גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גורמים עסקיים ופוליטיים ניסו לעצור את המינוי שלי למנהל רשות מקרקעי ישראל"

יעקב קוינט, שנכנס לאחרונה לתפקיד מנהל רמ"י, מתאר בראיון בלעדי לגלובס את המאבקים והעתירות נגד מינויו, הריבים ברקע עם השר דוד אמסלם, והשינויים שהוא מתכנן ● על תקופתו ברשות החברות: "אם לא הבחירות, היינו בעוד חצי שנה מסיימים את הפרטת התע"א, הדואר ונמל חיפה"

ינקי יעקב קוינט - מנהל רשות החברות / צילום: איל יצהר
ינקי יעקב קוינט - מנהל רשות החברות / צילום: איל יצהר

מנהל רשות החברות הממשלתיות יעקב קוינט לא היה יכול לאחל לעצמו סיום קדנציה רועש יותר. זה התחיל עם הוצאת רשות החברות מהאוצר והעברתה לאחריותו של שר הדיגיטל דוד אמסלם, נמשך במלחמת עולם בין אמסלם למשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר סביב נבחרת הדירקטורים, והסתיים במה שנראה כמאבק של גורמים אינטרסנטים שהתנהל נגד מינויו של קוינט לתפקיד מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). בדרך היה גם אור ירוק ממשלתי להנפקת התעשייה האווירית, הפרטת נמל חיפה והפרטות נוספות.

לתפקיד הנוכחי, מנהל רמ"י, נבחר קוינט בדצמבר 2020 בהמלצת ועדת איתור שמינה נציב שירות המדינה. עמותת לביא, לקידום זכויות אזרח מנהל תקין ועידוד ההתיישבות, הייתה הגורם המרכזי שפעל נגד המינוי, בין היתר באמצעות עתירות לבג"ץ ולבית הדין לעבודה. טענתה העיקרית: המינוי של קוינט נתפר על ידי שר השיכון יעקב ליצמן. הליך משפטי נוסף מנהל יאיר מעיין, לשעבר מנכ"ל משרד התשתיות, שעתר נגד החלטת ועדת האיתור להעדיף את קוינט על פניו. העתירה זוכה לתמיכת פעילים מרכזיים בתנועת ההתיישבות ביש"ע.

"אין לי ספק שמי שלא מעוניין לראות אותי בתפקיד אלו גורמים עסקיים או פוליטיים שמולם עמדתי בתפקידי הציבוריים", אומר קוינט בראיון לגלובס. "פקידים שפועלים ועושים את מלאכתם נאמנה - המינוי שלהם מעורר התנגדות. זה לא סוד שבעבר טיפלתי בחומרה בשחיתויות שהתגלו לגבי בכירים בעבר ברמ"י ובמשרד השיכון. כשאתה פועל למען אינטרס ציבורי תמצא את עצמך בהתנגשות עם אינטרסנטים. כשאתה בודק עסקה של רפאל עם גורם פרטי ומשנה את תנאיה או מתנגד להקצאת קרקעות בפטור ממכרז ברמ"י - תמיד יהיה מי שירגיש ניזוק".

אז אתה בא לרמ"י להילחם במאכערים ובשחיתות?
"זו לא המטרה העיקרית שלי. הייתי רוצה ליצור תשתית שלא תאפשר לשחיתות לשגשג. אני מאמין בפתגם שלא העכבר גנב אלא החור גנב (הגרסה התלמודית לפרצה קוראת לגנב ע"ב). תפקידנו לסתום את החור. אני בא לרמ"י כדי להשתמש בקרקע כמחולל צמיחה וכדי לקדם יעדים ממשלתיים באמצעותה. הקרקע היא מפתח לפעילות עסקית".

