גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל קרסו נדל"ן דן פרנס מדבר על מצב הענף ועל הסכסוך המשפחתי

מנכ"ל חברת קרסו נדל"ן, דן פרנס, אמנם נקלע לעין הסערה בסכסוך המתוקשר בין בני הדודים אבל מקווה שהדברים ייפתרו בשלום ● הוא גם בטוח שרוב העובדים יחזרו לעבוד במשרדים במשך רוב השבוע ומאמין במיקרו-דירות: "עירוב שימושים בתוך הדירה זה מענה ראוי ליוקר הדיור"

דן פרנס מנכל קרסו נדל"ן / צילום: שלומי יוסף
דן פרנס מנכל קרסו נדל"ן / צילום: שלומי יוסף

כמנכ"ל קרסו נדל"ן, דן פרנס, מעורב במיזמי נדל"ן מגוונים: ייזום, נדל"ן מניב למשרדים ולמסחר, התחדשות עירונית, בנייני בוטיק בכל הארץ אך מכל אלה, נראה שמה שמלהיב אותו יותר מכול, הוא פרויקט המיקרו-ליבינג של החברה: פרויקט פינוי-בינוי בשני בניינים בסוף רחוב אבן גבירול, שהתוצר הסופי שלו יהיו 55 דירות במתכונת מיקרו-ליבינג.
למיקרו-ליבינג עוד נחזור בהמשך, אבל בינתיים נאלץ פרנס להתמודד גם עם המהומה הפנימית בתוך החברה.

חלל שינה ועבודה בפרויקט מיקרו אבן גבירול / הדמיה: סטודיו בי.אס. די 3די

קרסו נדל"ן היא חברה פרטית המאגדת את עסקי הנדל"ן של קבוצת קרסו, הפועלת בתחום הרכב באמצעות קרסו מוטורס הציבורית. קבוצת קרסו נשלטת בידי תשעה בתי אב של משפחת קרסו, שהם הדור השלישי למייסד החברה, משה קרסו ז"ל.

פרנס הגיע לקרסו נדל"ן לפני 16 שנה, 12 מהן הוא משמש כמנכ"ל. למרות וההיכרות העמוקה עם המשפחה, שום דבר לא הכין אותו לפצצה שהטיל באחרונה אחד מבני המשפחה, מכבי קרסו, המשמש כדירקטור בחברה. בתביעה שהגיש הציג מכבי קרסו את ההתנהלות בחברה המשפחתית כבעייתית ביותר: הוא דיבר על עסקאות בעלי עניין המיטיבות עם חלק מבעלי המניות על חשבון החברה ועל חשבון יתר בעלי המניות, שבמסגרתן נכסים ומשאבים של החברה עוברים לחלק מבעלי המניות ולבני משפחותיהם ללא תמורה או בתמורה חלקית בלבד; טען שדירות מגורים בפרויקטים של החברה נמכרות לנושאי משרה בחברה ולבני משפחותיהם, שחלקם גם בעלי מניות בה, בעסקאות חשודות ותמוהות שהכדאיות העסקית שלהן (מצד החברה) מוטלת בספק; כנ"ל לגבי מקורביהם של חלק מבעלי המניות.

מכבי קרסו / צילום: יוטיוב

"הטענות לא מתאימות ל-DNA של קרסו"

בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד שמוליק קסוטו, נטען עוד כי תחום הנדל"ן היזמי גורם לחברה הפסדים ניכרים ביותר, אולם איש מהנהלת החברה לא העלה זאת בפני חברי הדירקטוריון. עוד נטען כי פעילות הנדל"ן המניב מכסה את ההפסדים השוטפים בתחום הנדל"ן היזמי, שבו מושקעות גם רוב תשומות הניהול של החברה. ב-2019, לטענת מכבי קרסו, נרשם לחברה "בור" תקציבי של כ-30 מיליון שקל כתוצאה מהפעילות היזמית ובשנים 2018 ו-2017 ההפסד השנתי הממוצע עמד על כ-20 מיליון שקל. בצד זה, הוצאות הנהלה וכלליות גבוהות לטענתו באופן לא מידתי: כ-30 מיליון שקל בשנה.

