גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפכה התוכנית שתקבע כיצד ייראה משק האנרגיה למוקד מריבה

יותר מ-120 מדינות יאפסו את פליטות הפחמן שלהן תוך 30 שנה ● ואצלנו? שרי האנרגיה והגנת הסביבה מתקוטטים, כולל ירידה לפסים אישיים, ובמשרד ראש הממשלה נוטים שלא להתערב, למרות הצהרת נתניהו בנושא

יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר
יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר

לפני כחודש, בפסגת האקלים בהשתתפות מנהיגים מרחבי העולם, הצהיר ראש הממשלה נתניהו כי "ישראל מחויבת לחלוטין למעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2050". בעיתונים בארץ וכך גם בגלובס פורסמה ההצהרה בהרחבה.

כעת מסביר גורם שמעורה בפרטים לגלובס כי כוונת נתניהו איננה שישראל תחדל להשתמש בדלקים פוסיליים (פחם, נפט וגז), וכי היה מדובר בהצהרה כללית על מחויבות ישראל ל"עצם התהליך". כלומר, במשרד ראש הממשלה לא מציבים בשלב זה יעדים ברורים לשנת 2050 או ל'תחנות ביניים', בדרך לאיפוס פחמני של הכלכלה וצמצום משמעותי של השימוש בדלקים מאובנים.

אלא שאותה הצהרה הייתה יריית הפתיחה למאבק קולני בין משרדי ממשלה שונים למשרד להגנת הסביבה. משם עברו הדברים להשתלחויות, קמפיינים שרצו ברשת, מכתב מדענים שקרא לראש הממשלה לפעול מיידית, וגם הפגנות מחוץ לביתם של בכירים במשרד האנרגיה והאוצר.

זמן קצר לאחר ההצהרה בפסגת האקלים הניח סוף סוף המשרד להגנת הסביבה על שולחן הממשלה את תוכנית "כלכלה דלת פחמן 2050", שעליה עמל במשך שנתיים יחד עם צוותים מהמשרדים השונים ובליווי ה-OECD. אם תרצו, תוכנית אופרטיבית שהופכת את ההצהרות למעשים. התוכנית נתקלה בהתנגדות עזה של משרד האנרגיה ושל השר יובל שטייניץ, ולאחר מכן, בהתנגדות של משרד האוצר ומשרד החקלאות, שאותם גייס משרד האנרגיה לצדו.

אז מה מהות הוויכוח? במסגרת הסכמי פריז, השואפים להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה ה-21, הוחלט כי כל מדינה תגבש אסטרטגיה ויעדים למעבר לכלכלה דלת פחמן עד 2050, ותעדכן בהתאם את יעדי ההפחתה שלה לשנת 2030. ההכרזה על היעדים הייתה אמורה להתרחש עד סוף 2020.

האיחוד האירופי, יפן, דרום קוריאה ויותר מ-110 מדינות אחרות כבר התחייבו לנייטרליות פחמן עד 2050. סין, הפולטת הגדולה בעולם, אומרת שתעשה זאת לפני 2060. ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב שייכנס לתפקידו בעוד כשבועיים, הצהיר לאורך החודשים האחרונים על המחויבות שלו להסכם פריז, ועל הגעה ליעד של אפס נטו פליטות עד 2050, וכי מדינתו תוביל את הקטר העולמי בדרך החוצה ממשבר האקלים.

 

בלי יעד ל-2050

ומה בישראל? אצלנו אין חקיקה דומה, למרות ששנת 2020 כבר תמה. במשרד האנרגיה טוענים שהתוכנית של המשרד להגנת הסביבה מציגה יעדים שאפתניים יותר מאלו שסוכמו בין המשרדים, ולכן מתנגדים לה.

בין היתר, ההצעה כוללת יעדים דוגמת מעבר ל-95% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ב-2050, ו-40% ב-2030. במשרד להגנת הסביבה אף קיימת עבודה מקצועית שלפיה באמצעות שימוש בגגות סולריים ניתן יהיה להגיע אף ל-50% בשנת 2030. למרות זאת, משרד האנרגיה קבע יעד שאפתני פחות שגם אושר בממשלה, ועומד על 30% עד 2030.

