קהילת מסחר אוטומטי באינטרנט / צילום: חגי אהרון
עשרות חברות ישראליות נסחרות בנאסד"ק, ובין אלה הוותיקות יותר נמצאת גם MTS - מר טלמנג'מנט , שנסחרת בארה"ב כבר משנת 1997. בשנים האחרונות, מניית החברה דשדשה ולא עוררה הרבה עניין בקרב המשקיעים, אולם בימים שחלפו מאז תחילת 2021, מניית MTS זינקה בכ-48%. הסיבה לכך היא עניין שמעוררת החברה אצל "סוחר השלדים" כפיר זילברמן מצד אחד, ומשקיע אקטיביסטי זר מהצד השני. גם לאחר הזינוק, שווי החברה עדיין צנוע, כ-10 מיליון דולר בלבד.
MTS מנוהלת על-ידי רועי הס ובין בעלי המניות הוותיקים בה נמצא חיים מר, המחזיק יחד עם אשתו דורה מר ב-14.2% מהמניות ומכהן כיו"ר הדירקטוריון. MTS מספקת פתרונות טכנולוגיים לספקיות תקשורת, בהם פתרונות תוכנה לניהול הוצאות בתחום הטלקום (TEM), ונכון לסוף 2019 היא העסיקה 34 עובדים, לאחר שקיצצה את מצבת כוח האדם שלה בחצי בשנתיים.
הכנסות החברה צנועות למדי: במחצית הראשונה של 2020 הן הסתכמו ב-2.1 מיליון דולר (ירידה של 19.1% לעומת התקופה המקבילה ב-2019) וההפסד הנקי הסתכם ב-661 אלף דולר, או 29 אלף דולר על בסיס Non-GAAP. בקופת החברה היו בסוף המחצית הראשונה 2.2 מיליון דולר.
בשבוע שעבר נודע כי חברת Pure Ca pital שבבעלותו של כפיר זילברמן הפכה לבעלת עניין בחברה, עם החזקה של 5.7% במניות MTS. השווי הנוכחי של ההחזקה עומד על 580 אלף דולר, וסביר להניח שהמניות נרכשו בסכום נמוך יותר.
זילברמן ו-Pure לא פרסמו בדיווח מה בכוונתם לעשות עם המניות שבידיהם, אם כי על בסיס מקרים בעבר אפשר להניח שהמטרה תהיה ניסיון השתלטות על החברה. אמנם MTS אינה שלד בורסאי ויש לה פעילות, אך בהנחה שעלות שלד בורסאי בוול סטריט גבוהה יותר משווי החברה, ייתכן שלזילברמן יש ע בורה תוכניות המתאימות לחברת שלד. רק לפני כשנתיים ניסה זילברמן להשתלט על חברה ישראלית קטנה אחרת בנאסד"ק, BOS, אך נהדף על-ידי בעלי המניות. לפי הערכות, זילברמן כבר החל בשיחות בנוגע ל-MTS ויש משקיע נוסף בחברה, גוף מוסדי שתומך בתוכניותיו.
קסטודיאן האקטיביסטית בוחנת דרכי פעולה
לאחרונה הפכה העלילה ב-MTS להיות מורכבת יותר: יומיים לאחר הדיווח של Pure Capital פורסם דיווח נוסף על החזקה במניות MTS. לפי הדיווח, חברת CUSTODIAN VENTURES בראשותו של דיוויד אליוט לזר מחזיקה ב-9.6% ממניות MTS. מדובר במניות שהשווי שלהן כיום הוא כ-973 אלף דולר, בעוד שקסטודיאן שילמה עבורן כ-719 אלף דולר, בשורת עסקאות שבוצעו בשבועות האחרונים במחיר ממוצע של 1.69 דולר למניה, לעומת המחיר הנוכחי שמגיע ל-2.29 דולר.
קסטודיאן מוכרת כמשקיעה אקטיביסטית בחברות, המחפשת "סיפורי turnaround" וחברות במצוקה (distress). לפי הדיווח, המשקיע מעריך כי המניה מוערכת בחסר ומהווה הזדמנות השקעה אטרקטיבית. הדיווח כולל דרכי פעולה פוטנציאליות ובהן שיחות עם ההנהלה והדירקטוריון, שיחות עם בעלי מניות אחרים, ניסיון למצוא השקעה או מיזוג עם צד שלישי ועוד.
ההערכות הן שזילברמן ולזר זיה ו כל אחד בנפרד הזדמנות במניות MTS, אך מרגע ששניהם דיווחו על ההחזקות, ייתכנו שיחות בין השניים לתיאום עמדות. בשלב זה עוד מוקדם לדעת לאן יתפתח הסיפור, וגם האפשרות שכל משקיע ימשיך לפעול באופן עצמאי קיימת; במקרה כזה עשוי להתפתח מאבק שליטה בחברה.
מיומנו של סוחר שלדים: תחילת הדרך והצפות הערך
בכתבה אודות זילברמן שפורסמה במגזין G של גלובס ב-2018, הוא תואר על ידי אנשים המכירים אותו כ"ג'ינג'י אמיתי", תזזיתי ויזם בנשמתו. "לכפיר יש יכולות תקשורת בינאישית מצוינות ואינטואיציה מעולה לאנשים ולעסקאות, בעיקר לאנשים", אמר אחד מהם. באותה כתבה תואר כיצד החלה הקריירה של זילברמן, כשהכיר את איש העסקים צבי ימיני אשר ביקש ממנו לאמן אותו בטניס שולחן, וזילברמן הסכים בתנאי שימיני יאפשר לו לעבוד איתו.
