יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
האם ועדת החוקה, חוק ומשפט תאשר היום (ב') את הצו שיאפשר פיקוח הדוק יותר על השימוש במטבעות וירטואליים, ויצמצם שימוש לרעה בהם לטובת פשיעה והלבנת הון? היום עתידה הוועדה לדון בבקשה לאישור צו איסור הלבנת הון לנותני שירות בנכס פיננסי, המכניס אל גדרי החוק לאיסור הלבנות הון גופים העוסקים בסחר במטבעות וירטואליים. אם יאושר, עתיד הצו לחול על גורמים בתעשיית הפינטק, המעניקים שירותים בנכסים פיננסיים, בהם מתן שירותים בנכסים וירטואליים (קריפטו), העברות כספיות בינלאומיות, המרות מטבע, שמירת נכסים ועוד.
הרקע לגיבוש הצו הנו השימוש ההולך וגובר במטבעות וירטואליים לטובת עבריינות ופשיעה. נכסים וירטואליים הם בעלי מאפיינים ייחודיים, שבידם לשפר את ההכלה הפיננסית (Financial Inclusion) ולקדם חדשנות בסקטור הפיננסי, אבל במקביל הם מהווים אתגר לרשויות האכיפה המבקשות לבצע חקירות פיננסיות, לתפוס ולחלט רכוש אסור שמקורו בעבירה וכן לאתר, לחקור ולהעמיד לדין בגין עבירות בהן נעשה שימוש בטכנולוגיה זו.
תופעת ניצולם לרעה של המטבעות הווירטואליים על-ידי גורמי פשיעה ומלביני הון מקצועיים, אשר על-פי גורמי האכיפה אף התגברה בצל משבר הקורונה, מחייבת לגישת הרשויות פיקוח הדוק יותר אחר הפועלים בענף. מהניסיון שסוכל לבצע מתקפת סייבר כנגד תעשיות ביטחוניות בישראל, באמצעות הרשת החברתית לינקדאין, דרך פריצת האבטחה של חברת הביטוח שירביט וכלה במתקפת הסייבר על ספקית התוכנה "עמיטל דאטה" - בכל איומי הסייבר הללו היתה מעורבת בקשת כופר במטבע קריפטוגרפי. וזה קורה בכל העולם. על הרקע הזה צובר המאבק הבינלאומי נגד השימוש במטבעות דיגיטליים לרעה תאוצה.
ב-7 ביולי השנה פרסם כוח המשימה הבינלאומי המוביל את המאבק הגלובלי בהלבנת הון, ארגון FATF , דוח הסוקר את ההתקדמות של מדינות העולם ביישום הסטנדרטים הבינלאומיים המחייבים לתחום המטבעות הדיגיטליים ("נכסים וירטואליים") שתוקנו לפני כשנה וחצי. המסקנה העיקרית העולה מהדוח היא שחלה התקדמות משמעותית ביישום המשטר למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, הן על-ידי מדינות ורגולטורים והן על-ידי גורמים רלוונטיים בסקטור הפרטי, אך יש עוד דרך ארוכה לקראת יישום מלא ואפקטיבי של הכללים.
מהנתונים שאסף הארגון בנוגע לחקירות ברחבי העולם, עולה כי גורמי פשיעה מנצלים לרעה את מאפייניהם של המטבעות הדיגיטליים, הן לצורכי פשיעת סייבר והן לצורך הלבנת הון ומימון טרור. בעוד שביטקוין הוא עדיין המטבע הדיגיטלי הנפוץ ביותר בהקשרים אלה, נמצא כי לא פחות מ-30 סוגים אחרים של מטבעות דיגיטליים נקשרו לפעילות עבריינית.
על-פי הדוח הסוקר את ההתקדמות השנתית בתחום במדינות החברות בארגון, ב-32 מבין 54 המדינות שהשתתפו בשאלונים של ה-FATF, כבר הותר בחוק מתן שירותים פיננסיים במטבעות דיגיטליים. ישראל נמנית עם אותן 32 מדינות מאז אוקטובר 2018, לאחר שנכנס לתוקפו חוק הפיקוח על מתן שירותים בנכס פיננסי, כשהגדרת נכס פיננסי כוללת גם מטבע וירטואלי. ואולם, לחוק אין משמעות בפועל לגבי גופים הנותנים בישראל שירותים במטבעות דיגיטליים, כל עוד לא אושר בכנסת צו איסור הלבנת הון החדש, המתייחס גם לתחום זה.
