גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מהיום אפשר לקחת שני שלישים מהמשכנתה בריבית פריים: כל מה שצריך לדעת על המסלול

הוראת בנק ישראל אשר מסירה את מגבלה על נטילת משכנתה בריבית פריים (1.6%) נכנסה לתוקף ● מה צריך לדעת בנוגע להוראה החדשה והאם ועד כמה תוכל להוזיל לכם את המשכנתה? ● גלובס עושה סדר

מהיום אפשר לקחת משכנתה בשני שליש פריים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot
מהיום אפשר לקחת משכנתה בשני שליש פריים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot

היום, 17 בינואר, נכנסת לתוקף הוראת בנק ישראל אשר מסירה את מגבלה על נטילת משכנתה בריבית פריים (1.6%), כך שניתן יהיה לקחת עד שני שלישים מהמשכנתה במסלול זה, שהוא הזול ביותר במשכנתה ולכן אטרקטיבי. מה צריך לדעת בנוגע להוראה החדשה והאם ועד כמה תוכל להוזיל לכם את המשכנתה? שאלות ותשובות.

מה זו ריבית פריים?

ריבית פריים מורכבת מריבית בנק ישראל, שהיא כיום 0.1%, ועוד 1.5%. ולכן כיום מדובר בריבית של 1.6%.

למה המסלול במשכנתה בריבית פריים הוגבל לשליש ומדוע בנק ישראל שינה את ההנחייה לכך כעת?

היו תקופות שבהן לא היו כלל מגבלות על תמהיל המשכנתא. בנוגע לפריים, מגבלה מ-2011 קבעה שניתן לקחת מקסימום שליש מהמשכנתה בריבית פריים. הרציונל אז היה למנוע מאנשים את הסיכון שבעליית הפריים, שהיה אז סביב 4% ומאוד תנודתי. רציונל נוסף היה לצנן את שוק הדיור, אך שאיפה זו לא התממשה.

כעת, על רקע משבר הקורונה, בנק ישראל נוקט צעדים שתכליתם להקל על ההוצאות השוטפות של משקי הבית. זו הסיבה שהוציא לדרך כמה מתווים של דחיית הלוואות, האחרון שבהם מאפשר דחייה רק למשקי בית אשר מוכיחים היפגעות במשבר. הצעד הנוכחי, שיש בו פוטנציאל להוזלת המשכנתה וההחזרים החודשיים, בא לשרת את אותו הרציונל. פוטנציאל זה קיים נוכח העובדה שריבית בנק ישראל נמוכה מאוד כיום, 0.1% כאמור. אך בטווח הארוך ריבית בנק ישראל צפויה לעלות.

למי רלוונטית ההנחיה שנכנסה היום לתוקף?

היא רלוונטית לאנשים שניגשים ליטול משכנתה חדשה ולא לאלה שמעוניינים למחזר משכנתה. האפשרות למיחזור במסלול של עד שני שלישים פריים תתאפשר החל מ-28 בפברואר.

אם אטול כעת משכנתה כששני שלישים מסכום ההלוואה מוצמד לפריים - זה בהכרח ישתלם לי?

לא בהכרח, מהסיבה שבנסיבות כאלה מסלול הפריים עלול להתייקר. עד כה, ובמצבים שבהם כשליש מהמשכנתה מוצמדת לפריים, הריביות המוצעות במסלול נמוכות מ-1.6%; למשל פריים מינוס 0.5% ופחות מכך. אך אם כשני שלישים מהמשכנתה יוצמדו לריבית פריים, הרי שהריבית במסלול זה תתייקר. בכמה תתייקר? אבי אבגיל, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות רואה אישורי משכנתאות שנעים מפריים פלוס חצי ועד בפריים פלוס 0.7%. וזאת כי הבנקים רוצים להשאיר את מרווח הרווחיות שלהם כשהיה. אבגיל גם השתתף ביום חמישי האחרון, בפאנל מומחים של גלובס בשיתוף בנק מזרחי-טפחות, שהועבר בשידור חי בפייסבוק. "הבנק מסתכל על הסיכון והתמחור של כלל הרכיבים במשכנתה. יש רכיב אחד שהוזל ולכן מייקרים רכיב אחר", הסביר אבגיל בפאנל. דרור פלדמן, מנהל סקטור המשכנתאות של מזרחי טפחות שגם הוא השתתף בפאנל, הסכים שזהו הכיוון ואמר: "אני מעריך שתהיה עלייה במרכיב הפריים בהלוואה".