בהמשך, החל משנת 2014, זילברמן החל לבצע עסקאות באופן פרטי, בעיקר של איתור ורכישת שלדים בורסאיים ומיזוג לתוכם של פעילויות עסקיות (בתחומי הטכנולוגיה, הביומד והקנאביס) כנגד הקצאת מניות. הרווח שלו נגזר בדרך כלל מהשבחת שווי החזקותיו בחברה, שבמקרים אחדים זינק במאות ואלפי אחוזים לאחר המיזוג.
ברקורד של זילברמן רשומים מהלכי רכישה ויציקת פעילות במספר דו ספרתי של חברות בורסאיות שהיו במצב של שלד, או עם פעילות עסקית זניחה. בכמה מהבולטות שביניהן הוא שיתף פעולה עם הפיננסייר הוותיק יצחק שרם. אחד משיתופי הפעולה המוכרים והמוצלחים שלהם היה בננו דיימנשן, בעת שהייתה חברת סטארט-אפ שחיפשה מימון ללא הצלחה (ראו מסגרת).
מיזוג אחר לשלד בורסאי שזילברמן הוביל היה של חברת פורסייט, שעוסקת בתחום מערכות ראייה ממוחשבות לרכב. זילברמן ושרם מיזגו את פעילותה עם השלד אסיה פיתוח שהיה בשליטתם ב-2015. בעקבות אותו מיזוג, זילברמן קיבל דמי תיווך של 1.8 מיליון שקל, הבטיח 5% מכל גיוס שיבוצע בחברה וקיבל שכר חודשי של 27 אלף שקל עבור ייעוץ לחברה ב-40% משרה. נכון להיום, זילברמן אינו בעל עניין בחברה, שנסחרת בנאסד"ק ובת"א בשווי של 356 מיליון דולר.
בינואר 2017 רכשו זילברמן ושרם את השליטה בחברת אור סיטי החזקות, מכונס הנכסים של יזמת הנדל"ן ענבל אור שקרסה, תמורת 1.1 מיליון שקל. לשלד של אור סיטי הם יצקו את הפעילות של אפולו פאוור, העוסקת בפיתוח טכנולוגיות לתחום האנרגיה הסולארית וכיום שווה 438 מיליון שקל.
גולת הכותרת של מפעלות זילברמן:
השלד שצמח לחברה בשווי 1.4 מיליארד דולר
את הסטארט-אפ ננו דיימנשן, שפעל לפתח מדפסות תלת-ממד להדפסת רכיבים אלקטרוניים, יצקו כפיר זילברמן ויצחק שרם בשנת 2014 לשלד הבורסאי זד.בי.איי, שנרכש מידי אלכסנדר גרנובסקי (לשעבר בעל השליטה בחברת המזון ויליפוד) תמורת 2 מיליון שקל בלבד.
הקשרים של זילברמן ושרם בשוק ההון המקומי הביאו לחברה את המימון הנדרש לפיתוח פעילותה, ונכון להיום, כשהשניים כבר אינם בעלי עניין בה, היא נסחרת בנאסד"ק בשווי מדהים של 1.4 מיליארד דולר.
בחודשים האחרונים הצטיידה ננו דיימנשן במזומנים בהיקף יוצא דופן, תוך ניצול המומנטום החיובי ממנו נהנות חברות הטכנולוגיה בבורסה האמריקאית. לאחר שגייסה במהלך הרבעון הרביעי של 2020 סכום מצטבר של 657 מיליון דולר, הודיעה החברה בשבוע שעבר על גיוס נוסף - הפעם בסך כ-333 מיליון דולר.
כאמור שווי השוק של החברה, בניהולו של יואב שטרן, עומד כיום על 1.4 מיליארד דולר, וזאת לאחר שהשלימה כאמור גיוס של כמיליארד דולר בתקופה של ארבעה חודשים בלבד. בד בבד, מניית ננו דיימנשן הוסיפה לערכה 353% בשנה האחרונה (מהשפל של חודש מרץ 2020 היא עלתה ב-1,473%).
לעלייה החדה במחיר המניה תרמו משקיעים פרטיים שמשתמשים באפליקציית "רובין הוד" - שבה הוזכרה ננו דיימנשן כמניה מומלצת במהלך השנה החולפת, וכן משקיעים העוקבים אחר המלצותיה של קאת'י ווד, מנהלת קרנות גידור. מי שהחמיצו את העלייה הם המשקיעים בבורסת ת"א, לאחר שהחברה נמחקה מהמסחר בה לפני מספר חודשים.
העלייה החדה במניה מגיעה למרות שמדובר בחברה בעלת פעילות בוסרית ומפסידה, שבשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 הכנסותיה התכווצו ב-72% ל-1.4 מיליון דולר והיא רשמה הפסד נקי של 31 מיליון דולר, לעומת הפסד של 7 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2019.
החברה מייעדת את הסכום שגויס לצרכים עסקיים ולחיפוש הזדמנויות אסטרטגיות. לפני מספר חודשים הודיעה ננו דיימנשן על שכירת בנק ההשקעות האמריקאי Needham כדי שייעץ לה בעניין רכישות, בפרט בארה"ב, וזאת במטרה להוסיף מוצרים משלימים או טכנולוגיות מתחום האלקטרוניקה, להרחבת ערוצי ההפצה שלה. ייתכן שבכוונתה אף לבצע רכישה משמעותית.