גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנק ישראל העדיף את היצואנים על המשקיעים. האם זה יחזיק?

במשך כל סוף השבוע ניסו כלכלנים, אנליסטים וסוחרים להבין את ההודעה של בנק ישראל, לפיה ירכוש מט"ח ב-30 מיליארד דולר ב-2021 • הדעה הרווחת בשוק היא שזה לא יעבוד • עם זאת, לבנק יש שיקולים משלו - תעסוקה ומלחמה בספוקלנטים למשל

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

האם המהלך החדש והדרמטי של בנק ישראל יצליח לבלום את התחזקות השקל? ההודעה שפרסם בנק ישראל ביום ה' האחרון כי בכוונתו לרכוש 30 מיליארד דולר ב-2021 תפסה את השווקים בהפתעה. התגובה המיידית להודעה הייתה היפוך מגמה וזינוק בשער הדולר: מהשפל של 3.13 שקלים לדולר ביום רביעי עד ל-3.26 שקלים לדולר בסוף יום המסחר בשישי. הזינוק החד היה מיוחס למשקיעים שמיהרו לסגור פוזיציות (באמצעות הוראות סטופ לוס). אבל ההערכות לגבי השבוע הקרוב, הן דווקא להתאוששות מסוימת בשער השקל ולחידוש הייסוף שלו.

 

הדעה הרווחת: ההתערבות לא תשפיע בטווח הארוך

את סוף השבוע עד לחידוש המסחר במט"ח ביום ב' העבירו הסוחרים, המשקיעים והאנליסטים בניסיון להעריך את סיכויי הצלחתו של המהלך, שטרם נוסה בהיקף כזה על-ידי בנק ישראל, במלחמתו בהתחזקות השקל, הנמשכת מאז 2008. מאז הצטברו יתרות המט"ח שלו ל-173 מיליארד דולר (בנק ישראל משקיע את המט"ח שהוא מחזיק בו. ב-2019 הניב התיק של הבנק תשואה של 6.1%. התשואה השנתית הממוצעת בשלוש השנים האחרונות היא 3.1%).

הדעה הרווחת בשווקים היא כי המהלך לא ישנה מהותית את מגמת ההתחזקות ארוכת הטווח של השקל. כלכלנים ואסטרטגים ראשיים בבנקים, כמו גיל בפמן מלאומי או מודי שפריר ממזרחי טפחות, סבורים היקף ההתערבות עשוי למתן את מגמת ההתחזקות בטווח הקצר, אך בגדול הכוחות הבסיסיים הדוחפים את שער השקל למעלה ינצחו.

אחרים, שהסתכלו על היקף הרכישות חסר התקדים של בנק ישראל ב-2020 הגיעו למסקנה שאם 21.2 מיליארד דולר לא הצליחו לעצור את השקל מול סל המטבעות - "אז במה יועילו עוד 8-9 מיליארד?".

בנק ישראל כבר נמצא היום קרוב מאוד לקצב של התוכנית החדשה. "בשלושת החודשים האחרונים של 2020 בנק ישראל רכש דולרים בקצב שנתי של 27 מיליארד דולרים והשקל המשיך להתחזק", אומר אורי גרינפלד כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות בית השקעות, "אז האם המהלך של בנק ישראל ישנה משהו? זה עשה קפיצה, אבל לא בטוח שמעבר לכך".

 

דעת המיעוט: 2020 הייתה קיצונית. 2021 תהיה אחרת

מנגד, דעת מיעוט בקרב האנליסטים והסוחרים בשוק גורסת כי המהלך עשוי להצליח. הדעה הזו מבוססת על שני טיעונים. הראשון הוא שהשילוב הנדיר של כוחות שדחפו את השקל למעלה ב-2020 לא יחזור על עצמו ב-2021.

"בשנת 2020 כל הכוכבים הסתדרו מבחינת השקל - והסיכוי שזה יקרה שוב ב-2021 אינו גבוה" אמרו ל"גלובס" פעילים בשוק המט"ח. ה'כוכב' הראשון הוא העודף בחשבון השוטף: הגידול בהשקעות הזרות, העמידות של יצוא ההייטק במשבר הקורונה מול הירידה החדה ביבוא, כניסת ישראל למדד איגרות החוב הממשלתיות הגלובלי - כל אלה צעדים שנחשבים רובם לבעלי אופי חד-פעמי, שסידרו לישראל עודף אדיר בחשבון השוטף. לפי הערכות, כמעט 20 מיליארד דולר יותר הומרו ממט"ח לשקלים מאשר כמות הכסף שהומרה בכיוון ההפוך (משקלים למט"ח). בשנים 'רגילות' הפער הזה עומד על 10-15 מיליארד דולר לכל היותר.

