גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מהיום אפשר לקחת שני שלישים מהמשכנתה בריבית פריים: כל מה שצריך לדעת על המסלול

הוראת בנק ישראל אשר מסירה את מגבלה על נטילת משכנתה בריבית פריים (1.6%) נכנסה לתוקף ● מה צריך לדעת בנוגע להוראה החדשה והאם ועד כמה תוכל להוזיל לכם את המשכנתה? ● גלובס עושה סדר

מהיום אפשר לקחת משכנתה בשני שליש פריים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot
מהיום אפשר לקחת משכנתה בשני שליש פריים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot

היום, 17 בינואר, נכנסת לתוקף הוראת בנק ישראל אשר מסירה את מגבלה על נטילת משכנתה בריבית פריים (1.6%), כך שניתן יהיה לקחת עד שני שלישים מהמשכנתה במסלול זה, שהוא הזול ביותר במשכנתה ולכן אטרקטיבי. מה צריך לדעת בנוגע להוראה החדשה והאם ועד כמה תוכל להוזיל לכם את המשכנתה? שאלות ותשובות.

מה זו ריבית פריים?

ריבית פריים מורכבת מריבית בנק ישראל, שהיא כיום 0.1%, ועוד 1.5%. ולכן כיום מדובר בריבית של 1.6%.

למה המסלול במשכנתה בריבית פריים הוגבל לשליש ומדוע בנק ישראל שינה את ההנחייה לכך כעת?

היו תקופות שבהן לא היו כלל מגבלות על תמהיל המשכנתא. בנוגע לפריים, מגבלה מ-2011 קבעה שניתן לקחת מקסימום שליש מהמשכנתה בריבית פריים. הרציונל אז היה למנוע מאנשים את הסיכון שבעליית הפריים, שהיה אז סביב 4% ומאוד תנודתי. רציונל נוסף היה לצנן את שוק הדיור, אך שאיפה זו לא התממשה.

כעת, על רקע משבר הקורונה, בנק ישראל נוקט צעדים שתכליתם להקל על ההוצאות השוטפות של משקי הבית. זו הסיבה שהוציא לדרך כמה מתווים של דחיית הלוואות, האחרון שבהם מאפשר דחייה רק למשקי בית אשר מוכיחים היפגעות במשבר. הצעד הנוכחי, שיש בו פוטנציאל להוזלת המשכנתה וההחזרים החודשיים, בא לשרת את אותו הרציונל. פוטנציאל זה קיים נוכח העובדה שריבית בנק ישראל נמוכה מאוד כיום, 0.1% כאמור. אך בטווח הארוך ריבית בנק ישראל צפויה לעלות.

למי רלוונטית ההנחיה שנכנסה היום לתוקף?

היא רלוונטית לאנשים שניגשים ליטול משכנתה חדשה ולא לאלה שמעוניינים למחזר משכנתה. האפשרות למיחזור במסלול של עד שני שלישים פריים תתאפשר החל מ-28 בפברואר.

אם אטול כעת משכנתה כששני שלישים מסכום ההלוואה מוצמד לפריים - זה בהכרח ישתלם לי?

לא בהכרח, מהסיבה שבנסיבות כאלה מסלול הפריים עלול להתייקר. עד כה, ובמצבים שבהם כשליש מהמשכנתה מוצמדת לפריים, הריביות המוצעות במסלול נמוכות מ-1.6%; למשל פריים מינוס 0.5% ופחות מכך. אך אם כשני שלישים מהמשכנתה יוצמדו לריבית פריים, הרי שהריבית במסלול זה תתייקר. בכמה תתייקר? אבי אבגיל, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות רואה אישורי משכנתאות שנעים מפריים פלוס חצי ועד בפריים פלוס 0.7%. וזאת כי הבנקים רוצים להשאיר את מרווח הרווחיות שלהם כשהיה. אבגיל גם השתתף ביום חמישי האחרון, בפאנל מומחים של גלובס בשיתוף בנק מזרחי-טפחות, שהועבר בשידור חי בפייסבוק. "הבנק מסתכל על הסיכון והתמחור של כלל הרכיבים במשכנתה. יש רכיב אחד שהוזל ולכן מייקרים רכיב אחר", הסביר אבגיל בפאנל. דרור פלדמן, מנהל סקטור המשכנתאות של מזרחי טפחות שגם הוא השתתף בפאנל, הסכים שזהו הכיוון ואמר: "אני מעריך שתהיה עלייה במרכיב הפריים בהלוואה".