בנוסף, לפי ההצעה, פליטת גזי חממה ב-2030 תופחת ב-27% לעומת הרמה ב-2015, וב-2050 לכל הפחות ב-85%. בנוסף, בדומה למדינות אחרות בעולם, ההצעה קובעת כי יוטלו מנגנונים למיסוי פחמן, ויופסק יבוא רכבים עם מנוע בעירה פנימי במשקל של עד 3.5 טון. זאת, לצד קביעת מנגנון שיבטיח כי תוכניות להקמת תשתיות יהיו בהלימה ליעדי האקלים הלאומיים של ישראל ולפיתוח יעיל ודל פחמן של המשק.

במשרד האנרגיה טענו שהצעת המחליטים הסופית לא עומדת בהלימה לעבודת הצוותים הממשלתיים, שבה היעדים צנועים יותר. כוונתם היא להפחתה של עד 80% מפליטות גזי החממה במשק עד לשנת 2050, והפחתה של כ-75%-85% בסקטור החשמל בשנת 2050 בהשוואה ל-2015, ללא קביעת יעדי אנרגיה מתחדשת ל-2050.

המשרד להגנת הסביבה הוא מתכלל התהליך, שכן הטיפול המורכב בפליטות נמצא בחזקת המשרדים השונים האחראים על הסקטורים הרלוונטיים. כאשר המשרד ניסה 'לשדרג' את יעדי האנרגיות המתחדשות ל-2030, שעודכנו רק לאחרונה, במשרד האנרגיה נעמדו על הרגליים האחוריות. לכך נוסף המצב בשטח - גם ביעדי הביניים הנמוכים שהציבה לעצמה ישראל עד כה, היא איננה עומדת.

לפי מבקר המדינה, בסוף 2019 עמד ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות על 5% בלבד, לעומת יעד הביניים שהוצב - 10%. ב-2020 ההתייעלות האנרגטית של ישראל הייתה אמורה לעמוד על 20%, אך בפועל שיעור ההתייעלות עומד על 7.5% בלבד.

האוצר עם שטייניץ

עד עתה לא הצליחו המשרדים השונים להגיע לעמק השווה. בין המשרדים התנהלה תחלופת מכתבים דרך משרד ראש הממשלה, שאליה הצטרפו משרדי האוצר והחקלאות והתאחדות התעשיינים - המתנגדים לתוכנית.

גמליאל פנתה לראש הממשלה במכתב, וקראה לו לגבות את הצהרתו בפסגת האקלים במעשים. בתגובה תקף אותה שטייניץ בחריפות, במכתב שכותרתו "תגובה להתנהלותה הרשלנית, הבלתי מקצועית והבלתי אמינה של השרה גמליאל". וכך הוא כתב: "מצער שאני נאלץ לענות למכתב המגוחך. השרה שלחה את נוסח המחליטים כלאחר יד, בלי תיאום ועבודה מקצועית, במקום לנסות להגיע להסכמות מראש. בכל שנותיי כשר לא נתקלתי בהחלטה כה רשלנית ובלתי מקצועית מצד המשרד להגנת הסביבה".

השרה גילה גמליאל / צילום: רפי קוץ, לע"מ

גם משרד האוצר התגייס לצד שטייניץ. עדי חכמון, סגנית הממונה על התקציבים, פנתה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי, ופירטה באריכות את הסיבות המהותית להתנגדות משרדה. בין היתר כתבה כי לא הוצגו ההשלכות של הפחתת פליטות גזי חממה ב-2030, והביעה התנגדות למנגנוני מיסוי הפחמן, שכן מדובר בתחום הנמצא באחריות משרדה, ודורש עבודת עומק. על דבריה אומרים במשרד להגנת הסביבה כי אגף תקציבים הוזמן לצוותים, ובחר להשתתף בהם באופן חלקי מאוד. מאידך, עבודת המשרד בוצעה בשיתוף פרופ' נתן זוסמן, לשעבר הכלכלן הראשי בבנק ישראל.

לפי העבודה של זוסמן, לחוסר ההחלטה של המדינה יש מחיר כלכלי. מחד, העלות המשקית להפחתה של עד 91% בפליטת גזי החממה של ישראל מצריכת אנרגיה נאמדת בכ-0.62% לכל היותר בתוצר הלאומי, ללא כימות העלויות החיצוניות הנגרמות בשל שימוש באנרגיה מזהמת. מנגד, ההערכות הכמותיות של נזקי אקלים במצב של עסקים כרגיל (כלומר, אי פעולה) הן אובדן של עד 20% מהתמ"ג העולמי. בישראל מוערך אובדן התוצר לנפש ב-1.15% עד 2050, בהערכה שמרנית.

