השופט יוסף אלרון / צילום: רפי קוץ
שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, קיבל בחלקם את העררים שהגישו סנגורי הנאשמים בתיק האלפים בנוגע לקבלת חומרי חקירה.
בסיום החלטתו הארוכה כתב השופט אלרון כי "לעררים אשר במוקד החלטה זו נודעת רגישות ציבורית רבה, שאינה נובעת דווקא מהסוגיות המשפטיות המתעוררות בהם, כי אם מהחשדנות הרבה האופפת אותם. כפי שציינתי לעיל, חשדנות זו באה לידי ביטוי אף בהתנהלות באי-כוח הצדדים ובטענותיהם, אולם לא מצאתי כי יש לה יסוד".
השופט אלרון הוסיף וכתב כי "לנוכח רגישות ציבורית זו, מצאתי לנכון לדון בפירוט בטענות העוררים, באופן החורג מהנהוג במסגרת ערר על החלטה בבקשה למסירת חומרי חקירה; ואף נקטתי גישה מרחיבה למדי באשר לפרשנות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי", כלומר לטובת הנאשמים.
אלרון כתב כי חובה על הפרקליטות "לאפשר למומחים מטעם העוררים לבצע פעולות לשחזור שיחות מחוקות במכשיר הטלפון של אילן ישועה (מנכ"ל וואלה לשעבר) במשרדי רשויות החקירה ובפיקוחן, וכי על בית המשפט המחוזי לשוב ולעיין בחומרי 'תיק 1000 הישן' על-מנת לבחון אם יש לראות בחלקים ממנו חומר חקירה לעניין ההליך".
אלרון מתח ביקורת על עמדת התביעה, לפיה אין חובתה להעביר פרוטוקולים מתוקנים של חקירות לאחר שהתברר כי נפלה בהן טעות.
לדבריו, "בהתאם לכלל הראיה הטובה ביותר, הקלטות חקירות ושיחות עם נאשמים הן המהוות ראיה בתיק, ואילו תמלול ההקלטות נועד אך להקל על הצדדים ואינו מהווה ראיה עצמאית. אף אין מחלוקת כי לעתים נופלות שגיאות בתמלילים אלה בתום-לב, ואין לזקוף שגיאות אלה לחובת רשויות התביעה. אולם לא ניתן להשלים עם האפשרות שבמקרים שבהם נודע לתביעה כי תמלילים אשר נמסרו לנאשם אינם מדויקים, היא תימנע מלעדכנו בעניין".
אלרון הוסיף וכתב כי "התנהלות מעין זו גובלת בהטעיית הנאשם, עלולה לפגוע בהגנתו וודאי שאינה מתיישבת עם חובת ההגינות הכללית המוטלת על רשויות התביעה".
אלרון קבע בהחלטתו התקדימית כי "במקרים שבהם נודע לרשויות התביעה כי נפלה טעות בתמלילים שהוגשו לעיון הנאשם, עליה לעדכנו בעניין בהקדם האפשרי ולמסור לעיונו את התמלילים המתוקנים. לדידי, חובה זו חלה על רשויות התביעה בכל שלב עד לסיום ההליך".
החלטתו של אלרון זו נוגעת לפולמוס אודות תרגיל החקירה שנעשה לשאול אלוביץ ובנו אור, ואשר נדון בהרחבה בגלובס בהקשר להחלפת ייצוגו המשפטי של שאול אלוביץ.
עוד כתב אלרון כי על הפרקליטות למסור חומרים נוספים, וביניהם טיוטת הסכם העסקה של ניר חפץ בקבוצת בזק, קלסרי החפיפה של שלמה פילבר וכן מידע בעניין האופן שבו נוהלו תכתובות מטעם נציגי רשויות החקירה עם ישועה.
הפרקליטות לא מחויבת למסור אישורי היועמ"ש לחקירה נגד נתניהו
מנגד, השופט אלרון קבע בהחלטתו קביעה משמעותית בנוגע לפולמוס בשבועות האחרונים אודות הסכמות היועמ"ש לפתיחה בחקירה נגד נתניהו. סנגורים נתניהו ואלוביץ' ביקשו כי תינתן להם אפשרות לעיין במסמכים שבמסגרתם אושר לזמן את פילבר להשלמת חקירה לאחר הגשת כתב האישום. לטענתם, אישורים לביצוע השלמת חקירה, הנדרשים על-פי דין, מהווים לכשעצמם חומר חקירה הנחוץ להגנת הנאשם.
אלרון דחה את הבקשה וקבע כי "אין בה כדי ללמד על מידע גולמי חדש שלא הופיע בפני העוררים". אלרון הוסיף וכתב כי "אף איני סבור כי בעצם העובדה שהאישורים נדרשים על-פי דין, יש כדי ללמד כי מדובר בהכרח ב'חומר חקירה'. לפיכך אני דוחה את טענות באי-כוח העוררים בעניין זה".
פועל יוצא של עמדתו היא שהפרקליטות כלל לא מחויבת למסור את אישורי היועמ"ש לפתיחה בחקירה נגד נתניהו לרשות הסנגורים. עמדתו של אלרון מנוגדת לעמדת בית המשפט המחוזי, שקבע כי עומדת לנאשם זכות דיונית לקבל את החומר שמהווה חומר חקירה.
הפרקליטות: "בית המשפט קיבל את רובן הגדול של טענות התביעה בעררים"
בנוגע להחלטת בית המשפט העליון בערר חומרי חקירה בתיקי האלפים, מהפרקליטות נמסר בתגובה: "בית המשפט קיבל את רובן הגדול של טענות התביעה בעררים. מתוך 35 הפריטים שהתבקשו בערר על-ידי סנגורי נתניהו - בית המשפט הורה להעביר לידיהם כחמישה בלבד. ערר סנגורי מוזס נדחה לחלוטין. גם לעניין קבלת טענותיהם הספורות של העוררים הדגיש בית משפט כי ננקטה גישה מרחיבה באשר לפרשנות סעיף החוק המחייב העברת חומרים להגנה.
"לאורך הדרך טענה ההגנה טענות שונות בדבר 'הסתרה שערורייתית' של חומרי חקירה מטעם רשויות האכיפה. טענות אלה לא התקבלו בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון. לעניין זה נסב את תשומת-הלב לציטוט הבא מההחלטה האחרונה:
"'לעררים אשר במוקד החלטה זו נודעת רגישות ציבורית רבה, שאינה נובעת דווקא מהסוגיות המשפטיות המתעוררות בהם, כי אם מהחשדנות הרבה האופפת אותם. כפי שציינתי לעיל, חשדנות זו באה לידי ביטוי אף בהתנהלות באי-כוח הצדדים ובטענותיהם, אולם לא מצאתי כי יש לה יסוד'".
*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו ואיש העסקים שאול אלוביץ' מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.