הטענות: נגד אמסלם, בעד נתן אשל

"אני מפנה אותך למנהליך בפועל הגברת זילבר, מר קמיניץ ומר מנדלבליט על-מנת שיספקו לך פתרונות", כתב לקוינט שר הדיגיטל הלאומי דוד אמסלם ב-28 בדצמבר, לאחר שקוינט אמר לו שהוא מחויב לציית להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. הרקע לדברים הייתה חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר שהגבילה מאוד את האפשרות של אמסלם למנות דירקטורים לחברות הממשלתיות שלא מנבחרת הדירקטורים, אותו מאגר דירקטורים שהקימה רשות החברות ושהכניסה אליו מחייבת עמידה בתנאי מינימום של ניסיון והשכלה אקדמית.

הנוסח המנומס הזה לא נשמר תמיד ביחסים בין אמסלם לקוינט, ולפחות בהזדמנות אחת שמעו עוברי אורח בכנסת את אמסלם נוזף בקוינט בקול על כך ש"אתה בדיוק כמו אורי יוגב, ממנה רק דירקטורים אשכנזים". אמסלם זעם, בין היתר, על כך שמקורבו עו"ד אליהו אהרוני נפסל פעמיים על ידי ועדת גילאור לבדיקת כשירות מינויים בשירות הציבורי, ועדה שקוינט חבר בה.

מה חשבת על הטענה שהמאבק של אמסלם, כביכול בעד ייצוג מגוון יותר, נועד כדי לאפשר לו למנות מקורבים?
"קודם כל, היחסים בינינו מצוינים. יש פער מאוד גדול בין השיח לבין המציאות. תזכור שהמועמדים שהשר מבקש למנות צריכים עדיין לעבור את ועדת גילאור, כך שבסוף המועמדים שאושרו כולם טובים וכולם עומדים בסטנדרטים של נבחרת הדירקטורים. בתקופתי מונו בין 500 ל-600 דירקטורים - פחות מ-10 מתוכם היו מחוץ לנבחרת. דרך אגב, חלק מההערות שלו לגבי נבחרת הדירקטורים נכונות. בסוף אלה חברות שמספקות שירותים ציבוריים. יש חברות שנותנות שירותי דת וחינוך כמו הקרן למורשת הכותל, הכפר הירוק, מדרשת שדה בוקר או המרכז לחינוך ימי, ונכון שיהיה ביטוי גם לקולות של צרכנים מהפריפריה. רצינו גם להביא יותר אנשים בגילאי 35-45 שכיהנו בתפקידי ניהול בכירים בשנים האחרונות, כך שבהחלט היה מקום לעדכון ולשינויים".

בין אמסלם לדינה זילבר מי צודק?
"העמדה החשובה של דינה זה משהו שרשות החברות ניסתה לקבל כבר לפני מספר שנים וביקשה לקבל את הגיבוי המשפטי. יכול להיות שטקטית היה נכון להוציא את זה לקראת ממשלה חדשה, אבל אני לא רואה פה משהו מכוון כדי לפגוע בשר מסויים. יחד עם זאת, אילו אני יכולתי לקדם חקיקה, ובשל תקופת הבחירות הארוכה שנמשכה למעלה משנה וחצי, לא יכולתי, הייתי משנה את הליך השליפה מהמאגר. אם יש לי בנבחרת 500 מועמדים אני יכול להחליט שאני לוקח קודם את המועמד שדורג במקום ה-499 ולא את זה שדורג במקום הראשון. הייתי רוצה במקום זה לראות עדיפות למתאימים ביותר".

מה זה בעצם מודל 'מגדל בבל' שאתה מציע למינוי דירקטורים?
"ההצעה שלי אומרת שבהליך המינוי לא יהיה תיאום בין השרים ובין יתר הגורמים הממנים. לא תהיה יד אחת מכוונת אלא כל שר יקבל הקצאה של משרות ורשות החברות תמנה את הדח"צים".

מה ההגיון?
"החשש הגדול הוא לא ממינוי דירקטורים פחות טובים אלא מהשתלטות עויינת על גופים שמנהלים תקציבים בהיקפים אדירים ורמת הפיקוח והבקרה עליהם נמוכה יותר. כך גם השיח יהיה הטרוגני יותר.

על מינוי אחד שביצע קווינט בעצמו נמתחה ביקורת חריפה, לא בגלל האישיות שמונתה אלא בגלל אביה. המדובר ביפעת סלע, מנכ"לית עמותת אלומה שנבחרה בסוף אוקטובר לתפקיד סמנכ"לית הרשות לפיתוח והכשרת דירקטורים. מבקרי המינוי הודו כי סלע עומדת בדרישות המקצועיות לתפקיד, אך טענו כי מונתה לתפקיד רק בשל העובדה שהיא בתו של ראש לשכתו לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהון נתן אשל. "אני מסתכל על זה הפוך" אומר קווינט "יפעת הייתה המועמדת המובילה במכרז לפי כל קריטריון מקצועי והיא בעלת רזומה מרשים ביותר בתחומי הניהול וההדרכה, השיקול היחיד שלא לתת לה את התפקיד היה הקשר המשפחתי שלה - ובעיני זה לא היה שיקול ענייני".

אשל התקשר לברך?

"לא. מעולם לא פגשתי אותו ומעולם לא שוחחתי איתו".

 

המערכת הפוליטית עצרה תהליכי הפרטה

בשיחות סיכום שעשה לרגל עזיבתו את תפקיד מנהל רשות החברות התגאה קוינט במיוחד בהליכי ההפרטה שיזם, וציין כי מדובו במספר הגבוה ביותר של חברות שנמצאות בהליכי הפרטה מאז שנות ה-90. גולת הכותרת היא הפרטת התעשייה האווירית שהמתווה שלה, שגיבשה הרשות, אושר בוועדת השרים להפרטה בנובמבר.

ייתכן שלוח הזמנים שקבעתם להנפקת התע"א לא היו ריאליים?
"רק השבוע יצאה החברה למכרז לבחירת חתמים. אנחנו עדיין מחכים לביהמ"ש שיקבע האם ניתן למנוע פרסום מידע משיקולי ביטחון, ויש עדיין מו"מ עם העובדים. הכניסה לתקופת בחירות לא מקילה. המטרה בקביעת לו"ז צפוף הייתה לייצר רצף והמשך עבודה. גם אם זה יתעכב במספר חודשים, זה עדיין בכיוון הנכון. זו החלטה שהתחילו לעסוק בה לפני למעלה מ-25 שנים, כך שעיכוב של חודשיים הוא לא משמעותי".

אתה רואה סיכוי להנפקת רפאל?
"בעיית החיסיון ברפאל הרבה יותר מהותית מאשר בתעשייה האווירית. אם ההנפקה של תעשייה אווירית תצליח - יהיה על מה לדבר".

למה הנפקת חברת חשמל ירדה מהפרק?
"הייתה התנגדות של משרד האנרגיה. יש לעתים קונפליקט בין הרצון של רשות החברות להנפיק לבין משרדי הממשלה שחוששים לאבד שליטה על החברות".

ממה הדחף להפריט? משה כחלון כשר אוצר התנגד בעבר להפרטה.
"הממשלה לא אמורה להיות שחקן בעולם העסקי, ורשות החברות היא גוף שהיה אמור לכלות את עצמו בעולם ללא כשלי שוק, חסמי כניסה גבוהים ושיקולים בטחוניים. רק במקרים חריגים מאוד יש מקום לחברות ממשלתיות. אגב, כחלון תמך בכל המהלכים אותם קידמתי. אני חושב שההצעה שהונחה בפניו בשעתו למתווה הפרטות בחברות הממשלתיות, לא הייתה בשלה והיו בה פגמים רבים. לאחר העבודה הרבה שנעשתה ע"י הרשות, כחלון בירך על המהלכים וסייע לקדם אותם".

ועדיין, נראה שאתה עוזב לפני שתספיק לגזור סרטים.
"הליך הפרטה הוא מהמורכבים במהלכים שהמדינה מקדמת. נדרשת בשלות פיננסית, תאגידית, הסכמים עם העובדים - בנמל חיפה היינו צריכים להגיע להסכמות עם שמונה ועדים - גורמי ביטחון, אגפים באוצר, הרגולטורים, רשות ניירות ערך וכו'. ועדיין, אם לא היו בחירות היינו בעוד חצי שנה נמצאים אחרי הפרטת התעשייה האווירית, הדואר, החברה לשירותי איכות סביבה ונמל חיפה".

מה המהלכים שהכי חשוב לך להעביר ברמ"י?
"צריך להוציא את רמ"י מהטיפול בשירות לחוכרים ולחזק את רמ"י כשחקן במהלכים אסטרטגיים ליצירת קרקע כמו התחדשות עירונית, פיתוח נדלנ"י של מתחמי תחבורה, קירוי כבישים, פיתוח תת הקרקע ועסקאות מורכבות כמו פינוי אלתא או פירוק פי גלילות. בכל מה שקשור לטיפול פרטני אני מציע לעבור להליכים דיגיטליים. בעולם של חתימות אלקטרוניות וביג דאטה לא צריך להגיע לרמ"י כדי לקבל שומה. אני חושב גם שאפשר להקל על יזמים באמצעות פריסת תשלומים ונטרול סיכוני ירידת ערך".

בכל פעם עולה הרעיון להפרטת בעלות על הקרקע. מה דעתך?
"קודם כל עולה השאלה של איך לעשות את זה. אם אתה מוכר את הקרקעות בשוק הפרטי למרבה במחיר, יהיו לך בעלי הון שיצברו קרקעות ונחזור לפיאודליזם. אם תחלק את הקרקעות לרשויות המקומיות - זה יפגע ברשויות החלשות ובעקרונות של צדק חלוקתי. חשוב לזכור שאם אתה רוצה לעשות תוכניות גדולות כמו העתקת בסיסי צה"ל לדרום או תוכנית מפרץ חיפה - אי אפשר היה לקדם את המהלכים האלה במצב של ריבוי בעלויות. תוכניות כמחיר למשתכן שאפשרה ל-180 אלף משפחות דיור במחיר בר השגה, לא הייתה יוצאת לפועל אם הקרקע לא הייתה בבעלות המדינה. צריך לייעל את רמ"י, אבל אין סיבה לשנות את המודל". 

הקפאת פינוי מפרץ חיפה: "הפילו את כל העלויות על רמ"י"

אחת ההחלטות הראשונות שקיבל קוינט לאחר כניסתו לתפקיד מנהל רמ"י היא הקפאת תוכנית "מפרץ החדשנות" בחיפה. מדובר בתוכנית שקידמה ועדת מנכ"לים שריכז יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, ועיקרה הוא פינוי התעשייה הפטרוכימית המזהמת מאזור מפרץ חיפה ובניית כ-100 אלף יחידות דיור על השטח שיפונה.
קוינט הודיע לשמחון כי הוא מבקש להקפיא ל-45 יום את קידום התוכנית כדי לאפשר לו ללמוד אותה, אך גורמים בממשלה טענו כי כי מדובר בהקפאה סופית. על רקע הערכה זו מתחו ארגוני סביבה ביקורת חריפה על קוינט ועל ממלא מקום הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, שמסתייג אף הוא מהתכנית, והאשימו אותם כי בגדו במאות אלפי התושבים המתגוררים באזור המפרץ וחשופים לסכנות הזיהום.

"יש שאלה גדולה לגבי התוכנית הזאת בהיבטים של תעסוקה ואנרגיה", אומר קוינט בהתייחסות ראשונה לפרסומים. "אבל גם אם היא טובה - אי אפשר להפיל הכל על רמ"י".

אתה מתכוון למימון?
"העמיסו על הקרקע את כל עלויות הפינוי והטיהור, מבז"ן ועד אחרון המוסכים. הדברים האלה לוקחים תמיד יותר זמן מהתכנון ועולים הרבה יותר מהתחזיות, כך שכל התחשיב הכלכלי שונה. אחר כך הציעו כסף לרשויות המקומיות שביקשו פיצויים על הארנונה שהן מקבלות היום מהמפעלים, אבל הן חייבות גם להירתם ולתת את חלקן. כל זה כשההכנסות ממכירת הקרקע יגיעו עוד הרבה שנים - וזה מעורר שאלות: האם יש לרמ"י יכולת תזרימית לממן את העלויות? האם זה נכון שכל התקציב של רמ"י בעשר השנים הקרובות יהיה מרותק לתוכנית הזאת? האוצר רוצה לקחת כסף מרמ"י למטרו, לפינוי בינוי בקריית משה - מישהו צריך לקבוע עדיפויות".