ה"כוכב" השני היה זינוק של 40% במדד הנאסד"ק ועליות חדות במדדים המובילים האחרים. העליות במדדי המניות ואיגרות החוב בחו"ל מאלצות את הגופים המוסדיים הישראליים להגדיל גידורים להחזקות במט"ח - מהלך ששקול למכירת דולרים בהיקפים אדירים. מה הסיכוי שהנאסד"ק יקפוץ גם ב-2021 ב-40%? לא גבוה. ה"כוכב" השלישי הייתה נפילה של 9% של הדולר מול האירו.

גרינפלד, לעומת זאת, סבור כי אין סיבה להעריך שהמגמות המקרו כלכליות ישתנו ב-2021. "יכול לראות שנראה התאוששות מסוימת ביבוא, שקצת תוריד את הלחץ על השקל, אבל בצד הפיננסי אני ממש לא בטוח שנראה ירידה של הלחץ ואולי אפילו עלייה. ישראל יוצאת כנראה מהר יותר מהמשבר ממדינות אחרות בגלל החיסונים.

התוצר יגדל ויחס החוב תוצר ישתפר - מה שישאיר את דירוג האשראי ברמתו. הכוחות הכלכליים עדיין תומכים בשקל חזק ועכשיו תוסיפו לזה את הדולר שיש לו כיוון ברור מול העולם ועוד הרבה לאן להיחלש. ביידן רוצה עכשיו עוד תוכנית גדול וה'פד' יצטרך להדפיס ב-2021 עוד הרבה מאוד דולרים.

האינטרס של בנק ישראל: סיוע לתעסוקה ומלחמה פסיכולוגית

הנימוק של עזרה ליצואנים הוא זה שעמד מאחורי המהלך האחרון של בנק ישראל. החשש שעומד לנגד עיני חברי הוועדה המוניטרית של הבנק המרכזי היה שהשער הגבוה יחולל גל נוסף של פיטורים במשק שנמצא כבר עכשיו בעיצומו של משבר אדיר. רכישות הדולרים אולי לא יהפכו את המגמה אבל "ייקנו זמן" למפעלים להתאים את עצמם לשער החליפין החדש. המשנה לנגיד אנדרו אביר אף אמר במפורש כי "אני מעדיף להיות בצד שרוכש יותר מדי דולרים מאשר בצד שרוכש פחות מדי וכתוצאה מכך אנשים יאבדו את עבודתם".

גרינפלד מזהיר דווקא מפני הצלחת מהלך כזה. "בנק ישראל בעצם עושה הנשמה מלאכותית לתעשייה וזה בסדר. אבל בסוף בנק ישראל מחזיק ליצואנים את היד מ-2008 ורכישות הדולרים הם לא פתרון שיכול להחליף צעדים מבניים שיעודדו, למשל, את היבוא, כמו פחות מכסים או יותר יבוא מקביל. חוץ מזה, נגיד שזה מצליח לו ושבנק ישראל באמת מחזק את היצוא - הרי בכך הוא עוזר לכוחות שמחזקים את השקל להישאר פה. ואז מה בנק ישראל יעשה ב-2022? יקנה 50 מיליארד? בסוף שער החליפין הוא ראי למה שקורה בכלכלה ולא להפך".

אם נחזור למיעוט שמאמין שהבנק יכול להצליח, אז השיקול השני שעשוי דווקא לסייע לו בכך פסיכולוגי. בסופו של דבר המשקיעים שנהרו לשקל עשויים לברוח ממנו אם הם יחששו שהסיכון גדול מדי, טוענים פעילים בשווקים.

אביר הדגיש את המסרים הפסיכולוגיים בתדרוך לעיתונאים שערך מיד לאחר פרסום ההחלטה, כשהבהיר כי הבנק המרכזי ימשיך לרכוש דולרים גם אם שער הדולר יעלה ל-3.4 או 3.5 . "אני מצטער אם מכרתם דולרים, Tough luck" הוסיף אביר. בראיון לבלומברג הוא חידד את המסר כשאמר כי הבנק ירכוש בוודאות 30 מיליארד דולר לפחות, תוך שהוא משאיר פתח להגדלה עתידית של היקף הרכישות.

"מבחינת המשקיעים יש כאן סיכון א-סימטרי", אומרים פעילים בשוק, "בנק ישראל נותן להם הגנה חלקית מירידה בשער הדולר אבל לתרחיש של פיחות חד בשקל הם חשופים לגמרי - וזה שיקול יותר משמעותי מכפי שחושבים".

עוד כתבות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקני מאשר: השיחות עם איראן יחודשו בז'נבה בחמישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה