גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהיום אפשר לקחת שני שלישים מהמשכנתה בריבית פריים: כל מה שצריך לדעת על המסלול

הוראת בנק ישראל אשר מסירה את מגבלה על נטילת משכנתה בריבית פריים (1.6%) נכנסה לתוקף ● מה צריך לדעת בנוגע להוראה החדשה והאם ועד כמה תוכל להוזיל לכם את המשכנתה? ● גלובס עושה סדר

מהיום אפשר לקחת משכנתה בשני שליש פריים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot
מהיום אפשר לקחת משכנתה בשני שליש פריים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot

היום, 17 בינואר, נכנסת לתוקף הוראת בנק ישראל אשר מסירה את מגבלה על נטילת משכנתה בריבית פריים (1.6%), כך שניתן יהיה לקחת עד שני שלישים מהמשכנתה במסלול זה, שהוא הזול ביותר במשכנתה ולכן אטרקטיבי. מה צריך לדעת בנוגע להוראה החדשה והאם ועד כמה תוכל להוזיל לכם את המשכנתה? שאלות ותשובות.

מה זו ריבית פריים?

ריבית פריים מורכבת מריבית בנק ישראל, שהיא כיום 0.1%, ועוד 1.5%. ולכן כיום מדובר בריבית של 1.6%.

למה המסלול במשכנתה בריבית פריים הוגבל לשליש ומדוע בנק ישראל שינה את ההנחייה לכך כעת?

היו תקופות שבהן לא היו כלל מגבלות על תמהיל המשכנתא. בנוגע לפריים, מגבלה מ-2011 קבעה שניתן לקחת מקסימום שליש מהמשכנתה בריבית פריים. הרציונל אז היה למנוע מאנשים את הסיכון שבעליית הפריים, שהיה אז סביב 4% ומאוד תנודתי. רציונל נוסף היה לצנן את שוק הדיור, אך שאיפה זו לא התממשה.

כעת, על רקע משבר הקורונה, בנק ישראל נוקט צעדים שתכליתם להקל על ההוצאות השוטפות של משקי הבית. זו הסיבה שהוציא לדרך כמה מתווים של דחיית הלוואות, האחרון שבהם מאפשר דחייה רק למשקי בית אשר מוכיחים היפגעות במשבר. הצעד הנוכחי, שיש בו פוטנציאל להוזלת המשכנתה וההחזרים החודשיים, בא לשרת את אותו הרציונל. פוטנציאל זה קיים נוכח העובדה שריבית בנק ישראל נמוכה מאוד כיום, 0.1% כאמור. אך בטווח הארוך ריבית בנק ישראל צפויה לעלות.

למי רלוונטית ההנחיה שנכנסה היום לתוקף?

היא רלוונטית לאנשים שניגשים ליטול משכנתה חדשה ולא לאלה שמעוניינים למחזר משכנתה. האפשרות למיחזור במסלול של עד שני שלישים פריים תתאפשר החל מ-28 בפברואר.

אם אטול כעת משכנתה כששני שלישים מסכום ההלוואה מוצמד לפריים - זה בהכרח ישתלם לי?

לא בהכרח, מהסיבה שבנסיבות כאלה מסלול הפריים עלול להתייקר. עד כה, ובמצבים שבהם כשליש מהמשכנתה מוצמדת לפריים, הריביות המוצעות במסלול נמוכות מ-1.6%; למשל פריים מינוס 0.5% ופחות מכך. אך אם כשני שלישים מהמשכנתה יוצמדו לריבית פריים, הרי שהריבית במסלול זה תתייקר. בכמה תתייקר? אבי אבגיל, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות רואה אישורי משכנתאות שנעים מפריים פלוס חצי ועד בפריים פלוס 0.7%. וזאת כי הבנקים רוצים להשאיר את מרווח הרווחיות שלהם כשהיה. אבגיל גם השתתף ביום חמישי האחרון, בפאנל מומחים של גלובס בשיתוף בנק מזרחי-טפחות, שהועבר בשידור חי בפייסבוק. "הבנק מסתכל על הסיכון והתמחור של כלל הרכיבים במשכנתה. יש רכיב אחד שהוזל ולכן מייקרים רכיב אחר", הסביר אבגיל בפאנל. דרור פלדמן, מנהל סקטור המשכנתאות של מזרחי טפחות שגם הוא השתתף בפאנל, הסכים שזהו הכיוון ואמר: "אני מעריך שתהיה עלייה במרכיב הפריים בהלוואה".

אפשר להמחיש לי את העניין?

סימולציה למשכנתה שערכנו באחרונה בשיתוף המתכנן הפיננסי ויועץ המשכנתאות תומר ורון, הראתה שבתרחיש ריאלי ואף צנוע יותר מהכיוונים שעליהם העיד אבגיל - כאשר שני שלישים מהמשכנתה מוצמדים ל-1.6%, ולא מעבר לכך - המשכנתה תהיה יקרה יותר בהשוואה למצב שבו יש הצמדה של רק שליש מהמשכנתה לפריים (הנחנו פריים מינוס 0.6%, כלומר 1%).

