גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כולם יודעים שהסקרים טועים, המשרוקית של גלובס בדקה בכמה

חודשיים לפני הבחירות הרביעיות בתוך שנתיים, פנינו לשלוש הקודמות ומצאנו את ההיגיון בשיגעון: יש מי שהסקרים בעקביות טועים בהערכת כוחם • הליכוד אכן מתחזק באופן ניכר בקלפי, הציונות הדתית נחלשת, ובמפלגות הסקטוריאליות הסוקרים די מדייקים, חוץ מאשר במשותפת

כולם יודעים שהסקרים טועים
כולם יודעים שהסקרים טועים

עם הנבואות שפמפמו השבוע כלי התקשורת, נדמה כאילו אין בכלל טעם ביום הבחירות עצמו. אבל מה שווים הסקרים עשרה שבועות לפני הבחירות? אילו רק ידענו לחשב כעת את המרחק המדויק בין התחזיות לבין תוצאות האמת, זאת הייתה בדיקת העובדות המושלמת. ובכל זאת, לפני שמתמכרים עוד פעם לספקולציות החדשות, אפשר לנסות ללמוד מהעבר. ניתוח מדוקדק שביצעה "המשרוקית" לסקרים שפורסמו בסבבים הקודמים חושף סטיות והטיות קבועות, ומאפשר להצמיד לעיוותים מספרים.

 

מקור המידע העיקרי שלנו הוא הפרויקט הגלובסי הוותיק "סקר הסקרים" - דיווח שוטף שעורכת עמיתתנו שלומית רביד אחרי כל סקר חדש שמוצג בערוצי הטלוויזיה והרדיו, באתרי אינטרנט ובעיתונים המודפסים. עם התחממות המרוץ הפוליטי, הפרויקט חזר השבוע לספק למכורות ולמכורים את מנת הסם שלהם: "נתניהו מגדיל את הפער מסער", נכתב שם; "ימינה ויש עתיד עם 13 כל אחת"; "הרשימה המשותפת עם 10 מנדטים"; "סקר צופה 28 מנדטים לרשימה מאוחדת בהשתתפות יש עתיד, הישראלים, כחול לבן, תל"ם, תנופה, העבודה והכלכלית החדשה". אבל אותנו לא עניינו המבזקים הטריים, אלא מאגר המידע העצום שאספה רביד בשלושת הסבבים הקודמים, ובו הממצאים של כמעט 200 סקרים ומדגמים. אפילו למכוני הסקרים אין אוצר כזה.

כדי לבדוק באיזו מידה נטו הסקרים להפריז או להמעיט בהישגים של כל מפלגה, חילקנו אותם קודם כל בהתאם למרחק מיום ההצבעה. תחילה סקרים שפורסמו עד 60 יום לפני הבחירות, אחר כך 45 יום, 30 יום, וכן הלאה. בכל חלון זמן כזה עומדים לרשותנו, מכל הסבבים יחד, כ-20 סקרים. זה שפע של חומר להוציא ממנו מסקנות. את המנדטים שחזו הסקרים לכל רשימה או קבוצת רשימות השווינו לתוצאה הסופית באותו סבב, וקיבלנו את מידת הפספוס: כמה מושבים עודפים או חסרים הוערכו לכל רשימה.

את המסקנות תוכלו למצוא בגרפים, שמספרים כיצד הסקרים הלכו והתקרבו למציאות בדרך ליום הבחירות. ככל שרשימה קרובה לציר האפס, כך הסקרים דייקו בהישגים שלה. כשהיא מרחפת מעליו, היא הוערכה ביתר, כלומר הסקרים היו אופטימיים מדי. כשהיא מתחתיו - היא הוערכה בחסר, כלומר הם היו פסימיים. שלושת הגרפים הקטנים מוקדשים כל אחד לסבב בחירות מסוים. הגרף הגדול מתרגם אותם לסיפור טיפוסי, שהוא הממוצע של השלושה.

חודשיים לפני: הקשר למציאות עוד רופף

כמה ימים לפני הבחירות הסקרים מתחילים לדייק? כחודשיים לפני ההצבעה, הנקודה שבה אנחנו נמצאים כרגע, הפער בין התחזיות ובין ההישגים הממשיים של הרשימות עמד, בממוצע, על יותר משני מנדטים מעלה או מטה. הקשר למציאות היה רעוע במיוחד בסקרים שפורסמו לקראת סבב א', באפריל 2019. העמודות הצבעוניות בסקרים שהציגו שישה כלי תקשורת בשבוע שבין 4 ל-11 בפברואר סטו מתוצאות האמת בשניים וחצי מנדטים בממוצע.