הנושא השני שקוינט טוען שביקש לבדוק, הוא "מהן הזכויות של המחזיקים בקרקע - כדי להבין מה המשמעויות מבחינת הפיצויים".

יעקב קוינט

בן 47, נשוי + 5, בדצמבר 2020 מונה למנהל רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) ● בעל תואר ראשון במשפטים וכלכלה מאונ׳ בר אילן, תואר שני במינהל עסקים מאונ׳ בר אילן, תואר שני במדעי המדינה מאונ׳ חיפה ● בוגר המכללה לביטחון לאומי, שימש כיועץ המשפטי של רמ"י בשנים 2008-2017, משם עבר לתפקיד מנהל רשות החברות הממשלתיות בין 2017-2020 ● עוד משהו: רץ 10 ק"מ ב-46 דקות

עוד כתבות

השאטל האוטונומי החדש של מובילאי. יפעל גם בישראל בעתיד / צילום: יח"צ

מה מסתתר מאחורי "מהפכת הרכב האוטונומי" שאוטוטו מגיעה לישראל

משרד התחבורה הצהיר החודש על כוונות "להביא את מהפכת הרכב האוטונומי לישראל" ולהתחיל בניסויים מתקדמים ברכב לא מאויש • עם זאת, מאחורי "המהפכה" המקומית מסתתרים שלל אינטרסים מסחריים, מיסויים ופוליטיים • מורה נבוכים למי נגד מי בתחום

משה חוגג / צילום: יונתן בלום

משה חוגג יכניס פעילות קריפטו לשלד בורסאי בהשקעה של 20 מיליון שקל

בעלי מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים וקבוצת משקיעים בראשותו התקשרו במזכר הבנות עם קמן קפיטל, שבראשה עומד היו"ר והמנכ"ל יואל יוגב, להסכם שבמסגרתו ירכשו את השליטה בחברה ● מחיר הביטקוין צנח 21% בשבוע האחרון

רחוב בתל אביב בסגר השלישי / צילום: איל יצהר

מקדם ההדבקה נושק ל-1: המשך פתיחת המשק בסכנה

כך עולה מנתוני משרד הבריאות ● גם בדוח היומי של אמ"ן מדווחים על מגמה דומה: "השבוע נפתח בהיקף תחלואה גבוה ובעצירת מגמת הירידה" ● במשרד הבריאות הגדירו את תמונות ההתקהלות ברחבי הארץ כ"תמונות איומות", שאת התוצאה שלהן נרגיש בעוד שבועיים

וולף משה / צילום: עינת לברון

המיזוג הגדול בשוק התשלומים נפל. מי הבנקים שהתנגדו?

ככל הידוע, הביטול של הצעת הרכש קורה משום תשובתם השלילית של כמה מבעלי המניות של מס"ב ● לפי הערכות, מי שלא תמכו בהשלמת הצעת הרכש הם הפועלים ודיסקונט ● בינואר פורסמה הצעת רכש שהוערכה בהיקף של כ-230 מיליון שקל ● מס"ב ושב"א הן חברות אחיות, שמחוברות בחלקים מהותיים רבים בפעילויותיהן

דודי צרויה / צילום: נתנאל טוביאס

"כשהתנודתיות בשווקים עולה - ולא חשוב באיזה כיוון - יש לנו טראפיק אדיר"

המסחר הדרמטי בשווקים עשה טוב לפלטפורמת המסחר בחוזי הפרשים פלוס500, שהגיעה לשווי של 2 מיליארד דולר • המנכ"ל הטרי דודי צרויה מספר על השנה שהייתה, על התוכניות, ומסביר למה הסכמי חסות בכדורגל משתלמים ● חברת הימורים? "לא. הלקוח שלנו סוחר בכלים דומים לאלה שמציע הבנק"

