גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מהיום אפשר לקחת שני שלישים מהמשכנתה בריבית פריים: כל מה שצריך לדעת על המסלול

הוראת בנק ישראל אשר מסירה את מגבלה על נטילת משכנתה בריבית פריים (1.6%) נכנסה לתוקף ● מה צריך לדעת בנוגע להוראה החדשה והאם ועד כמה תוכל להוזיל לכם את המשכנתה? ● גלובס עושה סדר

מהיום אפשר לקחת משכנתה בשני שליש פריים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot
מהיום אפשר לקחת משכנתה בשני שליש פריים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot

היום, 17 בינואר, נכנסת לתוקף הוראת בנק ישראל אשר מסירה את מגבלה על נטילת משכנתה בריבית פריים (1.6%), כך שניתן יהיה לקחת עד שני שלישים מהמשכנתה במסלול זה, שהוא הזול ביותר במשכנתה ולכן אטרקטיבי. מה צריך לדעת בנוגע להוראה החדשה והאם ועד כמה תוכל להוזיל לכם את המשכנתה? שאלות ותשובות.

מה זו ריבית פריים?

ריבית פריים מורכבת מריבית בנק ישראל, שהיא כיום 0.1%, ועוד 1.5%. ולכן כיום מדובר בריבית של 1.6%.

למה המסלול במשכנתה בריבית פריים הוגבל לשליש ומדוע בנק ישראל שינה את ההנחייה לכך כעת?

היו תקופות שבהן לא היו כלל מגבלות על תמהיל המשכנתא. בנוגע לפריים, מגבלה מ-2011 קבעה שניתן לקחת מקסימום שליש מהמשכנתה בריבית פריים. הרציונל אז היה למנוע מאנשים את הסיכון שבעליית הפריים, שהיה אז סביב 4% ומאוד תנודתי. רציונל נוסף היה לצנן את שוק הדיור, אך שאיפה זו לא התממשה.

כעת, על רקע משבר הקורונה, בנק ישראל נוקט צעדים שתכליתם להקל על ההוצאות השוטפות של משקי הבית. זו הסיבה שהוציא לדרך כמה מתווים של דחיית הלוואות, האחרון שבהם מאפשר דחייה רק למשקי בית אשר מוכיחים היפגעות במשבר. הצעד הנוכחי, שיש בו פוטנציאל להוזלת המשכנתה וההחזרים החודשיים, בא לשרת את אותו הרציונל. פוטנציאל זה קיים נוכח העובדה שריבית בנק ישראל נמוכה מאוד כיום, 0.1% כאמור. אך בטווח הארוך ריבית בנק ישראל צפויה לעלות.

למי רלוונטית ההנחיה שנכנסה היום לתוקף?

היא רלוונטית לאנשים שניגשים ליטול משכנתה חדשה ולא לאלה שמעוניינים למחזר משכנתה. האפשרות למיחזור במסלול של עד שני שלישים פריים תתאפשר החל מ-28 בפברואר.

אם אטול כעת משכנתה כששני שלישים מסכום ההלוואה מוצמד לפריים - זה בהכרח ישתלם לי?

לא בהכרח, מהסיבה שבנסיבות כאלה מסלול הפריים עלול להתייקר. עד כה, ובמצבים שבהם כשליש מהמשכנתה מוצמדת לפריים, הריביות המוצעות במסלול נמוכות מ-1.6%; למשל פריים מינוס 0.5% ופחות מכך. אך אם כשני שלישים מהמשכנתה יוצמדו לריבית פריים, הרי שהריבית במסלול זה תתייקר. בכמה תתייקר? אבי אבגיל, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות רואה אישורי משכנתאות שנעים מפריים פלוס חצי ועד בפריים פלוס 0.7%. וזאת כי הבנקים רוצים להשאיר את מרווח הרווחיות שלהם כשהיה. אבגיל גם השתתף ביום חמישי האחרון, בפאנל מומחים של גלובס בשיתוף בנק מזרחי-טפחות, שהועבר בשידור חי בפייסבוק. "הבנק מסתכל על הסיכון והתמחור של כלל הרכיבים במשכנתה. יש רכיב אחד שהוזל ולכן מייקרים רכיב אחר", הסביר אבגיל בפאנל. דרור פלדמן, מנהל סקטור המשכנתאות של מזרחי טפחות שגם הוא השתתף בפאנל, הסכים שזהו הכיוון ואמר: "אני מעריך שתהיה עלייה במרכיב הפריים בהלוואה".

