גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מהיום אפשר לקחת שני שלישים מהמשכנתה בריבית פריים: כל מה שצריך לדעת על המסלול

הוראת בנק ישראל אשר מסירה את מגבלה על נטילת משכנתה בריבית פריים (1.6%) נכנסה לתוקף ● מה צריך לדעת בנוגע להוראה החדשה והאם ועד כמה תוכל להוזיל לכם את המשכנתה? ● גלובס עושה סדר

מהיום אפשר לקחת משכנתה בשני שליש פריים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot
מהיום אפשר לקחת משכנתה בשני שליש פריים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot

היום, 17 בינואר, נכנסת לתוקף הוראת בנק ישראל אשר מסירה את מגבלה על נטילת משכנתה בריבית פריים (1.6%), כך שניתן יהיה לקחת עד שני שלישים מהמשכנתה במסלול זה, שהוא הזול ביותר במשכנתה ולכן אטרקטיבי. מה צריך לדעת בנוגע להוראה החדשה והאם ועד כמה תוכל להוזיל לכם את המשכנתה? שאלות ותשובות.

מה זו ריבית פריים?

ריבית פריים מורכבת מריבית בנק ישראל, שהיא כיום 0.1%, ועוד 1.5%. ולכן כיום מדובר בריבית של 1.6%.

למה המסלול במשכנתה בריבית פריים הוגבל לשליש ומדוע בנק ישראל שינה את ההנחייה לכך כעת?

היו תקופות שבהן לא היו כלל מגבלות על תמהיל המשכנתא. בנוגע לפריים, מגבלה מ-2011 קבעה שניתן לקחת מקסימום שליש מהמשכנתה בריבית פריים. הרציונל אז היה למנוע מאנשים את הסיכון שבעליית הפריים, שהיה אז סביב 4% ומאוד תנודתי. רציונל נוסף היה לצנן את שוק הדיור, אך שאיפה זו לא התממשה.

כעת, על רקע משבר הקורונה, בנק ישראל נוקט צעדים שתכליתם להקל על ההוצאות השוטפות של משקי הבית. זו הסיבה שהוציא לדרך כמה מתווים של דחיית הלוואות, האחרון שבהם מאפשר דחייה רק למשקי בית אשר מוכיחים היפגעות במשבר. הצעד הנוכחי, שיש בו פוטנציאל להוזלת המשכנתה וההחזרים החודשיים, בא לשרת את אותו הרציונל. פוטנציאל זה קיים נוכח העובדה שריבית בנק ישראל נמוכה מאוד כיום, 0.1% כאמור. אך בטווח הארוך ריבית בנק ישראל צפויה לעלות.

למי רלוונטית ההנחיה שנכנסה היום לתוקף?

היא רלוונטית לאנשים שניגשים ליטול משכנתה חדשה ולא לאלה שמעוניינים למחזר משכנתה. האפשרות למיחזור במסלול של עד שני שלישים פריים תתאפשר החל מ-28 בפברואר.

אם אטול כעת משכנתה כששני שלישים מסכום ההלוואה מוצמד לפריים - זה בהכרח ישתלם לי?

לא בהכרח, מהסיבה שבנסיבות כאלה מסלול הפריים עלול להתייקר. עד כה, ובמצבים שבהם כשליש מהמשכנתה מוצמדת לפריים, הריביות המוצעות במסלול נמוכות מ-1.6%; למשל פריים מינוס 0.5% ופחות מכך. אך אם כשני שלישים מהמשכנתה יוצמדו לריבית פריים, הרי שהריבית במסלול זה תתייקר. בכמה תתייקר? אבי אבגיל, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות רואה אישורי משכנתאות שנעים מפריים פלוס חצי ועד בפריים פלוס 0.7%. וזאת כי הבנקים רוצים להשאיר את מרווח הרווחיות שלהם כשהיה. אבגיל גם השתתף ביום חמישי האחרון, בפאנל מומחים של גלובס בשיתוף בנק מזרחי-טפחות, שהועבר בשידור חי בפייסבוק. "הבנק מסתכל על הסיכון והתמחור של כלל הרכיבים במשכנתה. יש רכיב אחד שהוזל ולכן מייקרים רכיב אחר", הסביר אבגיל בפאנל. דרור פלדמן, מנהל סקטור המשכנתאות של מזרחי טפחות שגם הוא השתתף בפאנל, הסכים שזהו הכיוון ואמר: "אני מעריך שתהיה עלייה במרכיב הפריים בהלוואה".