אפשר להמחיש לי את העניין?

סימולציה למשכנתה שערכנו באחרונה בשיתוף המתכנן הפיננסי ויועץ המשכנתאות תומר ורון, הראתה שבתרחיש ריאלי ואף צנוע יותר מהכיוונים שעליהם העיד אבגיל - כאשר שני שלישים מהמשכנתה מוצמדים ל-1.6%, ולא מעבר לכך - המשכנתה תהיה יקרה יותר בהשוואה למצב שבו יש הצמדה של רק שליש מהמשכנתה לפריים (הנחנו פריים מינוס 0.6%, כלומר 1%).

המשכנתה "הגנרית" - של 800 אלף שקל לאורך 25 שנה ובחלוקה של שליש-שליש-שליש - שאותה בחנו, כללה כאמור שליש בריבית פריים, עוד כ-40% בריבית קבועה לא צמודה למדד ועוד 27% בריבית משתנה כל חמש שנים, צמודה למדד. בתרחיש של המשכנתה העדכנית, מעבר למסלול של שני שלישים פריים, שליש נוסף הוא בריבית קבועה, לא צמודה למדד בריבית של 3.35% (כשקודם לכן הריבית במסלול זה הייתה 3%). כעבור 25 שנים "המשכנתה העדכנית" הייתה יקרה יותר בכ-12 אלף שקל בהשוואה למשכנתה הגנרית. מדוע? גם מכיוון שהמסלול בריבית פריים היה יקר יותר, וכן הנחנו - כפי שצפוי לקרות - שהריבית תתחיל לעלות הדרגתית כעבור שנתיים. סיבה נוספת היא שהנחנו שגם הריבית הקבועה תעלה, מתוך מחשבה שהבנקים ירצו לשמר מתח רווחיות שקרוב לזה שהיה קודם.

זו הסיבה שבפנאל המומחים, אמר פלדמן ממזרחי-טפחות: "מי שנוטל כיום הלוואה ל-30 שנה, עם שני שלישים פריים, שם את עצמו בחשיפה גבוהה מאוד לסיכון. לא נהיה בעולם של פריים מינוס. אנחנו חייבים להזהיר את הלקוח לא להסתנוור רק ממצג של זמן קצר".

אם שני שלישים פריים לטווח ארוך זה מסוכן, כיצד ניתן להפחית את הסיכון?

האפשרות הכי פחות מסוכנת היא ללכת על תמהילים שבהם הפריים לא עולה על שליש, כפי שהותר עד היום, ולצדם ליטול רכיב גדול מהמשכנתה בריבית קבועה, כי הריביות הקבועות היום נמוכות יחסית. בטווח הארוך גם מחיר המשכנתא עשוי להתברר כהכי נמוך.

אפשרות מעט יותר מסוכנת היא להגדיל את מסלול המשכנתה שמוצמד לפריים מעבר לשליש, אך לא עד שני שלישים, לצד רכיב נוסף בריבית משתנה בטווח של עד חמש שנים - דבר שגם כן מתאפשר כיום בהוראה החדשה. "זו אפשרות שבה הסיכון פחות גדול השוואה למשכנתה של שני שלישים פריים", מסביר אבגיל.

רמת הסיכון גם נובעת מגובה ההחזר החודשי. במצב שבו ההחזר החודשי נמוך יחסית, העלייה בריבית הפריים לאורך זמן פחות מסוכנת בהשוואה למצב שבו ההחזר החודשי גבוה.

אז למי יכולה להועיל האפשרות ליטול שני שלישים מהמשכנתה בפריים?

היא יכולה להועיל למי שזקוק למשכנתה לטווח זמן קצר, למשל משקיעים, שכן כיום, בזכות ריבית בנק ישראל האפסית, ייתכנו החזרים חודשיים נמוכים יותר.

יש לבחון זאת באמצעות סימולציות מתאימות, למשל בליווי יועץ משכנתאות. "הלקוח צריך לשאול את עצמו איך ייראו הריביות בעוד שנתיים, שלוש או ארבע. המחירים היום נמוכים. אני לא יודע איך הם יהיו בהמשך", אמר פלדמן.

