הורים וילדים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
שני פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים דחו בשנה האחרונה ניסיונות של בתי המשפט לענייני משפחה לקבוע מבנה חדש של הורות "משולשת", מבנה משפחתי שבו יוכרו באופן פורמלי שלושה הורים עבור ילד.
פסק הדין הראשון החל את דרכו המשפטית עוד בשנת 2014, בעקבות סכסוך בין שלושה "הורים", שיצרו ביניהם הורות משולשת באופן עצמאי, באמצעות הסכם הורות משותפת. שתי נשים שהיו בנות זוג חתמו עם גבר חד-מיני על הסכם הורות, לפיו אחת מבנות הזוג תהרה מזרעו, לאחר שיפרה ביצית שתרמה בת הזוג האחרת, וכך תהיינה לילד שתי אימהות ואב.
במשרד הפנים ניתן לרשום שני הורים בלבד, ולכן רק בת הזוג אשר נשאה את ההריון וילדה את הבן, הוכרה כאם, בנוסף לאב.
לאחר מספר שנים פרץ סכסוך בין בנות הזוג, והאם המוכרת חברה עם האב כדי למנוע מבת הזוג האחרת קשר עם הילד, על אף שזו גידלה אותו כאם לכל דבר במשך מספר שנים, ובניגוד להסכם ההורות שנחתם בין שלושת ההורים.
בית המשפט לענייני משפחה נעזר בחוות-דעת מומחים לגבי טובת הילד, ופסק כי יש להכיר בבת הזוג כאם נוספת חוקית לכל דבר. על פסק הדין ערערו לא רק ההורים הפורמליים, אלא גם היועץ המשפטי לממשלה בשם המדינה, לאור הקביעות העקרוניות והתקדימיות שבהכרה בהורות משולשת.
בית המשפט המחוזי, שדן בערעור, הפך את פסק הדין, קיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה נגד הכרה בהורה שלישי, וקבע כי "מעבר לסוגיות ההשקפתיות, האתיות והערכיות שיש לשקול בעת שדנים בהכרה בהורה שלישי, קיימות השלכות רוחב כלכליות לא מעטות לרבות בדיני ביטוח לאומי ודיני המס. לא ניתן ליצור מצב משפטי של הורה שלישי, בטרם שנבחנו כל ההשלכות הרבות שיש להכרה כזו, על מכלול ההיבטים המשפטיים והכלכליים שהצהרה מסוג זה תשפיע עליהם. מלאכה זו נתונה בידי המחוקק".
ניסיון נוסף להכרה בהורות משולשת נעשה לאחרונה בתיק יוצא דופן אף הוא, הפעם בעולם המוסלמי. אישה נשואה ואם לילדים הרתה ממאהבה הנשוי והתגרשה מבעלה. מאחר שבני הזוג אינם יהודים, ולפיכך אין חשש להכתים את הילד כ"ממזר", בית המשפט איפשר לצדדים לערוך בדיקת אבהות, ובכך לשנות את רישומו של האב במשרד הפנים, לאב הביולוגי האמיתי, קרי המאהב, במקום הבעל, הרשום כאב כברירת מחדל.
כעבור מספר שנים הבעל לשעבר עתר להכיר בו כאב נוסף של הילדה שנולדה, בטענה כי הוא מקיים הסדרי שהות עם שני אחיה הגדולים, שהם ילדיו הביולוגיים, ואילו היא נותרת מקופחת, ללא אב פעיל. לטענת הבעל לשעבר, המאהב, אביה של הילדה, אומנם הכיר בה, אך לא זנח את חיי נישואיו ואת משפחתו המקורית, שם הילדה אינה רצויה.
בית המשפט לענייני משפחה הורה למנות מומחה שיבחן את טענות הבעל לשעבר, האם טובת הילדה היא להכיר בו כאב נוסף, אולם גם במקרה זה ההחלטה בוטלה במסגרת הערעור.
בית המשפט המחוזי קבע כי מאחר שלילדה יש שני הורים ביולוגיים מוכרים, לבעל לשעבר אין כלל מעמד לפנות לבית המשפט בנושא זה ולבקש הכרה כאב נוסף.
תיק זה פשוט יותר מהמקרה הקודם, שכן אין בו הסכם מוקדם בין הצדדים, שמכוחו ניתן לטעון להורות הסכמית, וכן לא היה קשר ארוך-שנים של הורות בין האב לילדה.
לאור זאת התביעה נדחתה על הסף, כשבית המשפט חוזר על ההלכה המשפטית לפיה לא ניתן להכיר בהורות משולשת מכוח פסיקה יצירתית וללא חקיקה מתאימה.
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה