גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך יכול המשקיע הישראלי להתגונן מפני היחלשות הדולר

בשנה החולפת נחלש הדולר ב-11% מול השקל - וכך תשואה של 12% במונחים דולריים בשנה האחרונה התאפסה במונחים שקליים ● האם המסקנה היא להפסיק להשקיע בחו"ל - או להתחיל לגוון את המטבעות שבהם משקיעים?

חדר מסחר בניירות ערך. כששוקי המניות נפלו, המוסדיים היו צריכים גישה מהירה לדולרים / צילום: איל יצהר
חדר מסחר בניירות ערך. כששוקי המניות נפלו, המוסדיים היו צריכים גישה מהירה לדולרים / צילום: איל יצהר

"חייהם של תושבי אוטאביה, התלויים על פני התהום, בטוחים יותר מחייהם של תושבי ערים אחרות. הם יודעים שהרשת לא תוכל לשאת יותר ממשקל מסוים". הפסקה מספרו של איטאלו קאלווינו "הערים הסמויות מהעין" מתארת את חייהם של תושבים שעירם בנויה מעל לרשת של קורי עכביש, הנזהרים בכל צעד ושעל, שכן הם יודעים כי הליכה לא זהירה עלולה לעלות להם בחיים.

בטור שכתבתי לגלובס באוגוסט 2017 תחת הכותרת "לא על הדולר לבדו: חו"ל זה לא רק ארה"ב", השתמשתי באותה פסקה. שער הדולר אז היה קרוב יותר ל-3.70 שקלים מאשר ל-2.99 שקלים. את שנת 2020 פתח הדולר בשער של 3.45 שקלים, ונחלש מאז בכ-11% - ולאחר התערבות נקודתית של בנק ישראל התחזק בינתיים ל-3.25 שקלים. אי-אפשר להתעלם מחוזקת השקל, ובאותה מידה גם לא ניתן להתעלם מחולשת הדולר.

מוצרים רבים מאפשרים להגן על שינויי שערי מטבע חוץ, כמו גידורי מטבע וכדומה. הגנות אלה יעילות לטווחי זמן קצרים, שבעיקר דוחים את הקץ, והשימוש בהן נעשה בעיקר על ידי משקיעים מתוחכמים. הגנה על שער חליפין שקולה לביטוח, וכמו כל ביטוח, יש מועד תום תקופת הביטוח.

איך לגוון את סל המטבעות?

אם המגמה היא של התחזקות השקל מול הדולר, הגנה על המטבע רק דוחה את הקץ - משום שאם ב-2015 הגנו על שער השקל מול הדולר לפי שער 4.754 שקלים, אז שנה לאחר מכן, כשפקעה ההגנה על המטבע והיינו צריכים "לחדש את חוזה הביטוח", זה בוצע בשער של 4.40 שקלים. בחלוף הזמן שערי ההגנה היו נמוכים יותר, עד לרמה הנוכחית, שלפיה מי שמעוניין להגן כיום על שער השקל-דולר עושה זאת ברמה של 3.25 או 3.12 שקלים, אם ביצע זאת לפני שבוע. בינתיים השקל מתחזק נקודתית, אבל יהיה זה יומרני לחשוב שבנק ישראל יכול להתמודד עם מהלכים ותנועות הון בינלאומיות.

לאורך זמן ההגנה הטובה ביותר על תיק ההשקעות בחו"ל היא גיוון סל המטבעות. הגרף המוצג בטור זה, מראה איך אפילו הליש"ט עם שלל הבעיות של בריטניה התחזקה מול הדולר ביותר מ-3% במהלך 2020.

גיוון מטבעי מושתת על ניתוח הסיבות להתחזקות המטבע המקומי וחיפוש מדינות עם מאפיינים דומים. אם השקל מתחזק בגלל הגז הטבעי, נשקיע במטבעות כמו הדולר הקנדי והדולר האוסטרלי - מטבעות של מדינות המייצרות ומייצאות גז טבעי וכן מחצבי טבע נוספים. אם הסיבה להתחזקות השקל היא היותה של ישראל "אומת הייטק", אז ראוי לגוון את תיק ההשקעות עם חשיפה לסין, יפן וקוריאה הדרומית, שגם בהן יש צמיחה של מגזר הטכנולוגיה והחלה של יישום טכנולוגיה על מגזרי פעילות מסורתיים, הצפויה להוביל לצמיחה הן של מגזר הטכנולוגיה והן של הענפים המסורתיים.

 

פרדוקס היצואנים שחוסכים לפנסיה

מבין כלל הגורמים המשפיעים על התחזקות השקל מול הדולר, הסיבה העיקרית להתחזקות המהירה והעקבית היא יציאת כספי משקיעים להשקעות בחו"ל על חשבון השקעות בישראל, כאשר עיקר ההשקעות מתבצעות בדולר אמריקאי. באותו טור שכתבתי באוגוסט 2017, ציינתי שכ-95% מההשקעות בחו"ל של הגופים המוסדיים נקובות בדולר ארה"ב, והמצב מאז לא השתנה.

האבסורד הוא שעובדי אינטל בישראל, למשל, מחויבים על פי חוק לחסוך לפנסיה בגופי החסכון השונים, ואותם גופים משקיעים בחו"ל ומחזקים את הדולר מול השקל. בסופו של התהליך, אם הדולר ייחלש יותר מדי מול השקל, אז לאינטל, למשל, לא בהכרח ישתלם להמשיך ולפעול מישראל (למשל, במצב קיצון של שע"ח 1:1 שקל מול הדולר).

מקרה אבן בוחן לעוצמת ההשפעה של המוסדיים על שער החליפין ניתן למצוא בהיחלשות משער של 3.45 שקלים לשער של 3.82 שקלים בתוך יומיים של מסחר, בגלל הנפילות בשווקים הפיננסיים. הסיבה היא שגופים מוסדיים משקיעים לא מעט בחו"ל באמצעות מוצרי השקעה ממונפים במדדי מניות בחו"ל - למשל, על מדד S&P 500.

ככל השקעה ממונפת, יש צורך בריתוק של הון עצמי כנגד ההשקעה - כך שאם למשל, אני רוצה להשקיע במינוף של 1:4, אז כנגד כל השקעה של 4 מיליארד דולר במדד S&P 500 במינוף, הגוף המוסדי נדרש להחזיק הון של מיליארד דולר כנגד השקעתו.

ברגע שמדדי המניות נופלים בחדות, הגופים שמכרו למשקיעים את המוצרים הממונפים, דורשים הגדלה של הביטחונות כנגד ההשקעה או לחלופין חיסול של הפוזיציה. המהלך של הגדלת הביטחונות הוא במטבע ההשקעה, ולכן בנפילות של שוקי המניות במרץ האחרון, מוסדיים רבים היו צריכים גישה מהירה לדולרים כדי לחזק את הביטחונות - מהלך שיצר התחזקות מהירה של הדולר מול השקל וחייב את התערבות בנק ישראל בהיקף של מיליארדי דולרים כדי לחזק את השקל, רק בשביל שהיום יהיה צורך להשקיע מיליארדים כדי להחליש את השקל.

הפתרון של ויסות שערי מטבע והגנה על יצואנים לא יכול להגיע ממגבלות על השקעות בחו"ל. אנחנו כבר מזמן לא בשנות ה-60 ובתקופת מפא"י, אבל ייתכן בהחלט כי הגיע הזמן להתחיל ולגוון את סל המטבעות של גופי ההשקעה הפנסיוניים, גם לטובת התשואות לחוסכים וניהול סיכונים נכון בהקשר המטבע וגם לטובת שמירה על היצואנים ועל כלכלת ישראל בכללותה.

הכותב הוא מנכ"ל OXTP Investments ומשמש מנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בטור זה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות של יותר מ-30% בחודש: מניות ה-IT המקומיות משלמות את מחיר הטלטלה העולמית

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"