שרת התחבורה מירי רגב בנתב"ג

רגב: נביא מחר לממשלה מתווה לפתיחת השמיים למבקשים להגיע לבחירות

זאת בלי ועדת חריגים ועם טיסות מכלל היעדים ● במסיבת העיתונאים שכינסה שרת התחבורה בנתב"ג, התייחסה רגב גם לסערת ועדת החריגים וכינתה את הפרסומים בנושא "הכפשה, שקר ופייק ניוז" ● לטענתה, "ועדת החריגים הפכה לכלי ניגוח פוליטי"

מתחם שניר / צילום: צחי קיבנשטיין

קרן ריאליטי וקרדן נדל"ן רכשו את רוב מתחם פרדס שניר ביפו ב-336 מיליון שקל

המתחם הוא בעל 55 דונם ועל הקרקע קיימים עוד בעלים פרטיים וגם עיריית תל אביב מחזיקה בחלק מהבעלות עליו ● "זו עתודת הקרקע המשמעותית האחרונה שנותרה באזור ובאמצעות קידום שינוי ייעוד, נוכל לחולל מהפך של ממש שיגרום ליצירת רצף אורבני חדש במקום"

אזרחית ממלאת דלק עם כפפות בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

החל מחצות: מחיר הדלק יעלה ב-27 אגורות

המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת בשירות עצמי יעמוד על 5.99 שקל

אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מה אפשר לעשות עם 20 מיליארד שקל? שיעור חשבון לצוות הסושיאל של ליברמן

הקמפיין של ליברמן טוען ש"שילוב חרדים בעבודה יניב למדינה 20 מיליארד שקל, שיספיקו לעוד 20 בתי חולים, 2,000 רופאים, קצבת זקנה גדולה פי 10…" ● אז זהו, שלא כל כך ● המשרוקית של גלובס

קשישה דנית מקבלת את אחד החיסונים הראשנים במדינה, כשרה"מ פרדריקסן צופה בה בטאבלט / צילום: Reuters, RITZAU SCANPIX

מפחדים מ"אפקט הקטשופ" ונותנים רק חיסון אחד: מה קורה אצל אלופת אירופה בחיסוני קורונה

ראשת ממשלת דנמרק חוששת שלאחר תקופה של מחסור בחיסונים, המדינה תקבל הרבה מהם ויווצר בזבוז - כמו קטשופ בבקבוק שלאחר ניעור וטפיחה חזקה נשפך ממנו יותר מדי ● ראשת הממשלה פרדריקסן וקאנצלר אוסטריה קורץ יגיעו השבוע לארץ ל"פסגת החיסונים"

אתר הבנייה באשדוד בו נהרג היום פועל / צילום: איחוד הצלה

מקרה מוות שלישי מהתחשמלות בפרויקט תמ"א בשלוש שנים

פועל בניין התחשמל למוות בפרויקט תמ"א 38 באשדוד ● בשל סכנת התחשמלות חובשי מד"א הדריכו פועלים אחרים כיצד לבצע פעולות החייאה, אך לשווא

אבתיסאם מראענה / צילום: "חדשות סוף השבוע", חדשות 12

ביהמ"ש העליון קבע: מרעאנה תוכל להתמודד בבחירות

ההחלטה התקבלה בדעת רוב כנגד דעתו החולקת של השופט דוד מינץ ● השופטים קבעו כי דבריה מעוררים שאט נפש ומקוממים ביותר אך לא הוצגה תשתית ראייתית מספקת כדי לפסול אותה ● יריב לוין: "בית המשפט העליון שוב נכשל ערכית ומוסרית בהגנה על הערכים הבסיסיים ביותר של מדינת ישראל"

לולה קצ'קה, בעלת "קרטון סטודיו" / צילום: בר זכריה

"התפיסה שלי היא שהכול אפשרי וניתן להפוך 'זבל' לזהב"

