ביונד מיט / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מגפת הקורונה הביאה לעלייה בפופלריות של מוצרי מזון טבעוניים. כמעט מזה שנה, הולכת ישראל מסגר לסגר. המציאות החדשה, שבה המסעדות פועלות במתכונת טייק אוואי או משלוחים וחלק גדול ממקומות העבודה עברו למודלים שונים של עבודה מהבית, הובילה לצריכה ביתית רבה יותר של מזון, ולכך שהציבור מבשל הרבה יותר. כעת נתונים חדשים מרמזים שדווקא השנה האחרונה, היא בבחינת בשורות טובות עבור שוק החלבון האלטרנטיבי, הנוגס בנתח שוק המזון מן החי.
עמותת ויגן פרנדלי וארגון GFI, הפועל להאצת המחקר והחדשנות בתחום החלבון האלטרנטיבי, בדקו את המגמות התזונתיות שמלוות את השנה החולפת באמצעות ניתוח של נתוני סטורנקסט, מהם עולה כי צריכת מזון צמחי גדלה באופן משמעותי בזמן משבר הקורונה. מנתוני סטורנקסט, שנאספו מכלל רשתות השיווק, עולה כי שוק המזון מהחי עלה ב-10.4% ב-2020, כאשר בשנים קודמות, שוק המזון מהחי עלה ב-1%-2% מדי שנה. עלייה זו קשורה כמובן לנגיף הקורונה, שהוביל לסגירת מסעדות ומעבר לצריכה ביתית. עם זאת, שוק התחליפים עלה כמעט פי 3, ב-27.5% השנה. בנטרול השפעות הקורונה והמעבר לצריכה ביתית, שוק המזון מהחי עלה רק ב-1.4%, בעוד שוק התחליפים עלה ב-18.5%.
הקטגוריה הצומחת ביותר היא קטגוריית המזון מן הצומח, שעלתה ב-19%. תחת שוק תחליפי הבשר, השווה בישראל 331 מיליון שקל (עליה של 24% משנת 2019, בניכוי רשתות הטבע), צמחה בצורה מטאורית תת הקטגוריה של הבשר הטחון והמבורגר על בסיס צמחי, שנהנתה מעליה של כ-58%. לפי GFI, ייתכן כי הסיבה לכך היא המוצרים החדשים שנכנסו לשוק בשנה החולפת, להם יכולת לדמות את הטעם והמרקם מוצרי הבשר. נקניקיות מהצומח, צמחו אבל פחות; 13% בשנה, ושניצל מהצומח שאיננו תירס, עלה ב-25%.
למרות גיוון המוצרים הרב והאופציות החדשות העומדות בפני הצרכנים, שוק הטופו, ששוויו מוערך בכ-60 מיליון שקל, רשם גידול של כ-64%. מנגד, הצריכה במעדניה הבשרית והחלבית רשמה מגמות מתונות יותר: נרשמה ירידה של כ-2% במעדנייה הבשרית ועלייה של כ-4% בחלבית.
הנתונים מתיישבים עם כך שבמשק ויילר, שמייצרים 60% מהטופו בישראל, מדווחים על עלייה חסרת תקדים של כ-50% בצריכת הטופו בארץ. העלייה התחילה עם פרוץ הקורונה, והגיעה לשיאה בשבועות האחרונים. לכן, המפעל מכפיל את כמות הייצור כדי לעמוד בביקושים.
תחום תחליפי החלב, נהנה מצמיחה גבוהה אף הוא. צריכת משקה סויה עלתה בכ-23%, ושווי השוק כיום עומד על 159 מיליון שקל. המשקאות שאינם על בסיס סויה (אורז, שיבולת שועל, שקדים) עלו ב-55%. כלל תחליפי החלב (לרבות גבינות, יוגורט וכו') עלו ב-40%. זאת, לעומת צמיחה מתונה יותר בשוק החלב מן החי, שעלה רק ב-8%, פחות מהגידול הכללי בצריכת מזון. כלומר - מגמת הסטגנציה ברכישת חלב מהחי נמשכת, כאשר משקאות תחליפי החלב מהווים כ-13% משוק החלב.