הפשרה שלא התקבלה

בשבוע שעבר הפגינו פעילי סביבה מול ביתו של שר האוצר, ישראל כ"ץ, ומחוץ לביתו של אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה, ודרשו מאלו ליישר קו עם ההצעה. נוער הסניף הישראלי של "ימי שישי בשביל העתיד", תנועה אותה הקימה הנערה השוודית גרטה טונברג, הפגין אף הוא מחוץ לביתו של אדירי, החל קמפיין רשת, ונציגה מטעמו אף עלתה בדיון מול ועדת הכלכלה של הכנסת, ודרשה מהח"כים שלא להפקיר את בני דורה.

באחת ההפגנות יצא מנכ"ל משרד האנרגיה מביתו ושוחח ארוכות עם הפעילים. מדבריו התרשמו הנוכחים שהפער בין הצדדים קטן, ושהמאבק מבוסס יותר על שיקולי יוקרה מאשר על רצון להגיע לעמק השווה. האם הפערים באמת קטנים? תלוי את מי שואלים.

לגלובס נודע שבמשרד להגנת הסביבה הציעו פשרה כדי לנסות לזרז את העברת ההחלטה, וליישר קו עם מדינות העולם. לפי ההצעה, יעד האנרגיות המתחדשות ל-2030 יישאר על 30%, ובמקום לקבוע כעת יעד מתחדשות ל-2050, ייקבע כי סקטור החשמל יפחית פליטות ב-85% בשנת 2050 לעומת רמתן ב-2015. במקביל, משרד האנרגיה יקים ועדה שתבחן יעד לאומי מחייב לאנרגיות מתחדשות לשנת 2050, שייקבע ויאושר עד לוועידת האקלים בגלאזגו בנובמבר 2021. ומה אומרים במשרד האנרגיה? שם מסרבים להתחייב כעת ליעדי אנרגיה מתחדשת בשנת 2050, כפי שעושות מדינות אחרות בעולם.

"ההצעה משקפת באופן מלא את עבודת צוותי התחבורה, מנהל התכנון והכלכלה, והם גם תומכים בהצעה", אומר ד"ר גיל פרואקטור, מנהל תחום אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה, בהתייחסות ראשונה לסערה שפרצה. "כדי להגיע ליעד הלאומי של הפחתת פליטת גזי החממה, לקחנו את היעדים שמשרד האנרגיה קבע בעצמו: עד 85% הפחתה מסקטור החשמל. כל העבודה הזו הוסכמה והוסדרה עד לפרט האחרון מול כל הגופים, למעט עניין האנרגיה המתחדשת.

"יש כאן ויכוח עקרוני, שבעינינו הוא אבסורד. אנחנו אומרים שחייבים להגדיר יעד לאנרגיה מתחדשת, ואנחנו אומרים מה היעד הזה צריך להיות, כדי לעמוד בהלימה עם יעד הפחתת הפליטות". במשרד האנרגיה, מאידך, מסרבים להציב יעד ברור. "לטענתם אפשר לשים כאן אנרגיה גרעינית או להמשיך לשרוף גז, כשכולנו מבינים שגז הוא דלק פוסילי מזהם מאוד", אומר פרואקטור.

"הם חושבים שאפשר להשתמש בטכנולוגיה מאוד יקרה, שלא הוכחה, כדי להטמין את הפליטות בשכבות גיאולוגיות יציבות (לכידת ואחסון פחמן, ש"א). זו המחלוקת העקרונית. הם רוצים לאפשר לתעשייה שלהם להמשיך לשרוף גז, ואולי להקים תחנות אנרגיה גרעינית - משהו שלא יקרה בישראל בין כה".

בעולם, כאמור, רשימה ארוכה של מדינות אכן התחייבו ליעדים. בגרמניה, אוסטריה, דנמרק, גואטמלה, קולומביה ומרוקו, למשל, יפיקו 100% מהחשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת ב-2050. ובאשר לתוכניות האקלימיות? בפסגת האקלים אמר נתניהו לבוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה, כי בדומה למדינתו, "ישראל מחויבת לחלוטין למעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2050", אך ביוני 2019 העביר הפרלמנט הבריטי חקיקה המחייבת את הממשלה להפחית את פליטת גזי החממה בבריטניה ב-100% ביחס לרמות 1990 עד 2050, וראש הממשלה עצמו מוביל תוכנית 'עשר נקודות למהפכה תעשייתית ירוקה'.

