גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מהיום אפשר לקחת שני שלישים מהמשכנתה בריבית פריים: כל מה שצריך לדעת על המסלול

הוראת בנק ישראל אשר מסירה את מגבלה על נטילת משכנתה בריבית פריים (1.6%) נכנסה לתוקף ● מה צריך לדעת בנוגע להוראה החדשה והאם ועד כמה תוכל להוזיל לכם את המשכנתה? ● גלובס עושה סדר

מהיום אפשר לקחת משכנתה בשני שליש פריים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot
מהיום אפשר לקחת משכנתה בשני שליש פריים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot

היום, 17 בינואר, נכנסת לתוקף הוראת בנק ישראל אשר מסירה את מגבלה על נטילת משכנתה בריבית פריים (1.6%), כך שניתן יהיה לקחת עד שני שלישים מהמשכנתה במסלול זה, שהוא הזול ביותר במשכנתה ולכן אטרקטיבי. מה צריך לדעת בנוגע להוראה החדשה והאם ועד כמה תוכל להוזיל לכם את המשכנתה? שאלות ותשובות.

מה זו ריבית פריים?

ריבית פריים מורכבת מריבית בנק ישראל, שהיא כיום 0.1%, ועוד 1.5%. ולכן כיום מדובר בריבית של 1.6%.

למה המסלול במשכנתה בריבית פריים הוגבל לשליש ומדוע בנק ישראל שינה את ההנחייה לכך כעת?

היו תקופות שבהן לא היו כלל מגבלות על תמהיל המשכנתא. בנוגע לפריים, מגבלה מ-2011 קבעה שניתן לקחת מקסימום שליש מהמשכנתה בריבית פריים. הרציונל אז היה למנוע מאנשים את הסיכון שבעליית הפריים, שהיה אז סביב 4% ומאוד תנודתי. רציונל נוסף היה לצנן את שוק הדיור, אך שאיפה זו לא התממשה.

כעת, על רקע משבר הקורונה, בנק ישראל נוקט צעדים שתכליתם להקל על ההוצאות השוטפות של משקי הבית. זו הסיבה שהוציא לדרך כמה מתווים של דחיית הלוואות, האחרון שבהם מאפשר דחייה רק למשקי בית אשר מוכיחים היפגעות במשבר. הצעד הנוכחי, שיש בו פוטנציאל להוזלת המשכנתה וההחזרים החודשיים, בא לשרת את אותו הרציונל. פוטנציאל זה קיים נוכח העובדה שריבית בנק ישראל נמוכה מאוד כיום, 0.1% כאמור. אך בטווח הארוך ריבית בנק ישראל צפויה לעלות.

למי רלוונטית ההנחיה שנכנסה היום לתוקף?

היא רלוונטית לאנשים שניגשים ליטול משכנתה חדשה ולא לאלה שמעוניינים למחזר משכנתה. האפשרות למיחזור במסלול של עד שני שלישים פריים תתאפשר החל מ-28 בפברואר.

אם אטול כעת משכנתה כששני שלישים מסכום ההלוואה מוצמד לפריים - זה בהכרח ישתלם לי?

לא בהכרח, מהסיבה שבנסיבות כאלה מסלול הפריים עלול להתייקר. עד כה, ובמצבים שבהם כשליש מהמשכנתה מוצמדת לפריים, הריביות המוצעות במסלול נמוכות מ-1.6%; למשל פריים מינוס 0.5% ופחות מכך. אך אם כשני שלישים מהמשכנתה יוצמדו לריבית פריים, הרי שהריבית במסלול זה תתייקר. בכמה תתייקר? אבי אבגיל, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות רואה אישורי משכנתאות שנעים מפריים פלוס חצי ועד בפריים פלוס 0.7%. וזאת כי הבנקים רוצים להשאיר את מרווח הרווחיות שלהם כשהיה. אבגיל גם השתתף ביום חמישי האחרון, בפאנל מומחים של גלובס בשיתוף בנק מזרחי-טפחות, שהועבר בשידור חי בפייסבוק. "הבנק מסתכל על הסיכון והתמחור של כלל הרכיבים במשכנתה. יש רכיב אחד שהוזל ולכן מייקרים רכיב אחר", הסביר אבגיל בפאנל. דרור פלדמן, מנהל סקטור המשכנתאות של מזרחי טפחות שגם הוא השתתף בפאנל, הסכים שזהו הכיוון ואמר: "אני מעריך שתהיה עלייה במרכיב הפריים בהלוואה".