אפשר להמחיש לי את העניין?

סימולציה למשכנתה שערכנו באחרונה בשיתוף המתכנן הפיננסי ויועץ המשכנתאות תומר ורון, הראתה שבתרחיש ריאלי ואף צנוע יותר מהכיוונים שעליהם העיד אבגיל - כאשר שני שלישים מהמשכנתה מוצמדים ל-1.6%, ולא מעבר לכך - המשכנתה תהיה יקרה יותר בהשוואה למצב שבו יש הצמדה של רק שליש מהמשכנתה לפריים (הנחנו פריים מינוס 0.6%, כלומר 1%).

המשכנתה "הגנרית" - של 800 אלף שקל לאורך 25 שנה ובחלוקה של שליש-שליש-שליש - שאותה בחנו, כללה כאמור שליש בריבית פריים, עוד כ-40% בריבית קבועה לא צמודה למדד ועוד 27% בריבית משתנה כל חמש שנים, צמודה למדד. בתרחיש של המשכנתה העדכנית, מעבר למסלול של שני שלישים פריים, שליש נוסף הוא בריבית קבועה, לא צמודה למדד בריבית של 3.35% (כשקודם לכן הריבית במסלול זה הייתה 3%). כעבור 25 שנים "המשכנתה העדכנית" הייתה יקרה יותר בכ-12 אלף שקל בהשוואה למשכנתה הגנרית. מדוע? גם מכיוון שהמסלול בריבית פריים היה יקר יותר, וכן הנחנו - כפי שצפוי לקרות - שהריבית תתחיל לעלות הדרגתית כעבור שנתיים. סיבה נוספת היא שהנחנו שגם הריבית הקבועה תעלה, מתוך מחשבה שהבנקים ירצו לשמר מתח רווחיות שקרוב לזה שהיה קודם.

זו הסיבה שבפנאל המומחים, אמר פלדמן ממזרחי-טפחות: "מי שנוטל כיום הלוואה ל-30 שנה, עם שני שלישים פריים, שם את עצמו בחשיפה גבוהה מאוד לסיכון. לא נהיה בעולם של פריים מינוס. אנחנו חייבים להזהיר את הלקוח לא להסתנוור רק ממצג של זמן קצר".

אם שני שלישים פריים לטווח ארוך זה מסוכן, כיצד ניתן להפחית את הסיכון?

האפשרות הכי פחות מסוכנת היא ללכת על תמהילים שבהם הפריים לא עולה על שליש, כפי שהותר עד היום, ולצדם ליטול רכיב גדול מהמשכנתה בריבית קבועה, כי הריביות הקבועות היום נמוכות יחסית. בטווח הארוך גם מחיר המשכנתא עשוי להתברר כהכי נמוך.

אפשרות מעט יותר מסוכנת היא להגדיל את מסלול המשכנתה שמוצמד לפריים מעבר לשליש, אך לא עד שני שלישים, לצד רכיב נוסף בריבית משתנה בטווח של עד חמש שנים - דבר שגם כן מתאפשר כיום בהוראה החדשה. "זו אפשרות שבה הסיכון פחות גדול השוואה למשכנתה של שני שלישים פריים", מסביר אבגיל.

רמת הסיכון גם נובעת מגובה ההחזר החודשי. במצב שבו ההחזר החודשי נמוך יחסית, העלייה בריבית הפריים לאורך זמן פחות מסוכנת בהשוואה למצב שבו ההחזר החודשי גבוה.

אז למי יכולה להועיל האפשרות ליטול שני שלישים מהמשכנתה בפריים?

היא יכולה להועיל למי שזקוק למשכנתה לטווח זמן קצר, למשל משקיעים, שכן כיום, בזכות ריבית בנק ישראל האפסית, ייתכנו החזרים חודשיים נמוכים יותר.

יש לבחון זאת באמצעות סימולציות מתאימות, למשל בליווי יועץ משכנתאות. "הלקוח צריך לשאול את עצמו איך ייראו הריביות בעוד שנתיים, שלוש או ארבע. המחירים היום נמוכים. אני לא יודע איך הם יהיו בהמשך", אמר פלדמן.

כיצד ההוראה חדשה עשויה להשפיע על מחירי הנדל"ן?

באופן מפתיע, שנת הקורונה 2020 הייתה גם שנת שיא ברכישות ובנטילת משכנתאות. אבגיל ופלדמן דיברו על כך שההוראה החדשה של בנק ישראל צפויה רק להעצים את המגמה, כי היא טומנת בחובה פוטנציאל לעלויות נמוכות יותר במשכנתאות, בנסיבות מסוימות. "יותר לקוחות ייכנסו לשוק המשכנתאות, יותר משקיעים, כי בעצם היכולת שלהם לקחת משכנתה תהיה גבוהה יותר אני מעריך שב-2021 מחירי הדירות יעלו", אמר פלדמן.

הקפאתי את המשכנתה שלי בשל משבר הקורונה. אני מעוניין כעת למחזר את המשכנתה ולהישאר עם ההקפאה. האם זה אפשרי?

לרוב, הבנקים לא מאפשרים מיחזור במצב של הקפאה. לכן מי שרוצה למחזר במצב זה ככל הנראה ייענה בידי הבנק כי הוא צריך לחזור ולשלם את המשכנתה קודם לכן.

עוד כתבות

חיים הר-זהב, יו''ר ארגון העיתונאים / צילום: צילום מסך חדשות 13

כפי שפורסם בגלובס: הועד המנהל של ארגון העיתונאים פתח בהליך הדחת היו"ר חיים הר-זהב

הוועד המנהל של ארגון העיתונאים החל בהליך להדחת היו"ר חיים הר־זהב על רקע משבר אמון מתמשך וטענות לחריגה מסמכות ● הצעדים הללו מגיעים בעקבות משבר אמון חריף ומתמשך בין הר-זהב לבין הצוות המקצועי והוועד המנהל של הארגון

רקטת אקסטרא / צילום: אלביט מערכות

זו המדינה שאלביט תמכור לה רקטות ב־235 מיליון דולר

אלביט מערכות זכתה בחוזה בהיקף 235 מיליון דולר לאספקת רקטות מדויקות ומערכות ארטילריה רקטית ל"לקוח אירופי" - לגלובס נודע שמדובר באזרבייג'ן ● העסקה, שתבוצע לאורך שלוש שנים, מצטרפת לשורה של שיתופי פעולה ביטחוניים שממחישים את הפריחה המחודשת ביחסים בין התעשיות הביטחוניות הישראליות לבאקו

יהוד / צילום: כדיה לוי

ההיצע עולה פי עשרה על הביקוש: הערים שמוצפות במלאי עצום של דירות למכירה

אישורים מואצים של תוכניות והפשרות קרקע גדולות בערים קטנות יחסית הביאו למצב של בנייה רבה, אך בשל האטה בשוק - קצב המכירות נמוך ● גלובס בדק באיזה עיר יש את היצע הדירות הגדול ביותר, איפה הכי קל למכור, והיכן היזמים מרגישים בטוחים

הריאל האיראני איבד שני שלישים משוויו בתוך שנה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הסלמה לקראת הבחירות? הדילמה הכלכלית של איראן שתכריע אם לתקוף

עליית מחירי הנפט והחשש מהסלמה במפרץ מחפים על דרמה פנימית: כלכלה איראנית על סף קריסה, אינפלציה של כמעט 90% ודאגה מפני מחסור באנרגיה ומזון בחורף ● מומחים מעריכים שמשטר האייתוללות יעדיף תמרון שקט, תוך ציפייה לתוצאות הבחירות בישראל וארה"ב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

החוזים על הנאסד"ק קופצים במעל 1%; מניות השבבים מטפסות במסחר המוקדם

החוזים בניו יורק מצביעים על פתיחה מעורבת של שבוע המסחר ● ירידות חדות באירופה, לנוכח ההתפרעויות בצרפת ובאיטליה ● בורסות אסיה ננעלו במגמה מעורבת ● מחירי הנפט רושמים ירידות, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב יציבות ● וגם: המשקיע שחזה את מפולת 1987 מזהיר - הנפקות AI יאיימו על וול סטריט

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

מנכ"ל לאומי נגד חיוב לשלם ריבית על העו"ש: "אי הזמינות של הכסף שווה כסף"

בפוסט מפורט ברשת X, מנכ"ל בנק לאומי מתייצב נגד הדרישה לחייב את המערכת הבנקאית בתשלום ריבית גורפת על יתרות העו"ש ● פרידמן: "הכסף בעו"ש זמין ללקוח בלחיצת כפתור, ואי-הזמינות של הכסף בפיקדון היא זו ששווה כסף" ● ההפתעה של הדיון: בוט הבינה המלאכותית Grok מגיח בתגובות עם עקיצה על התחרות מעבר לפינה מצד בנק 'אש'

ברק רוזן וצחי ארבוב / צילום: איל יצהר, אלכס פרגמנט

ישראל קנדה התכווצה: מהמיזוג הגדול של ענף הנדל"ן התאדו כ-3 מיליארד שקל

החולשה בשוק דירות היוקרה, ובת"א בפרט, גובה מחיר מעסקת השנה בנדל"ן: מיזוג ישראל קנדה–אקרו משקף כעת שווי של כ–7 מיליארד שקל לחברה המאוחדת, לאחר שהרוכשת איבדה מעל לשליש משווייה ● בנוסף, חלק מהתשלום המזומן לבעלי השליטה באקרו נדחה לסוף 2027

מסעדת פרם אורסולה בצוקים בערבה התיכונה / צילום: שרדהה דניאל נצר

המסעדה בערבה מוצעת למכירה ב-350 אלף שקל: "זה משחק הישרדותי. התעייפתי"

בעלי מסעדת אורסולה בצוקים מבקשים 350 אלף שקל תמורת המקום והציוד, ומתכננים לסיים את פעילותם בתחילת 2027 • שרדהה דניאל נצר, מבעלי המסעדה: "אי אפשר להחיל על מסעדן בערבה את אותם תנאים שחלים על מסעדן בתל אביב. עסקים כמוני מרימים ידיים ואומרים די"

המחאה הפכה לעימות אלים. מילאנו / צילום: Reuters, Anadolu

גל האלימות מתפשט באירופה: מהומות קשות מבריחות תיירים וסוגרות עסקים

מאות אלפים יצאו בסוף השבוע לרחובות בצרפת במחאה על יוקר המחיה והקיצוצים ● ההפגנות הידרדרו לעימותים קשים, הצתות, ביזה ומאות עצורים ● במקביל: הפגנות סולידריות בברלין ובריסל, לצד מהומות אלימות במילאנו שהובילו לסגירת עסקים ולבריחת תיירים

יצחק פרנק

ברן דיווחה בערב על עזיבת המנכ"ל, ולמחרת על כניסה לתחום חדש

קבוצת ההנדסה רוכשת מידי ורידיס 40% מהחברה המפעילה את מתקן התפלה באשקלון ב-54 מיליון שקל ● השתיים מתמודדות יחד במכרז לתפעול והרחבת המתקן ל-25 שנים נוספות

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המיסים / צילום: ניב קנטור

מנהל רשות המסים: “נצטרך לבטל את שטר ה-200 שקל, ובהמשך את המזומן כולו”

מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', הזהיר כי תקציב המדינה הבא צפוי לכלול צעדי מיסוי קשים, וחשף כמה מהמהלכים שנבחנים במשרד האוצר ● בין ההצעות: הגדלת שיעור חלוקת הרווחים במסגרת רפורמת הרווחים הכלואים, חידוש מס הרכוש על קרקעות פנויות וביטול שטר ה-200 שקל • לדבריו, ביטול השימוש במזומן עשוי להגדיל את גביית המסים ב-20-30 מיליארד שקל ● אך בנק ישראל הבהיר כי הסמכות בידיו והשטר לא יבוטל

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המדינה לא מעבירה את הכספים כפי שהתחייבה - ועשרות עמותות בסכנת קריסה

מדי שנה מעביר המשרד להגנת הסביבה תמיכה כספית לעמותות העוסקות בהצלה ושיקום של בעלי חיים, אלא שהשנה הכסף נעצר ללא התראה • בעמותות מתריעים מפני סגירה: "במקום שהמדינה תתמוך בעשייה החשובה הזו, היא מקשה על מי שלוקחים עליה אחריות"

חוות שרתים (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

רשות החשמל קבעה: אלו המגבלות שיוטלו על חוות שרתים

מליאת רשות החשמל קבעה כי כל חוות שרתים חדשה תוגבל ל־200 מגה־וואט, בעוד שסך החיבורים לענף יוגבל ל־1,300 מגה־וואט ● הקריטריונים לחלוקה גיאוגרפית ולהעדפת יזמים עם ייצור עצמי ייקבעו בהמשך בשימוע ציבורי