אפשר להמחיש לי את העניין?

סימולציה למשכנתה שערכנו באחרונה בשיתוף המתכנן הפיננסי ויועץ המשכנתאות תומר ורון, הראתה שבתרחיש ריאלי ואף צנוע יותר מהכיוונים שעליהם העיד אבגיל - כאשר שני שלישים מהמשכנתה מוצמדים ל-1.6%, ולא מעבר לכך - המשכנתה תהיה יקרה יותר בהשוואה למצב שבו יש הצמדה של רק שליש מהמשכנתה לפריים (הנחנו פריים מינוס 0.6%, כלומר 1%).

המשכנתה "הגנרית" - של 800 אלף שקל לאורך 25 שנה ובחלוקה של שליש-שליש-שליש - שאותה בחנו, כללה כאמור שליש בריבית פריים, עוד כ-40% בריבית קבועה לא צמודה למדד ועוד 27% בריבית משתנה כל חמש שנים, צמודה למדד. בתרחיש של המשכנתה העדכנית, מעבר למסלול של שני שלישים פריים, שליש נוסף הוא בריבית קבועה, לא צמודה למדד בריבית של 3.35% (כשקודם לכן הריבית במסלול זה הייתה 3%). כעבור 25 שנים "המשכנתה העדכנית" הייתה יקרה יותר בכ-12 אלף שקל בהשוואה למשכנתה הגנרית. מדוע? גם מכיוון שהמסלול בריבית פריים היה יקר יותר, וכן הנחנו - כפי שצפוי לקרות - שהריבית תתחיל לעלות הדרגתית כעבור שנתיים. סיבה נוספת היא שהנחנו שגם הריבית הקבועה תעלה, מתוך מחשבה שהבנקים ירצו לשמר מתח רווחיות שקרוב לזה שהיה קודם.

זו הסיבה שבפנאל המומחים, אמר פלדמן ממזרחי-טפחות: "מי שנוטל כיום הלוואה ל-30 שנה, עם שני שלישים פריים, שם את עצמו בחשיפה גבוהה מאוד לסיכון. לא נהיה בעולם של פריים מינוס. אנחנו חייבים להזהיר את הלקוח לא להסתנוור רק ממצג של זמן קצר".

אם שני שלישים פריים לטווח ארוך זה מסוכן, כיצד ניתן להפחית את הסיכון?

האפשרות הכי פחות מסוכנת היא ללכת על תמהילים שבהם הפריים לא עולה על שליש, כפי שהותר עד היום, ולצדם ליטול רכיב גדול מהמשכנתה בריבית קבועה, כי הריביות הקבועות היום נמוכות יחסית. בטווח הארוך גם מחיר המשכנתא עשוי להתברר כהכי נמוך.

אפשרות מעט יותר מסוכנת היא להגדיל את מסלול המשכנתה שמוצמד לפריים מעבר לשליש, אך לא עד שני שלישים, לצד רכיב נוסף בריבית משתנה בטווח של עד חמש שנים - דבר שגם כן מתאפשר כיום בהוראה החדשה. "זו אפשרות שבה הסיכון פחות גדול השוואה למשכנתה של שני שלישים פריים", מסביר אבגיל.

רמת הסיכון גם נובעת מגובה ההחזר החודשי. במצב שבו ההחזר החודשי נמוך יחסית, העלייה בריבית הפריים לאורך זמן פחות מסוכנת בהשוואה למצב שבו ההחזר החודשי גבוה.

אז למי יכולה להועיל האפשרות ליטול שני שלישים מהמשכנתה בפריים?

היא יכולה להועיל למי שזקוק למשכנתה לטווח זמן קצר, למשל משקיעים, שכן כיום, בזכות ריבית בנק ישראל האפסית, ייתכנו החזרים חודשיים נמוכים יותר.

יש לבחון זאת באמצעות סימולציות מתאימות, למשל בליווי יועץ משכנתאות. "הלקוח צריך לשאול את עצמו איך ייראו הריביות בעוד שנתיים, שלוש או ארבע. המחירים היום נמוכים. אני לא יודע איך הם יהיו בהמשך", אמר פלדמן.

כיצד ההוראה חדשה עשויה להשפיע על מחירי הנדל"ן?

באופן מפתיע, שנת הקורונה 2020 הייתה גם שנת שיא ברכישות ובנטילת משכנתאות. אבגיל ופלדמן דיברו על כך שההוראה החדשה של בנק ישראל צפויה רק להעצים את המגמה, כי היא טומנת בחובה פוטנציאל לעלויות נמוכות יותר במשכנתאות, בנסיבות מסוימות. "יותר לקוחות ייכנסו לשוק המשכנתאות, יותר משקיעים, כי בעצם היכולת שלהם לקחת משכנתה תהיה גבוהה יותר אני מעריך שב-2021 מחירי הדירות יעלו", אמר פלדמן.

הקפאתי את המשכנתה שלי בשל משבר הקורונה. אני מעוניין כעת למחזר את המשכנתה ולהישאר עם ההקפאה. האם זה אפשרי?

לרוב, הבנקים לא מאפשרים מיחזור במצב של הקפאה. לכן מי שרוצה למחזר במצב זה ככל הנראה ייענה בידי הבנק כי הוא צריך לחזור ולשלם את המשכנתה קודם לכן.

עוד כתבות

''הסיכויים לטווח הארוך נראים גרועים כמעט כמו בכל זמן אחר בהיסטוריה / צילום: Shutterstock

המשקיע שמזהיר מקריסה: "שוק המניות הכי יקר בהיסטוריה"

המשקיע הוותיק ג'רמי גרנת'ם, שידוע בתחזיות האפוקליפטיות שלו, סבור שהבינה המלאכותית מנפחת את השווקים, שהביטקוין חסר ערך, ושקריסה בשוק המניות בהחלט אפשרית ● מה קרה לתחזית האימה הקודמת שלו?

הריסות מרעידת האדמה בוונצואלה / צילום: ap, Ariana Cubillos

המחיר הכבד שתשלם ונצואלה כדי להשתקם מאסון הטבע

רעידת האדמה בסוף השבוע תעלה לונצואלה עשרות מילארדי דולרים ברגע קריטי במיוחד ● המדינה עמדה בפני התאוששות כלכלית, עם שינוי המשטר והסרת סנקציות על הנפט

רועי ברגיל / צילום: התעשייה האווירית

ולוריקס רוכשת חברת לוחמה אלקטרונית לפי שווי של 75 מיליון דולר

חברת ולוריקס, שנכנסה בשנה האחרונה לתחום הביטחוני, תרכוש את השליטה בחברה המפתחת מערכות לשיבוש רחפנים ● החברה הנרכשת סיימה את 2025 עם הכנסות של כ-27 מיליון שקל ו-EBITDA של 6.8 מיליון שקל

לארי אליסון / צילום: ap, Evan Vucci

השבוע הכי גרוע מזה 25 שנה: מדוע הענישה וול סטריט את מניית אורקל?

מניית ענקית הטכנולוגיה איבדה כ־19% בשבוע והשלימה צניחה של כ־55% מהשיא ● בזמן שאורקל נהנית מביקוש חסר תקדים לתשתיות בינה מלאכותית ומצבר הזמנות של מאות מיליארדים, משקיעים חוששים ממחיר המרוץ ל־AI ● ומדוע רוב האנליסטים ממליצים על המניה?

אייפון מול אנדרואיד / צילום: Shutterstock

מכשירי אנדרואיד התריעו שניות לפני האסון בוונצואלה. מה יקרה בישראל?

בוונצואלה המידע על רעידת האדמה הגיע ממערכת ההתרעות של גוגל, הפועלת בכ־100 מדינות ומבוססת על למעלה מ־2 מיליארד מכשירים ניידים המשמשים כחיישנים סיסמיים ● יחד עם זאת, עפ"י דיווחים בעולם, מכשירי אייפון במדינה לא התריעו על הסכנה

ניר ברקת, דורון כהן, מיכל כהן / צילום: מארק ישראל סלם - ''ג'רוזלם פוסט'', כדיה לוי, אבי אוחיון - לע''מ

השבוע בבג"ץ: האם תיסלל הדרך להדחת הממונה על התחרות?