אפשר להמחיש לי את העניין?

סימולציה למשכנתה שערכנו באחרונה בשיתוף המתכנן הפיננסי ויועץ המשכנתאות תומר ורון, הראתה שבתרחיש ריאלי ואף צנוע יותר מהכיוונים שעליהם העיד אבגיל - כאשר שני שלישים מהמשכנתה מוצמדים ל-1.6%, ולא מעבר לכך - המשכנתה תהיה יקרה יותר בהשוואה למצב שבו יש הצמדה של רק שליש מהמשכנתה לפריים (הנחנו פריים מינוס 0.6%, כלומר 1%).

המשכנתה "הגנרית" - של 800 אלף שקל לאורך 25 שנה ובחלוקה של שליש-שליש-שליש - שאותה בחנו, כללה כאמור שליש בריבית פריים, עוד כ-40% בריבית קבועה לא צמודה למדד ועוד 27% בריבית משתנה כל חמש שנים, צמודה למדד. בתרחיש של המשכנתה העדכנית, מעבר למסלול של שני שלישים פריים, שליש נוסף הוא בריבית קבועה, לא צמודה למדד בריבית של 3.35% (כשקודם לכן הריבית במסלול זה הייתה 3%). כעבור 25 שנים "המשכנתה העדכנית" הייתה יקרה יותר בכ-12 אלף שקל בהשוואה למשכנתה הגנרית. מדוע? גם מכיוון שהמסלול בריבית פריים היה יקר יותר, וכן הנחנו - כפי שצפוי לקרות - שהריבית תתחיל לעלות הדרגתית כעבור שנתיים. סיבה נוספת היא שהנחנו שגם הריבית הקבועה תעלה, מתוך מחשבה שהבנקים ירצו לשמר מתח רווחיות שקרוב לזה שהיה קודם.

זו הסיבה שבפנאל המומחים, אמר פלדמן ממזרחי-טפחות: "מי שנוטל כיום הלוואה ל-30 שנה, עם שני שלישים פריים, שם את עצמו בחשיפה גבוהה מאוד לסיכון. לא נהיה בעולם של פריים מינוס. אנחנו חייבים להזהיר את הלקוח לא להסתנוור רק ממצג של זמן קצר".

אם שני שלישים פריים לטווח ארוך זה מסוכן, כיצד ניתן להפחית את הסיכון?

האפשרות הכי פחות מסוכנת היא ללכת על תמהילים שבהם הפריים לא עולה על שליש, כפי שהותר עד היום, ולצדם ליטול רכיב גדול מהמשכנתה בריבית קבועה, כי הריביות הקבועות היום נמוכות יחסית. בטווח הארוך גם מחיר המשכנתא עשוי להתברר כהכי נמוך.

אפשרות מעט יותר מסוכנת היא להגדיל את מסלול המשכנתה שמוצמד לפריים מעבר לשליש, אך לא עד שני שלישים, לצד רכיב נוסף בריבית משתנה בטווח של עד חמש שנים - דבר שגם כן מתאפשר כיום בהוראה החדשה. "זו אפשרות שבה הסיכון פחות גדול השוואה למשכנתה של שני שלישים פריים", מסביר אבגיל.

רמת הסיכון גם נובעת מגובה ההחזר החודשי. במצב שבו ההחזר החודשי נמוך יחסית, העלייה בריבית הפריים לאורך זמן פחות מסוכנת בהשוואה למצב שבו ההחזר החודשי גבוה.

אז למי יכולה להועיל האפשרות ליטול שני שלישים מהמשכנתה בפריים?

היא יכולה להועיל למי שזקוק למשכנתה לטווח זמן קצר, למשל משקיעים, שכן כיום, בזכות ריבית בנק ישראל האפסית, ייתכנו החזרים חודשיים נמוכים יותר.

יש לבחון זאת באמצעות סימולציות מתאימות, למשל בליווי יועץ משכנתאות. "הלקוח צריך לשאול את עצמו איך ייראו הריביות בעוד שנתיים, שלוש או ארבע. המחירים היום נמוכים. אני לא יודע איך הם יהיו בהמשך", אמר פלדמן.

כיצד ההוראה חדשה עשויה להשפיע על מחירי הנדל"ן?

באופן מפתיע, שנת הקורונה 2020 הייתה גם שנת שיא ברכישות ובנטילת משכנתאות. אבגיל ופלדמן דיברו על כך שההוראה החדשה של בנק ישראל צפויה רק להעצים את המגמה, כי היא טומנת בחובה פוטנציאל לעלויות נמוכות יותר במשכנתאות, בנסיבות מסוימות. "יותר לקוחות ייכנסו לשוק המשכנתאות, יותר משקיעים, כי בעצם היכולת שלהם לקחת משכנתה תהיה גבוהה יותר אני מעריך שב-2021 מחירי הדירות יעלו", אמר פלדמן.

הקפאתי את המשכנתה שלי בשל משבר הקורונה. אני מעוניין כעת למחזר את המשכנתה ולהישאר עם ההקפאה. האם זה אפשרי?

לרוב, הבנקים לא מאפשרים מיחזור במצב של הקפאה. לכן מי שרוצה למחזר במצב זה ככל הנראה ייענה בידי הבנק כי הוא צריך לחזור ולשלם את המשכנתה קודם לכן.

עוד כתבות

מצביעה בקלפי, היום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

באירופה מדברים על דמוקרטיה, בעולם הערבי לא מצפים לשינוי

כותרות העיתונים בעולם: בעוד בתקשורת האירופית ממסגרים את הקלפיות כמשאל עם על אופייה של המדינה וטבח ה-7 באוקטובר, בארה"ב מנתחים את ההשלכות הכלכליות של המלחמה, ובעיתונות הערבית משוכנעים שזהות רה"מ לא תביא שום תפנית בסוגיה הפלסטינית • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

פלאביו בולסונארו / צילום: ap, Silvia Izquierdo

אחרי ההפסד בבחירות: דיווחים שבולסונארו נמלט לארה"ב

המשטרה הפדרלית מנסה לאתר את הסנאטור ואיש הימין שהפסיד בבחירות לנשיאות ללואיז אינסיו לולה דה סילבה ● לאחר שלא מסר את דרכונו בהתאם להוראת בית המשפט העליון, הרשויות ביטלו אותו ● בארגנטינה טוענים כי אין תיעוד לכניסתו למדינה, ואנשיו מסרבים לחשוף היכן הוא נמצא או אומרים שאינם יודעים

צילום: Shutterstock

לא בטוחים אם הודעת הבחירות היא פייק או לא? הכלים שיעזרו לכם להימנע ממתקפות סייבר

בתקופת הבחירות גוברים הסיכונים להפצת מידע כוזב ולניסיונות הונאה וגניבת פרטים אישיים ● כלים דיגיטליים מאפשרים לבדוק הודעות וקישורים חשודים לפני פתיחתם ● מומלץ להסתמך על מקורות רשמיים, להימנע מלחיצה על קישורים לא מוכרים ולא להפיץ מידע שלא אומת

שידורי המדגם בחדשות 12, אמש

פער של 10 מנדטים בין ערוצים: כך התפצלו מדגמי הבחירות

בין ערוץ 14, שמעניק לגוש נתניהו 60 מנדטים, לכאן 11 ולחדשות 13 שמעניקים לו 50 בלבד: מדגמי הבחירות מציגים פערים גדולים בהערכת כוחם של הגושים והמפלגות ● הליכוד היא המפלגה הגדולה ביותר בכל המדגמים, אך אף גוש לא מגיע ל-61 מנדטים ● מה מסביר את ההבדלים בין הערוצים, ועד כמה אפשר לסמוך על התוצאות הראשוניות?

פתקיות בקלפי / צילום: איל יצהר

מהפרגוד ועד התוצאות: המסע שעובר הפתק שלכם בבחירות

הכנסתם פתק למעטפה, שלשלתם אותה לתיבה - ואז מה קורה? ● חזרנו עם ההסבר המלא על אופן ספירת הקולות, המעבר בין הוועדות וחלוקת המנדטים הסופית ● כל מה שצריך לדעת רגע אחרי שמצביעים ● המשרוקית של גלובס

לולה בעצרת הניצחון בבחירות / צילום: ap, Natacha Pisarenko

לולה דה סילבה נבחר לנשיא ברזיל: ההפתעה הפוליטית, תגובת הנגד בשווקים והמכה לישראל

בתום מהפך דרמטי, לולה בן ה־80, ממובילי הקו האנטי־ישראלי ביבשת, ניצח את בולסונארו הבן והבטיח כהונה רביעית היסטורית ● זאת, בניגוד לתחזיות ולתוצאות הסיבוב הראשון בתחילת החודש, שבו הוביל הימין ● השווקים מגיבים בהלם עם ירידות דו־ספרתיות בבורסה המקומית