פרנס הוא אחד הנתבעים בתביעה. "אני מכיר את המשפחה כבר 16 שנה", הוא אומר, "ומלווה אותה מקרוב. זו באמת משפחה מיוחדת ויוצאת דופן. מקובל לומר על חברות משפחתיות שדור ראשון בונה, דור שני שומר ודור שלישי הורס. במקרה הזה, הדור השלישי הצליח בעבודה נכונה ובשיתוף פעולה לקחת את החברות ולהביא אותן לשגשוג ולהמשך פיתוח, וזה לא בא סתם כך, אלא מעבודה נכונה. זו חברה שבעלי המניות שלה, שהם המשפחה, רוצים לפתח ולהכין לדור הרביעי.

"בני המשפחה הבינו שהם צריכים לצאת מתפקידי הניהול והפכו לדירקטורים. מאז 2005 צירפנו לדירקטוריון גם דירקטורים חיצוניים שהם אושיות נדל"ן, כמו שמעון הייבלום, משה מורג, איתן סורוקה. בנינו משטר תאגידי שהוא כמעט אחד לאחד כמו חברה ציבורית: כשרכשנו את הקרקע של פרויקט אבן גבירול, זה הובא לדירקטוריון, ועכשיו כשאנו מוציאים את הפרויקט לבנייה אנו מביאים אותו לדירקטוריון, ואח"כ יהיה מבוקר בכל מחצית. יש לנו מבקר פנים חיצוני, יש פה שקיפות מלאה. מכבי היה שותף לאורך השנים לתהליך הזה".

ומה אתה אומר לגבי הטענות הספציפיות שלו?
"החברה לא מכרה למישהו מבין בעלי המניות או הדירקטורים או מקורבים בהנחה מיוחדת. הכול מלווה על ידי בנק ויש הסכמי מכר, כך שנורא קל לבדוק והעובדות מוכיחות ההיפך לחלוטין. הוצאות הנהלה וכלליות הן לא חריגות, והחברה מרוויחה גם ביזמות וגם במגזר המניב.

"צר לי שהוא העלה טענות מופרכות ואני מאוד מקווה שזה יסתיים בדרך ה'קרסואית', של הידברות והסכמות, וממש בימים האחרונים יש התחלה של גישור, אצל השופט בדימוס, איתן אורנשטיין".

אורנשטיין ישראל איתן - שופט / צילום: תמר מצפי

למה לדעתך הוא טען את הטענות האלה אם הן מצוצות מהאצבע?
"אני לא יודע. אני ממש מצטער על זה, כי זו לא הדרך של קרסו. זו משפחה עם אינטגריטי וזה לא מתאים ל-DNA שלה. הדברים מוכיחים שחור על גבי לבן שהטענות מופרכות לחלוטין".

"מתכונת מגורים מודולרית וקומפקטית"

בחזרה למיקרו-ליבינג. הכוונה היא לדירות "עירוניות", קומפקטיות, המתוכננות בצורה מלאה כולל נגרות, למיצוי פוטנציאל המקום: הדופן של אי האכילה במטבח משמשת מצידה השני לטלוויזיה; מיטת הילדים מוגבהת ובתחתיתה ארון; חדר השינה משמש גם כחדר עבודה. זו מתכונת מגורים מודולרית וקומפקטית, המתאימה לערים צפופות ומבוקשות שמאופיינות במחירי דיור גבוהים. המטרה היא שאדם יוכל להתגורר בדירת 40 מ"ר ולהתנהל כמו בחלל של 60 מ"ר, או לשלם עבור דירת 80 מ"ר, שמרגישה כמו דירת 100 מ"ר.

"זה לא סתם גימיק", אומר פרנס, המזדהה עמוקות עם הרעיון. "אני רואה בדבר הזה מענה חלקי וראוי לבעיית יוקר הדיור. הקונספט אומר שצריך להסתכל על דירה בצורה אחרת: במקום להסתכל על מספר חדרים או על שטח במ"ר, מסתכלים על שימושים: איך אנו דואגים שיהיה ניתן לעשות את הפעולות בדירה תוך ניצול מקסימלי של החלל. אנחנו יוצרים למעשה עירוב שימושים בתוך הדירה. זה מאפשר לכאלה שלא יכולים להרשות לעצמם לקנות דירת 100 מ"ר, לקנות דירה שהיא כמו 100 מ"ר.

"נכון שהמחיר למ"ר יהיה גבוה יותר (לדברי פרנס, המחיר הממוצע למ"ר עומד על 55 אלף שקל - ה"מ), אבל עדיין המחיר בשורה התחתונה נמוך יותר. הדירות נמסרות עם כל הנגרות והניצול החכם של השטחים, כך שהדייר צריך להביא איתו מזרן, שטיח, ספה וכלי אוכל. וזה הכול. אמנם אנו רק בתחילת הפרי-סייל, אבל יש לנו פידבקים מאוד טובים. אני רואה איך זה הולך".

המתעניינים הם בעיקר צעירים שרוצים דירות כאלה למגורים לעצמם, או משקיעים?
"גם וגם. מה שכן, יגורו שם אנשים שאוהבים את תל אביב, שרוצים לגור במרכז העיר, במקום נגיש, שכיף להם להתנייד בעיר ללא מכונית. אם מדובר במשקיעים, הניסיון ממנהטן וטוקיו, מראה שהדירות האלה מושכרות בשכר דירה גבוה יותר בהשוואה לשוק".

למה רק שני בניינים?
"אם זה היה תלוי בי, הייתי עושה את זה בכל הבניינים באבן גבירול, אבל צריך להגיע להסכמה עם בעלי הקרקע, שהם בעלי הדירות. בטווח של קילומטר מהפרויקט הזה יש לנו שבעה-שמונה פרויקטים נוספים בשלבי רישוי וייתכן שבחלקם נאמץ את עקרונות התכנון של המיקרו ליבינג".

הקורונה שינתה משהו בתכנון של הדירות?
"לא. הקורונה זה אירוע מאוד דרמטי ויוצא דופן שעדיין לא הסתיים. צריכים לתת לדברים לשקוע ולראות אם דברים ישתנו או יחזרו לקדמותם. בכל אופן, הפרויקט הזה תוכנן במשך כמה שנים והוא לא השתנה בגלל הקורונה. במקרה יצא לנו שתכננו בדירה גם חלל עבודה, בפוקס".

וכל עניין הבריחה מהערים לטובת אזורים כפריים בגלל הקורונה - זה משהו שחלף בראשכם?
"אנחנו כל הזמן חושבים על המצב ועל ההשלכות. זה מעסיק אותנו מאוד. הקורונה פוגשת אותנו בהרבה מקומות: גם בתחום המגורים, גם בתחום המסחר השכונתי, וגם במשרדים. אנחנו נוטים להעריך שלא תהיה מהפכה באופן שבו אנשים גרים ועובדים, אנו לא חושבים שהטרנד של עבודה מהבית יהפוך להיות המיינסטרים. תהיה זליגה לזה, ולכן אנחנו כן חושבים על פתרונות כמו לייצר פינות עבודה בדירות. אבל עדיין אנו מאמינים שטבע האדם הוא לרצות לצאת מהבית, להגיע לעבודה, לפגוש פיזית עמיתים. זה מה שיהיה להערכתנו במיינסטרים".

"יש בארץ מקומות עם הצפה של דירות"

בינתיים, בכל אופן, גם בתחום המשרדים אצלם, אומר פרנס, כמעט לא מרגישים את הקורונה. החברה, המחזיקה בנייני משרדים בתל אביב ובירושלים, נפגעה לדבריו רק במעט. שטחי המשרדים שלה בירושלים מושכרים "ללקוח הכי טוב שיכול להיות בתקופת הקורונה", צוחק פרנס. "משרד הבריאות". בתל אביב יש אמנם שוכרים פרטיים מתחומי מקצועות חופשיים, אך גם הייטק, והפגיעה הייתה מועטה, הוא אומר. ואילו במרכזים השכונתיים - כאלה יש לקרסו בין היתר בפתח תקווה, במעלה אדומים, באבן יהודה, ביבנה הירוקה ועוד אחד בבנייה בחדרה - השוכרים הם קופות חולים, מרפאות, רשתות פארם ועסקי מזון, כך שרוב השוכרים המשיכו להפעיל את עסקיהם גם בתקופת הסגר.

נחזור למגורים. בין מיזמי המגורים המעניינים של החברה בתל אביב אפשר למנות את פרויקט בצלאל ליד שוק בצלאל, המאוכלס כבר, וכן את אנדרומדה ריבורן, פרויקט המשך לאנדרומדה, שבנייתו צפויה להסתיים בסוף השנה, ובסופו יכלול 55 דירות הצופות לים בשני מגדלים. יש להם שני שותפים בפרויקט: צמח המרמן, השותפה איתם גם בפרויקט בצלאל, ושמואל ולודינגר.

"מה שמאפיין אותנו", אומר פרנס, "זה שאנו מחפשים את הקרקעות באופן אקטיבי, לעסקאות מול בעלי קרקע פרטיים. אנו מחפשים במקומות שבהם אנו חושבים שיש פוטנציאל, שצפוי ביקוש, ולא למקומות שבהם המדינה מוציאה מכרז".

אתה לא חושב שמחירי הדירות יצאו מפרופורציה?
"אי אפשר להשוות אותנו כמעט לאף אחת מהמדינות, כי אנו מדינה מפותחת שצומחת בקצב של 2 אחוזים בשנה, לכן חייבים לייצר כל שנה 55 אלף יחידות. בצד השני, לא מצליחים לייצר את ההיצע שעונה על הביקוש. גמר הבנייה לא מגיע למספרים האלה, כך שיש כאן תמונה של ביקוש והיצע שתומכת בעליית המחירים.

"מעבר לזה, יש סביבת ריבית נמוכה מנגד, יש השלכות של הקורונה, שימתנו קצת את הביקושים, אבל התמונה הכללית תומכת בכך שנחווה עליית מחירים בשנים הקרובות".
הפתרונות לכך, הוא אומר, מצויים בפיתוח דיור מוסדי להשכרה. "אפשר לקחת את הכסף המוסדי שקיים בשפע, ולתעל אותו באמצעות תמריצים לפיתוח של פרויקטים כאלה, ואז צעירים יוכלו לשכור דירה בידיעה שיש להם אופק רחוק של שכירות, שעליית דמי השכירות תהיה הגיונית, ושרמת השירות שתינתן תהיה גבוהה יותר, כי הדירות חדשות. זה משחרר לחלוטין את המשפחות גם מהעמדת הון עצמי וגם מהתחייבות לתשלום משכנתה למשך 30 שנה.

"חוקקו תקנות לכניסתן של קרנות ריט שמתמחות ברכישה והשכרת דירות לשנים ארוכות וזה כיוון חיובי אך אני חושב המדינה צריכה לייצר עוד תמריצים כדי לדחוף עוד גורמים מוסדיים לתחום הזה ולהפוך אותו ליותר אטרקטיבי.

"מעבר לזה, להתחדשות עירונית יש פוטנציאל להגדיל את ההיצע של הדירות ולחדש את מרכזי הערים. אבל זה תהליך שחייבים לפשט אותו, לייצר ודאות, לקצר תהליכים".

דן פרנס

בן 56, נשוי ואב לשניים, מתגורר בבצרה • בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מאונ' ת"א • בעבר היה עורך דין במשרד בועז רווה, סמנכל שיווק ופיתוח עסקי במליבו ישראל, מנהל אגף נכסים ברבוע כחול ומנהל פעילות הנדל"ן בקבוצת קרסו • מאז 2009 משמש כמנכ"ל קרסו נדל"ן

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

השיחות בז'נבה הסתיימו, הצדדים יצאו להתייעצויות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?