הנוכחות של חיזבאללה בלבנון / צילום: ap, Vahid Salemi

ארה"ב הזהירה: חיזבאללה יתערב? תגובת ישראל תהיה קשה

הבית הלבן העביר אזהרה חמורה לממשל לבנון, בצל האפשרות לחידוש הלחימה עם איראן ● נבחנת האפשרות של העברת כוחות מעזה ולבנון ליהודה ושומרון ● בכיר בצה"ל באזהרה חריפה: "כנופיות שיביאו אותנו לאסון" ● צה"ל חיסל במהלך הסופ"ש שלושה מחבלים מהזרוע הצבאית של חמאס בתקיפות בצפון רצועת עזה ● עדכונים שוטפים

יו''ר מפלגת כחול לבן, בני גנץ / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

בני גנץ הודיע: "לא אתמודד בבחירות הקרובות"

לאחר שבסקרים האחרונים לא הצליחה כחול לבן לעבור את אחוז החסימה, הודיע גנץ כי לא יתמודד בבחירות הקרובות, אף שרק לאחרונה התחייב לרוץ עד הסוף ● גנץ הבהיר כי ימשיך לפעול להקמת ממשלת אחדות, וצפוי למסור הערב הצהרה בכפר המכביה ● איזנקוט בירך על ההחלטה: "נכונה ואחראית"

האחים אמיר (מימין: שלומי ויוסי) / צילום: יונתן בלום

שופרסל בתחרות עזה לשטראוס: נכנסת למהלך דרמטי בשוק הקפה

שופרסל מרחיבה כעת את פעילותה בשוק הקפה הישראלי, במסגרת מהלך להגדלת היבוא העצמאי ולצמצום התלות בספקי המזון הגדולים ● התרחבות שופרסל מכוונת לשוק שבו נהנית שטראוס ממעמד דומיננטי ● שוק הקפה הקמעונאי בישראל מגלגל קרוב ל-2 מיליארד שקל בשנה

קורקינטים של חברת בירד בתל אביב / צילום: Shutterstock

פי 3 מלוס אנג’לס: מה חושפים נתוני הקורקינטים בתל אביב?

נתוני חברת הקורקינטים השיתופיים בירד חושפים את הרגלי השימוש בקורקינטים שיתופיים בתל אביב בהשוואה לערים בעולם ● מספר הרכיבות הממוצע לכל קורקינט גבוה פי 3 מלוס אנג’לס ופי 5.5 מליסבון ● הגיל הממוצע של הרוכבים עומד על 33, ושיעור הנשים נמוך בהשוואה לרוב הערים שנבדקו

פרויקט ''יובל הצעירה'' בירושלים. החברה היזמית נותרה ללא קבלן מבצע, לאחר שהעבודות הגיעו לכ־80% השלמה הנדסית / צילום: 3DVISION

הקבלן עזב, היזם נשאר עם האחריות: המשבר בנדל"ן פוגש את אתרי הבנייה

בתקופה האחרונה נרשמו כמה מקרים שבהם קבלני ביצוע הודיעו על הפסקת פעילות בזמן העבודות, ובחלק מהמקרים אף פנו להליכי חדלות פירעון ● מה קורה לפרויקט שקבלן המבצע שלו מפסיק לפעול, מה יכול לעשות היזם וכיצד יושפעו הרוכשים?

הרחובות הבוערים בפריז / צילום: ap, Emma Da Silva

צרפת בוערת והחוב מזנק - אז למה היא מדורגת מעל ישראל?

מאות אלפים הפגינו בצרפת על רקע משבר פוליטי וחוב ציבורי שמתקרב ל־120% מהתוצר ● בתוך כחודש כמעט הוכפל מחיר ביטוח החוב הצרפתי, וכעת הוא גבוה מזה של ישראל ● למרות זאת, סוכנויות דירוג האשראי ממשיכות להעניק לצרפת דירוג גבוה יותר

לחץ המחירים והמימון דוחקים את היזמים הקטנים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בדרך לגל מיזוגים בנדל"ן? לחץ המחירים והמימון דוחקים את היזמים הקטנים

ניתוח של פסגות מעלה כי היזמים הקטנים יתקשו לשרוד את תקופת הריביות הגבוהות וייאלצו להכניס שותפים ולבצע מיזוגים