פולימרקט / צילום: Shutterstock

הבחירות הישראליות בפולימרקט: המחקר שמראה כמה קל להטות את הכף

מחקר חדש חושף כי מספר קטן של משתמשים בפולימרקט מחזיק במרבית סכום הימורי הבחירות בישראל ומגביר את החשש למניפולציה של השוק ● באחד המקרים, שני ארנקים הקפיצו את מחיר החוזים מ־0.7 ל־6.65 סנט

השקל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

בעקבות מדגמי הבחירות: השקל מצמצם את התחזקותו מול הדולר

השקל מתחזק מול הדולר ב-1% בעקבות פרסום מדגמי הבחירות, שמראים כי לאף גוש אין רוב של 61 מנדטים ● מוקדם יותר היום, השקל זינק בשיעור חד של כ-2% ושבר לזמן קצר את רף ה-3.02 שקלים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה חיובית בוול סטריט; הנאסד"ק זינק, מניות השבבים המשיכו לטפס

ה-S&P 500 התקדם בכ-0.6% ● מניות ה-AI המשיכו במומנטום החיובי שלהן לאחר התשקיף של אנת'רופיק ● מחירי הנפט איבדו גובה ● נעילה מעורבת באירופה ● מנכ"ל ברודקום התערב אישית כדי להשלים עסקת חוב של 63 מיליארד דולר לאנתרופיק ● וגם - הבום שמזכיר את בועת הנדל"ן: הניו יורק טיימס מזהיר מפני משבר פיננסי

מפעל טלרד / צילום: אתר טלרד

מ־1,000 עובדים ל־70: כך התפרק האקזיט של טלרד לרסיסים

ארבע שנים לאחר שחברת ציוד התקשורת טלרד נמכרה לליקוויד האפריקאית תמורת 200 מיליון שקל, ובעליה צפו "התרחבות משמעותית", לגלובס נודע כי רוב הפעילות נמכרה ובישראל נותרו רק כמה עשרות עובדים ● ליקוויד: "מתמקדים בתחומים שתואמים את אסטרטגיית הליבה"

אפקט הבחירות בבורסה / אילוסטרציה: שלומי יוסף

ההיסטוריה מלמדת: איך מגיבה הבורסה בבוקר שאחרי הבחירות?

מחקר חדש של הבורסה לניירות ערך בחן את התנהגות מדדי ת"א-35 ות"א-125 בעשר מערכות הבחירות האחרונות ● הממצאים חושפים דפוס מפתיע: אופטימיות ראשונית, ירידות בשבוע הראשון, ועליות בממוצע של 1.7% בתום חודש ● וגם: למה התנודתיות מזנקת בעד 45%, ומה ההמלצה למשקיעים לטווח ארוך?

מכון ויצמן רחובות / צילום: איל יצהר

רוצים לדעת מי יזכה בבחירות? תסתכלו על הערים הללו

בכל מערכות הבחירות בשנים האחרונות, רחובות, פתח תקווה וחיפה מציגות תוצאות כמעט זהות למפה הפוליטית הארצית ● מומחים מסבירים איך מעבר של צעירים מתל אביב ופסיפס של שכונות שונות לגמרי מייצרים יחד את "הבוחר הממוצע" ● וגם: מדוע פוליטיקאים שבאים לחפש בהן קולות צפים מפספסים את המציאות?

עופר הקניון הגדול, היום / צילום: רז גדעוני

ההוצאות מזנקות, הקניונים מתמלאים: כך הישראלים מבלים ביום הבחירות

יום השבתון לרגל הבחירות הביא לזינוק של 37.5% בהוצאות באשראי לעומת הבחירות הקודמות ● נתוני ישראכרט חושפים כי הרכישות בבתי הקפה, במסעדות ובחנויות האופנה זינקו, בעוד הקניות באונליין ירדו ב-44% ● בביג מדווחים על יותר מחצי מיליון מבקרים ברחבי הארץ, ובקניוני עופר נרשמה עלייה של 30% בתנועת הקהל לעומת הבחירות הקודמות

ירון זליכה ויועז הנדל / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, יועז הנדל