כמעט שנתיים חלפו מאז הונח הצו לראשונה על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט, אבל המצב הפוליטי והחלפת הכנסת לא איפשרו את קידומו. נדרשה הגשה מחודשת של הצו לאישורה של הועדה. לאחרונה הגיש משרד האוצר את הצו שוב לאישור הוועדה, והיום עתידה הוועדה לדון בצו.
סקטור בסיכון לניצול לרעה להלבנות הון ומימון טרור
לדברי ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, שלומית ווגמן-רטנר, "מדובר בתחום בעל חשיבות לתעשיית הפינטק ולציבור בכללותו מאחר שהוא מעודד תחרות מול הסקטור הבנקאי ותורם משמעותית להכלה הפיננסית של אוכלוסיות שונות בציבור בכך שהם מעניקים שירותים פיננסיים גם לגורמים שאין להם חשבון בנק. הדבר רלוונטי לציבור הרחב תמיד ובפרט בתקופת המשבר הכלכלי סביב הקורונה".
יחד עם זאת, מוסיפה רטנר, "יש לזכור כי מדובר בסקטור אשר הוכר על-ידי רשויות האכיפה בישראל בהערכת הסיכונים הלאומית (NRA) כסקטור בסיכון גבוה לניצול לרעה למטרות הלבנת הון ומימון טרור. המצב הקיים בו אין צו בתוקף לסקטור זה כבר למעלה משנתיים מגביר את הסיכון של ניצול גופים אלו לרעה למטרות הלבנת הון ומימון טרור ואינו מאפשר לפקח על פעילותם בתחום זה".
עוד לדבריה, "היעדרו של צו איסור הלבנת הון בתוקף פוגע גם במחויבויות הבין-לאומית של מדינת ישראל אשר נדרשת לעדכן בשנה הקרובה את ארגון ה-FATF, הארגון הבין-מדינתי המוביל את המאבק בהלבנת הון ומימון טרור בעולם, בכל הנוגע להתקדמותה בהתקנת תיקוני החקיקה הנדרשים על-מנת להתאים את המשטר בישראל לסטנדרטים הבינלאומיים, בהתאם להערות שקיבלה המדינה בביקורת מקיפה שקיים הארגון בישראל בשנת 2018. התקנתו של הצו וכניסתו לתוקף היא הכרחית לצורך שימור המוניטין של המדינה כמדינה המשתתפת במאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור.
בנוסף, חברות המעניקות שירותים בנכס פיננסי, לרבות בתעשיית הפינטק המתקדמת, נתקלות לעיתים תכופות בקשיים בהתנהלותם אל מול הבנקים בישראל, בראש ובראשונה בשל היעדרו של צו איסור הלבנת הון בתוקף".
בנוסף, לעמדת הרשות לאיסור הלבנת הון הצו יסייע גם לחברות הפועלות בתחום מטבעות הקריפטו. וגמן-רטנר: "חברות המעניקות שירותים בנכס פיננסי, לרבות בתעשיית הפינטק המתקדמת, נתקלות לעיתים תכופות בקשיים בהתנהלותם אל מול הבנקים בישראל, בראש ובראשונה בשל היעדרו של צו איסור הלבנת הון בתוקף. לפיכך, התקנתו של הצו תשרת לא רק את האינטרס הלאומי בעידוד החדשנות הפיננסית והתחרות, תוך הפחתת הסיכון לניצולם של גופים פיננסיים בישראל למטרות הלבנת הון ומימון טרור, אלא תשרת גם את האינטרס של הגופים המעניקים שירות בנכס פיננסי בכך שתאפשר להן לפעול בצורה מסודרת ומפוקחת ותקל על התנהלותם אל מול הגופים הפיננסיים הפועלים כבר כיום בישראל ומחוצה לה תחת משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור.
כאמור, התקנתו של הצו ממתינה לאישור מאז נובמבר 2018, בשל פיזורה של הכנסת. לדברי ווגמן-רטנר, "בימים אלו נעשה מאמץ משמעותי, בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, רשות שוק ההון במשרד האוצר והתגייסות מלאה של ועדת חוקה, חוק ומשפט, להשלים הצו ולאפשר פעילות כלכלית חשובה זו.
"נדגיש כי על-מנת להשיג את התכליות המוצגות לעיל, לא די בהתקנתו של הצו ובכניסתו לתוקף, זו רק נקודת הפתיחה למשטר איסור הלבנת הון העומד בסטנדרטים הבין-לאומיים, אלא יש לוודא גם שמתקיים פיקוח מתמשך ואפקטיבי, מבוסס סיכון, על יישום החובות".