האם בכלל ניתן להגיע לאיפוס פחמני ללא הגדרת יעדי אנרגיה מתחדשת ברורים? לפי פרואקטור, "מדינות העולם אומרות שהדרך להפחית פליטות בסקטור החשמל היא אנרגיה מתחדשת, כולל מדינת אי כמו הוואי שהגדירה 100% אנרגיה מתחדשת ב-2045. מה מייחד את ישראל לעומתן? זה אבסורד.

"אם היינו שונים ממדינות אחרות בעולם, הייתי לוקח נשימה עמוקה ומנסה לחשוב איפה טעינו. אבל זה בדיוק הפוך. כל העולם מגדיר יעד למתחדשות. אין לנו כדור בדולח שאומר: 'לכידת ואחסון פחמן יאפשרו לנו להגיע לפליטות האלו, ולכן לא צריך לקבוע יעד למתחדשות'.

"אי אפשר להגיע להפחתת פליטות בלי דה קרבוניזציה, והפיכת המשק שלנו לכמעט נטול פליטות. בוודאי אם אנחנו רוצים לעשות שינוי דרמטי באמת, ולשים את כלכלת ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם וגם חלק מהמתפתחות. בשנת 2050, כ-90% מצריכת האנרגיה במשק יהיו באמצעות חשמל. אם משרד האנרגיה לא יעבוד איתנו כאן, לא נוכל לעמוד ביעדים".

מכשול תחנות הכוח

במשרד להגנת הסביבה טוענים שהסירוב להציב יעד אנרגיה מתחדשת ל-2050 מוביל לאי ודאות במשק, שיכול כבר עכשיו לבצע תכנון השקעות למעבר לכלכלה דלת פחמן. "אנחנו משקיעים בצורה איטית ולא מספקת באנרגיית שמש, ובמקביל משקיעים מיליארדים בתחנות של אנרגיה פוסילית, שהופכות לעובדה בשטח למשך שנים", אומר פרואקטור.

לדבריו מוסיפה שולי נזר, סמנכ"לית תעשיות במשרד: "כשבאנרגיה מדברים על 30% מתחדשות ועוצרים שם, אנחנו רואים את ה-70% גז. היעדר יעד למתחדשות מייצר איתות של אי ודאות לגבי המשך המתחדשות בישראל. זה איתות שסותר את ההיגיון הכלכלי ואת מה שקורה בעולם".

במשרד להגנת הסביבה סבורים שהמאבק של משרד האנרגיה איננו על 2050, אלא דווקא על 2021. אם ייקבע יעד ל-2050, הוא יחייב מעשים בשטח כבר עכשיו. זאת בעוד שבמוסדות התכנון מקודמות כעת תחנות כוח פוסיליות בהיקף של יותר מ-4,000 מגה וואט. "כל תחנה כזו מקבעת אותנו ל-2055, שכן אורך חיים ממוצע של תחנה הוא 35 שנה", אומר דוד יהלומי, מנכ"ל המשרד. "מקימים תחנת כוח בגז, וככל שמחירי האנרגיה הסולרית יירדו, אנחנו נשארים עם התחנות המזהמות. אבל עדיין לא הרמנו ידיים. אנחנו מאמינים שנצליח להגיע לסיכומים".

במשרד האנרגיה אמנם מעריכים שב-2050 האנרגיות המתחדשות לא יהוו פחות מ-60%, ואולי אף 90%, אך לא סבורים שיש לקבע יעד מתחדשות לטווח ארוך. מאידך, הם מציעים להקים צוות מעקב בשיתוף ארגוני הסביבה, שיבחן מדי שלוש שנים את העמידה ביעדי הביניים, במקביל למפת דרכים של הפחתת פליטות ל-2050, ובכך ייבחנו ההישגים בפועל, אפילו על ידי נתינת ציונים לממשלה.

ייתכן כי המחלוקת נוגעת בסוגיה נוספת: באם ייקבע שהחלטות המשרדים השונים יתקבלו בעתיד מתוך בחינה של השפעותיהן האקלימיות, יתאפשר להגביל זיכיונות על חיפושי נפט וגז ובכך לצמצם את סמכותו של משרד האנרגיה, הפועל להמשך חיפושי הנפט והגז, וסבור שלא נכון להפסיק לעסוק בכך.

עוד כתבות

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

מתכננים לראות פריחה בשבת? הנה שלושה מסלולים שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט נצבעה אדום; נטפליקס ובלוק מזנקות

מדד נאסד"ק בדרך לרשום את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קופצת לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● מגמה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס מזנקת לאחר דוחות טובים

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?