גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מהיום אפשר לקחת שני שלישים מהמשכנתה בריבית פריים: כל מה שצריך לדעת על המסלול

הוראת בנק ישראל אשר מסירה את מגבלה על נטילת משכנתה בריבית פריים (1.6%) נכנסה לתוקף ● מה צריך לדעת בנוגע להוראה החדשה והאם ועד כמה תוכל להוזיל לכם את המשכנתה? ● גלובס עושה סדר

מהיום אפשר לקחת משכנתה בשני שליש פריים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot
מהיום אפשר לקחת משכנתה בשני שליש פריים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot

היום, 17 בינואר, נכנסת לתוקף הוראת בנק ישראל אשר מסירה את מגבלה על נטילת משכנתה בריבית פריים (1.6%), כך שניתן יהיה לקחת עד שני שלישים מהמשכנתה במסלול זה, שהוא הזול ביותר במשכנתה ולכן אטרקטיבי. מה צריך לדעת בנוגע להוראה החדשה והאם ועד כמה תוכל להוזיל לכם את המשכנתה? שאלות ותשובות.

מה זו ריבית פריים?

ריבית פריים מורכבת מריבית בנק ישראל, שהיא כיום 0.1%, ועוד 1.5%. ולכן כיום מדובר בריבית של 1.6%.

למה המסלול במשכנתה בריבית פריים הוגבל לשליש ומדוע בנק ישראל שינה את ההנחייה לכך כעת?

היו תקופות שבהן לא היו כלל מגבלות על תמהיל המשכנתא. בנוגע לפריים, מגבלה מ-2011 קבעה שניתן לקחת מקסימום שליש מהמשכנתה בריבית פריים. הרציונל אז היה למנוע מאנשים את הסיכון שבעליית הפריים, שהיה אז סביב 4% ומאוד תנודתי. רציונל נוסף היה לצנן את שוק הדיור, אך שאיפה זו לא התממשה.

כעת, על רקע משבר הקורונה, בנק ישראל נוקט צעדים שתכליתם להקל על ההוצאות השוטפות של משקי הבית. זו הסיבה שהוציא לדרך כמה מתווים של דחיית הלוואות, האחרון שבהם מאפשר דחייה רק למשקי בית אשר מוכיחים היפגעות במשבר. הצעד הנוכחי, שיש בו פוטנציאל להוזלת המשכנתה וההחזרים החודשיים, בא לשרת את אותו הרציונל. פוטנציאל זה קיים נוכח העובדה שריבית בנק ישראל נמוכה מאוד כיום, 0.1% כאמור. אך בטווח הארוך ריבית בנק ישראל צפויה לעלות.

למי רלוונטית ההנחיה שנכנסה היום לתוקף?

היא רלוונטית לאנשים שניגשים ליטול משכנתה חדשה ולא לאלה שמעוניינים למחזר משכנתה. האפשרות למיחזור במסלול של עד שני שלישים פריים תתאפשר החל מ-28 בפברואר.

אם אטול כעת משכנתה כששני שלישים מסכום ההלוואה מוצמד לפריים - זה בהכרח ישתלם לי?

לא בהכרח, מהסיבה שבנסיבות כאלה מסלול הפריים עלול להתייקר. עד כה, ובמצבים שבהם כשליש מהמשכנתה מוצמדת לפריים, הריביות המוצעות במסלול נמוכות מ-1.6%; למשל פריים מינוס 0.5% ופחות מכך. אך אם כשני שלישים מהמשכנתה יוצמדו לריבית פריים, הרי שהריבית במסלול זה תתייקר. בכמה תתייקר? אבי אבגיל, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות רואה אישורי משכנתאות שנעים מפריים פלוס חצי ועד בפריים פלוס 0.7%. וזאת כי הבנקים רוצים להשאיר את מרווח הרווחיות שלהם כשהיה. אבגיל גם השתתף ביום חמישי האחרון, בפאנל מומחים של גלובס בשיתוף בנק מזרחי-טפחות, שהועבר בשידור חי בפייסבוק. "הבנק מסתכל על הסיכון והתמחור של כלל הרכיבים במשכנתה. יש רכיב אחד שהוזל ולכן מייקרים רכיב אחר", הסביר אבגיל בפאנל. דרור פלדמן, מנהל סקטור המשכנתאות של מזרחי טפחות שגם הוא השתתף בפאנל, הסכים שזהו הכיוון ואמר: "אני מעריך שתהיה עלייה במרכיב הפריים בהלוואה".

אפשר להמחיש לי את העניין?

סימולציה למשכנתה שערכנו באחרונה בשיתוף המתכנן הפיננסי ויועץ המשכנתאות תומר ורון, הראתה שבתרחיש ריאלי ואף צנוע יותר מהכיוונים שעליהם העיד אבגיל - כאשר שני שלישים מהמשכנתה מוצמדים ל-1.6%, ולא מעבר לכך - המשכנתה תהיה יקרה יותר בהשוואה למצב שבו יש הצמדה של רק שליש מהמשכנתה לפריים (הנחנו פריים מינוס 0.6%, כלומר 1%).

המשכנתה "הגנרית" - של 800 אלף שקל לאורך 25 שנה ובחלוקה של שליש-שליש-שליש - שאותה בחנו, כללה כאמור שליש בריבית פריים, עוד כ-40% בריבית קבועה לא צמודה למדד ועוד 27% בריבית משתנה כל חמש שנים, צמודה למדד. בתרחיש של המשכנתה העדכנית, מעבר למסלול של שני שלישים פריים, שליש נוסף הוא בריבית קבועה, לא צמודה למדד בריבית של 3.35% (כשקודם לכן הריבית במסלול זה הייתה 3%). כעבור 25 שנים "המשכנתה העדכנית" הייתה יקרה יותר בכ-12 אלף שקל בהשוואה למשכנתה הגנרית. מדוע? גם מכיוון שהמסלול בריבית פריים היה יקר יותר, וכן הנחנו - כפי שצפוי לקרות - שהריבית תתחיל לעלות הדרגתית כעבור שנתיים. סיבה נוספת היא שהנחנו שגם הריבית הקבועה תעלה, מתוך מחשבה שהבנקים ירצו לשמר מתח רווחיות שקרוב לזה שהיה קודם.

זו הסיבה שבפנאל המומחים, אמר פלדמן ממזרחי-טפחות: "מי שנוטל כיום הלוואה ל-30 שנה, עם שני שלישים פריים, שם את עצמו בחשיפה גבוהה מאוד לסיכון. לא נהיה בעולם של פריים מינוס. אנחנו חייבים להזהיר את הלקוח לא להסתנוור רק ממצג של זמן קצר".

אם שני שלישים פריים לטווח ארוך זה מסוכן, כיצד ניתן להפחית את הסיכון?

האפשרות הכי פחות מסוכנת היא ללכת על תמהילים שבהם הפריים לא עולה על שליש, כפי שהותר עד היום, ולצדם ליטול רכיב גדול מהמשכנתה בריבית קבועה, כי הריביות הקבועות היום נמוכות יחסית. בטווח הארוך גם מחיר המשכנתא עשוי להתברר כהכי נמוך.

אפשרות מעט יותר מסוכנת היא להגדיל את מסלול המשכנתה שמוצמד לפריים מעבר לשליש, אך לא עד שני שלישים, לצד רכיב נוסף בריבית משתנה בטווח של עד חמש שנים - דבר שגם כן מתאפשר כיום בהוראה החדשה. "זו אפשרות שבה הסיכון פחות גדול השוואה למשכנתה של שני שלישים פריים", מסביר אבגיל.

רמת הסיכון גם נובעת מגובה ההחזר החודשי. במצב שבו ההחזר החודשי נמוך יחסית, העלייה בריבית הפריים לאורך זמן פחות מסוכנת בהשוואה למצב שבו ההחזר החודשי גבוה.

אז למי יכולה להועיל האפשרות ליטול שני שלישים מהמשכנתה בפריים?

היא יכולה להועיל למי שזקוק למשכנתה לטווח זמן קצר, למשל משקיעים, שכן כיום, בזכות ריבית בנק ישראל האפסית, ייתכנו החזרים חודשיים נמוכים יותר.

יש לבחון זאת באמצעות סימולציות מתאימות, למשל בליווי יועץ משכנתאות. "הלקוח צריך לשאול את עצמו איך ייראו הריביות בעוד שנתיים, שלוש או ארבע. המחירים היום נמוכים. אני לא יודע איך הם יהיו בהמשך", אמר פלדמן.

כיצד ההוראה חדשה עשויה להשפיע על מחירי הנדל"ן?