כיצד ההוראה חדשה עשויה להשפיע על מחירי הנדל"ן?

באופן מפתיע, שנת הקורונה 2020 הייתה גם שנת שיא ברכישות ובנטילת משכנתאות. אבגיל ופלדמן דיברו על כך שההוראה החדשה של בנק ישראל צפויה רק להעצים את המגמה, כי היא טומנת בחובה פוטנציאל לעלויות נמוכות יותר במשכנתאות, בנסיבות מסוימות. "יותר לקוחות ייכנסו לשוק המשכנתאות, יותר משקיעים, כי בעצם היכולת שלהם לקחת משכנתה תהיה גבוהה יותר אני מעריך שב-2021 מחירי הדירות יעלו", אמר פלדמן.

הקפאתי את המשכנתה שלי בשל משבר הקורונה. אני מעוניין כעת למחזר את המשכנתה ולהישאר עם ההקפאה. האם זה אפשרי?

לרוב, הבנקים לא מאפשרים מיחזור במצב של הקפאה. לכן מי שרוצה למחזר במצב זה ככל הנראה ייענה בידי הבנק כי הוא צריך לחזור ולשלם את המשכנתה קודם לכן.

עוד כתבות

מייסד אנתרופיק, דריו אמודיי / צילום: Reuters, Priyanshu Singh

המשקיעה הגדולה ביותר באנתרופיק הובילה לחסימת המודלים שלה

דיווחים חדשים מגלים כי מנכ"ל אמזון אנדי ג'סי הוא ששכנע את הממשל האמריקאי לחסום את המודלים של אנתרופיק בפני זרים ● הבינה המלאכותית הופכת משירות ענן לנכס במאבק מול סין ● מומחים מזהירים: הסטארטאפים כבר לא יכולים לבנות על תשתית זרה

כותרות העיתונים בעולם

בארה"ב חוששים: ישראל תסבך את ההסכם עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: להסכם המתגבש בין איראן לארה"ב יש עוד כמה מבחנים לעבור, והנפיץ שבהם הוא ישראל; גם חברות הספנות עדיין לא בוטחות בו; ומי באמת שולט כרגע באיראן? ● כותרות העיתונים בעולם 

חגיגות יום ההולדת ה-80 של דונלד טראמפ / צילום: Reuters

"המופע הגדול ביותר על פני כדור הארץ": כך חגג טראמפ את יום הולדתו ה־80

עשרות אלפי צופים, מפגן אווירי והפקה בכ־60 מיליון דולר: נשיא ארה”ב חגג את יום הולדתו ה־80 באירוע UFC חסר תקדים במדשאה הדרומית של הבית הלבן ● למרות תביעה שניסתה לבלום את המופע, הקרבות התקיימו כמתוכנן, ובממשל אף הציגו את החגיגה ככלי לקידום ההשפעה האמריקאית בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט מזנקת בחדות בפתיחת המסחר בעקבות ההסכם עם איראן

הנאסד"ק קופץ במעל 2%, בהובלת מניות השבבים ● בורסות אירופה נסחרות גם הן בעליות ● "ספינות העולם הניעו מנועים" הכריז טראמפ - ומחיר הנפט צונח לאזור ה-80 דולר לחבית ● SpaceX עולה בכ-6% ● ההסכם בין ארה"ב לאיראן מקפיץ את הביטקוין; מניות הקריפטו מזנקות ● רוקו מזנקת במסחר המוקדם לאחר שפוקס הודיעה על רכישתה בשווי 22 מיליארד דולר

פיטורים בהייטק / אילוסטרציה: Shutterstock

חברת הפרסום הדיגיטלי נטורל אינטליג'נס מפטרת מעל ל-30 עובדים

על רקע הטלטלה שחווה שוק הפרסום, לגלובס נודע כי חברת הפרסום הדיגיטלי הישראלית יוצאת לסבב פיטורים וארגון מחדש ● מדובר במהלך מפתיע, שכן נטורל אינטליג'נס נחשבה לחברה רווחית וכזו המגלגלת מאות מיליוני דולרים בזכות מנוע הפרסום שלה

אסף בנאי / צילום: ענבל מרמרי

מייסד קבוצת הפיננסים מציג: הטוויסט בעלילה, הטעות הגדולה והתחזית להמשך השנה

אסף בנאי, מייסד פרופיט המנהלת כמאה מיליארד שקל, מנתח את התפניות שתפסו את מנהלי ההשקעות בהפתעה, ומסביר מדוע שער הדולר לא באמת צריך להטריד את החוסכים ● המסלול לצמיחה פיננסית, סדרת מפגשים בשיתוף פרופיט

עדי צפדיה, מנכ''ל גילת

מנרכשת לרוכשת: גילת רוכשת את חטיבת הלוויינים והחלל של קומטק ב-157.5 מיליון דולר

לאחר שבעבר נמכרה כמעט לקומטק האמריקאית, גילת היום מודיעה על רכישה בכיוון ההפוך ● עדי צפדיה, מנכ"ל גילת: "אלה חברות שדי משלימות אחת את השנייה, עם פתרון דומה שמגיע דרך עבודה טכנולוגית שונה"

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

"ישראל עלולה למצוא עצמה מול איום חמור": מאחורי ההסכם עם איראן

עד כמה הסכם הפסקת האש בין איראן וארה"ב רע לישראל, מה הדבר הכי מסוכן בו, מה יקרה עכשיו בלבנון, והאם בדיעבד היה נכון בכלל לצאת למלחמה? ● פרופ' איתן שמיר, ראש מרכז בס"א באוניברסיטת בר-אילן, מנסה לענות על השאלות הבוערות

50 אלף שב''חים בישראל: בעיית אכיפה או עצימת עיניים? / צילום: Reuters, Aruallan

"יש לי עשרות פלסטינים בבני ברק, למתי אתה צריך?": מאחורי תעשיית השב"חים

גל פשיטות וצווי סגירה נגד העסקת שוהים בלתי חוקיים שוטף את המסעדות ואתרי הבנייה בחודשים האחרונים ● אלא שמה שנראה כמסע אכיפה מסיבי, רחוק מלהילחם בתופעה ● במציאות המחסור בעובדים, העלויות הנמוכות של פועלים פלסטינים והגדר הפרוצה מזינים בקביעות את הכלכלה האפורה ● ובעלי עסק נקלעים לטרלול של קבלני כוח האדם

אייל רביד, מנכ''ל רשת ויקטורי / צילום: עומר וידר

אייל רביד: "ויקטורי לא לבד. עוד רשתות כנראה יצטרכו לדווח שמכרו לעזה"

בעקבות דרישת רשות ניירות ערך, ויקטורי חשפה כי מכירות בהיקף של כ־99 מיליון שקל לרצועת עזה תרמו משמעותית לתוצאות הרבעון הראשון ● מהנתונים עולה כי בנטרול המכירות הללו, קצב הצמיחה בפעילות הליבה של הרשת היה נמוך משמעותית מזה שהוצג בדוחות

איך ישפיעו דברי נתניהו על הכלכלה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"השוק לא יודע איך לעכל את זה": מה האנליסטים חושבים על ההסכם עם איראן?

התקווה הפכה לאכזבה, והבורסה יורדת בכ-2% ● רן גולדרינג מאנליסט: "רוב הפרשנויות הן שההסכם פחות טוב לישראל ומגביל את חופש הפעולה" ● אידית מוסקוביץ מהבנק הבינלאומי: "עד כה נראה כי ההסכם אינו מסמל לישראל את סילוק האיומים הביטחוניים"

שופט העליון בדימוס יוסף אלרון ועו''ד מיכאל ראבילו / צילום: רפי קוץ, אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

יוסף אלרון לבג"ץ: ההצבעה על מבקר המדינה לא הייתה חוקית

עו"ד מיכאל ראבילו, פרקליטו של רה"מ נתניהו, נבחר למבקר המדינה ברוב של 61 מול 57 קולות שקיבל השופט בדימוס יוסף אלרון בסבב ההצבעה השני, לאחר שחברי כנסת התבקשו עפ"י הנטען להצטלם עם פתק ההצבעה מאחורי הפרגוד - אף שהחוק קובע כי ההצבעה תהיה חשאית ● בעתירות נטען כי הליך הבחירה זוהם, וכי עיקרון חשאיות הדיון נפגע

שני שוטרים בטהרן הולכים מול שלט המתאר את המטוסים האמריקאים נופלים לתוך הרשת של משמרות המהפכה / צילום: ap, Vahid Salemi

"כניעה לטראמפ": סערה באיראן בעקבות ההסכם לסיום המלחמה

טראמפ ביקר בחריפות את נתניהו: התקיפות הישראליות כמעט הביאו לקריסת ההסכם - הוא אדם מאוד קשה • טקס החתימה נקבע ליום שישי בשווייץ • הסעיף הדרמטי: ההסכם כולל את הפסקת הלחימה בלבנון • איראן טוענת: ביטלנו את הירי לישראל בעקבות "ויתורים של הרגע האחרון" שהוצעו בידי טראמפ ● עדכונים שוטפים

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר הישראלית נמכרת ב-2.75 מיליארד דולר

חברות הפינטק Nuvei ופיוניר הודיעו היום רשמית על עסקה, במסגרתה Nuvei תשלם 2.75 מיליארד דולר במזומן תמורת רכישת פיוניר ● העסקה תבוצע בפרמיה של 9.6% על מחיר המניה הנוכחי

חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock

העליון קבע: ירושת הענק של הקשיש תעבור לחברת הילדות

כשאשתו נפטרה, הקשיש יצר קשר עם חברת ילדות שלו בלטביה. לאחר מספר חודשים ערך צוואה בכתב-יד בה ציווה את כל רכושו ברחבי העולם לחברת הילדות, וכחודש לאחר מכן נפטר ● הסוגיה הגיעה לבית המשפט, שנדרש להכריע האם הצוואה תקפה

ארקדי וולוז, נביוס / צילום: Reuters

עם מייסדים ישראלים: שתי המניות החדשות שנכנסות לנאסד"ק 100

בעוד פחות משבועיים צפויות להצטרף 5 חברות חדשות למדד נאסד"ק 100 הטכנולוגי, ושתיים מתוכן בעלות קשר לישראל ● מה מלמדת ההיסטוריה על תשואת המניות המצטרפות?

מאיר בן שבת, לשעבר ראש המל''ל / צילום: מאיר אליפור

מאיר בן שבת: "ההסכם הוא תחילת סוף המצוקה הכלכלית הקשה באיראן"

בן שבת, ראש המל"ל לשעבר, מודאג מהסכם ההבנות בין ארה"ב ואיראן, שלדבריו "מעניק לגיטימיות למשטר הקיצוני ונותן לו שרידות, תקווה ומשאבים לשיקום" ● בנוסף, לדבריו, "אם הציפייה הייתה לפרק את אחיזתה של איראן בארגוני הפרוקסי שלה, בא ההסכם הזה ודווקא מהדק אותה" ● ואיך הוא חושב שההסכם ישפיע על המערכת האזורית?

ניתוח חברה - אפקון / צילום: אתר החברה

בשקט בשקט הופכת אפקון מחברה מנומנמת למעצמת אנרגיה ותשתיות

קבוצת אפקון החזקות עשתה מהפך דרמטי בשנים האחרונות כשזנחה את הריצה אחרי פרויקטי בטון וברזל ועברה למיקוד בשוק האנרגיה, האגירה והתחבורה החכמה ● ההנהלה צופה הכפלה של הרווחים בתוך שלוש שנים, ובינתיים נראה שבשוק אופטימיים

מושגים לאזרחות מיודעת. מאזן התשלומים / צילום: Shutterstock

לאן הולך שער השקל? זה הפרסום שבמידה רבה קובע את התשובה

כמעט אין כלכלן שלא עוקב אחרי הנתונים של מאזן תשלומים • הפרסום הזה הוא לא עוד מונח חשבונאי, ויש לו השלכות כלכליות ובינלאומיות משמעותיות • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

תל אביב / צילום: Shutterstock

תל אביב הייתה המתנגדת הגדולה לקרן הארנונה, וכעת היא המרוויחה המרכזית ממנה

מבדיקת גלובס עולה כי עיריית תל אביב־יפו, שהתנגדה בחריפות לקרן הארנונה בעת הקמתה ואף העריכה כי תיפגע ממנה, דווקא נהנית ממנה בשלב זה: העירייה צפויה לקבל על שנת 2025 כ־30 מיליון שקל מהקרן ● מנגד, חיפה היא העיר הבולטת בצד המפסיד של המנגנון ● מי עוד ברשימה?