נתניהו ואדלשטיין מקבלים את משלוח חיסוני פייזר / צילום: אמיל סלמן-הארץ
ב-6 בינואר נחתם "הסכם השת"פ לאיסוף מידע אפידמיולוגי מהעולם האמיתי", במסגרתו הבטיחה חברת החיסונים פייזר למדינת ישראל אספקת חיסונים שתאפשר לחסן את כל תושבי המדינה למעט ילדים ומי שאינם יכולים להתחסן, בקצב שבו המדינה תצליח להשתמש בהם. בתמורה לקדימות בקבלת חלקה במלאי החיסונים יחסית למדינות אחרות בעולם, תתן מדינת ישראל לפייזר מידע אפידמיולוגי המאפשר לה להעריך את אפקטיביות החיסון.
בציבור הישראלי עלתה השאלה איזה מידע רפואי על תושבי מדינת ישראל ינתן לחברת פייזר, ואיזה שימוש בדיוק יעשה בו? נשמעו טענות רבות לגבי הסיכון להפרת הפרטיות של תושבי המדינה, וחוסר השקיפות באי חשיפת החוזה. משרד הבריאות מסר כי יתן לפייזר רק מידע אפידמיולוגי כללי, אליו חשופים כל תשובי המדינה, אולם אז נשאלה השאלה - מדוע לפייזר לחתום על הסכם כדי להשיג מידע כזה, החשוף ממילא. היום (א') משרד הבריאות נעתר לפרסם את ההסכם המלא.
■ להסכם המלא »
ההסכם נחשף בין היתר בעקבות פניית התנועה לאיכות השלטון לנתניהו, אדלשטיין, גנץ והרשות להגנת הפרטיות לפני מספר ימים בדרישה לחשוף את ההסכם בשקיפות מלאה לציבור.
ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון, עו"ד אריאל ברזילי, אמר היום כי "חיסון האזרחים מבורך, אך הכרחי לשמור על שקיפות מרבית בנושא ואף להגביר את שיתוף הציבור כדי להבטיח את הצלחתו של מבצע החיסונים. אנו מברכים את משרד הבריאות על העלאת ההסכם לאתר. נלמד אותו ונמשיך לעמוד על המשמר".
המידע שיועבר חייב לעמוד בחוקי פרטיות המידע של ישראל ושל ארה"ב
בהסכם לא מפורט בדיוק כל המידע שיועבר, אולם נאמר מהם "יעדי המחקר", ומכאן אפשר להניח איזה מידע דרוש לצורך השגת היעדים הללו. יעדי המחקר הם לדעת מהם: מספר המקרים המאומתים, מספר המאושפזים, מספר המקרים הקשים, מספר המונשמים, מספר הנפטרים, מספר החולים התסמיניים, מספר המתחסנים לפי פילוחי גיל ופילוחים אחרים (שלא פורטו), וכן פילוח של מספר המקרים המאומתים לפלחים שונים. כמו כן ינסו הצדדים לנתח מהן העלויות הרפואיות שנחסכו בעקבות נקיטה בתוכנית חיסונים לאומית.
אולם, בהמשך נאמר כי ישראל תוכל להעביר לפייזר "ניתוחים נוספים של פלחים ושל יעילות החיסון לפי הסכמה בין הצדדים". על פניו, משפט זה יכול לאפשר להעביר מידע אפידמיולוגי מפולח יותר, אם כי לא נראה כי מדובר, לפחות לפי ההסכם הרשמי, במידע המאפשר להגיע לנתון רפואי לגופו של אדם.
ליתר ביטחון, נאמר במפורש כי המידע שיועבר חייב לעמוד בחוקי פרטיות המידע של ישראל ושל ארה"ב, וכן כי פייזר לא תוכל להשתמש במידע באופן שאינו מיועד לשיפור בריאות הציבור, או באופן שיאפשר כל אפליה בביטוח או בתעסוקה של בני אדם, וכן לא תאפשר חשיפה של כל מטופל באופן אישי, ולא תפעל באופן המאפשר לצד שלישי לעשות זאת.
ומה התמורה שמקבלת ישראל? על פי ההסכם, פייזר הסכימה להעביר למדינת ישראל כמות של חיסונים אשר "תאפשר להגיע לחיוסניות עדר במהירות האפשרית". עם זאת, הנוסח המחייב נותר אותו הסכם מסחרי ראשון שעליו חתמה פייזר מול מדינת ישראל ובו התחייבה לאספקה של 8 מיליון מנות חיסון עד סוף 2021. אם יהיה קונפליקט בין התנאים המחוייבים על פי ההסכם המקורי לבין תנאי ההסכם הנוכחי, נאמר במסמך, הרי שההסכם המסחרי הראשון הוא המחייב. כך למשל, ייתכן שבתקופה הקרובה, בה פייזר רוצה לעצור לזמן קצר את היצור כדי לשדרג אותו ולשוב ליצור בקצב גבוה יותר, יהיה גם עיכוב באספקת המנות לישראל, וזו לא תיחשב הפרה של החוזה.
על פי ההסכם, הצדדים יפגשו אחת לשבוע כדי לדון בנתונים שעולים מן השטח ולהחליט כיצד להמשיך ולפעול - למשל ידון קצב ההתחסנות וכמה מהר כדאי לספק מנות חדשות. על פי ההסכם גם פייזר תיתן למדינת ישראל כל מידע שיש לה על החיסון, וכן תאפשר למשרד הבריאות הישראלי גישה למומחים שלה, בבואם לנתח את השפעת החיסון על האוכלוסיה. יחד, יפעלו הצדדים לפרסם מאמרים מדעיים לגבי תוצאות הפרוייקט.
חלקים שלמים בהסכם צונזרו
מעניין לראות גם מה צונזר כאשר ההסכם פורסם. תאריך ההסכם המקורי צונזר, זאת למרות שראש הממשלה בנימין נתניהו לכאורה הכריז על ההסכם בדיוק ברגע שנחתם, ביום שישי ה-13 בנובמבר. האם ההסכם היה כבר חתום בשעה זו, או שבעצם עוד לא באמת נחתם סופית בעת ההודעה? אי אפשר לדעת זאת מן המסמך המצונזר.
סעיף שלם, ארוך ומפורט, העוסק בחבות המשפטים של הצדדים, מחוק לגמרי. כך, אין לדעת איזה מן הצדדים לוקח אחריות על תקלות בחיסונים עצמם, או באיסוף המידע האפידמיולוגי, נושא ההסכם הנוכחי. כמו כן נמחקו חלק משמות החותמים על ההסכם, משני צידי השולחן, למעט ד"ר חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות. עוד נמחקו סעיפים הקשורים בבעלות על קניין רוחני.
בסך הכל נראה כי באופן רשמי ההסכם אינו מפר את הפרטיות של אזרחי ישראל, ואינו כולל מידע שלא יצא לרשות הציבור ממילא בשלב כלשהו, אלא שההסכם מקל על פייזר את הגישה למידע הזה.