גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנק ישראל העדיף את היצואנים על המשקיעים. האם זה יחזיק?

במשך כל סוף השבוע ניסו כלכלנים, אנליסטים וסוחרים להבין את ההודעה של בנק ישראל, לפיה ירכוש מט"ח ב-30 מיליארד דולר ב-2021 • הדעה הרווחת בשוק היא שזה לא יעבוד • עם זאת, לבנק יש שיקולים משלו - תעסוקה ומלחמה בספוקלנטים למשל

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

האם המהלך החדש והדרמטי של בנק ישראל יצליח לבלום את התחזקות השקל? ההודעה שפרסם בנק ישראל ביום ה' האחרון כי בכוונתו לרכוש 30 מיליארד דולר ב-2021 תפסה את השווקים בהפתעה. התגובה המיידית להודעה הייתה היפוך מגמה וזינוק בשער הדולר: מהשפל של 3.13 שקלים לדולר ביום רביעי עד ל-3.26 שקלים לדולר בסוף יום המסחר בשישי. הזינוק החד היה מיוחס למשקיעים שמיהרו לסגור פוזיציות (באמצעות הוראות סטופ לוס). אבל ההערכות לגבי השבוע הקרוב, הן דווקא להתאוששות מסוימת בשער השקל ולחידוש הייסוף שלו.

 

הדעה הרווחת: ההתערבות לא תשפיע בטווח הארוך

את סוף השבוע עד לחידוש המסחר במט"ח ביום ב' העבירו הסוחרים, המשקיעים והאנליסטים בניסיון להעריך את סיכויי הצלחתו של המהלך, שטרם נוסה בהיקף כזה על-ידי בנק ישראל, במלחמתו בהתחזקות השקל, הנמשכת מאז 2008. מאז הצטברו יתרות המט"ח שלו ל-173 מיליארד דולר (בנק ישראל משקיע את המט"ח שהוא מחזיק בו. ב-2019 הניב התיק של הבנק תשואה של 6.1%. התשואה השנתית הממוצעת בשלוש השנים האחרונות היא 3.1%).

הדעה הרווחת בשווקים היא כי המהלך לא ישנה מהותית את מגמת ההתחזקות ארוכת הטווח של השקל. כלכלנים ואסטרטגים ראשיים בבנקים, כמו גיל בפמן מלאומי או מודי שפריר ממזרחי טפחות, סבורים היקף ההתערבות עשוי למתן את מגמת ההתחזקות בטווח הקצר, אך בגדול הכוחות הבסיסיים הדוחפים את שער השקל למעלה ינצחו.

אחרים, שהסתכלו על היקף הרכישות חסר התקדים של בנק ישראל ב-2020 הגיעו למסקנה שאם 21.2 מיליארד דולר לא הצליחו לעצור את השקל מול סל המטבעות - "אז במה יועילו עוד 8-9 מיליארד?".

בנק ישראל כבר נמצא היום קרוב מאוד לקצב של התוכנית החדשה. "בשלושת החודשים האחרונים של 2020 בנק ישראל רכש דולרים בקצב שנתי של 27 מיליארד דולרים והשקל המשיך להתחזק", אומר אורי גרינפלד כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות בית השקעות, "אז האם המהלך של בנק ישראל ישנה משהו? זה עשה קפיצה, אבל לא בטוח שמעבר לכך".

 

דעת המיעוט: 2020 הייתה קיצונית. 2021 תהיה אחרת

מנגד, דעת מיעוט בקרב האנליסטים והסוחרים בשוק גורסת כי המהלך עשוי להצליח. הדעה הזו מבוססת על שני טיעונים. הראשון הוא שהשילוב הנדיר של כוחות שדחפו את השקל למעלה ב-2020 לא יחזור על עצמו ב-2021.

"בשנת 2020 כל הכוכבים הסתדרו מבחינת השקל - והסיכוי שזה יקרה שוב ב-2021 אינו גבוה" אמרו ל"גלובס" פעילים בשוק המט"ח. ה'כוכב' הראשון הוא העודף בחשבון השוטף: הגידול בהשקעות הזרות, העמידות של יצוא ההייטק במשבר הקורונה מול הירידה החדה ביבוא, כניסת ישראל למדד איגרות החוב הממשלתיות הגלובלי - כל אלה צעדים שנחשבים רובם לבעלי אופי חד-פעמי, שסידרו לישראל עודף אדיר בחשבון השוטף. לפי הערכות, כמעט 20 מיליארד דולר יותר הומרו ממט"ח לשקלים מאשר כמות הכסף שהומרה בכיוון ההפוך (משקלים למט"ח). בשנים 'רגילות' הפער הזה עומד על 10-15 מיליארד דולר לכל היותר.