אביב אורן, סמנכל הפיתוח העסקי של GFI, מייחס את הגידול לאו דווקא לצמחונים או לטבעונים, אלא ל"מפחיתנים", אלו המחליטים מסיבות בריאותיות, סביבתיות או צער בעלי חיים, להפחית בצריכה של מזון מן החי. "בישראל יש עלייה בכל קטגוריית המזון מן הצומח. יש יותר אנשים שמתעניינים במוצרים האלו, כשלפי הלמ"ס המפחיתנים מהווים 35% מהאוכלוסייה בארץ", אומר אורן. "המפחיתנים יובילו את השינוי של צריכה גדולה יותר של תחליפי הבשר והחלב שנים קדימה. הישראלים הם צרכנים 'כבדים' של בשר ביחס לעולם, אבל אנחנו רואים התחלה של מגמה, ומקווים שהיא תתחזק".
אורן מתבונן על הגידול בשוק תחליפי החלב, ומקווה לראות את אותה מגמה בדיוק בשוק תחליפי החלבון בשנים הבאות. "תחליפי חלב נמצאים בכל בית שלישי. בבשר זה עדיין לא שם, אבל אנחנו נראה את הטרנד הזה ככל שהמוצרים יתקרבו בטעמם למוצרי הבשר, וככל שמחירם ירד ויהיה תחרותי יותר. בארה"ב, לשם השוואה, בסיכום 2019, המוצרים שמנסים לחקות את הטעם והמרקם של הבשר, חוו עלייה גדולה. מהצד השני, זהו שוק שישראל גם יכולה להוביל בו מגמות של יצוא, בהשקעות ממשלתיות נכונות בתשתיות פיתוח וייצור לענף הפודטק הצומח".
עמותת ויגן פרנדלי, ניצלה את הזמן שבו הציבור ספון בביתו, ושידרה לראשונה בישראל פרסומת בפריים טיים הקוראת לציבור לחוס על בעלי החיים ולעבור לתזונה צמחית. בנוסף, דווקא בזמן הסגרים, חוותה העמותה גידול במספר המסעדות והמוצרים המבקשים להשתמש בתו 'ויגן פרנדלי'. עמרי פז, מייסד העמותה, אומר: "אני גאה בכך שישראל היא מובילה עולמית עם 5% טבעונים בקרב האוכלוסייה. אנחנו מאמינים שכדי שאנשים נוספים יעשו את הצעד הזה, יש ליצור סביבה נוחה יותר לטבעונות, ע"י סימון מוצרים, הגדלת ההיצע הטבעוני והנגשת מקומות עבודה".
בנוסף מצטרפים נתונים על כך שדווקא שנת הסגרים גרמה ללא מעט אנשים, בישראל ובעולם, לחשוב מחדש על התזונה שלהם, ולנצל את הזמן בבית בכדי לשנות את הרגלי האכילה שלהם. עמותת "אנימלס", המקיימת את 'אתגר 22' הקורא לציבור להתנסות בטבעונות למשך 22 יום בליווי צמוד של דיאטנים וקבוצה תומכת, מעידה על "שיאי הרשמות לאתגר" בשנת 2020. כך, לפי אנימלס, בשנת 2020 נחצה הרף של חצי מיליון משתתפים בפרויקט מאז השקתו ב-2014 בישראל וב-2016 בעולם. ב-2020 השתתפו באתגר מעל 200 אלף איש ואישה מרחבי העולם.
חיסכוון של 41,200 טון של פחמן מהאוויר בחודש
כיצד ישפיע מעבר לתזונה שאיננה כוללת מוצרים מן החי על הסביבה? לפי בדיקה של ארגון Veganuary 350, אלף אנשים שהתבססו על תזונה טבעונית למשך חודש בלבד בשנת 2020, חסכו 41,200 טון של פחמן מהאוויר - כמו כ-450 אלף טיסות מלונדון לברלין. זאת, בזמן שמעבר עולמי לתזונה טבעונית יפחית את השימוש בקרקע ב-75% - שטח שווה ערך לגודל ארה"ב, סין, האיחוד האירופי ואוסטרליה ביחד, לעומת המצב כיום; לפי ארגון "ידידי כדור הארץ", מדי שנה שטח כפול מגודלה של בלגיה, הופך לשטח חקלאי לצורך גידול או הזנת בעלי חיים.
לפי תחזית גידול האוכלוסייה העולמית, בשנת 2050 תמנה אוכלוסיית העולם כ-10 מיליארד בני אדם, וכך יגבר הביקוש לחלבון. לא סביר שיוזמות דוגמת זו שעלתה בבריטניה על ידי אנשי מקצוע שקראו להטיל מס על מזונות בעלי השפעה סביבתית כבירה דוגמת בשר בקר תצא בקרוב לפועל, אך בעולם מחפשים פתרונות לייעול השטחים החקלאיים, או מאידך לשיפור תשתיות הפיתוח של חלבון מן הצומח.
מרבית האנליסטים צופים כי שוק החלבון האלטרנטיבי יהווה מעל 10% משוק החלבון העולמי עד 2030, כלומר שוק של מעל 140 מיליארד דולר לפי ברקליז. גם המשקיעים מזהים זאת ובחציון הראשון של 2020 הושקעו מעל 205 מיליון דולר בחברות בשר מתורבת, כמעט פי שלוש מסך ההשקעה ב-2019 (77 מיליון דולר). בסך-הכול בחציון הראשון של 2020 הושקעו כמעט מיליארד וחצי דולר בחברות חלבון אלטרנטיבי (בשר מתורבת, חלבון מהצומח ופרמנטציה).
אחת התעשיות המסקרנות והבולטות ביותר, היא תעשיית הבשר המתורבת. רק בחודש שעבר הכריזה סינגפור על תחילת שיווק למסעדות של מוצר הבשר המתורבת הראשון בעולם המאושר למאכל, של חברת Eat Just הסינגפורית. חברה בולטת נוספת המתקדמת מאוד לאחר שהשלימה סבב גיוס של 20 מיליון דולר היא BlueNalu האמריקאית, המפתחת פירות ים ודגים באמצעות תאים המגודלים במעבדה, ללא סבל של בעלי חיים, ללא שימוש באנטיביוטיקה ובשימוש נמוך משמעותית במשאבים.
בישראל, קיימות ארבע חברות העוסקות בפיתוח בשר מתורבת, הנמצאות בשלבים שונים: פיוצ'ר מיט, מיט טק, אלף פארמס, סופרמיט, זאת לצד חברות העוסקות בפיתוח חלבון חלב למוצרי חלב, דוגמת רימילק, שגייסה לאחרונה יותר מ-11 מיליון דולר בסבב A. חלקן, לוטשות עיניים לשוק הסינגפורי שנפתח לאחרונה וקורץ למשקיעים ולחברות מרחבי העולם. המוצרים הראשונים הצפויים לצאת לשוק, גם מצד החברות הישראליות, הנם "מוצרים היברידיים", המשלבים רקמות בשר שגודלו במעבדה, יחד עם חלבון מן הצומח.
30% מפליטת גזי החממה - מתעשיית המזון
מערכת המזון אחראית כיום לכ-30% מפליטת גזי החממה העולמית. כריתת יערות, הפיכת בתי גידול טבעיים לשטחים חקלאיים, שימוש בדשנים מלאכותיים ופליטות מתאן מבעלי חיים, הם הגורמים העיקריים לתרומת החקלאות למשבר האקלים.
מיליארדי בעלי חיים נשחטים מדי שנה עבור תעשיית הבשר. בשנת 2017 לבדה, כך לפי האו"ם, נשחטו 50 מיליארד תרנגולות, 1.47 מיליארד חזירים, 545 מיליון כבשים, 444 מיליון עזים ו-300 מיליון פרות. המחיר הסביבתי של תעשיית הבשר, הוא גבוה מאוד. ענף המזון מן החי הוא גורם מרכזי בבירוא יערות, ואחראי לפליטות פחמן המאיצות את משבר האקלים, יותר מאשר סקטור התחבורה.
רבע מהמים המתוקים בעולם משמשים לתמיכה בענפי הבשר והחלב, ומשק החי הוא הגורם המשמעותי ביותר לשימוש האנושי בקרקעות, ההולכות ואוזלות. רעיה של בקר וצאן משתמשת ב-2% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח, כאשר 36% מהיבולים בעולם משמשים להאכלת בעלי חיים, בעוד ש-690 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים מרעב. מחקר של IOPscience מצא שאם נגדל אוכל אך ורק למאכל אדם, נוכל להאכיל 4 מיליארד אנשים נוספים.
מחקר שפורסם לאחרונה, בכתב העת המדעי "Nature Communications", מצא שמחירי מוצרי מזון מן החי כמו ביצים, עוף ובקר, צריכים לעלות בשיעור של 146% על מנת לשקף את הנזק האקלימי שהם גורמים באמצעות פליטת גזי חממה, לאורך שרשרת האספקה שלהם. זאת, כאשר כיום מוצרי מזון מן החי לא משקפים את מחירם האמיתי, הכולל עלויות סביבתיות וחברתיות הנגרמות בשל פליטת גזי חממה, שאינם משוקללים במבנה העלויות הנוכחי.