המבחן הכלכלי החדש של וינטר, הנדל וזליכה

הרשימות החדשות שהתמודדו בבחירות ולא עברו את אחוז החסימה, בהן של עופר וינטר, יועז הנדל וירון זליכה, נדרשו לגייס ערבויות במיליוני שקלים כדי לממן את המרוץ ● אלא שבניגוד למפלגות הוותיקות, מפלגות שקיבלו פחות מ־1% מהקולות - יידרשו להתמודד עם כאב ראש פיננסי לא קטן

ניר מינרבי, אמיר נוה ויהודה נוה. מייסדי חברת קלאסיק / צילום: אייל טואג

מייסדי קלאסיק, אב ובנו, יקבלו כ-200 מיליון דולר מעסקת הענק. וכמה ירוויחו העובדים?

מאחורי רכישת קלאסיק הישראלית ב-2.2 מיליארד דולר, עליה הודיעה אינטל אמש, מסתתרים כמה סיפורים מדהימים: ההשקעה הראשונית של מנכ"ל אינטל שכעת רוכש את החברה, הרווח של יהודה ואמיר נווה, אב ובנו שנמנים עם מייסדי החברה, וכמה יקבלו העובדים?

מימין לשמאל: עו''ד גיורא ארדינסט יו''ר המשרד ושותף מייסד, ליאור אורן שותף מנהל, עו''ד אודי שניידר, רעות גן מנכ''לית, עו''ד דוני טולידאנו, יו''ר האקזקוטיבה / צילום: אייל טואג

משרד עורכי הדין צמח שניידר הוותיק מתפצל אחרי 19 שנים

אחרי כמעט שני עשורים, משרד עורכי הדין צמח שניידר מתפצל, ושני המשרדים הקולטים מרחיבים את תחומי הפעילות שלהם ● עמית פולק מטלון יחזק את מחלקות ההייטק והמיסוי, ואילו בארדינסט בן נתן טולידאנו תוקם מחלקת תחבורה ורכב בהובלת עו"ד אהוד שניידר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות: אופטימיות סביב הנפקת אנתרופיק דחפה את מניות הטכנולוגיה

נאסד"ק עלה ב-0.8% ● מיקרוסופט תציע פרישה מרצון לכ-60 אלף עובדים ● מניות הניאו-קלאוד עברו לעליות, למרות שאילון מאסק אומר שיותר מ-200 מהן עומדות בפני סגירה ● מטא ריכזה עניין לאחר שהכריזה על גיוס הון גדול למימון פעילות הבינה המלאכותית שלה ● ניצחונו של לולה בבחירות בברזיל הפילה את הבורסה במדינה

מדד S&P 500 / צילום: Shutterstock

טעות לעולם חוזרת: הישראלים ברחו ממנו, ואז התחיל הראלי

אחרי שפדיונות הענק ממדד S&P 500 הגיעו ל-33 מיליארד שקל בשנה החולפת, בחודשיים האחרונים הצבירה בו חזרה להיות חיובית ● בגופי הגמל מזהים בלימה בהסטת ההשקעות לישראל וזליגה מחודשת למדדים הזרים, אבל עדיין מסייגים: "מוקדם לקרוא לזה קאמבק"

ניר מינרבי, אמיר נוה ויהודה נוה. מייסדי חברת קלאסיק / צילום: אייל טואג

בהשקעה של 1.5 מיליארד שקל: התוכנית הלאומית לקידום המחשוב הקוונטי נחשפת

לאחר רכישת הענק של חברת המחשוב הקוונטי הישראלית קלאסיק על ידי אינטל, ברשות החדשנות מאיצים את התוכנית הממשלתית הלאומית בתחום בהיקף של 1.5 מיליארד שקל ● המהלך כולל השקעות ענק דרך מטה ה־AI הלאומי והכרזה קרובה על מכרז המחשוב הקוונטי

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא וג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Nvidia

אנבידיה תשקיע 3 מיליארד דולר במטא. מה מתכננות שתי הענקיות?

ענקית השבבים אנבידיה הודיעה על השקעה במטא, שמקדמת גיוס הון של 97.5 מיליארד דולר למימון תשתיות בינה מלאכותית ● שיתוף-הפעולה בין החברות יתמקד בשיפור ביצועי מודלי Muse על גבי תשתיות אנבידיה ובפיתוח סוכני AI אישיים למיליארדי משתמשים