ה"כוכב" השני היה זינוק של 40% במדד הנאסד"ק ועליות חדות במדדים המובילים האחרים. העליות במדדי המניות ואיגרות החוב בחו"ל מאלצות את הגופים המוסדיים הישראליים להגדיל גידורים להחזקות במט"ח - מהלך ששקול למכירת דולרים בהיקפים אדירים. מה הסיכוי שהנאסד"ק יקפוץ גם ב-2021 ב-40%? לא גבוה. ה"כוכב" השלישי הייתה נפילה של 9% של הדולר מול האירו.

גרינפלד, לעומת זאת, סבור כי אין סיבה להעריך שהמגמות המקרו כלכליות ישתנו ב-2021. "יכול לראות שנראה התאוששות מסוימת ביבוא, שקצת תוריד את הלחץ על השקל, אבל בצד הפיננסי אני ממש לא בטוח שנראה ירידה של הלחץ ואולי אפילו עלייה. ישראל יוצאת כנראה מהר יותר מהמשבר ממדינות אחרות בגלל החיסונים.

התוצר יגדל ויחס החוב תוצר ישתפר - מה שישאיר את דירוג האשראי ברמתו. הכוחות הכלכליים עדיין תומכים בשקל חזק ועכשיו תוסיפו לזה את הדולר שיש לו כיוון ברור מול העולם ועוד הרבה לאן להיחלש. ביידן רוצה עכשיו עוד תוכנית גדול וה'פד' יצטרך להדפיס ב-2021 עוד הרבה מאוד דולרים.

האינטרס של בנק ישראל: סיוע לתעסוקה ומלחמה פסיכולוגית

הנימוק של עזרה ליצואנים הוא זה שעמד מאחורי המהלך האחרון של בנק ישראל. החשש שעומד לנגד עיני חברי הוועדה המוניטרית של הבנק המרכזי היה שהשער הגבוה יחולל גל נוסף של פיטורים במשק שנמצא כבר עכשיו בעיצומו של משבר אדיר. רכישות הדולרים אולי לא יהפכו את המגמה אבל "ייקנו זמן" למפעלים להתאים את עצמם לשער החליפין החדש. המשנה לנגיד אנדרו אביר אף אמר במפורש כי "אני מעדיף להיות בצד שרוכש יותר מדי דולרים מאשר בצד שרוכש פחות מדי וכתוצאה מכך אנשים יאבדו את עבודתם".

גרינפלד מזהיר דווקא מפני הצלחת מהלך כזה. "בנק ישראל בעצם עושה הנשמה מלאכותית לתעשייה וזה בסדר. אבל בסוף בנק ישראל מחזיק ליצואנים את היד מ-2008 ורכישות הדולרים הם לא פתרון שיכול להחליף צעדים מבניים שיעודדו, למשל, את היבוא, כמו פחות מכסים או יותר יבוא מקביל. חוץ מזה, נגיד שזה מצליח לו ושבנק ישראל באמת מחזק את היצוא - הרי בכך הוא עוזר לכוחות שמחזקים את השקל להישאר פה. ואז מה בנק ישראל יעשה ב-2022? יקנה 50 מיליארד? בסוף שער החליפין הוא ראי למה שקורה בכלכלה ולא להפך".

אם נחזור למיעוט שמאמין שהבנק יכול להצליח, אז השיקול השני שעשוי דווקא לסייע לו בכך פסיכולוגי. בסופו של דבר המשקיעים שנהרו לשקל עשויים לברוח ממנו אם הם יחששו שהסיכון גדול מדי, טוענים פעילים בשווקים.

אביר הדגיש את המסרים הפסיכולוגיים בתדרוך לעיתונאים שערך מיד לאחר פרסום ההחלטה, כשהבהיר כי הבנק המרכזי ימשיך לרכוש דולרים גם אם שער הדולר יעלה ל-3.4 או 3.5 . "אני מצטער אם מכרתם דולרים, Tough luck" הוסיף אביר. בראיון לבלומברג הוא חידד את המסר כשאמר כי הבנק ירכוש בוודאות 30 מיליארד דולר לפחות, תוך שהוא משאיר פתח להגדלה עתידית של היקף הרכישות.

"מבחינת המשקיעים יש כאן סיכון א-סימטרי", אומרים פעילים בשוק, "בנק ישראל נותן להם הגנה חלקית מירידה בשער הדולר אבל לתרחיש של פיחות חד בשקל הם חשופים לגמרי - וזה שיקול יותר משמעותי מכפי שחושבים".

עוד כתבות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם