גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך יכול המשקיע הישראלי להתגונן מפני היחלשות הדולר

בשנה החולפת נחלש הדולר ב-11% מול השקל - וכך תשואה של 12% במונחים דולריים בשנה האחרונה התאפסה במונחים שקליים ● האם המסקנה היא להפסיק להשקיע בחו"ל - או להתחיל לגוון את המטבעות שבהם משקיעים?

חדר מסחר בניירות ערך. כששוקי המניות נפלו, המוסדיים היו צריכים גישה מהירה לדולרים / צילום: איל יצהר
חדר מסחר בניירות ערך. כששוקי המניות נפלו, המוסדיים היו צריכים גישה מהירה לדולרים / צילום: איל יצהר

"חייהם של תושבי אוטאביה, התלויים על פני התהום, בטוחים יותר מחייהם של תושבי ערים אחרות. הם יודעים שהרשת לא תוכל לשאת יותר ממשקל מסוים". הפסקה מספרו של איטאלו קאלווינו "הערים הסמויות מהעין" מתארת את חייהם של תושבים שעירם בנויה מעל לרשת של קורי עכביש, הנזהרים בכל צעד ושעל, שכן הם יודעים כי הליכה לא זהירה עלולה לעלות להם בחיים.

בטור שכתבתי לגלובס באוגוסט 2017 תחת הכותרת "לא על הדולר לבדו: חו"ל זה לא רק ארה"ב", השתמשתי באותה פסקה. שער הדולר אז היה קרוב יותר ל-3.70 שקלים מאשר ל-2.99 שקלים. את שנת 2020 פתח הדולר בשער של 3.45 שקלים, ונחלש מאז בכ-11% - ולאחר התערבות נקודתית של בנק ישראל התחזק בינתיים ל-3.25 שקלים. אי-אפשר להתעלם מחוזקת השקל, ובאותה מידה גם לא ניתן להתעלם מחולשת הדולר.

מוצרים רבים מאפשרים להגן על שינויי שערי מטבע חוץ, כמו גידורי מטבע וכדומה. הגנות אלה יעילות לטווחי זמן קצרים, שבעיקר דוחים את הקץ, והשימוש בהן נעשה בעיקר על ידי משקיעים מתוחכמים. הגנה על שער חליפין שקולה לביטוח, וכמו כל ביטוח, יש מועד תום תקופת הביטוח.

איך לגוון את סל המטבעות?

אם המגמה היא של התחזקות השקל מול הדולר, הגנה על המטבע רק דוחה את הקץ - משום שאם ב-2015 הגנו על שער השקל מול הדולר לפי שער 4.754 שקלים, אז שנה לאחר מכן, כשפקעה ההגנה על המטבע והיינו צריכים "לחדש את חוזה הביטוח", זה בוצע בשער של 4.40 שקלים. בחלוף הזמן שערי ההגנה היו נמוכים יותר, עד לרמה הנוכחית, שלפיה מי שמעוניין להגן כיום על שער השקל-דולר עושה זאת ברמה של 3.25 או 3.12 שקלים, אם ביצע זאת לפני שבוע. בינתיים השקל מתחזק נקודתית, אבל יהיה זה יומרני לחשוב שבנק ישראל יכול להתמודד עם מהלכים ותנועות הון בינלאומיות.

לאורך זמן ההגנה הטובה ביותר על תיק ההשקעות בחו"ל היא גיוון סל המטבעות. הגרף המוצג בטור זה, מראה איך אפילו הליש"ט עם שלל הבעיות של בריטניה התחזקה מול הדולר ביותר מ-3% במהלך 2020.

גיוון מטבעי מושתת על ניתוח הסיבות להתחזקות המטבע המקומי וחיפוש מדינות עם מאפיינים דומים. אם השקל מתחזק בגלל הגז הטבעי, נשקיע במטבעות כמו הדולר הקנדי והדולר האוסטרלי - מטבעות של מדינות המייצרות ומייצאות גז טבעי וכן מחצבי טבע נוספים. אם הסיבה להתחזקות השקל היא היותה של ישראל "אומת הייטק", אז ראוי לגוון את תיק ההשקעות עם חשיפה לסין, יפן וקוריאה הדרומית, שגם בהן יש צמיחה של מגזר הטכנולוגיה והחלה של יישום טכנולוגיה על מגזרי פעילות מסורתיים, הצפויה להוביל לצמיחה הן של מגזר הטכנולוגיה והן של הענפים המסורתיים.

 

פרדוקס היצואנים שחוסכים לפנסיה

מבין כלל הגורמים המשפיעים על התחזקות השקל מול הדולר, הסיבה העיקרית להתחזקות המהירה והעקבית היא יציאת כספי משקיעים להשקעות בחו"ל על חשבון השקעות בישראל, כאשר עיקר ההשקעות מתבצעות בדולר אמריקאי. באותו טור שכתבתי באוגוסט 2017, ציינתי שכ-95% מההשקעות בחו"ל של הגופים המוסדיים נקובות בדולר ארה"ב, והמצב מאז לא השתנה.

האבסורד הוא שעובדי אינטל בישראל, למשל, מחויבים על פי חוק לחסוך לפנסיה בגופי החסכון השונים, ואותם גופים משקיעים בחו"ל ומחזקים את הדולר מול השקל. בסופו של התהליך, אם הדולר ייחלש יותר מדי מול השקל, אז לאינטל, למשל, לא בהכרח ישתלם להמשיך ולפעול מישראל (למשל, במצב קיצון של שע"ח 1:1 שקל מול הדולר).

מקרה אבן בוחן לעוצמת ההשפעה של המוסדיים על שער החליפין ניתן למצוא בהיחלשות משער של 3.45 שקלים לשער של 3.82 שקלים בתוך יומיים של מסחר, בגלל הנפילות בשווקים הפיננסיים. הסיבה היא שגופים מוסדיים משקיעים לא מעט בחו"ל באמצעות מוצרי השקעה ממונפים במדדי מניות בחו"ל - למשל, על מדד S&P 500.

ככל השקעה ממונפת, יש צורך בריתוק של הון עצמי כנגד ההשקעה - כך שאם למשל, אני רוצה להשקיע במינוף של 1:4, אז כנגד כל השקעה של 4 מיליארד דולר במדד S&P 500 במינוף, הגוף המוסדי נדרש להחזיק הון של מיליארד דולר כנגד השקעתו.

ברגע שמדדי המניות נופלים בחדות, הגופים שמכרו למשקיעים את המוצרים הממונפים, דורשים הגדלה של הביטחונות כנגד ההשקעה או לחלופין חיסול של הפוזיציה. המהלך של הגדלת הביטחונות הוא במטבע ההשקעה, ולכן בנפילות של שוקי המניות במרץ האחרון, מוסדיים רבים היו צריכים גישה מהירה לדולרים כדי לחזק את הביטחונות - מהלך שיצר התחזקות מהירה של הדולר מול השקל וחייב את התערבות בנק ישראל בהיקף של מיליארדי דולרים כדי לחזק את השקל, רק בשביל שהיום יהיה צורך להשקיע מיליארדים כדי להחליש את השקל.

הפתרון של ויסות שערי מטבע והגנה על יצואנים לא יכול להגיע ממגבלות על השקעות בחו"ל. אנחנו כבר מזמן לא בשנות ה-60 ובתקופת מפא"י, אבל ייתכן בהחלט כי הגיע הזמן להתחיל ולגוון את סל המטבעות של גופי ההשקעה הפנסיוניים, גם לטובת התשואות לחוסכים וניהול סיכונים נכון בהקשר המטבע וגם לטובת שמירה על היצואנים ועל כלכלת ישראל בכללותה.

הכותב הוא מנכ"ל OXTP Investments ומשמש מנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בטור זה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

"השקענו פה מעל 1.3 מיליארד דולר, ולא עוצרים": ענק ההשקעות שמאמין בישראל

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"