בכל המערכות הקודמות נשמר המצב הזה עד חודש לפני הבחירות לפחות, אם כי הבלגן לקראת אפריל 2019 היה גדול במיוחד. הדיוק של הסקרים הלך וירד עם הזמן, עד שבחמישה סקרים שפורסמו בחמשת הימים שלפני ההצבעה, הטעות הממוצעת נסקה לכארבעה מנדטים מעלה או מטה. לא פלא שחשיפת המדגמים הביכה את הסוקרים והפרשנים. בשני הסבבים הבאים, הסקרים התכנסו אט-אט לכיוון תוצאות האמת, אבל עשרה ימים לפני הבחירות עדיין החטיאו בממוצע במנדט שלם.

לקחי העבר: הליכוד עולה, ימינה יורדת

אבל התובנה המעניינת ביותר בגרפים היא שיש היגיון בשיגעון. יש מפלגות וגושים שהסקרים ממעיטים בעקביות בכוחם. המקרה המובהק ביותר הוא הליכוד. המספרים מאשרים את הטענה הרווחת שהליכוד חזק בקלפי יותר מאשר בסקרים. בכל הסבבים, עקומת הליכוד נמצאת כמעט כל הזמן מתחת לאפס, כלומר פחות מהתוצאות הסופיות. בסבב א' ההפרש היה לרוב ארבעה-שמונה מנדטים. בסבב ג', שלושה-ארבעה מנדטים.

תמונת הראי היא גוש רשימות הציונות הדתית, שהישגיהן בסקרים עד סמוך לבחירות היו גבוהים בממוצע בשלושה-ארבעה מנדטים מההישגים בקלפי. הטעות הייתה חריפה במיוחד בסבב א', בשל מנדטים שאבדו כשהימין החדש לא עברה את אחוז החסימה. אבל היא ניכרה גם בשני הסבבים הבאים. אם ההיסטוריה תחזור על עצמה בפעם הרביעית, הרי שגם הפעם הליכוד יתעלה על 28 המנדטים שצופים לו, ורשימת ימינה תאבד אחדים מ-13 המושבים שהיא מקבלת בסקרים הנוכחיים.

די קולעים: המפלגות החרדיות וישראל ביתנו

הערכת חסר של המפלגה הגדולה והערכת יתר של המפלגות הקטנות ניכרת גם בצד השני של המפה. עקומת המפלגות שהרכיבו בסופו של דבר את רשימת העבודה-מרצ-גשר נמצאת בדרך כלל שניים-שלושה מנדטים מעל ציר האפס, כלומר מעל ההישג הממשי של אותן מפלגות. בסבב א' הסטייה אפילו גברה עם הזמן, והגיעה לחמישה מנדטים מדומים ימים ספורים לפני הבחירות. כחול לבן, בממוצע, סובלת מהערכת חסר, אבל ההטיה לא עקבית. לקראת סבב ג' במרץ 2020 הסקרים ייחסו לה רוב הזמן שני מנדטים מיותרים.

עוד ממצא עקבי: חודשיים לבחירות, הסקרים חוזים לרשימה המשותפת שלושה מנדטים בממוצע פחות מההישג האמיתי. מידת הסטייה משתנה מסבב לסבב, אבל המגמה דומה.
הניתוח גם מראה היכן אפשר לסמוך יותר על הסקרים. לש"ס, לישראל ביתנו, ובמיוחד ליהדות התורה יש כנראה אלקטורט יציב במיוחד, והתוצאות שהסקרים מנבאים להן קרובות בדרך כלל למציאות. כשבוחנים למעלה מ-100 סקרים שהתפרסמו בחודשיים שקדמו לסבבי הבחירות הקודמים, הטעות הממוצעת לגבי ש"ס הייתה פחות ממנדט וחצי; לישראל ביתנו - קצת פחות ממנדט; וליהדות התורה 0.6 מנדטים בלבד. אם כבר להתבשם מסקרים - עדיף להיות ליברמן או ליצמן.

עוד כתבות

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו