הרפורמה בסדרי הדין – שינוי מהותי ולא פרוצדורלי
בינואר 2021 נכנסו לתוקף תקנות סדרי דין בבתי המשפט האזרחיים (שלום ומחוזי), אשר עומדות להשפיע על כלל הציבור המבקש להסתייע במערכת המשפט. התקנות הן פרי יוזמת הרשות השופטת, שמכוונת לייעל את ההתדיינויות הארוכות והמסורבלות שמתנהלות בישראל. במסגרת הרפורמה הוחלפו 530 תקנות סדר דין אזרחי ותיקות ב-180 תקנות חדשות בלבד.
לכאורה, מדובר בניסיון לפישוט הביורוקרטיה במשפט האזרחי. למעשה, מדובר במהפכה של ממש אשר תיתן לשופטים שיקול+דעת רחב באופן ניהול המשפטים, אך תכביד מאוד על המתדיינים במישור הכלכלי, בעומק הדיונים ובמרכיב הוודאות שהאזרח מצפה לו.
שינוי מהותי ראשון מתייחס לאופן הגשת כתבי תביעה וכתבי הגנה. אלה יצטמצמו לעמודים ספורים (11 בשלום ו-15 עד 30 במחוזי), שינוי שיקשה על התובעים והנתבעים לפרוס באופן מפורט וברור את העובדות שמהוות את עילת התביעה או את נימוקי ההגנה.
שינוי שני: הגבלת היקף הבקשות לסעדים זמניים: עיקולים, צווי מניעה, כינוס נכסים ועיכוב יציאה מהארץ. בקשות דחופות המוגשות תדיר ומחייבות תיאור העובדות שבבסיס התביעה ותיאור העובדות המחייבות את מתן הסעד הזמני הדחוף, עוד לפני שהחל המשפט. היקף הבקשות או התגובות המתנגדות למתן הסעד יוגבל ל-8 עמודים בלבד, כשהתצהירים (העדויות) מוגבלים ל-6 עמודים בלבד.
צמצום האפשרות להצגת התמונה המלאה העובדתית והמשפטית, עלול לפגוע ביכולת המתדיינים לשכנע בצדקת הבקשה לסעד זמני, או התגובה המתנגדת להענקתו. הוא עלול לפגוע ביכולת השופטים לקבל החלטות מהירות אך מדויקות, לאזן נכון בין האינטרסים של המתדיינים, ובכך ייפגעו זכויות המתדיינים להליך הוגן.
שינוי שלישי: הליכים מקדמיים שהצדדים אמורים לנהל ביניהם עצמאית בלו"ז קצר ביותר (30 עד 60 יום מהגשת כתב הטענות האחרון). בזמן קצרצר ידרשו עורכי הדין של הצדדים לבצע ביניהם הליכי איתור מסמכים, גילוים, עיון בהם, תיחום ומיקוד המחלוקות המשפטיות ופגישת מהו"ת (בדיקת הפניה לגישור), וזאת כתנאי לישיבת בית משפט ראשונה.
לביצוע משימות מקדמיות כה רבות יידרשו עורכי הדין להעמיד צוות משפטי שיעסוק אינטנסיבית בביצועם בלו"ז מינימלי, דבר שעלול לייקר מאוד למתדיינים את עלות ההליך. לדעתנו, כפיית הליכים מקדמיים בסד זמנים כה קצר, עלולה לגרום לנתבעים בתביעות אזרחיות לנחיתות מהותית במערכה המשפטית, זאת בשל צורך הנתבעים לחפש ולשכור בלחץ זמנים שירותי עורך דין מתאים, להתפנות ולהירתם לחיפוש חומרים ועובדות לצורך ביסוס הגנתם, כל זאת כאשר שעון הזמן מתקתק כנגדם.
שינוי רביעי: מתייחס לאופן שמיעת הראיות. התקנות החדשות מעודדות את השופטים לשמוע עדויות בעל-פה, במקום לקבלם קודם לכן כתצהירים כתובים. כמו כן, התקנות מעודדות שמיעת סיכומים בעל-פה. מגמה זאת תכביד הן על השופטים והן על בעלי הדין בשל הצורך להקדיש "שעות אולם" רבות לשמיעת עדויות וסיכומים בעל-פה, ובהכרח תביא לחוסר היכולת של ההמתדיינים להעמיק בסיכומיהם, בניתוח העובדות וביישום הדין ופסקי הדין על התיק הנדון.
מגמה חמישית: צמצום יכולת המתדיינים לתקן את כתבי הטענות ולהביא עדים נוספים או לתקן טעויות ועדויות במהלך המשפט. הרצון לקצר וליעל את הדיונים עלול לגרום לעיוות הדין בכך שהמתדיינים לא יוכלו להציג טענות ועובדות נוספות שיתגלו להם מאוחר למועד הגשת כתבי הטענות או במהלך הדיונים. בכך עלול התוצר השיפוטי לצאת מעוות.
יישום התקנות עלול להרחיק מבית המשפט מתדיינים רבים, במיוחד משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, לגרום לעיוותי דין בשל צמצום המסמכים והעובדות שיוגשו, ועלול לגרום לשונות רבה באופן ניהול המשפטים בין בתי המשפט ובין שופטים שונים של אותו בית משפט.
התקנות מפרות את האיזון העדין שבין תובעים לנתבעים, לרעת הנתבעים, זאת בשל סד הזמנים המצומצם יחסית שיש לנתבעים להגיב ולמלא את דרישות התקנות לעומת תובעים שיכולים להכין את ההליכים מראש.
לסיכום, החלת התקנות עלולה לגרום לפגיעה נוספת באמון הציבור במערכת המשפט, תוצאה שלא אליה כיוון מתקין התקנות בעריכת הרפורמה. ניתן היה לערוך רפורמה מצומצמת בתקנות הישנות באופן שתייעלנה ותקצרנה את הדיונים מבלי לשפוך את המים ביחד עם התינוק.
הכותב הוא שותף במשרד יוסף סמואל ושות'. מופיע בבתי המשפט בתיקים אזרחיים