אפשר להמחיש לי את העניין?

סימולציה למשכנתה שערכנו באחרונה בשיתוף המתכנן הפיננסי ויועץ המשכנתאות תומר ורון, הראתה שבתרחיש ריאלי ואף צנוע יותר מהכיוונים שעליהם העיד אבגיל - כאשר שני שלישים מהמשכנתה מוצמדים ל-1.6%, ולא מעבר לכך - המשכנתה תהיה יקרה יותר בהשוואה למצב שבו יש הצמדה של רק שליש מהמשכנתה לפריים (הנחנו פריים מינוס 0.6%, כלומר 1%).

המשכנתה "הגנרית" - של 800 אלף שקל לאורך 25 שנה ובחלוקה של שליש-שליש-שליש - שאותה בחנו, כללה כאמור שליש בריבית פריים, עוד כ-40% בריבית קבועה לא צמודה למדד ועוד 27% בריבית משתנה כל חמש שנים, צמודה למדד. בתרחיש של המשכנתה העדכנית, מעבר למסלול של שני שלישים פריים, שליש נוסף הוא בריבית קבועה, לא צמודה למדד בריבית של 3.35% (כשקודם לכן הריבית במסלול זה הייתה 3%). כעבור 25 שנים "המשכנתה העדכנית" הייתה יקרה יותר בכ-12 אלף שקל בהשוואה למשכנתה הגנרית. מדוע? גם מכיוון שהמסלול בריבית פריים היה יקר יותר, וכן הנחנו - כפי שצפוי לקרות - שהריבית תתחיל לעלות הדרגתית כעבור שנתיים. סיבה נוספת היא שהנחנו שגם הריבית הקבועה תעלה, מתוך מחשבה שהבנקים ירצו לשמר מתח רווחיות שקרוב לזה שהיה קודם.

זו הסיבה שבפנאל המומחים, אמר פלדמן ממזרחי-טפחות: "מי שנוטל כיום הלוואה ל-30 שנה, עם שני שלישים פריים, שם את עצמו בחשיפה גבוהה מאוד לסיכון. לא נהיה בעולם של פריים מינוס. אנחנו חייבים להזהיר את הלקוח לא להסתנוור רק ממצג של זמן קצר".

אם שני שלישים פריים לטווח ארוך זה מסוכן, כיצד ניתן להפחית את הסיכון?

האפשרות הכי פחות מסוכנת היא ללכת על תמהילים שבהם הפריים לא עולה על שליש, כפי שהותר עד היום, ולצדם ליטול רכיב גדול מהמשכנתה בריבית קבועה, כי הריביות הקבועות היום נמוכות יחסית. בטווח הארוך גם מחיר המשכנתא עשוי להתברר כהכי נמוך.

אפשרות מעט יותר מסוכנת היא להגדיל את מסלול המשכנתה שמוצמד לפריים מעבר לשליש, אך לא עד שני שלישים, לצד רכיב נוסף בריבית משתנה בטווח של עד חמש שנים - דבר שגם כן מתאפשר כיום בהוראה החדשה. "זו אפשרות שבה הסיכון פחות גדול השוואה למשכנתה של שני שלישים פריים", מסביר אבגיל.

רמת הסיכון גם נובעת מגובה ההחזר החודשי. במצב שבו ההחזר החודשי נמוך יחסית, העלייה בריבית הפריים לאורך זמן פחות מסוכנת בהשוואה למצב שבו ההחזר החודשי גבוה.

אז למי יכולה להועיל האפשרות ליטול שני שלישים מהמשכנתה בפריים?

היא יכולה להועיל למי שזקוק למשכנתה לטווח זמן קצר, למשל משקיעים, שכן כיום, בזכות ריבית בנק ישראל האפסית, ייתכנו החזרים חודשיים נמוכים יותר.

יש לבחון זאת באמצעות סימולציות מתאימות, למשל בליווי יועץ משכנתאות. "הלקוח צריך לשאול את עצמו איך ייראו הריביות בעוד שנתיים, שלוש או ארבע. המחירים היום נמוכים. אני לא יודע איך הם יהיו בהמשך", אמר פלדמן.