דיון דרמטי בהרכב מורחב של חמישה שופטים יתקיים השבוע ויכריע במאבק הממושך של שר הכלכלה ניר ברקת להעברת הממונה על התחרות מיכל כהן מתפקידה ● בלב ההכרעה: האם נציב שירות המדינה חייב לכנס את הוועדה שמניעה תהליך הדחה לדרישת השר?

מכ''מ לגילוי רחפנים של חברת מאגוס / צילום: יח''צ

המענה לרחפני חיזבאללה: משרד הביטחון רוכש מאות מערכות מכ"ם מחברה ישראלית

עסקה בהיקף של כ־21 מיליון שקל בין משרד הביטחון לחברת מאגוס הישראלית לאספקת מאות מערכות מכ"ם ● מדובר בפתרון חדשני, פרי פיתוח של החברה, המעניק מענה בשלבי הגילוי וההתרעה המוקדמת לכוחות קרקעיים מפני רחפנים

מגרש רכבי ליסינג / צילום: Shutterstock

המדינה יכולה להרוויח חצי מיליארד שקל ברגע אחד. למה היא לא עושה את זה?

למרות המלצות מבקר המדינה למעבר לליסינג של צי הרכב הממשלתי הענק, המדינה ממשיכה בשיטה יקרה ולא יעילה של רכישה ישירה ותפעול לכלי הרכב שלה ● כיום נראה שהזמן הבשיל לשינוי, אבל בדרך עדיין נמצא "מוקש" של מניעת הצטיידות ברכב סיני

שר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

כ"ץ: מלחמה עם איראן יכולה לקרות בכל רגע

שר הביטחון: זה בגלל התקיפות בלבנון, צה"ל נערך למבצע כחול לבן ●  לוחם מילואים נפצע קשה מפיצוץ בדרום לבנון ● אחרי חילופי המהלומות בהורמוז: איראן וארה"ב יקיימו פגישה בדוחא ביום שלישי ● צה"ל השמיד רשת מנהרות גדולה בכפר מג'דל זון שבדרום לבנון ● מחבלים פתחו באש לעבר כוח צה"ל שפעל במרחב האבטחה בשטח סוריה, לא היו נפגעים באירוע ● עדכונים שוטפים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

יוצאים מבסיסי חיל האוויר: יחידת בקרה ראשית תוקם בנתב"ג

איחוד מערכי הבקרה האווירית בנתב"ג צפוי להגדיל משמעותית את מספר ההמראות והנחיתות, אך לא יפתור את מגבלת הקיבולת ארוכת־הטווח ● לפי תחזיות רשות שדות התעופה, עד שנת 2040 צפוי נתב"ג להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, העומדת על כ־40 מיליון נוסעים בשנה

אילוסטרציה: UNSPLASH

איך לתכנן פרישה שבאמת תתאים לחיים שלכם

הסכום שיעמוד לרשותכם בפרישה תלוי פחות בשוק המניות ויותר בכם

ג'יי די ואנס ומרקו רוביו / צילום: AP - Jacquelyn Martin, אבי אוחיון-לע''מ

רוביו מול ואנס: המאבק על נשיאות 2028 התחיל במזרח התיכון

שני בכירים בממשל טראמפ, מרקו רוביו וג'יי די ואנס, מחזיקים בתפיסות מנוגדות לתפקידה של ארה"ב בסדר הגלובלי ● מאחורי אי ההסכמות נמצא המרוץ לשליטה במפלגה ביום שאחרי טראמפ ● והנשיא? הוא יתמוך במי שיביא לו הישגים

קניון הזהב / הדמיה: ולדי קובליוב

משפחת גינדי מוכרת את חלקה בקניון הזהב למגדל ב-840 מיליון שקל

חברת הביטוח מגדל רוכשת את חלקה של משפחת גינדי (25%) בקניון הזהב בראשל"צ, בעסקה שמוערכת בכ-840 מיליון שקל ● לפני כשנה פורסם כי מגדל חתמה על הסכם למכירת 51% מהקניון לידי קבוצת מליסרון תמורת 818 מיליון שקל