באופן מפתיע, שנת הקורונה 2020 הייתה גם שנת שיא ברכישות ובנטילת משכנתאות. אבגיל ופלדמן דיברו על כך שההוראה החדשה של בנק ישראל צפויה רק להעצים את המגמה, כי היא טומנת בחובה פוטנציאל לעלויות נמוכות יותר במשכנתאות, בנסיבות מסוימות. "יותר לקוחות ייכנסו לשוק המשכנתאות, יותר משקיעים, כי בעצם היכולת שלהם לקחת משכנתה תהיה גבוהה יותר אני מעריך שב-2021 מחירי הדירות יעלו", אמר פלדמן.

הקפאתי את המשכנתה שלי בשל משבר הקורונה. אני מעוניין כעת למחזר את המשכנתה ולהישאר עם ההקפאה. האם זה אפשרי?

לרוב, הבנקים לא מאפשרים מיחזור במצב של הקפאה. לכן מי שרוצה למחזר במצב זה ככל הנראה ייענה בידי הבנק כי הוא צריך לחזור ולשלם את המשכנתה קודם לכן.

עוד כתבות

מנכ''ל משרד הביטחון אמיר ברעם ביקר בחברת קובננט / צילום: משרד הביטחון

טילי השיוט הבאים של צה"ל? מערכת הנשק שבוחנים בישראל

כותרות העיתונים בעולם: משרד הביטחון בוחן רכישת טילי שיוט במחירים נמוכים, מערכת הגנה אווירית של התעשייה האווירית עומדת להיות מוטמעת בספינות בזירת מכירות שבה היא דווקא פחות פעילה, ובקנדה - המל"טים של אלביט הגיעו לקוטב הצפוני • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

בניין ''בית בכפר''. בעיגול: יעקב אטרקצ'י / צילום: איל יצהר, תמיר לוי

איך עושים אקזיט של מיליארד שקל במזומן על רשת בתי דיור מוגן?

משפחת בלושטיין, שמוכרת את רשת "בית בכפר" לידי חברת הנדל"ן אאורה, מתנהלת הרחק מאור הזרקורים ● מאב המשפחה שהיה איש סודו של ראש המוסד לשעבר, דרך הבית הראשון בכפר סבא ועד לרשת דיור מוגן, שחולשת על אלף יחידות דיור וכבר הפגישה את בני משפחת בלושטיין עם מאות מיליוני שקלים ● וגם: מה מחפשים המשקיעים בתחום? "מדובר בענף דפנסיבי שמייצר הכנסה יציבה, הביקוש אליו רק הולך וגדל"

מתנגדים לריכוז העושר בארה''ב. הפגנה ביוטה, החודש / צילום: Reuters, Charles-McClintock Wilson

החוב תופח, יוקר המחיה מכריע והפוליטיקה האמריקאית נערכת למלחמת הישרדות

בחירות האמצע בארה"ב עשויות להעביר את השליטה בקונגרס לידי הדמוקרטים, על רקע שחיקת התמיכה בטראמפ ויוקר המחיה שמעסיק את הבוחרים ● אלא שניצחון כזה לא יפתור את בעיות היסוד של הכלכלה האמריקאית: החוב הלאומי, הגירעונות ומשבר הדיור ● במקביל, המאבק על עתיד המפלגה הדמוקרטית מאיים להחריף את הקיטוב הפוליטי

אלי כהן, מיכל צורן ועדו רודוי, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

תיירים מהודו ורכבת לסוריה? החזון לעתיד המלונאות בצפון

בפאנל בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס הציג אלי כהן, מנכ"ל קבוצת מנרב ונשיא התאחדות המלונות, חזון לחיבור יבשתי בין ישראל לאירופה דרך סוריה ולהרחבת התיירות מהודו ● מנגד הזהיר עדו רודוי, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, מפני התגברות החרמות על תוצרת ישראלית: "אנחנו רואים את זה גובר וזולג מההתנחלויות לכל המדינה" • מיכל צורן מאיגוד התעשייה הקיבוצית התריעה: "התעשייה מתחילה לזלוג אחורה מקו העימות"

הדירה  ברחוב רעות בשכונת ''בצוותא'' בחריש / צילום: יעקב קדם

מחיר חריג: בכמה נמכרה דירת גן עם 5 חדרים בחריש?

בשכונת "בצוותא" בחריש נמכרה דירת גן בת 5 חדרים, בשטח בנוי של 141 מ"ר תמורת 3.035 מיליון שקל ● הדירה נמכרה על רקע ירידת מחירים של כ־12% בעיר בדירות רגילות ● מדובר במחיר גבוה מאוד יחסית לשוק דירות הגן בחריש

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האוצר נערך לתקציב המשכי: הביטחון לא צפוי להיפגע, המשרדים האזרחיים כן

השבוע יחלו ההתייעצויות בבית הנשיא לגבי הרכבת הממשלה, אך באוצר כבר נערכים לתקציב המשכי בתחילת 2027 ● למשרדי הממשלה יהיה קושי להתנהל בתקופה הזו וגם חבילות המיסוי יצטרכו להמתין ● ומה יקרה לגירעון? גלובס עושה סדר

בורסת הקריפטו בייננס / צילום: Shutterstock

פריצת המיליארדים בקריפטו, העקבות לצפון קוריאה וההטרלה של אילון מאסק

בתוך כ־20 דקות נגנבו מבייננס, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, מטבעות בשווי 6.3 מיליארד דולר ● האם צפון קוריאה, כפי שחושדים בה עד כה, אכן אחראית, איך בייננס החזירה את הכסף וכיצד ניתן להשקיע בקריפטו בלי ארנק דיגיטלי

אייל אוסטרינסקי ואסף לנגלבן בשיחה עם דרור מרמור בפאנל משותף בכנס צמיחת הקיבוצים / צילום: שלומי יוסף

"אחרי שלוש שנות מלחמה אי־אפשר להסתיר עשרות שנים של אי־השקעה בצפון"

בפאנל מיוחד על שיקום הצפון בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, התייחסו אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל, ואסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית גליל עליון, למגוון סוגיות: היעדר ההשקעה הממשלתית, הסוגיות שדורשות מענה מיידי והפערים בין הקיבוצים לקריית שמונה: "יש פה אירוע חסר תקדים במדינת ישראל, וצריך לדבר פחות ולעשות יותר"

בן סוכמן, מנכ''ל דפוס בארי / צילום: שלומי יוסף

המנכ"ל שהוביל לפתיחת דפוס בארי: "אנחנו בתחושת שליחות. 90% מחברי הקיבוץ יחזרו"

מנכ"ל דפוס בארי בן סוכמן, שאיבד את אמו וחברים בטבח ה-7 באוקטובר, סיפר כיצד ההחלטה לפתוח מחדש את דפוס בארי ימים ספורים לאחר מכן, הפכה לסמל של תקווה ושיקום הקהילה ● בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס הוא דיבר על החזרה לבארי, על האתגרים שנותרו ועל האמונה בעתיד הקיבוץ והעוטף

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' גיל סיגל / צילום: יח''צ הקריה האקדמית אונו

"התחננתי שלא תסיים את חייה בשווייץ": הפרופסור שמכריע בדילמות של חיים ומוות

שיחה עם פרופ' גיל סיגל, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ● על הורים שרוצים לקבוע את מין היילוד, למה גם לעובר עם נטייה לאלצהיימר מגיע לחיות, ואיזו שאלה תטריד את עולם הרובוטים בעוד 30 שנה

טיל לורה (ארכיון) / צילום: התעשייה האווירית

עסקה של התעשייה האווירית מעוררת חשש וסערה בספרד

מרוקו בוחנת רכישת טילים מתקדמים מישראל וממדינות נוספות, ומעוררת חשש ביטחוני בספרד ● חברת Long Wall זכתה בחוזה אמריקאי בסך 75 מיליון דולר לפיתוח מיירט בעלות נמוכה, לצד התחייבות להשקעה נוספת במחקר ובפיתוח ● וחברת הענק האירופית BAE מייצרת נגמ״שים עם מערכת של אלביט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גל שוחמי, מייסד ויו״ר גרעין התיישבות ״יחד - אדם ואדמה״ בבקעת ערד / צילום: שלומי יוסף

התא"ל שמקים קיבוץ אחרי 39 שנה: "מישהו צריך לגור בקרווילה במדבר"

בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס סיפר גל שוחמי, שהשתחרר לאחר 32 שנות שירות בצה"ל, על הקמת קיבוץ חדש בבקעת ערד עם משק משותף, חקלאות ואנרגיה מתחדשת ● "אנחנו מתחברים ערכית, ואנחנו מגיעים מתוך הבנה שהחובה הערכית המוסרית היא למצוא דרך חדשה"

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל הבורסה קורא להקמת ממשלה רחבה: "משימה לאומית"

מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, שיגר מכתב פתוח בעקבות תוצאות הבחירות וקרא למנהיגים "מכל קצות הקשת הפוליטית" להקים ממשלה הנשענת על הסכמות חוצות־גושים ● "המשקיעים מחפשים הזדמנויות, אך הם דורשים ודאות, מדיניות עקבית ואופק כלכלי ברור", כתב בן זאב

מה יעשו מחר המניות הדואליות, והאם טלטלה חדשה בדרך לוול סטריט?