לולה קצ'קה, בת 36 ● הבעלים של "קרטון סטודיו", עסק לבניית תפאורות ורהיטים מקרטון ● "היה נזק כלכלי, אבל גם טוויסט חיובי" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

וורן באפט, מנכ"ל ויו"ר ברקשייר הת'וואיי / צילום: Reuters, Scott Morgan

המבורגר וקולה כבר 56 שנים ברציפות ואף מילה (כמעט) על קורונה: מה מסתתר במכתב השנתי של וורן באפט

במכתב השנתי של משקיע העל וורן באפט הוא פרס את תובנותיו על פני כ-15 עמודים, אך בלט חסרונם של נושאים ואירועים מרכזיים כמו הקורונה, מלחמת הדורות בוול סטריט, הביטקוין, משבר האקלים והדיבידנד בחברת ברקשייר הת'אווי ● גם הביקורת על כך לא איחרה לבוא

המנהיג העליון של איראן, האייתולה חמינאי./ צילום: רויטרס

איראן דחתה הצעה של האיחוד האירופי לקיים שיחות ישירות על הסכם הגרעין

איראן סירבה להשתתף בשיחות באירופה על הסכם הגרעין אך לא פסלה לחלוטין את האפשרות ודרשה כי בתמורה ארה"ב תתחייב להסיר חלק מהעיצומים ● ברקע הדברים, באיראן הודו היום כי הם אחראים לפגיעה באנייה שבבעלות איש העסקים הישראלי אלי אונגר

אמיל וינשל / צילום: ערן ירדני

וישור השלימה את ההנפקה הראשונית לפי שווי חברה של כ-382 מיליון שקל לאחר הכסף

החברה שבשליטת אמיל וינשל וניצן צעיר הרים גייסה כ-85 מיליון שקל לאחר שביקשה בתחילה לגייס 100 מיליון שקל לפי שווי של 500 מיליון שקל לאחר הכסף ● התוכנית של החברה: שימוש בכספי הגיוס לשם כניסה לשוק האמריקאי

ימין דני / צילום: יח"צ

חברת SPAC בהובלת דני ימין הגישה תשקיף לקראת גיוס של כ-300 מיליון דולר

מטרתה המוצהרת של BYTE היא למצוא יעד לרכישה בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית ● החברה מנוהלת ע"י דני ימין, מי שהיה סגן נשיא מיקרוסופט וקודם לכן ניהל את מיקרוסופט ישראל במשך 10 שנים

מנכ"ל לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

חדש בלאומי: מענק של 50 שקל לעובד על כל צירוף של לקוח לאפליקציית התשלומים

מדובר במהלך שנועד להגדיל את היקף השימוש באפליקציית לאומי, ולא דרך אפליקציית פיי ● המבצע הנוכחי מצטרף למענק דומה, שכבר ניתן ללקוחות הבנק שמתחילים להשתמש בשירות

חנן שמש ואבי כ"ץ / צילום: תמר מצפי ואילן בשור

השותף שנעלם, הבנק שעיקל והברקזיט: כך קרסה ההשקעה ברחוב פולנד 19-20 בלונדון

עשרות משקיעים בחרו בשנת 2014 להשקיע בפרויקט של קרן הגשמה בלונדון • זה נגמר בהפסד של 100% מכספם • פודקאסט הנדל”ן של גלובס, "כסף בקיר", צלל להליכים המשפטיים שמלווים את הכישלון האנגלי ● פרק מיוחד ● האזינו

תלמידים נבחנים בבחינות בגרות / צילום: באובאו

שר החינוך: שנת הלימודים תוארך גם לחודש יולי

לפי השר גלנט, לימודי חודש יולי ייוחדו לסגירת פערים במקצועות היסוד והם יהיו חלק מתוכנית בת 4 חלקים המיועדת לכיתות א'-יא' ● בנוסף אמר שר החינוך כי הוא הנחה את כל הגורמים לפתוח בצורה מלאה את מערכת החינוך החל מיום שלישי הקרוב