ינקי יעקב קוינט - מנהל רשות החברות / צילום: איל יצהר
מנהל רשות החברות הממשלתיות יעקב קוינט לא היה יכול לאחל לעצמו סיום קדנציה רועש יותר. זה התחיל עם הוצאת רשות החברות מהאוצר והעברתה לאחריותו של שר הדיגיטל דוד אמסלם, נמשך במלחמת עולם בין אמסלם למשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר סביב נבחרת הדירקטורים, והסתיים במה שנראה כמאבק של גורמים אינטרסנטים שהתנהל נגד מינויו של קוינט לתפקיד מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). בדרך היה גם אור ירוק ממשלתי להנפקת התעשייה האווירית, הפרטת נמל חיפה והפרטות נוספות.
לתפקיד הנוכחי, מנהל רמ"י, נבחר קוינט בדצמבר 2020 בהמלצת ועדת איתור שמינה נציב שירות המדינה. עמותת לביא, לקידום זכויות אזרח מנהל תקין ועידוד ההתיישבות, הייתה הגורם המרכזי שפעל נגד המינוי, בין היתר באמצעות עתירות לבג"ץ ולבית הדין לעבודה. טענתה העיקרית: המינוי של קוינט נתפר על ידי שר השיכון יעקב ליצמן. הליך משפטי נוסף מנהל יאיר מעיין, לשעבר מנכ"ל משרד התשתיות, שעתר נגד החלטת ועדת האיתור להעדיף את קוינט על פניו. העתירה זוכה לתמיכת פעילים מרכזיים בתנועת ההתיישבות ביש"ע.
"אין לי ספק שמי שלא מעוניין לראות אותי בתפקיד אלו גורמים עסקיים או פוליטיים שמולם עמדתי בתפקידי הציבוריים", אומר קוינט בראיון לגלובס. "פקידים שפועלים ועושים את מלאכתם נאמנה - המינוי שלהם מעורר התנגדות. זה לא סוד שבעבר טיפלתי בחומרה בשחיתויות שהתגלו לגבי בכירים בעבר ברמ"י ובמשרד השיכון. כשאתה פועל למען אינטרס ציבורי תמצא את עצמך בהתנגשות עם אינטרסנטים. כשאתה בודק עסקה של רפאל עם גורם פרטי ומשנה את תנאיה או מתנגד להקצאת קרקעות בפטור ממכרז ברמ"י - תמיד יהיה מי שירגיש ניזוק".
אז אתה בא לרמ"י להילחם במאכערים ובשחיתות?
"זו לא המטרה העיקרית שלי. הייתי רוצה ליצור תשתית שלא תאפשר לשחיתות לשגשג. אני מאמין בפתגם שלא העכבר גנב אלא החור גנב (הגרסה התלמודית לפרצה קוראת לגנב ע"ב). תפקידנו לסתום את החור. אני בא לרמ"י כדי להשתמש בקרקע כמחולל צמיחה וכדי לקדם יעדים ממשלתיים באמצעותה. הקרקע היא מפתח לפעילות עסקית".
הטענות: נגד אמסלם, בעד נתן אשל
"אני מפנה אותך למנהליך בפועל הגברת זילבר, מר קמיניץ ומר מנדלבליט על-מנת שיספקו לך פתרונות", כתב לקוינט שר הדיגיטל הלאומי דוד אמסלם ב-28 בדצמבר, לאחר שקוינט אמר לו שהוא מחויב לציית להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. הרקע לדברים הייתה חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר שהגבילה מאוד את האפשרות של אמסלם למנות דירקטורים לחברות הממשלתיות שלא מנבחרת הדירקטורים, אותו מאגר דירקטורים שהקימה רשות החברות ושהכניסה אליו מחייבת עמידה בתנאי מינימום של ניסיון והשכלה אקדמית.
הנוסח המנומס הזה לא נשמר תמיד ביחסים בין אמסלם לקוינט, ולפחות בהזדמנות אחת שמעו עוברי אורח בכנסת את אמסלם נוזף בקוינט בקול על כך ש"אתה בדיוק כמו אורי יוגב, ממנה רק דירקטורים אשכנזים". אמסלם זעם, בין היתר, על כך שמקורבו עו"ד אליהו אהרוני נפסל פעמיים על ידי ועדת גילאור לבדיקת כשירות מינויים בשירות הציבורי, ועדה שקוינט חבר בה.
מה חשבת על הטענה שהמאבק של אמסלם, כביכול בעד ייצוג מגוון יותר, נועד כדי לאפשר לו למנות מקורבים?
"קודם כל, היחסים בינינו מצוינים. יש פער מאוד גדול בין השיח לבין המציאות. תזכור שהמועמדים שהשר מבקש למנות צריכים עדיין לעבור את ועדת גילאור, כך שבסוף המועמדים שאושרו כולם טובים וכולם עומדים בסטנדרטים של נבחרת הדירקטורים. בתקופתי מונו בין 500 ל-600 דירקטורים - פחות מ-10 מתוכם היו מחוץ לנבחרת. דרך אגב, חלק מההערות שלו לגבי נבחרת הדירקטורים נכונות. בסוף אלה חברות שמספקות שירותים ציבוריים. יש חברות שנותנות שירותי דת וחינוך כמו הקרן למורשת הכותל, הכפר הירוק, מדרשת שדה בוקר או המרכז לחינוך ימי, ונכון שיהיה ביטוי גם לקולות של צרכנים מהפריפריה. רצינו גם להביא יותר אנשים בגילאי 35-45 שכיהנו בתפקידי ניהול בכירים בשנים האחרונות, כך שבהחלט היה מקום לעדכון ולשינויים".
בין אמסלם לדינה זילבר מי צודק?
"העמדה החשובה של דינה זה משהו שרשות החברות ניסתה לקבל כבר לפני מספר שנים וביקשה לקבל את הגיבוי המשפטי. יכול להיות שטקטית היה נכון להוציא את זה לקראת ממשלה חדשה, אבל אני לא רואה פה משהו מכוון כדי לפגוע בשר מסויים. יחד עם זאת, אילו אני יכולתי לקדם חקיקה, ובשל תקופת הבחירות הארוכה שנמשכה למעלה משנה וחצי, לא יכולתי, הייתי משנה את הליך השליפה מהמאגר. אם יש לי בנבחרת 500 מועמדים אני יכול להחליט שאני לוקח קודם את המועמד שדורג במקום ה-499 ולא את זה שדורג במקום הראשון. הייתי רוצה במקום זה לראות עדיפות למתאימים ביותר".
מה זה בעצם מודל 'מגדל בבל' שאתה מציע למינוי דירקטורים?
"ההצעה שלי אומרת שבהליך המינוי לא יהיה תיאום בין השרים ובין יתר הגורמים הממנים. לא תהיה יד אחת מכוונת אלא כל שר יקבל הקצאה של משרות ורשות החברות תמנה את הדח"צים".
מה ההגיון?
"החשש הגדול הוא לא ממינוי דירקטורים פחות טובים אלא מהשתלטות עויינת על גופים שמנהלים תקציבים בהיקפים אדירים ורמת הפיקוח והבקרה עליהם נמוכה יותר. כך גם השיח יהיה הטרוגני יותר.
על מינוי אחד שביצע קווינט בעצמו נמתחה ביקורת חריפה, לא בגלל האישיות שמונתה אלא בגלל אביה. המדובר ביפעת סלע, מנכ"לית עמותת אלומה שנבחרה בסוף אוקטובר לתפקיד סמנכ"לית הרשות לפיתוח והכשרת דירקטורים. מבקרי המינוי הודו כי סלע עומדת בדרישות המקצועיות לתפקיד, אך טענו כי מונתה לתפקיד רק בשל העובדה שהיא בתו של ראש לשכתו לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהון נתן אשל. "אני מסתכל על זה הפוך" אומר קווינט "יפעת הייתה המועמדת המובילה במכרז לפי כל קריטריון מקצועי והיא בעלת רזומה מרשים ביותר בתחומי הניהול וההדרכה, השיקול היחיד שלא לתת לה את התפקיד היה הקשר המשפחתי שלה - ובעיני זה לא היה שיקול ענייני".
אשל התקשר לברך?
"לא. מעולם לא פגשתי אותו ומעולם לא שוחחתי איתו".
המערכת הפוליטית עצרה תהליכי הפרטה
בשיחות סיכום שעשה לרגל עזיבתו את תפקיד מנהל רשות החברות התגאה קוינט במיוחד בהליכי ההפרטה שיזם, וציין כי מדובו במספר הגבוה ביותר של חברות שנמצאות בהליכי הפרטה מאז שנות ה-90. גולת הכותרת היא הפרטת התעשייה האווירית שהמתווה שלה, שגיבשה הרשות, אושר בוועדת השרים להפרטה בנובמבר.
ייתכן שלוח הזמנים שקבעתם להנפקת התע"א לא היו ריאליים?
"רק השבוע יצאה החברה למכרז לבחירת חתמים. אנחנו עדיין מחכים לביהמ"ש שיקבע האם ניתן למנוע פרסום מידע משיקולי ביטחון, ויש עדיין מו"מ עם העובדים. הכניסה לתקופת בחירות לא מקילה. המטרה בקביעת לו"ז צפוף הייתה לייצר רצף והמשך עבודה. גם אם זה יתעכב במספר חודשים, זה עדיין בכיוון הנכון. זו החלטה שהתחילו לעסוק בה לפני למעלה מ-25 שנים, כך שעיכוב של חודשיים הוא לא משמעותי".
אתה רואה סיכוי להנפקת רפאל?
"בעיית החיסיון ברפאל הרבה יותר מהותית מאשר בתעשייה האווירית. אם ההנפקה של תעשייה אווירית תצליח - יהיה על מה לדבר".
למה הנפקת חברת חשמל ירדה מהפרק?
"הייתה התנגדות של משרד האנרגיה. יש לעתים קונפליקט בין הרצון של רשות החברות להנפיק לבין משרדי הממשלה שחוששים לאבד שליטה על החברות".
ממה הדחף להפריט? משה כחלון כשר אוצר התנגד בעבר להפרטה.
"הממשלה לא אמורה להיות שחקן בעולם העסקי, ורשות החברות היא גוף שהיה אמור לכלות את עצמו בעולם ללא כשלי שוק, חסמי כניסה גבוהים ושיקולים בטחוניים. רק במקרים חריגים מאוד יש מקום לחברות ממשלתיות. אגב, כחלון תמך בכל המהלכים אותם קידמתי. אני חושב שההצעה שהונחה בפניו בשעתו למתווה הפרטות בחברות הממשלתיות, לא הייתה בשלה והיו בה פגמים רבים. לאחר העבודה הרבה שנעשתה ע"י הרשות, כחלון בירך על המהלכים וסייע לקדם אותם".
ועדיין, נראה שאתה עוזב לפני שתספיק לגזור סרטים.
"הליך הפרטה הוא מהמורכבים במהלכים שהמדינה מקדמת. נדרשת בשלות פיננסית, תאגידית, הסכמים עם העובדים - בנמל חיפה היינו צריכים להגיע להסכמות עם שמונה ועדים - גורמי ביטחון, אגפים באוצר, הרגולטורים, רשות ניירות ערך וכו'. ועדיין, אם לא היו בחירות היינו בעוד חצי שנה נמצאים אחרי הפרטת התעשייה האווירית, הדואר, החברה לשירותי איכות סביבה ונמל חיפה".
מה המהלכים שהכי חשוב לך להעביר ברמ"י?
"צריך להוציא את רמ"י מהטיפול בשירות לחוכרים ולחזק את רמ"י כשחקן במהלכים אסטרטגיים ליצירת קרקע כמו התחדשות עירונית, פיתוח נדלנ"י של מתחמי תחבורה, קירוי כבישים, פיתוח תת הקרקע ועסקאות מורכבות כמו פינוי אלתא או פירוק פי גלילות. בכל מה שקשור לטיפול פרטני אני מציע לעבור להליכים דיגיטליים. בעולם של חתימות אלקטרוניות וביג דאטה לא צריך להגיע לרמ"י כדי לקבל שומה. אני חושב גם שאפשר להקל על יזמים באמצעות פריסת תשלומים ונטרול סיכוני ירידת ערך".
בכל פעם עולה הרעיון להפרטת בעלות על הקרקע. מה דעתך?
"קודם כל עולה השאלה של איך לעשות את זה. אם אתה מוכר את הקרקעות בשוק הפרטי למרבה במחיר, יהיו לך בעלי הון שיצברו קרקעות ונחזור לפיאודליזם. אם תחלק את הקרקעות לרשויות המקומיות - זה יפגע ברשויות החלשות ובעקרונות של צדק חלוקתי. חשוב לזכור שאם אתה רוצה לעשות תוכניות גדולות כמו העתקת בסיסי צה"ל לדרום או תוכנית מפרץ חיפה - אי אפשר היה לקדם את המהלכים האלה במצב של ריבוי בעלויות. תוכניות כמחיר למשתכן שאפשרה ל-180 אלף משפחות דיור במחיר בר השגה, לא הייתה יוצאת לפועל אם הקרקע לא הייתה בבעלות המדינה. צריך לייעל את רמ"י, אבל אין סיבה לשנות את המודל".
הקפאת פינוי מפרץ חיפה: "הפילו את כל העלויות על רמ"י"
אחת ההחלטות הראשונות שקיבל קוינט לאחר כניסתו לתפקיד מנהל רמ"י היא הקפאת תוכנית "מפרץ החדשנות" בחיפה. מדובר בתוכנית שקידמה ועדת מנכ"לים שריכז יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, ועיקרה הוא פינוי התעשייה הפטרוכימית המזהמת מאזור מפרץ חיפה ובניית כ-100 אלף יחידות דיור על השטח שיפונה.
קוינט הודיע לשמחון כי הוא מבקש להקפיא ל-45 יום את קידום התוכנית כדי לאפשר לו ללמוד אותה, אך גורמים בממשלה טענו כי כי מדובר בהקפאה סופית. על רקע הערכה זו מתחו ארגוני סביבה ביקורת חריפה על קוינט ועל ממלא מקום הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, שמסתייג אף הוא מהתכנית, והאשימו אותם כי בגדו במאות אלפי התושבים המתגוררים באזור המפרץ וחשופים לסכנות הזיהום.
"יש שאלה גדולה לגבי התוכנית הזאת בהיבטים של תעסוקה ואנרגיה", אומר קוינט בהתייחסות ראשונה לפרסומים. "אבל גם אם היא טובה - אי אפשר להפיל הכל על רמ"י".
אתה מתכוון למימון?
"העמיסו על הקרקע את כל עלויות הפינוי והטיהור, מבז"ן ועד אחרון המוסכים. הדברים האלה לוקחים תמיד יותר זמן מהתכנון ועולים הרבה יותר מהתחזיות, כך שכל התחשיב הכלכלי שונה. אחר כך הציעו כסף לרשויות המקומיות שביקשו פיצויים על הארנונה שהן מקבלות היום מהמפעלים, אבל הן חייבות גם להירתם ולתת את חלקן. כל זה כשההכנסות ממכירת הקרקע יגיעו עוד הרבה שנים - וזה מעורר שאלות: האם יש לרמ"י יכולת תזרימית לממן את העלויות? האם זה נכון שכל התקציב של רמ"י בעשר השנים הקרובות יהיה מרותק לתוכנית הזאת? האוצר רוצה לקחת כסף מרמ"י למטרו, לפינוי בינוי בקריית משה - מישהו צריך לקבוע עדיפויות".
הנושא השני שקוינט טוען שביקש לבדוק, הוא "מהן הזכויות של המחזיקים בקרקע - כדי להבין מה המשמעויות מבחינת הפיצויים".
יעקב קוינט
בן 47, נשוי + 5, בדצמבר 2020 מונה למנהל רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) ● בעל תואר ראשון במשפטים וכלכלה מאונ׳ בר אילן, תואר שני במינהל עסקים מאונ׳ בר אילן, תואר שני במדעי המדינה מאונ׳ חיפה ● בוגר המכללה לביטחון לאומי, שימש כיועץ המשפטי של רמ"י בשנים 2008-2017, משם עבר לתפקיד מנהל רשות החברות הממשלתיות בין 2017-2020 ● עוד משהו: רץ 10 ק"מ ב-46 דקות