בחירות האמצע בארה"ב עשויות לטרוף את הקלפים בוול סטריט, בעוד השווקים מתחילים לתמחר חזרה אפשרית למלחמה נגד איראן ● הבורסות בת"א ובניו יורק חתמו חודש אדום, הכסף יצא ממניות הטכנולוגיה לענפים הדפנסיביים ● עונת הדוחות בת"א תיפתח השבוע באופן רשמי, עם דיווחים של טאואר, טבע ואל על ● נתוני התעסוקה בארה"ב יעמדו במוקד ויקבעו את כיוון הריבית ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר 

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

האם זה הזמן להצטייד בדולרים? מומחים מנתחים – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מנהל השקעות בכיר: "הבורסה לא אטרקטיבית, הנדל"ן מת" ● איפה להשקיע? המומחים ממליצים להתרחק מנדל"ן; להתמקד באג"ח קצרות, טק דואלי וביטחון ●  מניית הרחפנים שצנחה ב-50%: הזדמנות השקעה או מלכודת? ● אבנר חדד מהפניקס מרגיע: "אין פאניקה בשווקים, מדובר בתיקון טבעי" ● וגם: רשות שוק ההון סוגרת את מלכודת ההנחות בביטוחי החיים - אך האם המבוטחים באמת ישלמו פחות?

בורסת הקריפטו בייננס / צילום: Shutterstock

ה-FBI חשף: מי עומד מאחורי שוד הקריפטו הגדול בהיסטוריה

מתקפת הסייבר על בורסת בייננס הפכה לגניבת המטבעות הדיגיטליים הגדולה בהיסטוריה ● לפי הבולשת הפדרלית, קבוצת האקרים צפון קוריאנית עומדת מאחורי הפריצה ● מה היא מתכננת לעשות עם הכסף ומה יעלה בגורל כספי הלקוחות?

אסף אלדר, סמנכ''ל וראש החטיבה הבנקאית, דיסקונט, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

ראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט: "רואים בפתרונות לקיבוצים משימה ארגונית חשובה"

אסף אלדר, ראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט, התייחס בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס לסוגיות הקניין המשקי ושוק האנרגיה בקיבוצים, שלטענתו נמצאים בתוך "ערפל רגולטורי וסטטוטורי ובין הפטיש לסדן" ● מול סוגיות אלה הוסיף אלדר עוד שלושה עוגנים של ודאות

כנס צמיחת הקיבוצים יוצא לדרך

כנס גלובס, בשיתוף בנק דיסקונט והתנועה הקיבוצית שייערך בפעם זו השנה השלישית, עוסק בפוטנציאל של הקיבוצים כמנוע משמעותי לצמיחה כלכלית, טכנולוגית ודמוגרפית בישראל • הכנס יפגיש את בכירי המשק, מנהלי התעשייה והמשק הקיבוצי, יזמים, אנשי פיננסים ומקבלי החלטות במגזר הציבור

ניצן אבירן, ראש אגף כלכלה בקיבוץ הדתי, בכנס צמיחת הקיבוצים / צילום: שלומי יוסף

שנתון התנועה הקיבוצית: שיעור הקיבוצים עם הון עצמי של יותר מ־100 מיליון שקל כמעט הוכפל

ניצן אבירן, ראש אגף כלכלה בקיבוץ הדתי, חשף בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס נתונים ראשונים מתוך השנתון ה־22, שטרם פורסם ● שיעור הקיבוצים עם הון עצמי של יותר מ־100 מיליון שקל עלה מ־20% ב־2009 ל־39% ב־2024, אוכלוסיית הקיבוצים כמעט הוכפלה מאז 2005, ו־64% מהקיבוצים מנהלים כיום את האנרגיה המתחדשת כענף עצמאי. "רשימות ההמתנה במרבית הקיבוצים גדולות מאוד"

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים בתחום המזונות

תנועת ישראל חופשית טענה כי התיקון לחוק מאפשר לאחד מבני הזוג, רק משום שהקדים והגיש את תביעת הגירושים, לקבוע היכן יתנהלו גם הדיונים על מזונות, רכוש ומשמורת - ולגרור את בן או בת הזוג להתדיין בבית הדין הרבני, גם בניגוד לרצונם ● במסגרת הצו של בג"ץ, המדינה נדרשת להסביר מדוע אין לבטל את הרחבת הסמכויות הזו