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: דוברות מבקר המדינה

בג"ץ קבע: מבקר המדינה חרג מסמכותו בחקירת ה-7 באוקטובר

בית המשפט העליון קיבל פה אחד את עתירות התנועה לאיכות השלטון והסנגוריה הצבאית, וקבע כי מבקר המדינה אינו מוסמך לבחון סוגיות מובהקות של מדיניות ואסטרטגיה בתחומי החוץ והביטחון ● בהתאם לכך נאסר עליו להמשיך בארבעה מהליכי הביקורת שיזם סביב אירועי ה-7 באוקטובר, בעוד שבארבעה אחרים יוכל להמשיך בכפוף למתן זכות טיעון מלאה למבוקרים

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

סטארט-אפ השבבים מקיסריה מגייס לפי שווי ענק של 4 מיליארד דולר

אחרי גיוס הענק באקסייט, חברת השבבים הצעירה אלמנטס לאבס של היזם הסדרתי אביגדור וילנץ זוכה להשקעה של 300-400 מיליון דולר ● שווי החברה, שפועלת מתחת לראדר, עולה על 4 מיליארד דולר

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

אושר ניהול ייצוגית נגד ניו-מד וקבוצת דלק: לא פרסמו מידע מהותי למשקיעים

לפי הבקשה, ניו-מד אנרג'י (דלק קידוחים בשמה הקודם) הסתירה מהמשקיעים בשנת 2019 מידע מהותי בקשר לתיקון הסכם שהפחית את כמות הגז אותו התחייבה לרכוש ממנה חברת דולפינס המצרית, שהייתה אז אחד מלקוחותיה הגדולים ● ביהמ"ש: הדיווח היווה "גילוי של חצי-אמת" ולכן הטעה את המשקיעים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

המספרים חשפו: פרויקט אחד, 150 משקיעי נדל"ן, רווח של 1.2 מיליון שקל לדירה

בדיקת משרד האוצר מגלה כי שלוש שנים מאז הוסרה מגבלת המכירה בפרויקט מחיר למשתכן בלוד, חלק ניכר מהדירות המוגרלות נמכרו או שצפויות להימכר ● בימים הקרובים יתבשרו אלפי ישראלים שהם האחרונים לזכות בדירה מסובסדת במרכז

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

עסקת הענק של רפאל ברומניה: מערכות נשק במעל 2 מיליארד אירו

נחתם ההסכם בין משרד ההגנה של רומניה לבין חברת רפאל לרכישת מערכת ספיידר להגנה מפני איומים אוויריים ● עם החתימה, העסקה הזו הופכת למכירה הביטחונית השנייה בגודלה אי־פעם של מדינת ישראל ● במהלך המכרז ניצחה רפאל חברות ענק מגרמניה וצרפת

נתן צבי, קרן מנור אוורגרין / צילום: אייל אפרתי

חברת הסיעוד המשפחתית שעשתה אקזיט של 180 מיליון שקל

בשבוע שעבר רכשה קרן מנור אוורגרין 50% מחברת הסיעוד המשפחתית נתן, בהשקעה של 200 מיליון שקל, והצטרפה לשורה של גופים פיננסיים שהשקיעו בתחום המתנהל הרחק מאור הזרקורים ● ומה בכל זאת מעיב על פעילותן של החברות בתחום, שמגלגל סכומי עתק

שי דנינו, מנהל השקעות ראשי / צילום: עופר חג׳יוב

מנהל ההשקעות שבטוח: תל אביב תמשיך לעלות וזה הסקטור ש"חייבים להיות בו"

הבורסה בת"א מחקה את כל העלייה של "שאגת הארי", אולם שי דנינו, מנהל ההשקעות הראשי של אתגר ניהול תיקים מבית מזרחי טפחות, מאמין שהמדדים בת"א עוד יפתיעו, וחיובי לגבי ענפי הפיננסים והתשתיות ● בארה"ב הוא צופה העלאות ריבית ומזהיר מריכוזיות המדדים