ארמין לאשט, מנהיג מפלגת השלטון הגרמנית הנבחר / צילום: Associated Press, Odd Andersen
ארמין לאשט, שנחשב על ידי רבים לממשיך דרכה של הקאנצלרית אנגלה מרקל ולמי שמבטיח לשמור את מפלגת השלטון הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית "במרכז המפה הפוליטית", נבחר היום (שבת) למנהיג המפלגה, לקראת הבחירות הכלליות שיתקיימו בספטמבר. לאשט גבר בסיבוב השני על המועמד פרידריך מרץ, שנחשב ל"סמן ימני" במפלגה והציג עמדות נוקשות בנושא הגירה וכלכלה, בהצבעה דיגיטלית של קונגרס המפלגה שהתקיימה היום בצהריים.
1,001 נציגים השתתפו בהצבעה שהתקיימה באופן דיגיטלי, כאשר צמרת המפלגה והמועמדים (שעברו בדיקות קורונה מקדימות) התכנסו באולם בברלין, בו נשאו נאומים בפני החברים וניסו לשכנע מתלבטים ברגע האחרון. בסיבוב הראשון זכה מרץ ב-385 מהקולות, לאשט ב-380 מהקולות והמועמד השלישי נורברט רטגן ב-227 קולות. בסיבוב השני והמכריע, אליו העפילו שני המועמדים המובילים זכה לאשט ב-521 מקולות הנציגים, לעומת 466 למרץ. יתר הקולות נמנעו או לא הצביעו.
לאשט, בן 59, מכהן כראש מדינת המחוז המאוכלסת ביותר בגרמניה, נורדריין-וסטפליה. הוא רץ במשותף עם שר הבריאות המכהן, יינס שפאן כסגנו. לאשט נשא היום בכינוס מה שכמה כלי תקשורת הגדירו כ"נאום חזק באופן מפתיע" ועקץ את מרץ כשאמר "קיטוב זה דבר קל לעשות, אבל להישאר מאוחדים זה מה שחשוב". הוא הרבה לחייך והפגין אמפטיה, לעומת מרץ שנשא את נאומו בפנים רציניות. לאשט אמר כי הוא "פוליטיקאי של המרכז", וחזר על מסר כמה פעמים במהלך נאומו. הוא הבהיר כי הוא רוצה להיות "הקפטן של הנבחרת" והעלה על נס את הפוליטיקה המשותפת.
מנהיג המפלגה אינו בהכרח המועמד שלה לתפקיד הקאנצלר בבחירות שיתקיימו בספטמבר הקרוב, אולם נחשב באופן אוטומטי למועמד המוביל לכך. נכון לתמונת המצב עכשיו, דווקא ראש מפלגת האחות הבווארית של ה-CDU - האיחוד הנוצרי-סוציאלי (CSU) - מרקוס זדר, רואה בעצמו את המועמד המוביל לתפקיד זה, לפי התמיכה לה הוא זוכה בסקרים. התשובה בנוגע ל"שאלת הקאנצלר" תינתן בקונגרס מיוחד של שתי המפלגות במשותף, שבוחרות באופן מסורתי מועמד אחד בלבד לתפקיד.
מבחינת הסקרים, לאשט הוא אחד המועמדים הכי פחות פופולריים נכון לעכשיו בדעת הקהל הציבורית, בין השאר בגלל דרך התמודדותו עם מגיפת הקורונה. הבחירה בו מגבירה את הסיכויים לבחירה בזדר כמועמד לקאנצלר. מבחינת המפלגה, הרי שהיא בחרה להמשיך בדרך שהתוותה מרקל - חתירה למרכז ופוליטיקה המעדיפה קונצנזוס על פני עמדות אידיאולוגיות נוקשות.