המשכנתה "הגנרית" - של 800 אלף שקל לאורך 25 שנה ובחלוקה של שליש-שליש-שליש - שאותה בחנו, כללה כאמור שליש בריבית פריים, עוד כ-40% בריבית קבועה לא צמודה למדד ועוד 27% בריבית משתנה כל חמש שנים, צמודה למדד. בתרחיש של המשכנתה העדכנית, מעבר למסלול של שני שלישים פריים, שליש נוסף הוא בריבית קבועה, לא צמודה למדד בריבית של 3.35% (כשקודם לכן הריבית במסלול זה הייתה 3%). כעבור 25 שנים "המשכנתה העדכנית" הייתה יקרה יותר בכ-12 אלף שקל בהשוואה למשכנתה הגנרית. מדוע? גם מכיוון שהמסלול בריבית פריים היה יקר יותר, וכן הנחנו - כפי שצפוי לקרות - שהריבית תתחיל לעלות הדרגתית כעבור שנתיים. סיבה נוספת היא שהנחנו שגם הריבית הקבועה תעלה, מתוך מחשבה שהבנקים ירצו לשמר מתח רווחיות שקרוב לזה שהיה קודם.

זו הסיבה שבפנאל המומחים, אמר פלדמן ממזרחי-טפחות: "מי שנוטל כיום הלוואה ל-30 שנה, עם שני שלישים פריים, שם את עצמו בחשיפה גבוהה מאוד לסיכון. לא נהיה בעולם של פריים מינוס. אנחנו חייבים להזהיר את הלקוח לא להסתנוור רק ממצג של זמן קצר".

אם שני שלישים פריים לטווח ארוך זה מסוכן, כיצד ניתן להפחית את הסיכון?

האפשרות הכי פחות מסוכנת היא ללכת על תמהילים שבהם הפריים לא עולה על שליש, כפי שהותר עד היום, ולצדם ליטול רכיב גדול מהמשכנתה בריבית קבועה, כי הריביות הקבועות היום נמוכות יחסית. בטווח הארוך גם מחיר המשכנתא עשוי להתברר כהכי נמוך.

אפשרות מעט יותר מסוכנת היא להגדיל את מסלול המשכנתה שמוצמד לפריים מעבר לשליש, אך לא עד שני שלישים, לצד רכיב נוסף בריבית משתנה בטווח של עד חמש שנים - דבר שגם כן מתאפשר כיום בהוראה החדשה. "זו אפשרות שבה הסיכון פחות גדול השוואה למשכנתה של שני שלישים פריים", מסביר אבגיל.

רמת הסיכון גם נובעת מגובה ההחזר החודשי. במצב שבו ההחזר החודשי נמוך יחסית, העלייה בריבית הפריים לאורך זמן פחות מסוכנת בהשוואה למצב שבו ההחזר החודשי גבוה.

אז למי יכולה להועיל האפשרות ליטול שני שלישים מהמשכנתה בפריים?

היא יכולה להועיל למי שזקוק למשכנתה לטווח זמן קצר, למשל משקיעים, שכן כיום, בזכות ריבית בנק ישראל האפסית, ייתכנו החזרים חודשיים נמוכים יותר.

יש לבחון זאת באמצעות סימולציות מתאימות, למשל בליווי יועץ משכנתאות. "הלקוח צריך לשאול את עצמו איך ייראו הריביות בעוד שנתיים, שלוש או ארבע. המחירים היום נמוכים. אני לא יודע איך הם יהיו בהמשך", אמר פלדמן.

כיצד ההוראה חדשה עשויה להשפיע על מחירי הנדל"ן?

באופן מפתיע, שנת הקורונה 2020 הייתה גם שנת שיא ברכישות ובנטילת משכנתאות. אבגיל ופלדמן דיברו על כך שההוראה החדשה של בנק ישראל צפויה רק להעצים את המגמה, כי היא טומנת בחובה פוטנציאל לעלויות נמוכות יותר במשכנתאות, בנסיבות מסוימות. "יותר לקוחות ייכנסו לשוק המשכנתאות, יותר משקיעים, כי בעצם היכולת שלהם לקחת משכנתה תהיה גבוהה יותר אני מעריך שב-2021 מחירי הדירות יעלו", אמר פלדמן.

הקפאתי את המשכנתה שלי בשל משבר הקורונה. אני מעוניין כעת למחזר את המשכנתה ולהישאר עם ההקפאה. האם זה אפשרי?

לרוב, הבנקים לא מאפשרים מיחזור במצב של הקפאה. לכן מי שרוצה למחזר במצב זה ככל הנראה ייענה בידי הבנק כי הוא צריך לחזור ולשלם את המשכנתה קודם לכן.

עוד כתבות

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● 9 הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה