתן להצביע על שום צעד אנטי תחרותי שהבנק נקט"

בנוסף לדבריו של גולן שרמן המובאים בגוף הכתבה, נמסר מבנק הפועלים: "לא יכול להיות שאפליקציית ביט תהפוך לקורבן של ההצלחה והפופולריות שלה בציבור הרחב. ההצלחה של ביט מקפיצה את כל המתחרים ובמקום לעודד אותם לפתח מוצרים מתחרים, היא גורמת להם להפנות את כל מרצם לערעור ההצלחה שלה. בפועל, לא ניתן להצביע על כל צעד אנטי תחרותי או שאינו לגיטימי שהבנק נקט, נהפוך הוא, אנחנו מגדילים את השימוש בכרטיסי אשראי על חשבון המחאות ומזומן ומזה נהנות חברות כרטיסי האשראי".

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בנק ישראל בוחן באופן שוטף את ההתפתחויות בשוק ואת שירותי התשלום המוצעים על ידי גופים המפוקחים על ידו. כך נעשה גם בנוגע לסוגיה הנ"ל, בכובד ראש ומול כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות בחינת העמידה של שירותים אלו בהוראות חוק ורגולציה.

"בנק ישראל פועל לקדם את שוק התשלומים בישראל על מנת להבטיח שירותי תשלום ברמה גבוהה, להסיר חסמי כניסה על מנת ששחקנים חדשים ייקחו חלק בשוק התשלומים המקומי, וליצור את התשתית עליה תוכל להתפתח חדשנות בתחום זה".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "הנושא נמצא בבחינה".

כרטיס אשראי זו רק ההתחלה: הבנקים בונים על פאסטר פיימנט

העתיד של עולם התשלומים טומן בחובו איום על חברות האשראי שהוא אפילו גדול מזה שמתרחש עכשיו, כאשר הבנקים הגדולים מנסים לפלוש לתחומן. בעוד כיום אפליקציות התשלום הן מבוססות כרטיס אשראי, בעתיד אנחנו צפויים לראות העברות שנעשות מחשבון לחשבון, בלי כרטיס אשראי שמעורב באמצע. הדבר הזה יתבצע באמצעות טכנולוגיה המכונה Faster Payment. היא מקבילה להעברות הבנקאיות שאפשר לבצע היום, רק שהעברה בנקאית לא מתרחשת באופן מיידי.

חמשת הבנקים הגדולים מפתחים את הטכנולוגיה הזו בשנים האחרונות באמצעות חברת מס"ב - מרכז סליקה בנקאי - חברה פרטית שמצויה בבעלותם. מס"ב אחראית לכמעט כל ההעברות הבנקאיות שמתבצעות במערכת, כמו למשל העברת המשכורת מחשבון הבנק של המעסיק שלכם לחשבון שלכם.

איך זה יעבוד? תחשבו על זה ככה: בפעם הבאה שתרצו לשלם לבייביסטר או למורה לאנגלית של הילד בביט, כבר לא תצטרכו להזין כרטיס אשראי, אלא תוכלו להעביר את הכסף ישירות מהחשבון שלכם אל החשבון של המורה, דרך אפליקציה, ובאופן מאובטח ומיידי. הטכנולוגיה הזו מנטרלת גם את עמלות הסליקה שגובות חברות האשראי ומכבידות כיום על ההוצאות של הבנקים. וכשהטכנולוגיה תתממש, ובטח אם היא תאפשר העברות מהירות גם בבתי עסק בתשלום בארנקים אלקטרוניים, חברות כרטיסי האשראי עלולות להיות בבעיה.

רפורמת שטרום: למה הוקמה, האם הצליחה ולאן נעלמה הוועדה ליישומה?

ארבע שנים אחרי שהוביל את הרפורמה המוצלחת בסלולר נכנס משה כחלון לתפקיד שר האוצר עם אספירציות גבוהות בהרבה: לעשות זאת שוב, הפעם בגזרת הבנקים. "שלושת הבנקים הגדולים בישראל אוחזים בנתח שוק של 73%. זו תחרות?", תהה בנאום בתחילת 2015. נתח השוק של דואופול פועלים-לאומי היה אז 65%, ומשמעותו הייתה כוח מיקוח נמוך למשקי בית ולעסקים קטנים מול הבנקים, שעליו הם שילמו ביוקר. הריבית על הלוואות למשקי בית למשל הייתה גבוהה למדי ב-2013, כך לפי סקירת האוצר מראשית דיוני הרפורמה, ועמדה על 7.5%. כך נולדה "רפורמת שטרום" שהמטרה שלה הייתה להכניס תחרות בשוק הפיננסים ולהוריד את יוקר המחיה הפיננסי למשקי בית ולעסקים הקטנים.

הציר האחד ברפורמה היה הכנסה של עוד שחקנים לשוק האשראי, כדי שמחירי ההלוואות יירדו, וזו הסיבה שהוחלט על הפרדת חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי-קארד (היום מקס) מהפועלים ולאומי. בציר האחר, הרפורמה פעלה לכך שיוכל להתפתח בישראל "זאפ פיננסי" שדרכו נוכל להשוות בקלות רבה בין מחירם של מוצרים פיננסים. הוועדה ישבה לדיונים ב-2015-2016 והחוק עבר בתחילת 2017 ברוב של 64 חברי כנסת ואפס מתנגדים.

אבל זה לא קרה ללא מאבק איתנים שניהלו הבנקים נגד כמה מסעיפיו, דרך לוביסטים שהציפו את ועדת הרפורמות בכנסת. בראש הוועדה עמד שר המודיעין היום ואז ח"כ ממפלגת כולנו, אלי כהן. "הלוביסטים הציפו את הוועדה, זה היה מתסכל", נזכר ברק גונן, יו"ר משותף של "צדק פיננסי" שנכח בדיונים, "הם בעיקר ניסו למסמס, להשהות תהליכים, להטיל הסתייגויות על כל דבר. אלי כהן היה מגויס. בשלב מסוים הוא אמר: אני קורא לחברי הכנסת להצביע בעד, וזה מה שהיה". בסיום הדיונים בוועדה אמר כהן: "זו רפורמה היסטורית, כי במשך 47 שנים לא נפתח אף בנק חדש בישראל. הנהנים הישירים מהמהלך יהיו לקוחות הבנקים שיהפכו מלקוח שבוי ללקוח מחוזר".

האם הרפורמה הצליחה? היא הצליחה בכך שלפי בנק ישראל, נכון ל-2019 23% מסך האשראי הצרכני כבר מסופק על ידי גופים חוץ-בנקאיים, בהשוואה ל-16% בלבד ב-2015. אבל הריביות על ההלוואות למשקי בית בבנקים עדיין נמוכות יותר בממוצע מאשר אלה שניתנות בחברות כרטיסי אשראי. מדוע זה כך? "כי אנחנו עדיין בראשית הדרך", מסביר משה קאשי, אחראי תחום הפיננסים בלובי 99. "לבנקים יש גישה למקורות מימון זולים להון - פקדונות של הציבור, הלוואות מבנק ישראל, והנפקת אג"ח בשוק ההון. חברות כרטיסי האשראי לא יכולות להתממן דרך פיקדונות של הציבור והם גם לא מקבלות הלוואות מבנק ישראל. כדי שהן יוכלו להתחרות בצורה טובה יותר הן צריכות להגדיל את תיק האשראי שלהן. לכן, החוק מגביל את הבנקים לתקופה של מספר שנים, כדי לאפשר לחברות כרטיסי האשראי לצבור נתח שוק ולהגדיל את תיק האשראי שלהם".

חוק שטרום גם קבע שאת החוק תלווה ועדת יישום בראשות מנכ"ל משרד האוצר וראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, שצריכה להגיש מדי חצי שנה לממשלה ולכנסת דין וחשבון על עבודתה והמלצותיה. עד היום הוגשו רק שני דוחות, האחד במאי 2018 והשני שנתיים אחר כך, במארס 2020.

"דחפנו את הרפורמה עם המון אנרגיה, היא הייתה בבת עינינו", אומר רועי פולקמן, שבזמן הרפורמה היה יו"ר סיעת כולנו. "אבל מסוף 2018 אין מי שדוחף את הרפורמה. העובדה הזו, בשילוב עם המשבר הפוליטי ומשבר הקורונה, אפשרה לבנקים לפעול כדי לחתור תחתיה. הרפורמה התחרותית אינה בראש מעייניו של בנק ישראל, ואגף תקציבים באוצר חלש מאוד בשנתיים האחרונות. גם רשות שוק ההון ורשות התחרות לא היו מספיק בעניין. אז הבנקים ניצלו את הוואקום הזה".

ממשרד האוצר נמסר כי "העבודה על כתיבת הדוח נמצאת בעיצומה והיא צפויה להיות מוגשת לכנסת בתקופה הקרובה"

"פגענו בבנקים, לא מספיק היטבנו עם הצרכנים"

כיצד רואה פרופ' נתן זוסמן, לשעבר ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל וחבר ועדת שטרום, את התהליכים המתרחשים כעת בגזרת ביט, ארבע שנים אחרי הרפורמה? זוסמן, כיום פרופסור לכלכלה במכון ללימודים מתקדמים בז'נבה, שווייץ, לא היה סבור אז שהפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הייתה צעד נכון לעידוד תחרות. הוא סבור כך גם היום, ולדבריו התוצאה של הצעד ההוא הם ניסיונות המעקף של הרפורמה שאנחנו רואים כעת.

ישראל, הוא אומר, היא אחד המקרים היחידים בעולם שבהם בנקים אינם מחזיקים בחברות כרטיסי האשראי. "קשה להכניס תחרות במשק כל כך קטן ולענף כמו בנקאות שיש בו יתרון לגודל", אומר זוסמן בראיון זום מז'נבה. "בענפים שבהם קיים היתרון הזה, בסוף רק החזקים שורדים. ראינו זאת גם בהקשר לרפורמת הסלולר, כאשר נוספו אמנם שחקנים והמחירים ירדו, אבל עכשיו שוב מתחילה התכווצות בשוק עם עסקת סלקום-גולן טלקום. אלה לא דברים בלתי צפויים".

אז איך מעודדים תחרות?
"החכמה היא איך אתה מפקח ואיך אתה מוודא שהשחקנים הגדולים - בגלל יתרון הרשת, כמו במקרה של ביט - לא ינצלו את כוחם לרעה מול הצרכנים. עוד צעדים חשובים שהובלנו כחלק מהחוק ותרמו לצרכן היו מתן האפשרות למעבר קל בין בנקים והורדת החסמים לכניסה לשוק הפיננסים, כדי שנראה בו עוד שחקנים.

"עם זאת, עד היום אני מאמין שיכולנו להשקיע את המשאבים והזמן שהקדשנו לדיונים בוועדה בטיפול בסוגיות בוערות יותר במשק הישראלי, כמו אי-השוויון בהכנסות ופריון העבודה הנמוך. זה לא כל כך פשוט להעתיק את רפורמת הסלולר לבנקים. נכון, פגענו בבנקים, אבל האם היטבנו עם הצרכנים? בינתיים עוד לא רואים את זה מספיק".