כיצד ההוראה חדשה עשויה להשפיע על מחירי הנדל"ן?

באופן מפתיע, שנת הקורונה 2020 הייתה גם שנת שיא ברכישות ובנטילת משכנתאות. אבגיל ופלדמן דיברו על כך שההוראה החדשה של בנק ישראל צפויה רק להעצים את המגמה, כי היא טומנת בחובה פוטנציאל לעלויות נמוכות יותר במשכנתאות, בנסיבות מסוימות. "יותר לקוחות ייכנסו לשוק המשכנתאות, יותר משקיעים, כי בעצם היכולת שלהם לקחת משכנתה תהיה גבוהה יותר אני מעריך שב-2021 מחירי הדירות יעלו", אמר פלדמן.

הקפאתי את המשכנתה שלי בשל משבר הקורונה. אני מעוניין כעת למחזר את המשכנתה ולהישאר עם ההקפאה. האם זה אפשרי?

לרוב, הבנקים לא מאפשרים מיחזור במצב של הקפאה. לכן מי שרוצה למחזר במצב זה ככל הנראה ייענה בידי הבנק כי הוא צריך לחזור ולשלם את המשכנתה קודם לכן.

עוד כתבות

מרכז לוגיסטי של קבוצת מרכז הפורמייקה אברבוך שיווק בע''מ / צילום: אתר החברה

הצעת רכישה בפרמיה של 133% מקפיצה את מניית החברה המשפחתית הקטנה

דיווח שהעבירה מרכז הפורמיקה אברבוך, העוסקת בסחר בעץ, חשף שקרן ההשקעות קדמה הגישה הצעה אינדיקטיבית לרכישתה תמורת 190 מיליון שקל ● בין היתר לוטשת הקרן עין לנדל"ן של החברה ברמלה ● בכוונתה למחוק את מניות אברבוך מהמסחר

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

"כשל מתמשך": היזם איבד את הזכות לתקן את ליקויי הבנייה וישלם 1.5 מיליון שקל לדיירים

ביהמ"ש המחוזי בירושלים קבע כי אף שלדיירים הייתה תרומה לאי־תיקון של ליקויי בנייה, היזם לא יורשה לטפל בהם וישלם על תיקונם ● זאת בעקבות אובדן האמון בין הצדדים והסיכוי שאם התיקון ייעשה ע"י החברה, הוא יהיה מוקד למחלוקות עתידיות

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: אביגיל פפרינו-באר

סופה של עסקה? רשות התחרות לא רוצה את חברי יוניון בדירקטוריון כאל, והמכירה עלולה לקרוס

רשות התחרות דורשת מיוניון להגביל את מעורבותה בניהול כאל, מחשש לניגוד עניינים ולזרימת מידע עסקי בלתי מוגבל ● יוניון מתנגדת, והדרישה עלולה להביא לפיצוץ העסקה ● נפילת העסקה תותיר את דיסקונט מול קושי משמעותי למכור את כאל ולעמוד בדרישות חוק שטרום

ניסים פרץ, מנכ''ל חברת נתיבי ישראל, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

הסחבת שתוקעת מעבר 600 מיליון שקל לשיקום התשתיות בצפון

למרות תוכנית הענק לשיקום הצפון, החלק המיועד לתשתיות נשאר על הנייר ● רק בשבוע שעבר הגיעה פעימה ראשונה בעקבות זעקת מנכ"ל נתיבי ישראל ● מעקב גלובס אחרי התוכניות לצפון

מארק שפיצנגל, מייסד קרן יוניברסה / צילום: Reuters, BRENDAN MCDERMID

המשקיע שצופה ראלי מטורף – ואז קריסה גדולה

מארק שפיצנגל, מנהל קרן הגידור Universa המתמחה בהגנה מפני אירועי קיצון, סבור כי לבום ה־AI יש עוד לאן להתפתח – וצופה עוד ראלי "מטורף ואופורי" ואז קריסה היסטורית • ומה הוא מגדיר במפתיע כהשקעה הטובה ביותר שעשה?

ראש ממשלת קנדה מארק קרני ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evelyn Hockstein

שרטוט מחדש של הכלכלה המערבית? היוזמה של קנדה להצטרף לאיחוד האירופי

בניסיון להתמודד עם מלחמת הסחר שהכריז נשיא ארה"ב טראמפ, ראש ממשלת קנדה מארק קרני פועל לצרף את מדינתו לאיחוד האירופי כ"חברה מיוחדת", כולל סחר חופשי ותנועת תושבים ● בבריסל פתוחים לרעיון, בין היתר בגלל עתודות המחצבים והאנרגיה הגדולות של קנדה

אושרי לוגסי, מנכ''ל משותף באונדס (OAS) / צילום: אונדס

אונדס מרחיבה את שליטתה בישראל: רוכשת את GATE Technologies תמורת 205 מיליון דולר

חברת המערכות האוטונומיות אונדס ממשיכה את מסע הרכישות האגרסיבי שלה בשוק הביטחוני המקומי ● כעת היא רוכשת את חברת המרעומים האלקטרוניים GATE ושותפתה האירופית Bron ● סכום העסקה עשוי לטפס ב-185 מיליון דולר נוספים בהתאם ליעדים, ומעמיק את אחיזתה של אונדס בשוק התקיפה המדויקת

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

עסקת הענק עם יוון: המערכת שישראל לא הייתה מוכנה למסור

כותרות העיתונים בעולם: ישראל סירבה למסור ליוון את קוד המקור של מערכות הנשק הישראליות שהיא רוכשת, האפשרויות של סעודיה מול החות'ים אוזלות, ופלג קיצוני במשטר האיראני פעל לחבל בהסכמות מול ארה"ב ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

2 עסקאות החזירו צבע למניית ארית: "יעמיקו נוכחות בשווקים אסטרטגיים"

עסקה בהיקף כ–16 מיליון דולר עם לקוחה בהודו תגדיל בטווח הקצר את התפוקה במפעל בשדרות º זכתה גם במכרז לאספקת מרעומי ארטילריה בדרום אמריקה

משרדי Joonko. בעיגול: עילית רז / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

זיוף מסמכי בנק והחתמות פיקטיביות: המנגנון מאחורי הונאת המשקיעים בפרשת עילית רז נחשף

אחרי יותר משלוש שנות חקירה, מייסדת ג'ונקו עילית רז הודתה בארה"ב בהונאת ניירות ערך ● עפ"י מסמכי משרד המשפטים האמריקאי, היזמת הישראלית זייפה תדפיסי בנק ומסמכי לקוחות כדי לגייס 27 מיליון דולר מקרנות מובילות ● רז מחכה לגזר הדין, בעבירות שהעונש המרבי בגינן בחוק האמריקאי עומד על 20 שנות מאסר

האחים אמיר, דנה עזריאלי, שמואל דונרשטיין ועופר ינאי / צילום: יונתן בלום, אריק סולטן, איל יצהר, אבישג שאר ישוב

מעופר ינאי עד דנה עזריאלי: מה קורה למניה כשבעל השליטה מפשיל שרוולים והופך למנכ"ל

שורה של בעלים בחברות ציבוריות הזיזו את המנכ"ל השכיר ולקחו את התפקיד על עצמם, בדרך כלל בסיטואציה משברית ● מומחים מזהים "יתרון אדיר" אצל מי שמכירים את הקרביים של החברה, וגם בעלי המניות יוצאים לרוב נשכרים ● מנגד, יש מי שמזהירים מפני שחיקה בממשל התאגידי כש"אין מי שמסוגל להגיד למנכ"ל-בעלים שהוא טועה"

דגמי הפרימיום כבר בדרך / צילומים: יח''צ

פרימיום במחיר נגיש: גל הרכבים החדשים שבדרך לישראל

יצוא הרכב הסיני שובר שיאים, והגל הבא מתמקד יותר ויותר גם בדגמי פרימיום מתקדמים וזולים יחסית ● אל ישראל צפויים להגיע דגמים כמו זיקר 7GT, שיאומי YU7 ו-BYD BAO 5, עם מפרטים מרשימים ומחירים תחרותיים ● גם מותגים מערביים, כמו לנדרובר, נשענים יותר על טכנולוגיה וייצור סיניים ● השבוע בענף הרכב

שוקי ניר, אורן הולצמן / צילום: דורון לצטר, יח''צ

המניה שזינקה ב-40% בעקבות הדוחות, וזו שצנחה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סולאראדג' צופה צמיחה שנתית ממוצעת של 23% עד 2029 ● אודיטי טק זינקה ב-40% בעקבות הדוחות ● ונאבן איכזבה ונחלשה

גילעד אלטשולר / צילום: סם יצחקוב

עד 230 מיליון שקל מס: הרווח של המדינה מהעברת הבעלות באלטשולר שחם

בעקבות עסקת הענק לרכישת השליטה בבית ההשקעות אלטשולר שחם ע"י חברת הביטוח ווישור, מומחי מס מעריכים כי המס שתקבל המדינה ינוע בין 190 ל־230 מיליון שקל

יואב צפיר / צילום: אביב חופי

טדי הפקות נשארת בבית: טמירה ירדני מוכרת את השליטה ליואב צפיר

לאחר תקופה של מגעים למכירת טדי הפקות לגורמים חיצוניים, טמירה ירדני החליטה להעביר את השליטה בחברה ליואב צפיר, מיטל כהן ושרית שלו ● "המהלך נועד להבטיח את המשך דרכה, צמיחתה ושימור מורשתה של טדי הפקות לדורות הבאים", נמסר מהחברה

אלטשולר שחם

800 עובדי אלטשולר שחם התעוררו לבוקר של שאלות. מה יעלה בגורלם

חברת הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם נמכרת לחברת הביטוח ווישור, בעסקה שמעלה שורת שאלות לגבי עתידה ● ככל הידוע, כל פעילות הגמל והפנסיה תעבור במלואה לפעול תחת החברה החדשה, כולל צוות העובדים ואנשי ההשקעות

ווישור / צילום: רמי זרנגר

העסקה נחתמה: אלטשולר שחם ייפרדו מפעילות הגמל ויקבלו מיליארד שקל

העסקה לרכישת פעילות הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם תתבצע במשותף עם יאיר לוינשטיין שיגדיל את חלקו ל-25% ● גילעד אלטשולר ורן שחם ימשיכו להחזיק בפעילות הפרטית של בית ההשקעות ● עבור הרוכשת - חברת הביטוח ווישור - מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית

 

יאיר לוינשטיין / צילום: יונתן בלום

הבעלים עזבו, המנכ"ל נשאר: האיש שתפר את עסקת אלטשולר שחם וגם יקבע את עתידה

אחרי עזיבת המייסדים, מי שצפוי להוביל את פעילות הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם הוא שותפם הוותיק יאיר לוינשטיין, שיגדיל את החזקותיו בחברה אותה הוא מנהל לכ-25% ● האיש שתחתיו הפך אלטשולר שחם לבית ההשקעות עם הפעילות הגדולה בתחום, אך מאז איבד בשנים האחרונות מעל 140 מיליארד שקל, ישנה את כיוון הספינה אליה נכנס לפני שני עשורים?

בנימין נתניהו ויאיר לפיד/ צילומים: אמיל סלמן-הארץ

הקרב על תקציב הביטחון: לפיד מסרב לפתוח את התקציב ללא קיצוץ בכספים הקואליציוניים

ראש האופוזיציה יאיר לפיד הודיע כי יתמוך בתוספת של עשרות מיליארדי שקלים למערכת הביטחון, אך דורש לממן אותה באמצעות ביטול כספים קואליציוניים ● ברקע: תוכנית התעצמות בהיקף של 400 מיליארד שקל וביקורת מצד נגיד בנק ישראל

חיסכון פנסיוני / צילום: Shutterstock

פתרון הממשלה ליוקר המחיה: פגיעה בפנסיונרים העתידיים

מחקר של המועצה הלאומית לכלכלה מציע לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה עד גיל 40, במהלך שעשוי להותיר לעובדים עוד כ־500 שקל בחודש ● אלא שההקלה בטווח הקצר עלולה לעלות ביוקר: קצבת הפנסיה העתידית עשויה להיחתך בכ־2,000 שקל בחודש ● ובזמן שביטוח לאומי מתמודד עם משבר, דווקא החיסכון שנועד להבטיח את ההכנסה בגיל הפרישה עלול להישחק